אני חושב שיש כאן בלבול בין המילה סקאוטינג ופרוייקט.
סקאוטינג פירושו לאתר שחקני רכש לקבוצה בין אם מדובר על שחקנים צעירים עם פוטנציאל עתידי או כוכבים שהם מציאה בשוק בגלל החוזה שלהם וכדומה.
זו עבודה שלא נגמרת וצריכה להיעשות כל הזמן ברמת המועדון ללא קשר למאמן.
“פרוייקט” מדבר על מאמן שמקבל את הקבוצה, בונה שיטת משחק וסגל שחקנים לפרק זמן מסויים, אם תשאלו את פרגוסון, זידאן, קלופ והאחרים מדובר על פרק של 3-4 שנים.
סיטי של פפ למשל נמצאת כבר 6-7 שנים בפרוייקט הזה אבל זה קורה אך ורק בגלל שהם בכל עונה מביאים 4-5 שחקני טופ שמחדשים את הקבוצה, אין ממש קשר לקבוצה שהייתה שם לפני 5 שנים ברמת השחקנים ובאופן כללי הפרוייקט הוא פפ גראוודיולה, ביום שהוא ילך יגמר הפרוייקט הנוכחי ויתחיל משהו אחר.
מוריניו קיבל פרוייקט ל3 שנים, זה שעונה לפני הגיעו הרבה כוכבים או שה3 שנים האלה תרמו לעונת הדסימה לא אומר הרבה, זו הייתה קבוצה שונה לחלוטין.
ומי בעצם אחראי על הפרוייקט שלנו? המאמן? אין סיכוי.
אין מנהל מקצועי, חוזה אנחל סאנצ’ס או ג’וני קאלאפט נמצאים עם כוח במועדון אבל גם הם יותר סוג של יועצים.
זה ברור כנראה לכולם שיש איש אחד שאחראי על הניווט של הספינה הזו וקוראים לו פלורנטינו פרז, מישהו יכול לחתום על זה בגילו שבעוד 5 שנים הוא פה איתנו?
כדורגל זה כאן ועכשיו, קשה לתכנן חודש קדימה אז לעשור זה באמת לא רלוונטי ובלתי אפשרי, כמובן שסקואטינג טוב ברמת צעירים, נוער או אפילו ילדים חשוב וצריך להיעשות כל הזמן.
אף אחד לא ניבא את הקורונה שהגיעה, אי אפשר לסמוך על אמבפה שיגיע ב2024 אם סמכו עליו ב2022 והוא הבריז ובטח שלא על האלנד שרק הגיע לסיטי, אף אחד לא חשב שקארים פתאום יעזוב משום מקום ואף אחד לא יכול לסמוך על זה שאלפונסו דיוויס לא יאריך חוזה בבאיירן מינכן.
כדורגל הוא כאן ועכשיו ולכן בכל עונה מחדש צריך להעמיד קבוצה תחרותית שתנסה לפחות להתחרות על כל התארים.
זה פשוט לא נכון. אצלינו המאמנים לא בנו את הסגל, והכחה אחת לכך היא שבמדריד לא נענו לבקשות של אנצ’לוטי. יש מנהל מקצועי, הוא בונה את הסגל, והסגל הזה ממשיך עם המאמנים שמתחלפים. למאמן יש יכולת לשנות את שיטת המשחק אבל לא הייתי מגדיר את זה כפרויקט מכיוון שזה משהו שמשנים כל הזמן, לפעמים אפילו תוך כדי משחק, בניגוד לשחקנים.
