לא מבין איך בליגה של 117 נקודות אליפות שמוכרעת על 3 נקודות מראה בבירור שקבוצה הייתה יותר יציבה ופחות על אקראיות שבכדורגל, כדור בדקה ה 90 שפגע בקורה ויצא החוצה מול כדור דומה במשחק אחר שאחרי שפגע בקורה הסתובב ונכנס פנימה זה כל ההבדל, ליברפול איבדה אליפות בנקודה אחרי שהשיגה 92 נקודות על 0.4 ס"מ.
לא יודע אם צודק מי שטוען שטורניר נוקאאוט יותר אקראי, או שמא דווקא זה שטוען שטורניר ליגה הוא היותר אקראי, אבל מה שבטוח לא אקראי - זה את מי אוהד כל אחד מהצדדים.
כל משחק בפני עצמו הוא אקראי, אבל למרות האקראיות הקבוצות היותר טובות מצליחות יותר מהשאר אם לוקחים מדגם מספיק גדול, כלומר קבוצה לא מצויינת לא תגיע לחצי גמר אלופות 11 מ 13 ותזכה ב 5 צ’מפיונס וקבוצה לא מצויינת לא תזכה באותה תקופה ביותר אליפויות בליגה מהקבוצה המצויינת האחרת.
עד כאן לא אמור להיות ויכוח.
עכשיו מה מוכיח שקבוצה מצויינת יותר מהמצויינת השנייה האם אירופה או הליגה זה כבר נתון לדיון וכל אחד יש לו דעה סוביקטיבית משלו.
קודם כל צריך להגיע להסכמות לגבי ההגדרה של “הקבוצה הטובה יותר” וכבר שם לכל אחד יש סדר עדיפויות משלו.
מי שיציבה יותר?
מי שמבקיעה יותר?
מי שסופגת פחות?
מי שזכתה ביותר תארים? איזה תארים?
וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה.
בנוגע ליציבות שזה נושא שדובר כאן-
הליגה היא לא המדד ליציבות של קבוצה, כדי לבחון את זה צריך לקחת את סך כל המשחקים של קבוצה בעונה ולראות מה אחוז הניצחונות שלה (בהנחה ותיקו זה כשלון לקבוצה במעמד הזה, וזה בלי להכנס לתיקו שמעלה אותך שלב בנוקאאוט).
ואחרי זה גם במדד היציבות אפשר להכניס עוד מלא משתנים.
בנוגע לריאל והצמפיונס טיטי צודק. אין שום דבר רנדומלי בהשגים שלה. ריאל למרות כל התלונות שלנו היא קבוצת טופ 5 באירופה בעשור~ האחרון וסביר לחלוטין שתיהיה כמעט כל שנה בפיינל פור.
בקיצור ולסיכום, לחשוב שטורניר אחד מסמן משהו והאחר משהו שונה זו ראיה פשטנית מידי בשביל להסביר משהו על ספורט מורכב כל כך כמו כדורגל.
אחרי 0:1, בנוהל , תוצרת פראן טורס, על אתלטיקו מדריד בקאמפ נואו - ברצלונה בדרך הבטוחה לאליפות אם למישהו היה ספק, שומר על פער 11 הנקודות כשנותרו עוד 24 בקופה. הלכתי ובדקתי קבוצות אחרות בעידן הנוכחי של הליגה:
דפורטיבו לה קורוניה 1993-94: שבע פעמים 0:1 (סיימה שנייה בטבלה)
ולנסיה 2001-02: שבע פעמים 0:1| נחשבה “לבונקריסטית” ולכזו ששיחקה כדורגל התקפי יותר באליפות השנייה עם רפא בניטס
ולנסיה 2003-04: שש פעמים 0:1
ריאל מדריד 2006-07: חמש פעמים 0:1
אתלטיקו מדריד 2013-14: שש פעמים 0:1
ריאל מדריד 2019-20: שש פעמים 0:1| עונת הקורונה המרדימה, בלי קהל במגרשים
אתלטיקו מדריד 2020-21: חמש פעמים 0:1
ברצלונה 2022-23: עשר פעמים 0:1 (נותרו שמונה מחזורים לשחק) | שבע פעמים מאז החזרה מהמונדיאל
לא יודע אם ראית את המשחק אבל זה ממש לא דומה ל1-0 של משחקים קודמים (כתבת בנוהל).
נראה לי ש3 או 4 היה עושה יותר צדק עם ההזדמנויות שהגענו.
