ובינתיים קיקה סטיין עם ויאריאל זורקים את הניצחון בברנבאו לפח ומפסידים בבית לוויאדוליד. משחק שני בלבד לפצולאנו האורוגוואי כמאמן (רונאלדו הביא אותו אחרי שהעלה ליגה את קרוזיירו, הקבוצה השנייה בבעלותו) והקבוצה נראית נהדר.
אל ימיק הבלם כבש שער שלא היה מבייש את מראדונה ומסי.
בטיס מודיעה בחשבון הטוויטר שלה: חואקין פורש בתום העונה
הקפטן האגדי של בטיס ייתלה את הנעליים בתום עונת 2022/23 לאחר למעלה משני עשורים (ערך את הופעת הבכורה בספטמבר 2000). הקשר הספרדי לא יאריך את חוזהו כהחלטה שלו בלבד. הוא החליט שמספיק לקראת גיל 42. חואקין השתתף עד היום ב-615 משחקי ליגה בליגה הראשונה, רק שבעה מאחורי השיא של כל הזמנים שבו מחזיק השוער אנדוני זובירזרטה (622). מתוך 615 אלה, לא פחות מ-400 היו כשחקן בטיס, קבוצת חייו, שם הוא צבר 521 משחקים בכל המסגרות, יותר מכל שחקן אחר עד היום. יותר מ-110 שערים, אינספור בישולים וכדרורים שכדאי לזכור הם סימני ההיכר של חואקין, שהיה ליצן לא קטן על המגרש ומחוצה לו. הוא עבר לוולנסיה בקיץ 2006 כרכש גדול, שיחק גם בפיורנטינה ובמלאגה והיה חלק מנבחרת ספרד במונדיאל 2002 וב-2006, אבל ברור איפה הוא עשה את המיטב
שחקן ענק. אם אני זוכר נכון פעם הייתה התעניינות של ריאל מדריד בו והוא כמעט הגיע. הוא לא היה ממש מגוון בעיניי אבל איכשהו היה מאוד משפיע ותרם המון. בהצלחה.
הוא תמיד נחשב למעין היורש של לואיס פיגו גם בסגנון המשחק, הוא בהחלט קושר אלינו לא פעם, המעבר לוולנסיה ב-2006 אולי קצת פגע בו. באותו קיץ אגב חלק מהמועמדים לנשיאות שמו אותו ברשימת הקניות שלהם. קצת ברמה אישית, חואקין שחקן שתמיד אהבתי, הרגשתי שדווקא לעת זקנה הוא היה הרבה יותר מגוון - יכול לשחק בצד שמאל גם בכנף הנגדית, במרכז ועוד ועוד. הקאמבק שלו לבטיס היה אחד המרגשים. לשמחתי יצא לי לכתוב עליו לספורט1 כשעבדתי שם:
לא אשכח את החיוך שלו לפני הפנדל ברבע הגמר המכור ההוא נגד דרום קוריאה ב-2002 ואז הבכי שלאחר מכן, זה היה לא צודק.
מלא אנשים תאמין לי.
סביליה מכרה את צמד הבלמים המוביל שלהם בפחות כסף ממגוויאר, סאנצו, אנתוני…
אני אהיה שמח יותר אם אנשים יבינו שסביליה וריאל מדריד זה יותר מסיפורי פיות וקוסמים, ושבכדורגל תמיד יש הסברים מעולם הכדורגל. אבל ידוע שקשה לפרגן לקבוצות שהיו טובות יותר, ושמסתבר שקבוצות ה"NBA של הכדורגל" עדיין לא בדיוק בלתי מנוצחות.
לא הבנתי.
יונייטד (מקום 3 באנגליה) במסגרת המסע האירופי שלה ניצחה והפסידה העונה לסוסיאדאד (מקום 4 בספרד), ניצחה ועשתה תיקו עם ברצלונה (מקום 1 בספרד), ניצחה פעמיים את בטיס (מקום 5 בספרד), עשתה תיקו והפסידה לסביליה (מקום 13 בספרד).
מה כל זה מוכיח לנו, בעצם, חוץ מזה שכדורגל זה ספורט אקראי טילים?
כשסביליה ומדריד באופן עקבי מצליחות באירופה יותר מאשר קבוצות ספרדיות שמצליחות יותר מהן בליגה, אז ההסבר של עליונות הכדורגל הספרדי על זה האירופי לא תופס.
