קצת שוכחים שברצלונה ההיא עדיין לא הייתה “ברצלונה ההיא” כשרונאלדו הגיע.
למה הכוונה? אחרי טרבל ו-6-2 זה עדיין לא “ברצלונה ההיא”? אולי אתה מתכוון שהשיא של הקבוצה היה ב-2011 (מסכים), אבל עדיין.
לא, עדיין לא, זאת הייתה עונה מהדרת שלהם אבל אחרי 2 אליפויות רצופות שלנו, ידענו שיש להם קבוצה מצויינת, אבל מסי עדיין לא היה מסי, ואף אחד לא ניחש שהם ישלטו בליגה יותר מעשור.
כלומר לא הביאו את רונאלדו וקאקא להתמודד מול הקבוצה הכי טובה שברצלונה העמידה מאז ומעולם.
קצת לגביי הדיון על פפ, שלרוב אני שונא להיכנס אליו כי אף אחד לא באמת משנה את דעתו וזה מסתכם בכל מיני משתנים כמו כמה מעריכים אותו, ואיזו קבוצה כל משתמש אוהד.
מרסלו ביילסה הוא אחד המאמנים הכי מוערכים בעולם. פפ, זידאן, ועוד רבים וטובים עברו השתלמות אצל הארגנטינאי. אף אחד לא יכול להגיד שהקריירה שלו רצופה רק בהצלחות ותארים, אבל מה שהוא כן יודע לעשות זה לבנות בסיס חזק שנים קדימה בכל מקום בו ידרוך, והוא ככל הנראה אחד ממנתחי המשחק הגדולים שהיו. מאמן מדהים עם ערימות של חסרונות. אני יכול למצוא כאלו עבור זידאן, סימאונה, אמרי וכמובן פפ.
פפ מאמין בבסיס, עקביות, רוטציות וניהול שיטה רוחבי. הקבוצות שלו נוטות להיות מאוד עקביות ביכולת שלהן בין אם זה בבארסה, באיירן וסיטי. בהתאם לסיטואציה, נקודות בחוזקה שלו יותר באות לידי ביטוי (אליפויות בבארסה וסיטי), והן יכולות להיות פחות משמעותיות (דאבלים בגרמניה עם באיירן). החולשה שלו התפתחה להיות בעיקר מנטאלית. ממצב בו הוא מפסיד לברצלונה עם סגל הסטורי ב2015, או ריאל עם סגל הסטורי לפני, הוא הגיע למצב שהוא מאבד את הראש מול אתלטיקו צינית מאוד (קבוצה שנועדה למשחקי נוקאאוט מהסוג הזה), וזה התגלגל עד לכדי מחסום מנטאלי בהפסד הביזארי לליון, שאומנם הייתה קבוצה טובה, אבל מדובר בפערי איכות שהיו אמורים לבוא לידי ביטוי שם.
לא כולם זידאן, גז’ארדו או סימאונה שמנהלים את כל העונה שלהם בעיקר על “איך יגיעו לסוף העונה”, אבל זה לא אומר שהם כישלון. הם פשוט מנהלים את הקבוצה באופן שונה. אפשר להתווכח איזה תואר חשוב יותר או מוערך יותר כביכול, אבל כישלון? מוזר לי לדבר על הקריירה של פפ בקבוצה כלשהי באופן הזה.
10 לייקים
לא יודע מקריות לא מקריות, אבל 2 תארי ליגת האלופות בכמעט 15 שנה של אימון של הקבוצות הטובות בעולם, ע"י מי שנחשב ע"י רבים למאמן הטוב בעולם, תוך הדחות מביכות כמו זו מול ליון או ה-4 חתיכות שהוא קיבל מאיתנו בבית - זה כישלון אישי של פפ כמאמן. הפעמיים היחידות שהוא לקח את הצ’מפיונס היו כשהוא אימן קבוצה היסטורית והטובה בעולם בפער, וגם אז הוא איבד תואר אחד.