אי אפשר להעמיד בכל עונה קבוצה שתתחרה על כל התיארים. אם כבר, הקבוצה היחידה שבאמת הייתה קרובה להיות תחרותית בכל עונה על כל התיארים זו הייתה ריאל מדריד, וגם זה לא ממש. כל עונה חצי גמר ליגת האלופות בעשור וחצי האחרונים למעט עונה או שתיים זה הישג חולני. כרגע אנחנו בונים פרויקט חדש שמבוסס על שחקנים צעירים שעדיין רחוקים משיאם ומשחקים לראשונה ביחד, מאמן יסמן שכבר אינו מבריק ודיי נשאר מאחור אבל מסכים לקחת על עצמו את הסגל המפוקפק שלנו, ובנוסף אנחנו מתמודדים בתקופה האחרונה עם פציעות של שחקנים קריטיים. גם אם היה מגיע חלוץ, להתחרות על כל התיארים לא היינו מתחרים.
אפשר להעמיד בכל עונה קבוצה שתתמודד על הליגה, ופה אני באמת מבואס שלא חיזקו את ההתקפה, אבל בין אם היה מגיע חלוץ ובין אם לא אנחנו עדיין היינו נאלצים לעבור את התקופה שאנחנו עוברים עכשיו עם כדורגל בינוני, בוסר, שעדיין לא יודע מה הוא רוצה מעצמו, אפילו אם היה מגיע עכשיו אלונסו, פפ או זידאן לאמן את הקבוצה. יש חרא שצריך לעבור בדרך ואנחנו כרגע עוברים אותו.
קראת את מה שכתבתי? אני אמרתי שהמאמנים שלנו בונים את הסגל? ההפך, אמרתי שבריאל מדריד יש רק אחד שאחראי על הפרוייקט וקוראים לו פלורנטינו פרז, לריאל מדריד כבר שנים שאין מנהל מקצועי אמיתי.
אמרתי שכשאומרים פרוייקט הכוונה היא למאמן ספציפי שמקבל את הקבוצה למספר שנים עם שיטת משחק שלו, לא שהמאמן הוא זה שבונה.
באידיאל לדעתי מאמן חייב להיות שותף להחלטות של רכש ובנייה של הסגל אבל זה לא ככה אצלנו בכל אופן.
אי אפשר כל עונה ללכת על כל התארים אבל תמיד חייבים לנסות את הכי טוב שאפשר, מה שלא קרה העונה, לא בעונה שעברה ובינינו? גם לא בעונה שהסתיימה עם אליפות וצ’מפיונס.
לפעמים זה יצליח ולפעמים לא אבל תמיד חייבים לנסות.
ותרשה לי לחלוק עליך- גם בסגל המקרטע הזה בסינריו מסויים אפשר עוד להילחם גם העונה על כל התארים כולל הצ’מפיונס, אז בטח שחלוץ מהטופ היה מביא אותנו לשם.
את החרא לא צריך לעבור, אנחנו בוחרים לעבור אותו.
הדיבורים האלה על פרויקט משעשעים אותי כבר הרבה זמן, מאז שהמילה הזו התחילה להתעופף פה כל שני וחמישי.
ה״פרויקט״ של ריאל מדריד היה ונשאר זהה - השחקנים הטובים בעולם צריכים לשחק במועדון. בעבר יכולנו להתמנף ולהתחרות עליהם כשהם בשיאם, עם כניסת הכסף החדש לכדורגל היינו צריכים לחשוב מחדש על הדרך בה אנחנו גורמים לזה לקרות, והפתרון הוא לקנות אותם צעירים ובמאסות. התוצאה המיוחלת היא אותה תוצאה - שהשחקנים הטובים בעולם ישחקו בריאל מדריד. זה הפרויקט.
מאמנים בריאל מדריד לא בונים קבוצות אלא מקבלים סגל ואמורים להוציא ממנו את המירב בהנתן דרגות חופש מסוימות. המאמנים יהיו שונים ומגוונים - זיזו הטקטיקן או אנצלוטי החברמן, לחלקם יהיו יותר דרגות חופש ולחלקם פחות, אבל אף אחד מהם לא יהיה קלופ או פפ, ולא לחינם מאמנים מהפרופיל הזה לא יגיעו לפה.