זה מוכיח ששיטת הנוקאוט או משחקים בודדים זה ספורט אקראי טילים.
בדיוק כמו התבוסה של יונייטד לליברפול, שנמצאת כמה מקומות מתחתיה בליגה.
11 מ 13 בחצי גמר זה אקראי ?
א. זה 11 מ-13 אם אני לא טועה.
ב. 4 מ-13, מאזן האליפויות שלכם באותה תקופה, זה גם לא אקראי?
המציאות היא שריאל מדריד היא קבוצה מצוינת בעשור האחרון. לא יודע אם באופן מובהק יותר או פחות מברצלונה, באיירן, סיטי וליברפול. זכייה/איבוד אליפות על פער של 3 נקודות, העפלה/אי העפלה לשלב הבא בצ’מפיונס בגלל שערי חוץ - אלה דברים דיי אקראיים, גם כשהם חוזרים על עצמם כמה פעמים במרחב מדגם של עשור, שהוא עדיין מרחב מדגם דיי קטן במונחים של סטטיסטיקה.
קל לחשוב על הסבר, ואולי הוא אפילו נכון, למה סגנון המשחק של מדריד אפקטיבי יותר באלופות מאשר בליגה. ומי שמאמין במיסטיקה יעדיף אולי לדבר על ווינריות באלופות מצד אחד, ועל זלזול בליגה מצד שני. אני לא הייתי ממהר לשרוף כליל את ההסבר השלישי, והוא שהכדורגל הוא ענף מאוד אקראי, ובמובנים מסוימים הכי אקראי.
נרטיבים בכדורגל נקבעים לפי התוצאה הסופית. זה מגוחך אבל ככה זה. אם החלוץ של צרפת בועט קצת יותר טוב בדקה ה-120, אז מסי הופך מאלוף עולם ללוזר שהפסיד שני גמרים. זה לא אומר שכאשר אנחנו מדברים על כדורגל, אנחנו צריכים לתת לתוצאה הסופית לסנוור אותנו.
א. תיקנתי עוד לפני התגובה שלך, כנראה התחלת לצטט לפני שתיקנתי, נמני בשידור הישיר הטעה אותי, זה הוא שאמר 13 מ 15.
ב. לא, אבל גם שם 12 מ 13 סיימנו מקומות 1-2
יש אקראיות כמובן, אבל קבוצות טובות מצליחות יותר, הכוונה שלי שריאל מצליחה באלופות כי היא קבוצה טובה, גם ברצלונה עמדה על אותם יחסים באלופות פחות או יותר עד לא מזמן.
מקווה שלמדת לקח לא לקחת שום דבר שנימני אומר ברצינות… ואולי גם לא לשקול לעבור למיוט אבל זה אוף טופיק
במה מדובר? 11 גמרים של ריאל ב 13 חצאי גמר?
11 העפלות לחצי הגמר ב13 העונות האחרונות.
אוהד בארסה שבי רוצה להגיד שברוב המקרים ריאל פגשה קבוצות חלשות יותר, והיה סיכוי מלהתחילה לעבור אותן. שהרבה פעמים עברה בגלל מזל, או החמצה של היריב, או טעות שיפוט.
אבל ריאל באלופות זה יותר מסתם מזל או אקראיות, להבדיל מכל קבוצה אחרת.
יש רק דבר אחד שאני יכול להשוות לזה - הלוזריות של פריז.
על ריאל ו psg האקראיות של שיטת הגביע לא עובדת. על כל השאר כן.
רוצה קצת להגן על שיטת הנוקאאוט בנושא האקראיות.
ההבדל לטעמי הוא פחות באקראיות, אלא ביכולת ובחלוקה של הפיקים ביכולת.
בליגה צריך יותר יציבות מיכולת. לא צריך לשחק כל כך טוב כדי לנצח את רוב קבוצות הליגה. אפשר אפילו לזכות באליפות כשמפסידים לכל היריבות הרציניות לתואר.
בליגת האלופות מדובר בטורניר שהוא יותר טורניר של גובה הפיק והתזמון שלו. כלומר להכין את הקבוצה בצורה בה הם יגיעו לשיא ברגעי האמת.
אני לא מצטרף פה לקריאות האקראיות כי גם ליגה אקראית באותה מידה. בסוף את רוב איבודי הנקודות עושים מול הקטנות, ולא הייתי מתלהב יותר מידי מלנצח את חטאפה/סאותהמפתון בבית.
