לא כל-כך הבנתי למה סולומון לא המשיך עם לידס בפרמיירליג, זה היה הצעד הכי מתאים.
מצד שני, אני שמח שהוא בסוף נפל על מקום כל-כך טוב עבורו. ירידה ברמת האינטנסיביות של הליגה אבל עלייה באיכות ומיקום הקבוצה. מה גם שויאריאל איבדה הקיץ 2 שחקני כנף משמעותיים.
נחמד שיש עוד סיבה לראות אותם.
שני מקרים די מבאסים באתלטיק בילבאו.
איימריק לאפורט חזר מסעודיה, אבל לא יכול לשחק. פיפ"א לא מאשרים כי המסמכים הגיעו באיחור של כמה דקות אחרי סגירת החלון. אתלטיק תערער, אבל לפי מארקה כבר היו מקרים כאלה וזה לא עזר.
הבלם ייראי קיבל באן של 10 חודשים על שימוש בחומרים אסורים. הוא נבדק ביוני, אז לא יוכל לשחק עד אפריל.
לפי התיאור במארקה, זה ממש אבסורדי. החומר האסור נמצא במשהו לשיער שחברתו השתמשה, ואופ"א עצמה מכירה שהשימוש לא היה ביודעין. אבל לפי החוקים של אופ"א , זאת אחריות של השחקן, ולכן הוא מושעה לתקופה ארוכה.
תחושת בטן שלי שכמות החומר היא מזערית וזה לא עזר לו על המגרש. אז צריך להבליג מקרים כאלה, או לפחות להבליג בפעם הראשונה.
יש קישור לידיעה? יודע מה החומר?
זה מוזר, ההתעסקות בחומרים נוגעת בספים ולאו אם יש טריייסים לזה או לא. האם הכמות שיש בשמפו מסבירה את הכמות שנמצאה אצל יראי?
לפורט בסוף מקבל אישור לשחק מפיפ’‘א.
במארקה טוענים שאתלטיק הצליחה להוכיח שההעברה נחתמה 4 דקות לפני תום המועד, ולכן פיפ’'א התקפלו.
למה בכלל מועדונים מחכים עם העברות בשווי מיליונים ל-4 דקות לפני הדדליין? מה הם סטודנטים שנה א’ בחוג לתקשורת במכללת ספיר? עם יונייטד והפקס אני מבין, חיבלה בהעברה של דה חאה בכוונה. גם כאן מישהו ניסה לחבל? הסעודים לא רצו לשחרר את לאפורט? זו התנהלות קצת מגוחכת כשלא מדובר במטלת הגשה של 250 מילים אלא בחוזה של 7 מיליון יורו.
זה קטע מעניין… אנחנו נוטים לחשוב שככל שהנושא גדול יותר (תאגידים, חברות ענק, ממשלות ומדינות וכ’ו) אז ככה דברים צריכים להתנהל יותר במיקצועיות.
בפועל זה פשוט אנשים שמנהלים את הדברים ויש מלא אנשים חאפרים ועצלנים וגם כאלה פשוט חסרי יכולת.
יש אפקט ששכחתי את שמו שמדבר על זה שרוב מעמד הביניים של הניהול מאוייש עי אנשים חסרי יכולת כי הם היו חיילים טובים שקודמו למפקדים חסרי יכולת בהסתמכות על כישוריהם כחיילים.
Peter Principle
אני לא יודע איך זה באתלטיק בילבאו, אבל בבארסה עד הרגע האחרון לא ידעו אם אפשר לרשום שחקן מבחינת הפייר פליי. אולי גם שם זה ככה?
לא סתם כמות ההעברות ביום האחרון של החלון שווה לכמות ההעברות בכל החלון של חודשיים לפני כן.
זאת רק השערה, אני לא יודע בוודאות.
נראה לי שזה פשוט עניין של טבע אנושי. לדחות ולחכות לרגע ‘‘הנכון’’ לקבל החלטה, שתפתח אופציה אחרת או לחשוב שהצד השני יוותר.
גם שוק ההעברות זה כמו אפקט דומינו. העברה אחת יכולה לפתוח המון אופציות בתגובת שרשרת.
ומשהו שלא היה שום צ’אנס שיקרה ב-1/7 פתאום מאוד אפשרי ב-24/8 עם חלון זמן הרבה יותר קצר.
יש הרבה עבודה עד הרגע האחרון, אם זה לפנות או להשיג תקציב מתאים, פתאום העברה נופלת אז מנסים ברגע האחרון לסגור אותה, או שיש הזדמנות שצצה ברגע האחרון.
למשל אני יכול להיזכר בחתימה של קמבינגה בריאל מדריד, 30 מיליון אירו בלבד בדקות האחרונות שבהן רן היתה יכולה להרוויח אגורה ממנו כי נכנס לשנת חוזה. ריאל מדריד ניצלה זאת היטב.
אז אתלטיקו שוב מאבדת נקודות. (החמצת פנדל של יקיר פורום בארסה ואדום של סורלות׳).
זה כבר מתחיל להיות פער משמעותי.
אמנם גם בארסה עונה שעברה לא ניצחה חודש אבל לא הייתי מציע לבנות על זה כשיטה.
אל תדאג, עכשיו יצאו לרצף של 10 ניצחונות, יסיימו את העונה עם עוד מקום 3-4, ויגידו שסימאונה מבריק.
לצערי צפיתי אתמול בויאריאל מול בילבאו, הרשמים שלי:
שתי הקבוצות מבולגנות ומשופעות בנגרים, הכל נראה מקרי.