החריג היחיד הוא כמובן מוריניו שהגיע בתקופה מאוד מאוד ייחודית ולצורך מענה מאוד ספציפי, שורת המאמנים שעברה פה מאז ובעיקר הרכש שנעשה (ובעיקר שלא נעשה) אמורים להעיד יותר מכל על התפקיד שיש למאמן בריאל מדריד.
ההאשמות בפורום כלפי אנצ׳לוטי, גם אם מוצדקות ברובן המכריע, הן לכל היותר הוצאת קיטור חצי רלוונטית. הוא מאמן עלוב בפני עצמו, אבל גם אם היה פה מאמן טוב ממנו המצב לא היה משתפר באותו יחס, פשוט כי מאמן בריאל מדריד הוא דמות דיי זניחה וככזו גם חסרת השפעה ברמה האסטרטגית. חבל על האנרגיות.
נ.ב - לגבי ״שיטת״ היהלום המדוברת - זו שיטה של אנצ׳לוטי בדיוק כמו שהיהלום במילאן היה שיטה של אנצ׳לוטי - שם זה הונחת עליו ע״י ברלסקוני שקיבל זיקפה ממערך שכולל שני חלוצים ופה זה מונחת עליו ע״י פרז שכבר מפנטז על ויני ואמבפה למעלה ומשתמש בעונה הזו כאיזו הכנה. מה לאנצ׳לוטי ולשיטה לעזאזל?
אתה צודק 100% ופעם גם רשמתי על זה פעמיים בעבר. אני תוהה אם פפ או קלופ יכולים להגיע לריאל ועדיין לבנות את הקבוצה כפי שהם רוצים אבל עם סגל שהם מקבלים מראש. ההנחה שלי היא שכן כי הם גאוני כדורגל. לדוגמא, אני לא יודע כמה פפ היה מתעקש להביא שחקן כמו דוקו לריאל אם יש לו כבר את ויני או כל קשר אחר כשיש לו את הקשרים שלנו.
אבל בכללי כל האופי של המועדון לפעמים לא תואם את המודרניזציה של הכדורגל.
אם כבר קצת כיף, ובהמשך לדברים של פפ -
שמעתי השבוע בזמן שידור של אחד ממשחקי הצ’מפיונס נתון שקצת הפתיע אותי, לגבי כמות ההופעות של דורטמונד במפעל. אז הלכתי לבדוק.
אז ככה:
לריאל יש כמעט אותה כמות זכיות בליגת האלופות, כמו כמות ההופעות במפעל של: אתלטיקו (17), דורטמונד (16), ואינטר (15).
לריאל יש את אותה כמות זכיות בליגת האלופות, כמו כמות ההופעות במפעל של: מנצ’סטר סיטי ופסז’ (סימבולי משהו).
לריאל יש יותר (!!) זכיות בליגת האלופות, מאשר כמות ההופעות במפעל של: צ’לסי (13), ארסנל (13), נאפולי (11), לברקוזן (10) ורומא (8).
נתון בונוס: שיאנית ההופעות במפעל, לא תופתעו לשמוע - היא ריאל מדריד, עם 42 הופעות.
במילים אחרות: בממוצע, ריאל זוכה במפעל בכל 3 פעמים שהיא משתתפת בו. פשוט מטורף.
*[מכיוון שאני מסתכל על סך הזכיות של ריאל במפעל על כל גלגוליו, וידאתי שגם כמות ההופעות מתייחסת לכל גלגולי המפעל, ולא רק לפורמט ה"חדש" שמשנות ה-90].
סתם משהו שכיף לחשוב עליו בימים שהקבוצה שלנו קצת פחות מבריקה מבחינת יכולת, או בעצם - שתמיד כיף לחשוב עליו.
