החוק מטומטם, אין לי ספק. ואם לגאנס לא מקבלת אישור, זה גם לא פייר.
לגאנס יכולה להשאיל שחקן מקבוצה אחרת שיש לה עודפים בהתקפה. אותו אנחל מחטאפה למשל, שבארסה ויתרה עליו. סעיף השחרור שלו 10 מיליון.
סעיף השחרור של סטואני 15 מיליון.
ואם נניח יש שחקן מצורע כמו שדאבור היה בסביליה, היא יכולה להשאיל אותו.
או שחקן מאקדמיה של קבוצה גדולה, בהשאלה למשל, שזה אמור להיות טוב לכל הצדדים.
תקציר המשחק המופלא של אתלטיקו וליברפול. ארבעה שערים בהארכה, 2:3 במשחק ו2:4 בסיכום.
לברפול תמשיך בליגה וכנראה תזכה באליפות. אתלטיקו ברבע.
בכפוף לקורונה
בדף הפייסבוק של הלה ליגה העלו סוג של אתגר -
להרכיב את ה-11 הכי טובים שמשחקים בלה ליגה.
התנאי היחיד? מותר רק שחקן אחד מכל קבוצה.
רוצים לנסות?
נ.ב. אם יהיה קל מידי, אולי יהיה כדאי להוסיף תנאים.
נחמד
בהתאם לעונה הנוכחית-
אובלאק
דג’נה דוארטה יראי נבאס
אורייאנה אודגרד קסורלה
מסי בנזמה לוקאס פרס
יאללה, מנסה גם (בלי יותר מידי חשיבה מאחורי זה) -
אייטור
איניגו, דג’נה, פיליפה
אודגור, קסאמירו, אוריאנה, פארחו, קאסורלה
מסי, לוקאס פרס/RDT/נביל פקיר
לא ידעתי שאפשר איזה הרכב שרוצים… אני אנסה שוב
אגב, התלבטות קשה בין מסי לטר שטגן
התכוונת שלא ידעת אם אפשר איזה מערך שרוצים? האמת לא חשבתי על זה בכלל, סתם זרמתי על השחקנים הראשונים שעולים לי לראש.
אולי נוסיף את זה כתנאי, אם תהיה היענות.
לגביי מסי או טר שטגן…כן. בהחלט התלבטות. אבל הייתה יותר התלבטות לגביי שחקן הגנה של אתלטיקו או אובלאק. נתתי בסוף לאייטור של לבאנטה את הכפפות, כי בפנטזי הוא פסיכי לגמרי.
אייטור
לודי דייגו קרלוס דג’נה אמרסון
אודוגארד קאסמירו פארחו
אספאס צ’ימי אווילה מסי
סאול ניגז?
נפטר מייקל רובינסון לאחר מאבק במחלת הסרטן.
אתם אולי מכירים אותו כפרשן עם המבטא המוזר (טוב, הוא אירי) מ- canal + / movistar +.
עשה קריירה יפה ששיאה זכייה בגביע אירופה עם ליברפול, הגיע לאוססונה בשנת 87 (ואף עזר לה להישאר בליגה) ומאז נשאר לחיות בספרד. נודע בחביבותו ובחוש הומור מפותח (אחת התוכניות שהגיש נקראה Acento Robinson - המבטא של רובינסון). אוהב אמיתי של הכדורגל הספרדי.
כשהודיע על דבר מחלתו, כתב שהוא ״בפיגור 2:0 אבל מסי כבר פושט את המדים ועולה לשחק בקבוצה שלי, אני בטוח הולך לנצח״
שחקן גדול, הייתי שמח לראות אותו בבארסה.
נקבע מועד לתחילת הליגה, ב-8 ביוני.
אני חייב לציין את הנפילות של חטאפה וסוסיאדד מאז הפגרה. הראשונה עם 3 נקודות והשנייה עם 1, ב-4 משחקים.
כנראה הקבוצות שהכי הושפעו לרעה מהפגרה הכפויה, ושהמומנטום שלהן הכי נפגע.
מעניין אם יש הסבר.
ולנסיה פיטרה את אלברט סלאדס . המשבר המקצועי הגדול והמתיחות בחדר ההלבשה (עם מקסי גומס וגם עם הבלם דיאקבי שספג ממנו ביקורות על הטעויות ביצע מה שהתסיס את הצרפתים נגדו) עשו את שלהם. המשבר החל מאז ההתפרקות נגד אטאלנטה עם שני ניצחונות בלבד ב-13 משחקים. ולנסיה שהפסידה בכל שלושת משחקיה האחרונים, מדורגת רק שמינית בליגה עם 12 ניצחונות לעומת 10 הפסדים. עוזר המאמן וורו, שאימן פעמיים את המועדון לפרק זמן קצר אחרי פיטוריהם של קומאן (2007/08) ופראנדלי (2016/17), ייקח פיקוד בששת המשחקים שנותרו. להוציא את המפגש עם סביליה בפיחואן במחזור הסיום - לוח המשחקים די נוח. כזכור ולנסיה כבר עברה זעזוע בפתיחת העונה כאשר ב-11 בספטמבר בעל המניות הבכיר פיטר לים פיטר במפתיע את המאמן המוערך מרסליניו שהחזיר את הקבוצה לליגת האלופות וזכה איתה בגביע. לסלאדס יזכרו בעיקר שני ניצחונות יוקרתיים - בגשר על צ’לסי וכן על אייאקס בחוץ.