אני מסכים שהמצב בספרד לא טוב. לדעתי בשנתיים שלוש האחרונות רוב הליגה נחלשה מאוד.
לגבי סולומון, אני שומע טענות בסגנון הזה (או “לא מוסרים לו איזה מאנייקים”) כמעט על כל שחקן ישראלי. כנראה כשמאוד רוצים בהצלחה של שחקן מסוים מרגישים שהוא מקופח.
בסוף היה לו משחק חלש, כשמוריילו נכנס במקומו הוא התמקם יותר טוב לקבל את הכדור במעברים של הפוזשן והוציא כמה מתפרצות מצוינות. אני לא אומר שרק סולומון אשם, ברור שכוינגר אתה תלוי הרבה בקבוצה שלך, אבל גם לו יש אחריות מסויימת בזה.
אולי אני מוטה, אבל אני בקושי זוכר כדור אחד נח שמנור קיבל לרגל.
מבחינת מיקום דווקא ראיתי אותו עושה המון תנועה, הוא גם סימן לחבריו לנוע לא פעם.
מנור לא שיחק כווינגר, הוא זז לאמצע ופינה את האגף למגן השמאלי. סך הכל ניהול טוב של הרוטציה של מרסלינו, הוא יודע שבאמצע השבוע מנור לא ישחק בגלל יום כיפור.
מה שאומר, מנור יפתח נגד ריאל.
לגבי הרמה של הליגה, לא צריך לחפש בכח. ויאריאל עשתה קיץ מטורף, ונראית טוב מאוד עד עכשיו. חלוקת הכוחות עושה את שלה עד עכשיו.
מחצית ראשונה ויאריאל בקושי שיחקה, אבל אני לא מנקה אותו לגמרי, הוא יכול היה למצוא את השטחים בהם היה מקבל כדורים יותר טובים. בכל מקרה ברוב המשחקים ויאריאל תתקוף הרבה יותר ולא על זה הוא יבחן.
לגבי הליגה זה דיון מעניין ונצחי כמובן. אני חושב שהייתי מהאחרונים שהתעקשו שהליגה הספרדית הטובה ביותר עד ללפני שנתיים בערך כשנשברתי. אין לי תלונות לויאריאל עשתה רכש טוב ואולי תצליח לא פחות באלופות מהמקבילות שלה. אבל כשאני מסתכל על אמצע טבלה ומטה, מרגיש לי שהמצב הרע מאוד ביחס לאנגליה.
אם תשוו כל דבר לפרמיירליג, שזו ליגה יותר מצועצעת ומושכת קהל בגלל כמויות כסף גדולות, ומועדונים בבעלות זרה, בעלות מדיניות (אבל גם בעלות חוב עצום), יהיה קל לגמד כל ליגה.
אבל לראות איך הליגה האיטלקית מנוהלת, איך אימפריות גרמניות וצרפתיות קורסות ולהעריך את ההתנהלות השפויה של הכדורגל הספרדי.
זוכרים אותו? ויסנטה רודריגס, קשר הכנף של ולנסיה שנבחר לשחקן העונה ב-2003-04 כשהוביל אותה לזכייה באליפות - שובר שתיקה בריאיון למארקה ומספר על הייסורים שאחרי הפרישה. הכדורגל הותיר בו צלקת - תרתי משמע. אילולא הפציעות הוא היה הופך לשחקן-שחקן. “בלתי אפשרי עבורי לעמוד על הרגליים לאורך זמן”.
הוא נשאל - איך אתה מתמודד עם אנשים שתמיד אומרים שוויסנטה, בעל פוטנציאל להיות שחקן הכנף הטוב בעולם - כמה טוב הוא היה יכול להיות אלמלא הפציעות? וענה: “ובכן, זה מה שהייתי רוצה, שלא יהיו לי פציעות ואולי הייתי משחק כפליים משחקים עבור ולנסיה, או שאולי לא הייתי בוולנסיה והייתה קבוצה אחרת, אני לא יודע”, ענה כדורגלן.
בנוגע למצבו הפיזי הנוכחי, שיתף: “אם זה היה פסיכולוגי, הייתי בסדר עכשיו. הייתי יכול לרכוב על אופניים ולשחק עם הבן שלי, אבל למרבה הצער, אני לא יכול. אני יכול ללכת, אני יכול פחות או יותר לחיות חיים טובים, אבל אני לא יכול לרכוב על אופניים או לשחק טניס פאדל. אני לא יכול לשים משקל על הקרסול שלי, ומאז עברתי שלושה ניתוחים בירך ימין ושניים בקרסול”.
“אני פחות או יותר יכול לשבת, יש לי את הכרית הקטנה שלי שאני צריך ללבוש כי עברתי את הניתוח הראשון… אני מקווה להיפטר ממנה, אבל כרגע אני לא יכול. עכשיו אני מרגיש טוב יותר, אבל בהתחלה הייתי יושב חמש דקות ונאלץ לקום כי הישבן שלי בער. עכשיו, עם הזמן, הירך שלי קצת השתפרה וזה השתפר, אבל אני עדיין משתמש בכרית. זה בלתי אפשרי עבורי לעמוד במשך פרקי זמן ארוכים כי אני לא יכול, כי הירך שלי מתחילה להציק לי, גם הקרסול שלי. אז אני הולך, אני מתיישב, אני קם, אני מתיישב, אני קם, אני משחק קצת”.