[ברור לי שיש קשר בין זה שהיו תחתיו הקבוצות הטובות בעולם ליכולות האימון שלו (רלוונטי בעיקר לתקופה בברצלונה), אבל בסוף כפי שנטחן פה בדיון כבר - גם בבאיירן וגם בסיטי הוא הגיע לקבוצות מעולות מראש].
אגב, בנוסף לניתוח הנכון של נדב מעליי, שכחתם להזכיר מגבלה בולטת של פפ שהפורום של בארסה נהג להתלונן עליה לא מעט בזמנו, והיא בעוכריו בייחוד במשחקי נוקאאוט: פפ מנהל משחק לא טוב. הוא מגיב מאוד לאט, ואם תוכנית המשחק שלו משתבשת - קשה לו מאוד למצוא אחת חלופית תוך כדי משחק. במשחקי נוקאאוט, שהכול נמצא על הכף במשך 90 דקות בלבד כמו שחזר פה לא פעם, המגבלה הזאת היא קריטית.
5 לייקים
זה החצי השני של הבעיה הגדולה אצלו בצ’מפיונס. החצי הראשון הוא שהוא לפעמים מתפלפ בלי קשר לכלום, ומחליט לעשות ניסויי כלים על מערך/עמדות/שחקנים דווקא במשחק מכריע.
6 לייקים
זה החלק הכי בעייתי לדעתי, בלי זה כנראה והיה זוכה בלפחות עוד גביע עם האוזניים הגדולות.
רונאלדו זכה בדסימה אגב בעונתו החמישית בריאל, פפ עזב את באיירן אחרי 3 עונות, אין לדעת מה היה קורה אם היה נשאר שם עשור שלם, לכן ההשוואה השטחית של “מי זכה במה” מיותרת כאן. ללא שום קשר לכך שרונאלדו הוא הצלחה כבירה בריאל מדריד, מצחיק בכלל לציין את זה.
בכל מקרה אני חושב שהמומחיות של פפ היא בהטמעת השיטה הייחודית שלו ובקידום הכדורגל של הקבוצה אותה הוא מאמן, בד"כ זה אמור להתבטא בתארים, בעיקר בליגה שזה כאמור פורמט שיותר משקף יכולת וסיסטמטיות ופחות יום נתון, וזה כאמור בא לידי ביטוי בהחלט.
לבאיירן הוא הגיע לקבוצה הטובה בעולם לליגה ללא תחרותית. לא היה לו יותר מדי מה לשפר והליגה היא לא אתגר תחרותי עבור באיירן באותה תקופה, ככה שזו הייתה בחירה מיותרת עבורו וכך גם תזכר הקדנציה שלו שם- לא כשלון ולא הצלחה אלא פשוט בזבוז זמן. בנוק אאוט נטו הוא באמת לא מאמן מוצלח למדי בגלל אותן סיבות שנאמרו כאן (עצם הרמה שהוא בין היתר מביא את הקבוצה שלו אליה הופכת אותה למועמדת תמידית לצ’מפיונס אבל אין לו ערך מוסף כמאמן בפורמט נוק אאוט אלא להיפך).
לסיטי לעומת זאת הוא הגיע לקבוצה שלא הייתה בטופ העולמי. אפשר לומר בצורה שטחית שהם זכו באליפות לפניו (גם מה זה הפרמטר המצחיק הזה? אם ככה אז אף מאמן בריאל מדריד לעולם לא יוכל להחשב כהצלחה כי זה מועדון שכל הזמן זוכה בתארים), אבל בשנתיים לפני שהגיע הם לא זכו באליפות והם בשום עולם לא נחשבו לקבוצה שמתמודדת על תואר “הקבוצה הטובה בעולם”. הליגה האנגלית אז הייתה חלשה בהרבה וסיטי גם כן. פפ הגיע והפך את סיטי למועמדת לגיטימית לתואר הקבוצה הטובה בעולם ושבר שיאים היסטוריים בפריימרליג בתקופה הרבה יותר תחרותית שלה. מי שמשווה את סיטי הזאת גם במבחן התוצאה וגם במבחן הכדורגל לסיטי של פלגריני ומאנצ’יני באיזשהי צורה פשוט לא מבין בכדורגל, אין לי דרך יותר נחמדה לומר זאת.