גם 2 3 הזדמנויות של אתלטי… שלא לדבר על הפנדל הברור שהם לא קיבלו…
היה משחק טיפה יותר טוב שלנו, בעיקר במחצית השניה לדעתי. אבל זה לא משנה את התמונה . 10 תוצאות של 1-0 . אם זה היה קבוצה אחרת דובי שתינו יודעים שרוב אוהדי ברסה היו מזלזלים באליפות כזו.
מסכים לגמרי לגבי הסיפא פחות לגבי החלק הראשון.
בעיני ברצלונה היתה מסוכנת יותר באופן משמעותי.
אני לא רואה שום סיבה לזלזל באליפות הזאת.
1-0 או לא - ברצלונה ללא ספק הייתה הקבוצה הטובה יותר בליגה לאורך הרוב הגדול של העונה, והאליפות הזאת מגיעה לה בזכות. והפעם אפילו אין כאן הפרש של איזו נקודה אחת או שתיים, שאפשר לייחס אותו למקריות כזו או אחרת.
נכון, זה אולי לא תמיד היה הכי יפה, והכדורגל לא היה סוחף כמו בעונות הגדולות של ריאל ובארסה - אבל אם יש משהו שהטורנירים האירופאים כן הוכיחו לנו השנה (למרות היותם טורנירי נוקאאוט) - זה שבטוח לא קל לשחק מול הקבוצות הספרדיות. וברצלונה התמודדה עם זה יותר טוב מכל קבוצה אחרת השנה, שבוע אחרי שבוע.
זהו, בזאת סיימתי להגן על בארסה להערב. עכשיו אלך לעשות משהו כיפי יותר, כמו לדרוך יחף על לגו.
דעה שלי ידועה, אבל זה לא הנקודה שלי. אם זה היה אתלטי או ריאל לוקחים כזו אליפות. הפורום הברסאי ברובו היה מזלזל בזה. זה האמת. אם מאמן שלא קוראים לו צאבי היה לוקח אליפות בצורה כזאת. אוי ואבוי.
אבל בעיקר אני עצוב כי אני יודע שנשלם על זה מחיר שנה הבאה.
כשברצלונה השיגה כל מיני 0:1ים קשים ומכובדים בשיניים במגרשים מאתגרים ובהרכב חסר אז ידעתי לבוא ולהגיד מילה טובה. אני חושב שמשחק של 0:3 או 0:4 זה משחק שצריך לייצר בו הרבה מצבים, אלא אם כן בהרכב שלך משחק ליאו מסי וכל המצבים היו שלו. בכל מקרה, את ולנסיה של רפא בניטס היה קל לקהל הרחב לקטרג כבונקריסטית בעונה הראשונה (ב-2003/04 הם כבר חצו את רף 70 השערים), כנ"ל את אתלטיקו מדריד של דייגו סימאונה. את ברצלונה להגדיר כמשעממת זה כנראה קצת יותר קשה. וזה בסדר גמור, גם אליפות הקורונה שלנו הייתה מדכאת קצת, בלי קהל, נרדמתי פעמיים בסמוך\במהלך משחק. כבר בפברואר-מרץ זה היה נראה בדרך לעונה היסטורית של 0:1 אז יצאתי לבדוק כמו מנחם הורביץ. וכתבתי את זה כאן יעני ברגוע, כמו שער 2\שער 7 ולא באולטראס בשער 5. 50% הטרלה בקיצור
chatGPT במיטבו
את השיא הזה יהיה קשה מאוד לשבור.
להיות גם האלופים וגם במקום השלישי באותה העונה?
הרגשתי צורך לבדוק את התוצאות של אתלטיקו באותה עונה. הם ניצחו 1-0 5 פעמים וזכו באליפות.
אבל מי אני כדי להתווכח עם מודל AI סופר מתוחכם?
אלו 2 קבוצות שונות לחלוטין. יש Atletico Madrid, ויש Atletico de Madrid. אתה לא עוקב.
סתם לידע כללי - המקום השלישי בעונת 95/96 היה של…ברצלונה. אולי זה מה שטימטם את המערכת.
מבלי להיכנס לריבי ריאל-בארסה פיפי-קקי (למרות שאני מניח שזה בלתי נמנע) - אני חושב שהנתון הזה מעיד יותר מהכול על סגנון השיפוט הנוראי בליגה הספרדית.
ויניסיוס בשילוב של יכולות מאוד גבוהות עם גישה לא בוגרת, זוכה לכל היחס הזה בצדק. אדם בוגר היה מתעלם מהעבירות איפה שרק אפשר, ומנסה להוריד את הלהבות ולהתרכז בכדורגל. הוא רק מדליק את כולם עם התגובות שלו. בסוף זה רק מלבה את האש ומדליק עוד את הגישה השלילית כלפיו גם אצל השופטים וגם אצל המגנים היריבים.
