אני חושב שאחד הדברים החשובים שהתפספסו בדיון הזה הוא הכיוון שאליו הספינה שטה.
לדעתי, גם אם טל יתאמץ נורא, יהיה לו קשה להביא הוכחות חותכות לבעיתיות של ההנהלה שלנו אצל מי שהם לא אוהדי הקבוצה. הסיבה היא שבגדול, מבחינת רכש, ניהול תקציבים, פרסום וחוזק המתוג, בארסה עדיין בטופ של הטופ. את זה ההנהלה שלנו לא הרסה וגם לא תהרוס. ההנהלה שלנו היום מוכוונת הצלחה, וזה תורם המון גם לחוזק המותג.
הבעיה היא שעבורינו האוהדים בארסה היא יותר ממועדון.
כשהתחלתי לאהוד את בארסה ירדנו למקום השישי.
הקבוצה לא נהנתה מעודף הצלחה, רונאלדיניו הקוסם יגיע רק בעוד שנה וקצת, וההנהלה היא מהמושחתות והנוראיות שידעה הקבוצה.
אבל הייתה לנו קבוצה ששיחקה 4-3-3 עם משחק מסירות סביר פלוס וכדורגל התקפי ויפה.
פפ, שהגיע רק 6 שנים אח״כ הפך משהו טוב למושלם. תמיד זורקים לנו - אל תשוו לדור הזהב וימי פפ, אבל שוכחים שגם לפני כן היה פה כדורגל יפה ומרגש (כולל מסע מהמם בליגת האלופות עוד לפני שמסי נהיה מסי).
מאז ימי לואיס-אנריקה, ערכי בארסה מבחינת אופי הכדורגל הולכים ומתדרדרים מעונה לעונה.
לא פלא שטל יושב משחקים שלמים מול הטלפון ולא מול המשחק. הכדורגל, גם אם נשאר הישגי, הופך ונעשה יותר ויותר משעמם. לא על זה חתמנו כשבאנו להיות אוהדים.
הרי אנחנו לא קטאלונים, לא חיים בברצלונה ואם התאהבנו בבלאוגרנה זה לא היה בגלל השנאה לפרנקו הצורר. התאהבנו בבארסה בגלל משהו אחר, משהו במשחק של הקבוצה הזו שיש בו יופי ואסטתיקה. כן, גם לפני התוצאות. וזה משהו שבהנהלה שלנו מוכנים לזרוק לפח.
אני מודה כעת בבושת פנים שכאשר טל ומשה ניבאו שזה הכיוון שאליו אנחנו הולכים, אני הייתי מאלו שהעדיפו לטמון את הראש בחול.
בגדול הקבוצה מעניינת אותי יותר מההנהלה. אני מעדיף משחקים על פוליטיקה וגם אני רואה שההנהלה מביאה שחקנים ואפילו שחקנים בקאליבר רציני. אז אני מבין למה זה נשמע נוצץ, ולמה האוהדים נשמעים מפונקים.
אבל יש דברים שהם בבסיס ואי-אפשר להתעלם מהם.
כאשר מאמן הקבוצה אומר בגלוי שאין לו נגיעה לרכש, אז יש בעיה יסודית בקבוצה.
אם המאמן לא רק שלא בוחר את חומר השחקנים שהוא מתחיל איתו, אלא גם אין לו יכולת לבחור את החיזוקים שהוא מעוניין בהם, אז למעשה הוא מאמן מסורס.
אפילו אם הוא יכול היה לעשות משהו טוב מבחינת יכולת אימון וטקטיקה, האפשרויות שלו הולכות וקטנות כשהוא לא יכול להביא אפילו שחקן אחד שהוא ״שלו״.
איך אפשר לבנות ככה כדורגל עמוק? משחק עמוק? קבוצה שהתלכיד שלה הוא מעבר לרעיון של ״למסור למסי״?
אז כן, שכר ורכש הם בעיות ברורות אבל כאלו שאולי רק דניאל לוי מצליח לצאת בהן נוצץ.
אבל יש בעיות חמורות בהרבה, והן כל כך בבסיס עד שקל להתעלם מהן כמו שמתעלמים ממגילת העצמאות.
אבל כמו שמגילת העצמאות נותנת את הכיוון שאליו המדינה שואפת, וזה תמיד ישאר מעל לחוקים וביצוע, אלא הרעיון שאליו יש לשאוף,
כך ״מגילת העצמאות״ של הבלאוגרנה צריכה לתת את הכיוון (הקרויפיסטי).
כאשר הביצוע הולך ומתרחק מערכי הקבוצה, ממגילת העצמאות של יופי ואסטתיקה לפני נצחונות, אז אנחנו מרגישים נבגדים.
אם ברצלונה תתחיל מתישהו לשחק בונקר ולבנות על 1:0 במתפרצות, אני אחכה שזה יעבור לנו (או שלא), אבל אני לא אוכל לקרוא לעצמי אוהד.
