יש חולצות. הלכו על לבן הפעם
לא מבין למה עוד פעם תוקעים את הפאטצ’ של אליפות העולם לקבוצות שם. גם כשיש צווארון כפתורים וגם כשאין זה חוזר על עצמו בקטע מעצבן. חוץ מזה חולצות מכוערות ממש.
את חולצת החוץ דווקא אהבתי. מינימליזם, הסמל בהדפסה מונוכרום ולא בפאץ’, בלי צבעים מיותרים, אחלה.
הבית די סטנדרטית. מוזר שהפסים נעצרים לפני השרוול קצת, ואני מאד לא אוהב את עיצוב הצווארון עם כפתור המוזר הזה שחוזר מדי כמה זמן, אבל נו שוין. מזכירה מאד את של 14/15.
שתיהן נראות טוב יותר בתמונות שאפשר למצוא בחיפוש קצר בגוגל.
האמת שבהתחלה משתי התמונות חשבתי שהחולצות לא משהו (בהשוואה לקבוצות אדידס אחרות השנה) אבל כשהסתכלתי בשאר התמונות החולצות די יפות וסולידיות וגם בלי כול העיצובים המוזרים ריאל עדיין מוכרת יותר מרוב הקבוצות באירופה (שנייה למנצ׳סטר יוניטד אם אני לא טועה), כנראה שוסקאז ובנזמה לא דוגמנים טובים .
לפי השמועות השלישית הולכת להיות אדומה כמו בעונת האליפות של מוריניו, אני מקווה שזה יביא את המזל בשנה הבאה ביחד עם הצבע…
כאב ראש במועדון: אין מקום בויטרינה בברנבאו לגביע ה13. תראה מה עשית זיזו…
המס במכנס בצד השני?
ועכשיו נראה אתכם מסתדרים גם בלי רמז. מי יעלה על ההבדל הקטנטן?
כריסטיאנו לא עומד על קצות האצבעות
אם כבר בתמונות מהעונה שעברה ותלבושות לבאה עסקינן, אני בטוח שאם מעצב החולצות של ריאל היה מביא בחשבון מפגש חוץ מול יובנטוס בגמר ליגת האלופות, הוא לא היה בוחר בסגול המכוער הזה. נראה כמו תלבושת מגמר האירוויזיון, לא ליגת האלופות.
במארקה ובשאר כלי התקשורת כבר חוגגים על זה: כריסטיאנו הוא היחיד שלא פורסמה תמונה שלו עם התלבושת החדשה. למרות שאתמול בחגיגות אמר ‘נתראה גם בשנה הבאה’.
מעבר לכך, אין לנו דיון מולטימדיה אז כמה וידאו נחמדים:
השחקנים מקשקשים בחגיגות בסיבלס
https://www.instagram.com/p/BjXDsLHBJ6X/?taken-by=realmadrid
כך יעשה למאמן זידאן, והפעם בוידאו:
893 ימים בתפקיד - 9 תארים, ואתם מבינים את המתמטיקה. אגדה
https://www.instagram.com/p/BjXoAUuh36Y/?taken-by=realmadrid
השואו של מרסלו אתמול - כניסה בקצב הסמבה, וגם כריסטיאנו מצטרף
https://www.instagram.com/p/BjXBx31AiKj/?taken-by=marcelotwelve
המועדון פירסם תמונה של הרצף. 2016, 2017, 2018. שלוש תמונות קבוצתיות של שלוש הזכיות בצ’מפיונס. מעט מאוד הבדלים.
https://www.instagram.com/p/BjXapa6hPS2/?taken-by=realmadrid
מצאנו את ההגדרה לליגת האלופות בשני משפטים:
סיכום העונה במספרים
“הקבוצה הזו עשתה משהו יוצא דופן שאין לתאר”, סיכם הנשיא פלורנטינו פרס. כעת במארקה מביאים לכם את כל המספרים של ריאל מדריד על העונה הנוכחית שתמה לה, עונת 2017/18. לא פחות מ-24 שחקנים היו שותפים להיסטוריה הזו - זכייה שלישית ברציפות בליגת האלופות, כל אחד תרם, מי יותר מי פחות. והנה חלק מהנתונים: מלך השערים, מלך הבישולים, השחקן שפתח בהרכב הכי הרבה פעמים, החטיפות, דיוק המסירות ועוד ועוד ועוד. נתון אחד מאכזב: 66% נצחונות בלבד. בליגה ריאל מדריד ניצחה 22 משחקי ליגה ובגביע רק שלושה מתוך שישה משחקים.