עם כל האהבה שלי אליו, לא צריך להגן עליו. זה הוא שצריך להתבגר ולהתעסק כמה שיותר בכדורגל.
בשנה שעברה היה לפיקה צהוב על כל 3 עבירות בממוצע.
זה לא חדש שלשופטים יש אג’נדה משלהם. בוויניסיוס מותר להיכנס, כל נפילה של מסי היא עבירה, אתלטיקו לא מקבלת פנדלים, קסמירו לא מקבל אדומים.
אם היו פה אוהדים של קבוצות קטנות, היו מספרים סיפורי שופטים יותר זוועתיים מזה. אני לפעמים קורא במארקה, בא לי להקיא.
צ’אבי אוכל אותו בלי מלח - 4 צהובים על כל 0 עבירות
ראוי גם לציין שמדובר על עבירות שנשרקו בלבד, לא נכנסים לסטטיסטיקות עבירות שנעשו ולא נשרקו. וכמו שכולנו יודעים ויניסיוס מקבל הרבה מכות שלא נשרקות.
למרות הכל, הוא מביא הרבה מזה על עצמו. הוא חייב לדעת לשמור על ריכוז. הוא נופל גם לא מעט סתם, מה שמקשה על שופטים באמת לקבל את ההחלטות הנכונות והם מודעים לזה.
בנוגע לשיפוט בכללי, אמנם המצב נראה מגעיל אבל הליגה הזאת מאוד צינית וקשה לשיפוט. צריך להכיר במגבלות של שופטים שבסופו של דבר גם הם טועים ונתונים להשפעות ןלחצים.
Don’t hate the player hate the game.
הפתרון הוא עונשים קשים יותר מסתם עוד עבירה או כרטיס צהוב, ששחקנים ילמדו שלא להתעסק בחרא. הסרת חלק מהאחריות מהשופט המרכזי ויותר שופטי מסך שיקחו החלטות בצורה של מספר שופטים שיקבלו החלטה במקום על עבירה, והשופט המרכזי רק יעביר את ההחלטה הזאת הלאה.
הכרטיס הצהוב צריך להיות בעל יותר משמעות. אם על כל כרטיס צהוב שחקן יושהה לשני משחקים, שחקנים יחשבו טוב טוב האם הם רוצים לשחק באש. שלא לדבר על כך שזה גם יחייב יותר רוטציות, יותר הזדמנויות לשחקנים צעירים ויותר מנוחה לשחקנים שמשחקים באורח קבע וכך ימנעו מפציעות.
והכי חשוב, ככה נסבול את גאבי הרבה פחות על הדשא.
כמה שחקנים ברמה של ויניסיוס חוטפים באופן קבוע מספר דו ספרתי של כניסות במשחק, מקבלים שריקה על חצי מהן(בלי צהוב ליריב) והרצאות מהשופט בכל שיחה?
אני באמת שלא מבין איך אפשר לרשום שאדם בוגר היה מתעלם מהעבירות. מסכנים את המשך הקריירה שלו והוא אמור לסתום ולהמשיך? גם הרגועים שבאנשים היו מגיבים בדיוק כמוהו.
ראוי להזכיר שלופ הבכיינות והריבים של ויניסיוס התחיל איפשהו בעונה שעברה כשהפך לשחקן מהשורה הראשונה. זה לא שהוא היה צלל ורב עם שחקנים ושופטים מהרגע הראשון.
רונאלדו לצורך העניין היה צועק על השופט בכל פעם שלא היה מקבל שריקה ואצלו זה היה נדיר בהרבה. שלא לדבר על זה שהוא נתפס כמה וכמה פעמים מכה שחקנים אחרים.
זה בנוסף לבזבוזי הזמן, הטראש טוק והשמירות המשולשות שלה ליגה מתהדרת בהן.
נקודה אחרונה, אני רואה את המכות שויני חוטף מכל הבריונים בליגה ומשגע אותי שאין מי שיגן עליו. האופי האלים של ראמוס תמיד עצבן אותי אבל אין סרט שהוא היה נותן לדברים כאלה לעבור בלי תגובה. כל המודריצ’ים והבזנמות ראויים להערכה על הרוגע הקיצוני שלהם אבל אני כשאני רואה עשרה כאלה וויניסיוס אחד זה לא עושה לי טוב (ולדעתי גם לא לקבוצה).
שניימאר חטף את זה זה לא הזיז לכם. ואני אחד שלא סובל את ניימאר.