לצורך העניין, ברסה בליגה עושה בית ספר לריאל, מישהו חושב שהיא קבוצה חזקה מריאל? עד ה3 מחזורים האחרונים ארסנל עשתה בית ספר לאנגליה, מישהו חשב שהיא טובה מסיטי?
אז תסלחו לי, אני לא מצטרף לקריאות האקראיות לליגת האלופות, וגם לא לקריאות לכיוון הליגה כמדד האמיתי. שני הטורנירים הם מדדים טובים שבודקים דברים מעט שונים.
הכל עניין יחסי בחיים. בלי להיכנס לדוגמאות ספיציפיות כי תכלס נמאס לי מכל הדיונים של “מי יותר גדול” שקבוצה זוכה בליגה כמו שאמרת זה מראה על יציבות. בנוקאוט אתה יכול לבנות גם על מזל ודברים מאוד אקראים כמו שליריב הספיציפי שלך נפצעים כל הבלמים והם צריכים לפתוח עם איזה מגוויר בהגנה.
לא חושב שאפשר יותר מידי להתוכח שקבוצה שזוכה יותר בליגה (אני מדבר על אחת הליגות החזקות) זה יותר קשה מלזכות חד פעמי בצמפיונס ובטח בליגה האירופאית.
זה לא קדוש , יש מיקרים יוצאי דופן. ריאל היא לצערי מקרה יוצא דופן. זה באמת משהו מיוחד.
אני מדבר על זה שסביליה עברה את יונייטד לא בגלל שיש קסם שנותן לה כוחות בליגה האירופית, וריאל מדריד טובה בליגת האלופות לא בגלל שיש קסם שנותן לה כוחות בליגת האלופות.
הבעיה היא שככה מנתחים כדורגל היום, ולא רק אוהדים או כותבים בפורומים, אלא גם עיתונאים שאמורים להבין בכדורגל.
השאלה איזו יציבות?
יציבות מול הקטנות זה המדד לגדולה?
בליגה אפשר לזכות באליפות מבלי לנצח אף קבוצה חזקה, בצ’מפיונס לא.
המזל גם משפיע בליגה, וגם הפציעות.
בליגת האלופות הפציעות יגרמו לשחקן להפסיד 3 משחקים, בליגה זה בקלות יכול להגיע ל10.
הפציעות של ליברפול לפני שנתיים פגעו בהם גם בליגה, לא רק באלופות למשל.
גם בליגה פורמה רעה זמנית יכולה להוציא קבוצה מהמרוץ, בלי קשר לכמה היא טובה או לא.
אני ממש, אבל ממש, לא מסכים.
קודם כל, סטטיסטית, לאף אחת מהקבוצות הגדולות אין יותר תארי צ’מפיונס מאליפויות. (בסדר, נוטינגהם פורסט משנות ה70)
אפילו אם נסתכל על השנים האחרונות בלבד, למעט ריאל שזכתה ב5 תארי אלופות ו4 אליפויות מאז פרויקט הגלאקסטיקוס השני (אגב, בכל תקופת זמן אחרת זה לא יעבוד), כל הקבוצות עם יותר אליפויות מתארי אלופות (ומלבד ליברפול שיש להם 1 ו-1 בשנים האחרונות).
אפילו אם נסתכל על הקבוצות הפחות גדולות: דורטמונד (פעמיים), אתלטיקו (פעמיים) ולסטר הצליחו לזכות באליפויות בליגות שלהן, אך לא הצליחו לזכות באלופות.
אתה רואה פיזור גדול יותר בזוכות הצ’מפיונס לעומת הליגות, כי בליגת האלופות יש יותר קבוצות גדולות. סיטי בסוף לא זוכה באליפות אנגליה כשהיא מתמודדת גם מול ריאל, ברסה ובאיירן.
אגב, הטענות שלי כמובן שמדברות על נוקאאוט באלופות. ברור שסופרליג ישנה הכל.
ברור שבאופן כללי, טורניר ליגה מבטא יותר את יחסי הכוחות של הקבוצות מאשר טורניר נוקאאוט, אבל ליגת האלופות הוא לא רק נוקאאוט, אלא גם נוקאאוט עם קבוצות חזקות יותר משיש בכל ליגה.