10 לייקים
אגב, גם בצ׳מפיונס היתה לסיטי קפיצת מדרגה עם פפ, גם אם לא ״מספיק״. לפני כן הגיעו פעם אחת בפוקס לחצי בעונה גרועה, ואם אני לא טועה זו הפעם היחידה שעברו את השמינית.
לייק 1
אתם שוכחים שליגת האלופות זה המון עניין של מזל. כמובן שלפעמים המזל היה גם לטובת פפ, אבל בסהכ הבחור די מנחוס כשזה מגיע לצ’מפיונס. בשנים האחרונות פפ עושה יותר טעויות במפעל, אבל זה לא היה ככה בתחילת דרכו. הוא העמיד קבוצות טובות ומוכנות ודברים פשוט הלכו נגדו.
ב2010 כולם מכירים את סיפור הר הגעש המפורסם, והגול מנבדל של מיליטו. אבל שניהם לא באמת משנים, כי ברצלונה כן השלימה 2-0 בגומלין. בעידן הvar הגול של בויאן לא נפסל.
ב2012 ברצלונה בעטה לשער של צ’לסי כמות לא נורמלית של פעמים, ומה פפ יכול לעשות כשבוסקטס מחמיץ מ5 מטר מול שער ריק ומסי בועט פנדל למשקוף? זו אולי ההדחה הכי עצובה של פפ, כי באמת שהיינו 7 רמות מעל צ’ לסי בצמד המפגשים הזה
ב2014, לדעתי, באיירן היו טובים יותר במפגש הראשון. ריאל ההיא ידעת לנצל בצורה מושלמת את העבודה שממול יש קבוצה יוזמת, כדי לנצח. במפגש השני, אם אני לא טועה, שני הגולים הראשונים היו מקרן ובעיטה חופשית של רונאלדו. אפשר לבוא בטענות לפפ, שהקבוצות שלו הרבה פעמים לא שומרות מספיק טוב במצבים נייחים, אבל בסופו של דבר מדובר על מצבים נייחים, ולא על משחק שוטף. מה גם שריאל זו לא אוסאסונה, והם ידעו לנצל את המצבים הנייחים שלהם בצורה מושלמת. משם פפ החליט לעבור לall out attack, והיכולת של ריאל לפרק אותם במתפרצות הייתה ברורה.
ב2015 באיירן הייתה טובה יותר עד שמסי הפך לסופר סאייה וגמר את המשחק. בגומלין אגב, מהרגע שסוארס יצא הם היו טובים יותר, ואפילו ניצחו. למרות שכמובן כבר לא היה להם סיכוי, אחרי המשחק הראשון.
את 2016 לא באמת ראיתי, כי I couldn’t care less about באיירן. יכול להיות שפפ היה שם קטסטרופה, אבל בסופו של דבר זה נגמר על שערי חוץ. משהו שהיום ברור לנו שהיה לא ספורטיבי, ודי ודפוק.
ב2017 פפ שוב עף על שערי חוץ. הוא כן בנה קבוצה לא מספיק טובה, וההגנה פשוט קרסה בשלב מוקדם של העונה, מה שכן הקבוצה שלו עדיין הייתה מצויינת התקפית וכבשה 6 שערים באותו מפגש מול מונאקו.
2018 זו הייתה ההדחה הכי מפתיעה בעיניי של פפ. אם בשנים קודמות הקבוצות שלו תמיד נתנו פייט, וברוב הפעמים היו הקבוצה הטובה יותר, הם הגיעו לא מוכנים לליברפול.
2019 זה ביזיון גדול לטעמי. כבר היה var, כולם ראו יד של יורנטה, ועדיין אושר השער הביזיוני הזה. כמובן שנגד פפ הvar כן עבד עם הנבדל ההוא של אגוארו בתוספת הזמן.
2020 זה נטו כישלון של פפ. הוא היה חייב לעבור את ליון, ואני חושב שבשלב הזה כל הכישלונות שלו במפעל בשנים קודמות ישבו לו בראש. אין לי הסבר אחר למה שקרה שם.
2021 כולנו זוכרים מה קרה בגמר.
אני חושב שאפשר לראות בצורה מאוד ברורה שלאורך השנים פפ סבל מהרבה חוסר מזל בצ’מפיונס, ולאט לאט הדברים האלה התחילו לשבת לו בראש. אצלנו, הוא לגמרי היה צריך לקחת 4 גביעים רצופים, בבאיירן מול הספרדיות בשיאן הוא העמיד קבוצה טובה מאוד והפסיד לקבוצות טובות אחרות, ובסיטי הוא כבר התחיל לעשות לעשות שטויות, ולמרות שדווקא שם הוא חזר לגמר אני חושב שבאיירן שלו הייתה קבוצה הרבה יותר טובה באירופה מאשר סיטי, שהיא אולי הקבוצה הטובה בעולם כבר 4 שנים, אבל כל השטויות שם במאני טיים זה פשוטלא מתאים.
כן, חוסר מזל.
כשהם משחקים טוב זה בגלל פפ וכשלא הולך זה בגלל מזל? אתה רוצה להגיד שזה מזל, תפאדל. במשך 8 שנים(!) יש לו מזל מזעזע בכל משחק גורלי בצ׳מפיונס ומזל מדהים בכל משחק אחר.
אתה מסתכל על החמצות מ-5 מטר כמזל. אני רואה את זה כשחקן שנאבד קור רוח.
לא לוקח כלום מפפ ובגלל זה לא נכנסתי פה לדיון. אבל להגיד שהכל זה חוסר מזל? כשזה פעם אחת אז כן, זה חוסר מזל. כשאתה מקבל הרבה שערים ממצבים נייחים, שזה אולי אחד האלמנטים הכי ברי השפעה ותכנון של צוות מאמנים, זה ממש לא חוסר מזל, זה תוכנית משחק לקויה.
כשהשחקנים מפשלים ברגע האמת פעם אחר פעם זה חרא חוסר מזל אלא יותר איבוד עשתונות וכניסה לפאניקה. גם אלו דברים שהמאמן אמור להשפיע בהם.
לא נכנס לדיון של האם הוא נכשל בבאיירן, או איזה מפעל יותר חשוב. אבל מצטער, אלה כן פאקים של אימון, וזה כבר לא חוסר מזל.
סטרלינג, בוסקטס, מולר, ריברי, רובן וכו’ וכו’ וכו’. כולם עשו במכנסיים ברגעי אמת. אבל זה חוסר מזל, לא חלילה שחקן שאיבד עשתונות/נפל תחת לחץ. כשזה מצטבר זה לא מזל, אלא הכנה מנטלית שכנראה לא מספיק טובה.
5 לייקים
אני רוצה להגיד שאני באופן אישי מאוד נהנה לקרוא פה את הדיון . במיוחד של פאקו (שכחתי את השם חח מצטער) אסף דארקו EJB
זה לא משנה מה הדעה שלהם על פפ, זה דוגמה שאפשר לנהל דיון עניני ובלי לרדת לפסים אישים . גם אם אוהבים את פפ וגם אם לא…
תמשיכו. אני לא יפריע 
2 לייקים
אתה צודק, יש קשר בין הכנה מנטאלית של מאמן עם השחקנים לכך שהם מחטיאים מצבים. מאמן אחראי על שיטת משחק שתעבוד, שתשים אותם במצבים, שתשלוט במשחק ותשחק יותר טוב מהיריבה. הוא לא אחראי שהם יכניסו גול לשער ריק מ5 מטר. אין שום דבר שפפ יכל לעשות אחרת כשסטרלינג החטיא מול שער ריק. זה לא מעיד שהוא מאמן שלא הכין אותו מנטאלית נכון למצב שהוא יהיה מול שער ריק…
בסופו של דבר, מאמן הוא מוגבל. שוב, הוא לא על המגרש, ההשפעה שלו לא משמעותית כמו של השחקנים.
אז ההסבר שלך זה שפפ בונה קבוצות של שחקנים שמחמיצים מצבים קורצים שוב ושוב ושוב?
שים לב, לא פעם אחת העברתי בתגובה שלי ביקורת על שיטת המשחק או משהו כזה. לא אמרתי שפפ נכשל ולא שום דבר כזה או אחר.
אבל אתה לא יכול להגיד שזה קורה לכל כך הרבה שחקנים שלו, שוב ושוב ושוב.
פעם אחת ניחא, פעמיים ניחא, אפילו שלוש פעמים ניחא.
מתישהו אתה חייב לבוא ולהגיד, כן, כנראה יש שם משהו לקוי מאוד בהכנה המנטאלית, כי הסטארים שלו מאז 2012 באופן קבוע עושים את זה.
לא הוא לא שולט בהחמצות שלהם בצורה ישירה, אולי הוא אפילו היה מעדיף להיכנס למגרש ולבעוט את זה בעצמו. אבל אתה תמשיך להאשים את כולם כאילו זה כל הזמן איזה צירוף מקרים מיסטי שכזה? מצטער, אבל אני לא מקבל את הטיעון הזה.
לייק 1
אז אתה רוצה להאשים את המאמן שלא על המגרש שהשחקנים שלו מחטיאים מצבים של גולים בטוחים? אולי ניתן קרדיט לזידאן על הסיומת של רונלדו?
לייק 1
לא, אני רוצה לחדד שהכנה מנטאלית זה גם חלק מעבודת האימון, ויש לו חלק בזה שהקבוצות שלו מתפרקות מנטאלית ללא סוף.
שים לב שאני לא מגן על התקופה שלו בסיטי. אני חושב שהרבה מההדחות שלהם זה בגלל שטויות שלו, או בגלל שהם הגיעו לא מוכנים.
אני כן חושב שלאורך כמה שנים היה לו חוסר מזל (אגב, זה לא היה רצוף, ב2009 וב2011 כן זכינו), ואגב זה לא רק בצ’מפיונס, אלא גם בהפסדים אחרים שלנו איתו. רוב ההפסדים שלנו עם פפ לוו בתחושה של היקום היה נגדנו באותו יום, כי כן היינו טובים יותר.
תראה, מצד שני אתם וטתלטיקו הייתם הכי טובים באירופה בנייחים. כל קרן הייתה מצב רציני לגול (אצלכם גם קרן של היריבה). בבאיירן הוא שיחק מול 3 הספרדיות הבכירות בתקופה די היסטורית של הליגה הספרדית.
שואל באמת, מה מאמן יכול לעשות אם הוא הכין מנטלית והכל ובסופו של דבר זה מה שקורה?
בוא נסתכל שנייה על המשחק שלכם מול פריז. פריז היו טובים יותר 3 מחציות ובאחרונה ההגנה שלהם נכנסה להיסטריה. איך מאמן אמור לפתור את העניין?
כאילו, פריז פחי אשפה כל העונה, ואפשר היה לראות את זה מגיע מקמ, אבל הקבוצות של פפ תמיד פועלות כמו מכונה, וכובשות בכמויות. גם במשחקים גדולים. למה הכדור לא נכנס להם במשחקים הגדולים בצ’מפיונס? בסיטי אני יכול באמת לשים את האשמה אצלו, בבאיירן ובבארסה? באמת שלא.
לייק 1
אני לא יודע לצטט דברים ספציפיים, אז פשוט אתייחס להודעה שלך כרונולוגית.