ויאריאל עברה יממה סוערת מאוד בין היתר עם ה-0:4 על אייבר: 1) משחק הפרידה של סאנטי קאסורלה וברונו 2) אונאי אמרי הגיע לסיכום עם המועדון ויחליף את קאייחה
קאייחה היה מאוכזב: “יש לי חוזה, הם צריכים לדבר איתי. אני לא יכול לאשר או להכחיש. אני רוצה להיות המאמן. אני שמח מהניצחון. להשיג את המקום החמישי זה חשוב מאוד, זו תוצאה של עבודה של שנה שלמה גם אם אחרי הסגר השתפרנו. תמיד האמנו. נפרדים מהעונה הזו בשמחה גדולה. אני לא מודאג מהעתיד שלי, המצפון נקי”.
על קאסורלה וברונו: “זה יום מיוחד, מחווה גדולה לשניהם. היו הרבה רגשות. אין הרבה שחקנים שזוכים לפרישה כמו ברונו, זה נגע ללב, אני מעריץ אותו”.
ברונו אמר: “חלמתי לפרוש כאן רק חבל שהאוהדים שלנו לא כאן איתי. אני אסיר תודה לכולם. הגיל מתקדם, עברתי שלוש עונותק שות, ניסיתי לשחק, וזה הכי טוב. זה המועדון היחיד בחיי”.
קאסורלה: “זה הבית שלי, אלה היו שנתיים נפלאות. כמובן שאני לא שוכח את הקדנצייה הקודמת. זו פרידה זמנית בלבד. אלה דברים שאתה חושב עליהם הרבה מבחינה נפשית ופיזית. הרגשתי שאני צריך לזוז הצידה, להתחיל שלב חדש. מודה למועדון שנתן לי הכל וגם לצוות הרפואי ולשאר העובדים”.
אני חושב שקאסורלה היה יכול להיות אחלה שחקן של 20-25 הופעות בעונה או פה ושם מהספסל, חבל, אבל זה עניין של כסף. אונאי אמרי? הקרדיט לגביו לפחות מהצד שלי הולך ונגמר. קאייחה עמד בציפיות, חבל!
לחלוטין. מקום חמישי, מתחת לריאל-ברצלונה-אתלטיקו-סביליה, ומעל ולנסיה-סוסיאדד-חטאפה, תוך סגנון משחק התקפי ומהנה (אם כי לפעמים קצת “תמים”) זו לגמרי עמידה בציפיות, בטח אחרי שבדומה לריאל - ויאריאל חזרה מפגרת הקורונה הרבה יותר יעילה, והרבה יותר טובה מהקבוצות שהתחרו איתה על “התואר”.
האמת שמאוד מעניינת אותי לא רק הקריסה, היחסית, של חטאפה וסוסיאדד אחרי החזרה מהפגרה (דווקא כשהיה להן רק מפעל אחד להתרכז בו, וסגל לא קצר במיוחד), אלא גם ההצלחה המאוד גדולה של גרנאדה. במקרה של האחרונה, אני מקווה שתהיה לזה המשכיות, אבל הגיוני מאוד שכמו לא מעט קבוצות באותו סדר גודל לפניה - עוד מפעל בעונה הבאה דווקא יגרום לנפילה כואבת. מקווה שאתבדה.
ההצלחה של גרנאדה מדהימה.
קבוצה עם תקציב בין 3 הכי נמוכים בליגה, מגיעה לליגה האירופית, ועוקפת קבוצות עם תקציב גדול פי כמה, כמו ולנסיה ובילבאו.
אף אחד לא מעניין אותו מה שקורה בולנסיה? הבעלים שם לפי הבנתי, רוצה לחסל את הקבוצה כנקמה על שקיללו את הבת שלו.
אני מאוד מרוצה שלליגת האלופות הקבוצות החזקות הגיעו ולא איזה סוסידאד וחאטפות. ועוד יותר מרוצה שהקבוצות שירדו ליגה הם קבוצות שאף אחד לא יתגעגע אליהם חוץ מאוהדי ריאל וברתומאו… (אספניול).
אייבאר וסלטה הצליחו לשרוד. זה יפה.