הקבוצה. ריאל רשמה 62 משחקים העונה בכל המסגרות - 39 נצ’, 14 תוצאות תיקו ועוד 9 הפסדים, יחס שערים 148:69. זו העונה הראשונה בעידן כריסטיאנו רונאלדו שהיא לא חוצה את רף מאה שערי הליגה(נתקעה על 94), מה לעשות. כמובן שבסיבוב השני היה שיפור עצום. 18 פעמים בלבד שמרה על שער נקי העונה - 11 פעמים בזכות קיילור(המשחק העיקרי - בטורינו נגד יובה), ועוד 7 בזכות קאסייה(עשה זאת 3 פעמים בגביע).
אין יריב עבור CR7. היה לכם ספק? גם השנה כריסטיאנו מסיים כמלך השערים של הקבוצה, כבכל שנה מאז הגיע לריאל מדריד. הוא כבש 44 שערים, ממוצע של שער במשחק, לעומת 42 שערים בעונה שעברה. הוא השחקן שבעט הכי הרבה פעמים לשער - 281 איומים, מתוכם 118 למסגרת. גארת’ בייל, עם פיניש עונה מטורף - הוא הסגן עם 21 שערים, וקארים בנזמה רשם את העונה הגרועה ביותר שלו בקבוצה להוציא את עונת הבכורה, ובכל-זאת הגיע למקום השלישי עם 12 שערים. אסנסיו עם 11 ואיסקו עם 9 - סוגרים את החמישה. בולטת הירידה של ראמוס במס’ השערים - מעשרה אשתקד לחמישה העונה. לוקאס ואסקס הכפיל את מס’ השערים שלו - מ-4 ל-8 העונה, שיא קריירה - והוא במקום השישי שלנו.
קאסמירו - מנצח בחמישה. קאסמירו ירד ביכולתו בחצי השני של העונה אבל הוא מוביל את הטבלה בחמש קטגרויות שונות. הוא פתח בהרכב ב-45 משחקים מתוך 62 - Titularisimo יותר מכל אחד אחר, ויש לו 3946 דקות - יותר מכל אחד אחר. הוא ביצע גם כן את הכי הרבה עבירות בקבוצה, ורשם הכי הרבה חילוצי כדור - 347. ואראן, עם 44 משחקים בהרכב, מדורג שלישי, וראמוס-מרסלו-כריסטיאנו סוגרים את הטופ5.
תכירו את הצמד-חמד החדש: L-A: הכוונה היא כמובן ללוקאס ואסקס ומרקו אסנסיו שסומנו כתגליות כבר אשתקד אבל העונה שיחקו לא מעט פעמים יחד והביאו את המפנה, כמו במשחקים נגד פאריס סן-ז’רמן או באיירן מינכן. זיזו מאמין בצמד הנוכחי. הם רשמו העונה 53 הופעות כ"א - יותר מכל אחד אחר. איסקו במקום השלישי במס’ ההופעות עם 49, כאשר קאסמירו רביעי עם 48 ובנזמה(!) מדורג חמישי עם 47. לוקאס רשם הכי הרבה הופעות מהספסל - 26, והוא גם רשם הכי הרבה נצחונות העונה - שותף ב-35, יותר מכל אחד אחר. לוקאס היה מלך הבישולים עם 12, ואחריו מרסלו ובנזמה עם 11 כ"א. איסקו רביעי עם עשרה בישולים וכריסטיאנו רונאלדו חמישי עם שמונה. דני קרבחאל הציג ירידה בכמות הבישולים ועדיין יש לו 7.
תסמכו על הגרמני. טוני קרוס רשם העונה 3016 מסירות מדויקות, יותר מכל אחד בריאל מדריד, ו-70 מסירות בממוצע למשחק. הוא מוביל ב-400 יותר מראמוס שמדורג במקום השני. אחר-כך בדירוג נמצא את מודריץ’, קאסמירו ואיסקו.
טור דיעה במארקה: הרנסנס של האנטי-מדרידיסימו
הרנסנס של האנטי-מדרידיסמו\חסוס גמס. אחד הפרשנים של המארקה כותב על הקנאה של אוהדי הכדורגל בריאל מדריד, שדי עצובים כרגע.