-ואם יורגן קלופ מיצה את עצמו בליברפול, אולי כבר עכשיו, לבטח בתום החוזה, הוא בוודאות לא ירצה להגיע? השאלה מהי הסיבה ומהי התוצאה. אולי כן כדי להתגמש מעט גם אם זה סקסי לחשוב על משהו כמו “מאמן מהבית” כמו צ’אבי אלונסו. לא אומר שיהיה חזק כמו ז’וזה מוריניו אבל פיגורה כזה לא יהיה סמרטוט כמו…רפא בניטס.
אבל אולי עוד “יוצא דופן” מהרשימה שלך, לא עם פלורנטינו פרס בכס הנשיאות כמובן אבל…פאביו קאפלו. וגם בפרק א’ עם לורנצו סאנז.
-הסגל שלנו רע מאוד בכל הקשור לחלק הקדמי. הטענות שלי כלפי קרלו אנצ’לוטי הן לא על משחק ספציפי, כי אני יכול את המשחק נגד ריאל סוסיאדד שנשארנו עם שחקן התקפה אחד מובהק בדקה ה-60 במשחק בית, או ההרכב ההגנתי\חילופים חסרי תעוזה, זה משהו שחסר על עצמו. גם אם הוא לא יכול להפוך את המצב מקצה לקצה הוא צריך להוציא את המיטב ממה שיש. מי האמין שאני אכתוב משפט כזה אבל ריאל מדריד מודל 2023/24 צריכה קצת מברהים דיאס בטח בזמן שוויניסיוס ג’וניור פצוע.
אנחנו לא מתקדמים בעניין של לחץ גבוה למרות שכן יש לנו את האפשרויות לכך בסגל, אנחנו משחקים נסוג, אנחנו רק מגיבים ולא עושים, אנחנו כמו קבוצה קטנה.
אפשר פשוט לפתוח טלוויזיה ולראות איך ארסנל משחקת, איך נאפולי משחקת, מפתיחת העונה אפשר אפילו לציין את אינטר שלדעתי משחקת טוב גם אם ה-1:5 על מילאן העצים אותה אולי יותר על המידה. הכדורגל לא צריך להיות כל כך רע ומבאס?.
עם המשחק השלם שלו נגד לאס פלמאס בהופעת הבכורה המחודשת בסביליה במחזור שעבר, סרחיו ראמוס רשם הישג חסר תקדים כשהפך לשחקן השדה עם הכי הרבה דקות בהיסטוריה של הליגה הספרדית ובכך עקף אגדה אחרת של ריאל מדריד - הלא הוא המלך ראול. ראמוס הגיע ל-44,076 דקות, בעוד לראול שהיה לשחקן ספסל בעונתו האחרונה במועדון, 44,035. כמובן שלראמוס יש יותר עונות מראול בלה-ליגה. ראמוס יהפוך לשחקן הראשון שחוצה את רף 45 אלף דקות המשחק. עוד שחקנים שבצמרת הם מנולו סאנצ’יס עם 43,386 דקות, פרננדו היירו עם 42,870 דקות. חואקין חמישי עם 42,136. לראול עדיין יותר משחקים מראמוס - 550 הופעות לעומת 409 של הבלם. לליאו מסי למשל 520 הופעות ליגה
נתון מדהים בעיניי:
בזמן שההתקפה שלנו מקרטעת לחלוטין והחלוץ המוביל שלנו הוא בעצם קשר, 7 מתוך 8 המבקיעים המובילים בליגה העונה הם שחקנים שעברו בריאל מדריד במשך השנים.
לצד ווליאן חוסה ומוראטה העתיקים יותר, יש גם שמות אקטואלים יותר כמו קובו, אריבאס, הוגו דורו.
לא היו יכולים לעזור לנו העונה?
היחידים שמערערים על זה אלה אנשי בארסה מניה שסופרים כל מיני גביעים משנות ה 40 שכבר לא קיימים כתואר שווה ערך לליגת האלופות ואז טוענים שיש להם יותר תארים,נשבע שתוייגתי בפוסט כזה שלהם מלפני כמה שנים,זכור לי במיוחד הגביע הלטיני:joy:
