אני ממש מנסה להבין איפה מישהו טען זאת. גם בפורום של ריאל עם כל ההתרגשות אף אחד לא טען שהוא הראשון להבקיע במספרת. אולי הראשון לעשות זאת במעמד כזה (לא בדקתי).
אם אתה מנסה להבין על מה כל ההתרגשות סביב מה שקרה כשזו “כולה מספרת”, אז זה שילוב של דברים.
יש להבקיע במספרת במשחק ליגה חסר חשיבות (זו לא השוואה לגול של סאול), ויש להבקיע נגד יובנטוס, פעמיים פיינליסטית ב3 השנים האחרונות, ברבע הגמר. המהלך שבר את יובנטוס מנטאלית ולא במקרה האדום הגיע מעט אחרי.
סיכוי טוב שהמספרת הייתה שווה הרבה יותר משער.
עד אותו רגע יובנטוס שלטה יחסית ונראתה יותר קרובה לשוויון מאשר ריאל לשני, ואז הגיע המספרת ששברה את יובה מנטאלית ובעצם סגרה את הסיפור, אם השער היה עם הראש אני לא בטוח שיובה היו מאבדים את הראש ככה.
לא יודע עם אתה זוכר אותי מהפורום הקודם, אבל אני האחרון שיזלזל בך…
אנחנו לפני הכל, אוהדי כדורגל. והשער של רונאלדו זה חגיגה. אני לא ראיתי את המשחק, אבל לראות שערים כאלו זה תענוג. לא משנה אם זה רונאלדו רונאלדיניו ריבאלדו או סאול…
התכוונתי לטויט שהבאת וממש לא אלייך. והאמת, גם אני לא כ’'כ התבאסתי מעוד שער של השחקן השנוא מהיריבה העירונית כי הוא היה יפה מדי בשביל זה. אפילו על הראשון של רונאלדו לא התעצבנתי, יופי של עבודה. אבל יש גבול לפירגון.
ראיתי קצת מהסרט דוקו שהיה על משחק השרוכים בארץ, וזה היה מדהים לראות קווי הדמיון בין הקארמה שהייתה לבית שאן לקארמה שיש כיום למלאגה.
אני יודע, זה ישמע בכייני, אבל זה כבר מאחורינו ועברה שנה שלמה אז לא באמת אכפת לי. אני לא אומר שכל מלאגה מכרה, ומיותר לציין שאני לא טוען שריאל מדריד שילמה או שהייתה מעורבת במשחק של מלאגה, אני באמת טוען שמלאגה ושחקן אחד ספציפי פשוט שיחקו רע בכוונה. אני מדבר על מס’ 4 שלהם באותו משחק, הבלם מונצואלה וילאנובה מיקל. אני רוצה שתסתכלו על המהלכים בדקות האלה-קודם כל הגול הראשון שנכבש כבר בדקה השניה. החל מההרחקה האיומה של וולינגטון, והחוסר ניסיון אפילו של מיקל וילאנובה לחסום את המסירה השקופה של איסקו לרונלדו. אין ניסיון עצירה, הבחור רץ ריצה קלה כאילו הוא במשחק אימון.
המהלך היותר בוטה שלו היה בדקה ה33:34 שהוא פשוט דילג מעל כדור פשוט ונתן לרונלדו הזדמנות לעוד כיבוש שער. יש סרטון שבחנו גם בספרד שרואים אותו לפני מסתכל על רונלדו ועוקב אחריו כל המהלך. כלומר, הוא ידע שהוא שם. הוא עקב אחריו ווידא שהוא שם.
השלישי והאחרון שקלטתי מהתקציר זה בדקה ה88 בהזדמנות של מרסלו-הוא חושב שהוא בא לבעוט ופשוט מפנה לו את הדרך, רואה שהוא עובר והוא פשוט בורח מהאיזור לרחבה. הוא מפנה את השטח לגמריי.
שוב-אני לא אומר שריאל לקחה את האליפות בזכות זה, שלא הגיע לריאל לקחת אליפות וכו’ וכו’ וכו’. סביר להניח שריאל הייתה מנצחת גם בלי שהנשיא שלהם היה רוצה כסף על איסקו או השחקן הזה היה נותן הזדמנויות וגולים בכוונה. רק תסתכלו בעיניים אובייקטיביות על המהלכים האלה ותשפטו בעצמכם אם זה נראה לכם כשר.
בכל אופן, מה שאני בא לומר זה שגם פה כמו עם בית שאן-הקארמה היכתה. בית שאן ירדה ליגה, וככה גם מלאגה. בדיוק עונה אחת. ביי ביי חלאות, מי יתן ותסיימו כמו סרגוסה, במקום שאתם צריכים להיות בו. למטה.
גם הבלם אגב ספג מהקארמה מכה. הבלם, שחקנה של נבחרת ונצואלה, כנראה סובל מפציעות וגם הוא נשר כבר עונה שעברה לקאדיס מהסגונדה.
אני זוכר את המשחק הזה מצוין.
את המסירה של איסקו בגול הראשון אין לו שום סיכוי לעצור, הוא בריצה אחרונית והיה איבוד מפתיע מאוד של וולינגטון.
הקפיצה מעל הכדור שהגיע לרונאלדו באמת דיי תמוהה אבל זה לא משהו שלא קורה מדי פעם.
הדבר הכי מחשיד פה זה באמת המהלך בדקה ה-88, אבל במצב של 2-0 לריאל למה הוא צריך את זה? זה לא שקוף מדי?
אני חושב שהוא סתם גרוע.
אגב, עוד 50 שנה אולי איזה דסקל יראה את הטעות של אולרייך ויגיד שככה ריאל זכתה באליפויות אירופה שלה.
מעניין כמה שילמו לו…
אני תמיד קורא לספרד ‘מדינת הכדורגל’. במארקה כתבו על העשור הנפלא של הקבוצות הספרדיות באירופה - ליגת האלופות והליגה האירופית הן בעצם הליגה הספרדית. ככה זה שגם העונה נראה נציגות בשני הגמרים: ריאל מדריד תשחק נגד ליברפול בגמר הצ’מפיונס בקייב ב-26 במאי| אתלטיקו מדריד תשחק נגד מארסיי בגמר הליגה האירופית שייערך בליון| בעשור האחרון רק שלושה גמרים של הצ’מפיונס לא כללו נציגה ספרדית: אינטר נגד באיירן ב-2010, צ’לסי נגד באיירן ב-2012 ובאיירן נגד דורטמונד ב-2013. והנה פירוט העשור האחרון:
ויליאם קרבאליו כמו עוד מס’ שחקנים התיר את החוזה שלו בספורטינג בעקבות הבלגאן שהיה שם עם הנשיא. אז בטיס בכל זאת תשלם לספורטינג, אבל אני לא מאמין שזה יהיה סכום כזה גבוה.
הרגע המרגש של הקיץ: שובו של סאנטי קאסורלה. לא, לא מדובר בחזרתו לאקסית ויאריאל שם ביצע את הקפיצה הגדולה בקריירה, אלא בת’אכלס - סאנטי חזר לשחק כדורגל. אתמול, במשחק ידידות זניח נגד הרקולס(1:1), הוא עלה מהספסל בדקה ה-67 וחזר לשחק אחרי 636 ימים!(הפעם האחרונה: במשחק של ארסנל נגד לודוגורץ’, אוקטובר 2016). אחרי אינסוף מומחים, בעיות, ניתוחים ומכשולים - זה קרה. “שמח מאוד לחזור ולעשות את מה שאני אוהב, מה שחלמתי עליו מאז שאני ילד. אני יודע שיש עוד הרבה עבודה לפניי אבל זה הצעד הראשון. אסיר תודה על האכפתיות והתמיכה, רק בשביל זה היה שווה לחזור לויאריאל שהיא הבית והמשפחה שלי. תודה!”, כתב סאנטי ברשתות החברתיות והעלה שלושה פוסטים זריזים. איך סיכמו במארקה? ‘כמה טבעי, זה היה צריך לקרות בויאריאל, המועדון ששלח אותו לאליטה!’
גם הנשיא החדש של ספורטינג חי בסרט. אז אחרי שהוא התעקש על 50 מיליון עבור ז’לסון אטלטיקו שלחה שאילתה לפיפא בעניין והתשובה היתה שז’ לסון שחקן חופשי. עכשיו ספורטינג מאיימת בתביעה, בסוף נזרוק לה עצם.
המשחק בין אטלטיקו לארסנל הסתיים בסדרת פנדלים. לא כולם בספרד יודעים את זה כי הערוץ ששידר בספרד עבר לבאיירן יובה לפני שהפנדלים התחילו. אגב אדאן הדף שלושה וגם הבקיע.
מתסמן שסביליה ו-ולנסיה ניהלו מאבק עיקש ביממה האחרונה לגבי בטשוואי ולא היו שם ענייני כסף או סיכום מול צ’לסי אלא החלטה של השחקן עצמו בלבד. בתמונה במשחק רואים את נשיא סביליה פפה קסטרו מתרגז לאחר ההודעה שהחלוץ חתם בולנסיה - “למה הוא בחר בולנסיה, כדי לשחק ארבעה משחקים בליגת האלופות? הוא חושב שהוא יוכל להבקיע שם יותר שערים? אז מה אם סביליה בליגה האירופית, אצלינו הוא היה משחק 30 משחקי ליגה בעונה”| עוד בסביליה, אביו של הקשר נז’ונזי מנסה לעורר עניין - “רומא רוצה לצרף אותו וזו אופצייה נהדרת”. וכמובן יש הקשר למונצ’י.
סאנטי קאסורלה שהוצג בויאריאל אמר בראיון לתוכנית רדיו לאחר מכן - “היה לי אתגר אחד גדול אחרי הפציעה - לא לסיים את הכדורגל בדרך הזו אלא בזמן שלי”. קאסורלה הוצג בצהריים בפני למעלה מ-4500 אוהדים נלהבים של ויאריאל שקיבלו אותו בהמון אהבה, בצורה יצירתית - הוא הוצג בתוך מעין זכוכית כמו קוסם. “רק הרגע הזה בו אני מתאחד שוב עם ויאריאל והקהל המדהים שלה היה שווה את כל הסבל שעברתי כבר שנים”, אמר בהתרגשות. קאסורלה שחתם לעונה אחת עם אופצייה לעונה נוספת, הבטיח - “אתן את כל מה שאני יכול למען הקבוצה, ואני יכול לשחק כדורגל ברמה גבוהה, באחריות”. קאסורלה אמר שהוא עדיין סובל מכאבים אך זה ישתפר. הנשיא רויג אמר - “הקהל חלם על קאסורלה והחלום הפך למציאות, הוא לא עוד שחקן בויאריאל ומהווה דוגמא ומופת, בטח אחרי ההתמודדות עם הפציעות. יש לנו זכרונות נפלאים וכעת יווצרו עוד”.