בכל העולם מנסים לנתח איך הצליחה ריאל מדריד לזכות שלוש פעמים ברציפות בליגת האלופות. קבוצות אחרות זוכות לשבחים ואילו השיחות על ריאל מדריד הן בהקשר של החולשה של יריבותיה, והדרך? פאריס - V, יובה, הפיינאליסטית אשתקד - V ובאיירן מינכן - עוד אימפריה וחברה קבועה בחצי הגמר ומעלה - V. ‘מזל, שוער חלש, מהלך של ג’ודו’, אלה רק חלק ממה שאמרו, יחד עם טעויות שיפוט ועוד ועוד. הקבוצה של זידאן מביאה אושר ותענוג צרוף לאוהדים, יותר ממה שאיי-פעם יכלו לדמיין. בעת ובעונה אחת כל המלעיזים החיו מחדש את האנטי-מדרידיסימו, הרנסנס. אייקס של קרויף, באיירן של בקנבאואר, מילאן של סאקי, בארסה של פפ - כולן התקבלו בתרועות נערצות ובקודש. אבל ריאל מדריד לא.
קאריוס הציג משחק מביך, אבל לא מדברים פתאום על השער המפלצתי של בייל, או המספרת של כריסטיאנו. או הטעויות של קיילור נאבאס עד לשני המשחקים האחרונים במפעל. או על כך שגריזמן נהנה ממתנה של הגנת מארסיי בשער הראשון שסלל את הדרך של אתלטיקו לתהילה. קאריוס הוא התירוץ של כולם לפסול את ההגמוניה של ריאל מדריד וזידאן. הרי זה בטח מקריות שהמאמן זכה שלוש פעמים בליגת האלופות. אמרו שהמזל השחקן הכי טוב של ריאל מדריד. מקרה עצוב שככה מנתחים כדורגל, אפילו צביעות וטינה.
איסקו סבל מפציעת כתף דומה אחרי התנגשות עם בואטנג ואף אחד לא פצה פה ולא מדברים גם על השער החוקי שלו שנפסל נגד יובנטוס. אבל כולם הפכו את ראמוס לפושע ועשו הרבה רעש. צריך לקחת הכל בהומור. המדרידיסטאס צוחקים על כולם, עם חיוך מרוח על השפתיים, הם נהנים מהרגע. לקבוצה שלהם כבר אין מקום בארון התארים לגביע אירופה ה-13 - וזה לא פייק ניוז. האנשים האלה, האנטי, עושים הכל כדי לשכנע את עצמם שהם שונאים קבוצה שהיא לא אגדה אמיתית. אבל היא כן…
סיימנו עם חגיגות ה13? אם כן זה דורש דאחקה שחצי מהמשחק הם מתמסרים בינהם
אפשר לנקוף את זה לטובת או לרעת קרוס, תלוי איך מסתכלים על המשחק. אבל זה לבטח נקודת זכות לראמוס; אין בלם שמוליך כדור יותר טוב ממנו.
אולי כי באמת ריאל מדריד הזאת לא מרשימה מבחינת המשחק שלה כמו הקבוצות האלה. אתם רוצים להגיד שכולם מקנאים, בסדר. אני חושב שריאל מדריד בשנים האחרונות היא לא קבוצה שבשורה הזאת, היא לא מהנה או אבסולוטית כמוהם. אני יכול להגיד על ברסה של פפ, עזבו כאוהד ברסה או לא, אבל גם כשעפנו מליגת האלופות הרגשתי שאנחנו הכי טובים. בעייני גם מנצ’סטר יונייטד של פרגסון עם רונלדו למשל הייתה מדהימה לא פחות וגם אם הייתה מפסידה לצ’לסי הייתי חושב שהיא טובה יותר, וגם באיירן של היינקס לדוגמא. הקבוצה של זידאן מופיעה בליגת האלופות, זהו, כשגם שם לא נתתם טורניר משכנע ובדרך היו המון סולמיות.
היו המון זכיות של קבוצה שלא באמת הייתה הכי טובה וזה גם מה שיפה בנוקאאוט. בשביל להיות בשורה הזאת של הקבוצות ההיסטוריות צריך גם להציג חדשנות, סגנון ייחודי. אתם ראיתם ב3 שנים האלה משהו מזה?
באמת משווה בין הקבוצות ההיסטוריות שמנית ליונייטד של רונאלדו?
לדעתי יונייטד בכל עידן פרגי לא הייתה אפילו קרובה להבריק ככה בשום שלב. ווינריות ולכידות כן. מבחינת כדורגל ממש לא.