כן, אני מכיר את התחושה של כל היקום נגדנו. ככה זה, כשלא הולך אז לא הולך.(וכמובן להיפך, אני קצת סולד מהנושא הזה של מזל טוב, מזל רע. נראה לי ניתן להבין את זה) אז לדעתי פה נכנסת עבודה של מאמן, ביכולת להצליח להוציא את הקבוצה מהמיינדסט הזה. יש תרחישים שיותר פשוט בהם להגיב תוך כדי משחק, ויש כאלה שמצריכים עבודה רצינית יותר.
תראה, ברור לי שלריאל ולאתלטיקו היה יתרון, אבל בסופו של דבר, איך שלא תסובב את זה, תרגילי קרנות וכדורים חופשיים זה אחד הדברים היותר טקטיים במשחק. ממש קרב מוחות. איך הוא מצפה שהקבוצה היריבה תסדר את השחקנים, למי הכדור יוגבה וכו’ וכו’. ראינו גם אצלכם בברצלונה שתחת אנריקה אם אני לא טועה היה שיפור דרסטי באלמנט הזה(תחת חומר שחקנים די דומה אפילו).
בכנות? להכין אותם יותר טוב לפעם הבאה. ובגלל שזה קרה הרבה פעמים, נראה לי אפשר כבר לקבוע שיש איזושהי בעיה. אני לא מדבר פה על משחק ספציפי, אלא רק על המגמה.
פריז זה מקרה קלאסי של קבוצה שעשתה במכנסיים. תוך כדי משחק, כנראה שההשפעה במקרה הזה הייתה מועטה, פוצ׳טינו עצמו קפא לחלוטין ולא ממש ניסה להגיב כמעט עד הסוף. אבל העבודה בדברים האלה אצל קבוצות כמו פריז שזה קרה להם תחת כמה מאמנים אמורה להיעשות לפני המשחק, אני בטוח שלכולנו עבר בראש עוד לפני המשחק שיש פה סיכוי די גדול שהם יקרסו לתוך עצמם שוב. וגם פוצ׳טינו הוא לא אחד שזה קורה לו בפעם הראשונה. יש שם בעיה מנטאלית שחייבת להיפטר. על המאמן לנסות לתרגל את הסיטואציות, לעבוד עם אנשי מקצוע, לגבש תוכנית עבודה וכו’ וכו’. זו עבודת אימון, או שהיא לא נעשתה, או שהיא לא נעשתה מספיק טוב.
ושוב, אני לא מנסה להפנות פה חיצים של אשמה, הוא מן הסתם לא הגורם היחיד פה וכמו שאומרים, צריך שניים בשביל טנגו.
אבל לא יכול להיות שזה משהו שחוזר על עצמו ככה כבר כמעט עשור וימשיכו להגיד שזה מזל/כוח עליון/עניינים מיסטיים/אילומינטי.
בסדר, אז שסטרלינג יכניס גול לשער ריק זה יהיה הכנה מנטאלית גאונית של פפ. בליגה הוא מאמן גאון מנטאלית, בצ’מפיונס העבודה המנטאלית שלו לוקה בחסר.
אם מחפשים איפה המזל לא הלך עם פפ, אפשר לעשות את זה עם כל מאמן בעולם, לא נגמור עם זה. המזל והמנטליות לוקחים נתח קטן מאוד מהאחריות של המאמן, לטובה ולרעה. את הביקורת על האחריות היותר רצינית שלו בהדחות פפ כבר קיבל. בשורה התחתונה הוא היה קרוב להישגים היסטוריים, אבל רק כמעט. זה עדיין לא כישלון. חובת ההוכחה עדיין עליו כך או כך, ועדיין הוא ראוי לקרדיט יותר מהרבה מאוד מאמנים שהגיעו לשלבים האלה או לא הגיעו בכלל.
בכל מקרה, לא צריך לחפש בכח לתת לו הנחות, הוא מפסיד ומודח כמו כל המאמנים בעולם, ומן הסתם יש לו אחריות מצד אחד, וחוסר מזל מצד שני. אצל כל מאמן האיזון הוא אחר.
8 לייקים