נשאלת השאלה - למה שגרנאדה תביא את אנצ’לוטי? מה הוא יכול להביא לה שדייגו מרטינס לא? עזוב את זה שאנצ’לוטי מאמן ליגה רע מאוד, מה השם שלו יכול להביא בדיוק לליגה הספרדית ולקבוצות שם?
ועדיין, מאמנים כמו דייגו מרטינס בגרנאדה, בורדלאס בחטאפה, ארסאטה באוססונה, אלגואסיל בריאל סוסיאדד - עדיפים בקבוצות שלהם על פני מאמנים עם רפרטואר כמו של אנצ’לוטי.
רוצה לאמר - אנצ’לוטי כמאמן ואנצ’לוטי לבד, זה לא מספיק. עוד תקציב שמן גם לא מספיק אם לא מביאים שחקנים נכונים, בטח כשרואים איך ארסנל של דויד לואיז עוקפת אותה בטבלה בלי בעיה.
אולי אנצ’לוטי דוגמה לא מוצלחת, אבל גם את בניטז לצורך העניין קשה לדמיין חותם אצל כל דבר שהוא פחות מסביליה, נניח. גם זה קצת stretch. כנ"ל פלגריני ואני בטוח שיש עוד דוגמאות שאני שוכח.
יש ערך רב בכך שיש לך כסף ומוניטין למשוך מאמנים ושחקנים עם ביקוש. אחרת אתה נשאר עם רומנטיקה של אנדרדוגים שזה נחמד לפיקנטריה. זוכר בדיוק את אותו דיון לפני שנתיים על ג’ירונה המלהיבה ומאצ’ין הגאון. מאז ג’ירונה ירדה ליגה ומאצ’ין פוטר מסביליה ואספניול.
תקציב שמן זה לא מספיק כשאתה מתמודד בליגה שבה לכל הקבוצות יש תקציב שמן. לאברטון אין יותר כסף ובטח לא יותר כח משיכה לשחקנים ומאמנים לעומת ארסנל. אבל היא כן יכולה בקלות להביא את המאמן של גראנדה עם עוד חצי סגל ולפרק את המועדון. זה בדיוק כמו להשוות את ריאל מדריד לסביליה: אחת מבזבזת מיליארדים על רכש שברובו כושל, השניה מוצאת כשרונות ועוד עושה עליהם קופה אחר כך. זה רומנטי ומגניב רק שבסוף עדיף להיות ריאל מדריד ולא סביליה.
דוגמה יפה לפפ והצדקנות הלפעמים בלתי נסבלת שלו. הוא יודע טוב מאד שאף אחד לא היה חותך אותו מבאיירן או בארסה.
לגבי יונייטד - אני לא מבין גדול אבל לטעמי הסיפור היה ונשאר סגל. קצת דומה לריאל במובן שזהו מועדון עם ד.נ.א (לפחות במיליון שנה שפרגי היה בעל הבית) לפיו טקטיקה זה פחות חשוב מניהול סגל, או במקרה של פרגי ניהול כל המערכת. ברונו זו הוכחה לא רעה, יש שיגידו שהוא הציל לסולשיאר את המשרה.
אנצ׳לוטי הגיע לשלב בקריירה שהוא אחרי השיא, לכן להתייחס אליו כמאמן ענק שבא להנחיל לאברטון קצת תודה - לטעמי לא מדויק. נחמד לו באנגליה, הוא אוהב את העבודה שלו ועד שיקבל את הנבחרת יום אחד הוא מעביר את הזמן בבטן הטבלה. (הימור - הוא לא מסיים את העונה).
צריך להבדיל בין טעויות מקצועיות ספציפיות, אפילו אם הן נפרשות על פני תקופה של כמה שנים, לבין ניהול ברמת המועדון. אפשר למכור את מקללה ולהחליף את דל בוסקה ברונית תירוש, ובמקביל לבנות מועדון ומותג שרק הולך ומתחזק. אפשר להיות מכבי חיפה שכושלת מקצועית כבר עשור ועדיין להיות מועדון שמנוהל בסטנדרט הכי גבוה. בסוף כשבוחנים פרק זמן ארוך יש קורלציה בין שני התחומים. למישהו יש ספק שיונייטד תחזור לזכות בתארים ותגיע לשלבים הכי גבוהים בצ’מפיונס? הם יכולים לעשות עוד מיליון טעויות, בסוף יש מותג חזק ומועדון ואוהדים וכסף שגם אם ייזרק בעיוורון לכל כיוון בסוף יפגע במקום הנכון.
גם בארסה, למרות הטרנד לרדת על ההנהלה שלה, היא בסוף מותג משוגע והמועדון עם ההכנסות הגבוהות בעולם. זה לא היה ככה תמיד - מישהו שם עבד כדי שזה יקרה ב20 שנה האחרונות. מי שלוקח את זה כמובן מאליו מוזמן להסתכל על הליגה האיטלקית, על מילאן ואינטר ורומא.
אני לא אומר שאנצ’לוטי הוא פפ או קלופ, אבל הוא גם לא מה שראניירי היה כשהגיע ללסטר. לא הייתי רוצה שיגיע ליונייטד בחיים, אבל בכל זאת מדובר במאמן בפרופיל גבוה. העניין הפרסונלי אינו הנקודה העיקרית, אלא מה שהמקרה הזה מסמל - מאמנים [ושחקנים] בפרופיל גבוה, שנמצאים בדרגה שמתחת לזו של פפ, קלופ וסימאונה, כן מסתכלים על אברטון כמקום עבודה לגיטימי, בעוד אין שום סיכוי שיסתכלו כך על גרנאדה.
ברור שלגרנאדה אין מה להחתים מאמנים כאלו, כי אין לה את הכסף לו הם זקוקים כדי להצליח. אם אנצ’לוטי, לדוגמא, מצטיין בניהול כוכבים, בגרנאדה הוא לא יכול להצטיין כי אין כסף גם לאסטרואידים. אבל, לאברטון הוא מגיע כשהוא יודע שיש לו 100 מיליון להוציא בקיץ, ואין שום בעיה להוציא 60 מיליון פאונד על שחקן אחד. כלומר, אברטון יכולה להביא לו כוכבים ולאפשר לו להביא את היכולות שלו לידי ביטוי. הנקודה הזו, של כוח משיכה הן עבור שחקנים והן עבור מאמנים, היא ההבדל הגדול בעיניי.
פלגריני הגיע לבטיס ואמרי לוויאריאל, אבל אחרי שמיצו את התקופות שלהם מחוץ לספרד והגיעו למועדונים ששואפים לקצת יותר מהמצב הנוכחי.
ופה נשאלת השאלה - האם אברטון היתה מצליחה יותר עם הסגל והמאמן של גרנאדה במקום עם אנצ’לוטי ו90% מהסגל היקר שלה? אני חושב שפה הנקודה, שמאמנים כמו אנצ’לוטי ובניטס מיצו את עצמם והם כבר פאסה.
המאמנים הצעירים יחסית בספרד דווקא כן מראים שניסיון לא עדיף בהכרח.
אגב, צפו בקרוב לצ’אבי אלונסו ואנדוני איראולה. יש עתיד.
אי אפשר להשוות את גרנאדה לאברטון מהסיבה הפשוטה שגרנאדה מצפה לשרוד בליגה ואלו אברטון מכוונת לאירופה. אז אברטון בתקופה פחות טובה, ולגרנאדה הבליחה עונה טובה. זה לא אומר שגרנאדות מצליחות בספרד ואברטוניות לא מצליחות באנגליה.
אם בורדלאס או כל מאמן מרשים אחר יקבל הצעה מהליגה האנגלית עם הכסף הגדול, הוא ילך לשם. למה למאמן, מחובר למועדון ככל שיהיה, להישאר במועדון שמספק לו שחקנים לפי תקציב ולא לפי דרישות, עם הרבה יותר באז ופרסום ובנוסף להכל גם שכר יותר טוב ותנאים יותר טובים? זה בדיוק מה שקורה. אני לא עקבתי בשנים האחרונות אחרי הליגה האנגלית ולכן אני לא מכיר את התחרות שיש למאמנים הספרדים שם, וזה רק בגלל שאני הייתי פאנבוי של הליגה הספרדית. אבל אין מה לעשות, חייבים להודות שהמגמה התהפכה.
איזה מאמן ספרדי צעיר באמת מצליח להחזיק קבוצה יותר מעונה אחת? רוב המאמנים העולים של ספרד נתנו אולי עונה אחת טובה, אבל לא זוכר מישהו אחד שהצליח לייצר יציבות.
פאקו לופס בלבאנטה, ארסאטה ודייגו מרטינס עונה שנייה אחרי עליית ליגה, אלגואסיל עם ריאל סוסיאדד, גריטאנו באתלטיק בילבאו, סרחיו בוויאדוליד שרק מתקדמת מעונה לעונה…
על בורדאלס אני אומנם מסכים, אבל לא לבאנטה, בילבאו או ויאדוליד עשו משהו משמעותי בשנתיים האחרונות. אלא אם מקומות 11-13 נחשבים להישג לקבוצות שהן לא עולות חדשות. המאמן של סוסיאדד שם שנה וחצי, ואני מקווה שגראנדה באמת יחזיקו מעמד עונה שלמה בשלושה מפעלים, אבל היא לטעמי מועמדת חזקה לירידה עונה הבאה (מסורת כזאת עם קבוצות ספרדיות שמגיעות מהר מידי לאירופה).
ומה נגיד על בטיס שקרסה עם רובי אחרי שזרקה את סטיין? פרוייקט “השבת הגליסיאנים” בסלטה שעדיין הוביל אותה למאבק נגד הירידה? אייבאר שעומדת במקום? אספניול האירופית שירדה ליגה?
אגב שני מאמנים לא קובעים מגמה, הסטגנציה והדעיכה מסביב מציגות תמונה יותר ברורה על המצב. אור סורי, לא משנה מה הסלוגן ב- one אומר, זו כבר לא הליגה הטובה בעולם ( למרות שזאת הליגה המועדפת עליי).
לבאנטה לא מכוונת לאירופה, ופאקו לופס ייצב אותה ב-3 השנים שהוא במועדון. באתלטיק בילבאו גריטאנו, עם כל המגבלות הידועות, הפך את הקבוצה לקבוצת צמרת אחרי שנלחמה על חייה. בוויאדוליד נראה בעונה הבאה את מה שאני אומר עכשיו - הקבוצה מתקדמת מעונה לעונה, הפכה לקבוצת הגנה מהטובות בליגה, ועם הבנייה הבריאה של רונאלדו יש יציבות.
אימנול אלגואסיל הגיע פעם אחת כמאמן מחליף, עשה עבודה יפה וחזר אחרי חצי עונה כושלת עם אסייר גריטאנו כדי להפוך את הקבוצה למה שהיא היום. וזה לא מובן מאליו.
גרנאדה לא אספניול, כי אספניול לא ירדה ליגה כי היא שיחקה באירופה. אספניול ירדה ליגה בגלל בנייה לקויה של העונה הזאת, לפניה ובמהלכה. לא הרבה קבוצות מעפילות לליגה הראשונה והופכות לקבוצות צמרת, וזה גם לא מובן מאליו.
העזיבה היחידה שפגעה בבטיס באמת היא של לורנסו סרה פרר, האיש שהיה אמון על הפרוייקט הספורטיבי במועדון, עזיבה שהשאירה את בטיס בידיים חלקות. לשלם מיליון אירו על מאמן כושל כמו רובי?
בעונה הבאה עם אנטוניו קורדון ומנואל פלגריני בטיס תיראה אחרת לגמרי.
סלטה ויגו כבר כמה שנים נראית כמו שהיא נראית, מאז שפליפה מיניאמברס מונה למנהל המקצועי אחרי ההופעה בליגה האירופית. אייבר עומדת במקום, מה רע במועדון צנוע כזה שנשאר בליגה 7 עונות ברציפות?
אספניול באירופה הצליחה, אבל זה לא קשור לעובדה שלא חיזקו את הסגל, אלא רק החלישו אותו והוציאו את הכסף הרב שנכנס מאוחר מדי. אחרי שרובי העלה אותם לאירופה, מינו מאמן חסר ניסיון. החילופים בין המאמנים היו רעים גם כי לא היה זמן להטמיע שיטה כמו של פבלו מצ’ין, וגם כי אחרי חודשיים בלבד הוא פוטר כדי להביא את אבלרדו, שוב מאמן שונה לחלוטין. והזמן היה נגד אספניול.
שאני אבין, היעד של לבאנטה זה רק להישאר בליגה? זו ההצלחה הגדולה שלה?
כן אני זוכר שגריטאנו הרים את בילבאו לחוף מבטחים כשהגיע באמצע העונה לפני שנתיים כמדומני, והוא אפילו לא איתה בעשירייה הראשונה. לזה אתה קורא קבוצת צמרת?
מעניין שאתה מדבר הרבה על ויאדוליד, כי היא אומנם עם מאזן שערי חובה לא רע שעומד על 43, אך יחד עם זאת היא עם 32 שערי זכות (ההתקפה השלישית הכי רעה בליגה). יכול להיות שהיא עוד תהיה עוד שנתיים קבוצה טובה, אין לדעת, אבל לקרוא לה קבוצה מוצלחת כי היא עלתה ממקום 16 ל13 זה לא סביר.
לגבי יתר מה שכתבת, אתה אומר בעצם שהרבה פרוייקטים נפלו גם בגלל ההנהלות של המועדון. לא יכול להיות שאתה יורה כל כך הרבה מידע על פרוייקטים כושלים נשלח סיבות ואתה מסרב לראות את הבעיה בלה ליגה. רוב המגיבים אוהבים את הלה ליגה, אבל יש גבול לכמה אפשר להעלים עין.
לא חושב שאני אשנה את דעתך, אבל בחייאת זה לא שאתה לא חשוף למידע הזה.
אז לאן לבאנטה אמורה לשאוף? לאירופה? הקבוצה אפילו לא היתה במאבקי התחתית.
כן, לוויאדוליד התקפה לא טובה, אבל הנה פרוייקט טוב - המאמן עדיין נשאר כי יש לאן להשתפר מפה ויש לוויאדוליד שאיפות לקצת יותר מלשרוד בליגה במחזור האחרון.
אפשר למצוא את הבעיות האלה בכל קבוצה בכל ליגה, זה לא משהו אופייני לקבוצות ספרדיות. כן יש בעיה אבל קבוצות הבטן והתחתית הן דווקא נקודות האור בליגה בשנים האחרונות. ואלה שלא טובות - פשוט יורדות ליגה או כמו סלטה נקלעות למאבקים האלה כל פעם מחדש.
לגבי אתלטיק בילבאו - קבוצת צמרת זו קבוצה שנאבקת במשך כל העונה על אירופה, זה שבמחזורים האחרונים הקבוצה נפלה זה לא אומר כלום על רב העונה.
על הבעיות הגדולות של הכדורגל הספרדי דיברתי הרבה - קבוצה כמו סביליה של מונצ’י לא שואפת לעלות מדרגה, זה שהוא יודע לזהות כשרונות צעירים ולמכור אותם בהרבה כסף, זה יפה והכל, אבל זהו.
זה למשל הבדל בין ספרד לאנגליה - יותר קבוצות עם שאיפות, אבל בפועל אותן תוצאות.
אם אנחנו מנתחים ככה את המאמנים בחלק התחתון בספרד, אפשר לעשות את זה ככה גם באנגליה ואיטליה וגם בשנים שבהן הליגה היתה יותר חזקה לדעתך.
כנראה שהיא לא יכולה. במילים אחרות, סביליה מבינה שאין תוחלת למהלך שיקפיץ אותה למדרגה של הגדולות בספרד, גם בהנחה שאתה מצליח לגייס את ההון הדרוש כדי לעשות את הקפיצה הזו. היא לא יכולה לייצר את ההכנסות שריאל, בארסה או אתלטיקו מייצרות - אז איך היא תקפוץ מדרגה? מחירי הכרטיסים למשחקיה נמוכים בסדרי גודל מאנגליה, כמו גם הכסף שהיא מקבלת מזכויות שידור (ואני מניח שגם מספונסרים וממרצ׳נדייז). איך היא תקפוץ מדרגה? לא יכולה גם אם רוצה.
סביליה יכולה, אבל קודם שתייצר יציבות. מה יעשו בזה שימכרו את אוקמפוס ואת דייגו קרלוס למשל? אפשר לשמור עליהם, בטח עם כל הכסף שנכנס ממכירות קודמות. אני לא מצפה ממנה שתיקח אליפויות, אבל לפחות שתאיים על אתלטיקו, שגם לא התפארה בהכנסות כמו של בארסה וריאל לפני עשור אבל התקדמה היטב כמועדון וכקבוצת כדורגל.
אתלטיקו ודורטמונד הן דוגמאות נפלאות להתקדמות של מועדון. סביליה לא מתקרבת לשם אפילו, למרות ההישגים, מהן היא הלכה צעדים אחורה כל פעם במקום לשאוף קדימה.
ולשאוף קדימה לפעמים מתבטא ברכישות גדולות, ולא במכירות גדולות. לא תמיד מונצ’י יקלע בול ברכש. אבל לא הגיוני שהסגל של סביליה עובר שינויים מסיביים בכל קיץ. סביליה זה לא מלאגה שחייבת למכור.
איבוד נקודות הוא משהו שמעיד על חוסר יציבות. מעליה יש שתי עולות חדשות והקרקס של ולנסיה בעונה בה הסף האירופי הוא סך הכל סטנדרטי. אם היא מוגדרת קבוצת צמרת, היא צריכה לא רק להילחם על אירופה, אלא להיות באירופה ומזה שלוש שנים היא לא עומדת ביעד הזה. המועדון הוא מועדון גדול, הקבוצה בינונית.
דווקא על סביליה אתה נופל? מועדון שלמרות המכירות הקבועות שלו מצליח לעמוד על הרגליים וממשיך לייצר יציבות כולל מקום בארבע הגדולות העונה? אם כבר מי שדומה לדורטמונד זו סביליה ולא אתלטיקו. אתלטיקו עוד מצליחה לשמור על שלד כלשהו, דורטמונד וסביליה באמת קבוצות שמוכרות יחסית הרבה, ועדיין הן שומרות על המעמד שלהן הקבוצות צמרת (נלחמות על אירופה כמו שאמרת) ומצליחות לייצר רווח. למרות שאני לא מת על לופטגי, אני מאוד מעריך את העבודה של סביליה.
וכנראה שזו התגובה האחרונה שלי, אנחנו סתם טוחנים מים.
דורטמונד כן הצליחה להאפיל על באיירן ואף לעלות לגמר ליגת האלופות, אני חושב שבסביליה עדיין חולמים על הישג כזה.
אתלטיק בילבאו ידועה והמגבלות שלה ידועות. בסופו של דבר לא היה חסר כדי שהקבוצה כן תעפיל לאירופה בשתי העונות האחרונות. בעונה שעברה זה היה משמעותי עוד יותר, שכן גריטאנו הגיע באמצע העונה והצליח להרים אותה מהתחתית ולהביא אותה למחזור האחרון עם אפשרות לשחק באירופה. האמת שאני לא יודע לאן המועדון הזה יגיע בשנים הקרובות, כל פעם מחדש מסתמכים על הבית, גם אם בשחקנים וגם אם במאמנים, ואיכשהו זה מספיק להם לצמרת.