@sh4rky צודק, איפשהו מאז קול ויורק
אתה בכלל נולדת כשפרגי התחיל לאמן את יונייטד שאתה יוצא בהכרזות על תקופה של 27 שנה?
אני לא.
לא יודע, קבוצה שב4 שנים מגיע ל3 גמרים בליגת האלופות עם 3 אליפויות גם בזירה המקומית לא רעה בכלל. ושוב, זה איך שהם שיחקו, במיוחד עם רונלדו. לא יודע אם הייתי מכניס אותם לשורה של הגדולות ביותר, אבל בעייני אפילו היא יותר מרשימה מריאל הנוכחית.
שוב, בעין אובייקטיבית, אתם רואים קבוצה שמשחקת כדורגל היסטורי? משהו מיוחד? אתם נהנתם לראות את הקבוצה שלכם? שיחקתם טוב?
כוכביות יש בכל זכיה. גם אצל ברסה של פפ.
וזידאן פה שנתיים וחצי, מתוך זה הוא יכל לזכות ב2 אליפויות (בעונת בניטז זידאן עשה כל מה שצריך וגם זה לא הספיק) והוא זכה ב1, כי לשפוט אותו בנושא צריך עוד זמן,לפחות לאליפות שלישית
לפני הגמר הקודם כתבתי שיהיה משהו מאד “ריאל מדרידי” בזכיה שניה ברציפות ודאבל היסטורי דווקא בעונה כזו ודווקא עם קבוצה כזו. אני חושב שזו התשובה הנכונה גם עכשיו. בדם של המועדון הזה יש גביעים, בעיקר כאלה עם אזניים גדולות, והרבה מזה בזכות over-achieving שחרוט לנו ב-DNA הרבה לפני הקבוצה הנוכחית (יחד עם under-achieving בו"ז כמעט תמיד, אבל זה דיון אחר).
זה מה שמדהים בקבוצה הזו ובמועדון הזה מבחינתי. כן, היה כיף יותר אם בדרך היינו דורסים את כל המתחרות (שזה אגב לא בדיוק מה שבארסה של פפ עשתה בשתי הזכיות שלה, אבל בסדר). כן, הייתי שמח לכדורגל טיפה יותר “נוצץ”. כן, המחסור באליפויות בחמש השנים האחרונות הוא כוכבית ומפריע לי מאד. אבל נהנתי מהקבוצה הזו כל כך. מהקאמבקים, מהלוחמה הבלתי פוסקת, מהעליות בקושי-בקושי אבל באופן עקבי, מהעובדה שגם קבוצות שהגיעו באמונה שלמה שיעיפו אותנו כשלו, מקבוצה שלא מוותרת ובטוחה בעצמה תמיד, על סף היהירות - ובצדק. מהעובדה שהפסימיות התמידית שלי הוכחה כמוטעית שוב ושוב. מהתחושה הזאת שאלילת המזל יושבת ביציעי הברנבאו ומסובבת צעיף לבן באוויר. כמו האליפות של קאפלו, רק עם הווליום על 100. בלי בולשיט, בלי להיות דומיננטיים רוב הזמן, בלי קישוטים, פשוט לנצח את כולם תמיד. נטו ווינריות, נטו ריאל מדריד.
מבחינתי זו המראה האולטימטיבית לאנשים כמו שביט - טוענים שלא זוכרים קבוצות בלי “דרך” (לא שאני מסכים שריאל היא כזו)? הנה, קחו משהו שיזכרו עוד הרבה, הרבה זמן. בלי טיקי-טקה ובלי שאוהדי קבוצות אחרות יהנו מאיתנו, יאהבו אותנו או “יתרשמו” מאיתנו. למרות כל אלה, עם הרבה מזל, וזה הופך את זה למיוחד אף יותר. לא הרבה מועדונים העמידו בעשרות השנים האחרונות קבוצה ברמה של הפפ טים או באיירן של היינקס, אבל כשמגיע הזמן לספור את הכסף במדרגות, גם הן לא עשו את מה שריאל הזו עשתה. זה אומר הכל, וזה האופי המזוקק של המועדון הזה.
ובנושא אחר לגמרי: המארקה מדווח שעם סיום קורס המאמנים המדובר של כל האולסטארס ביום שישי, צ’אבי אלונסו יקבל תפקיד בתור מאמן אחת מקבוצות הנוער במועדון (לא מצויין איזו). עוד טוענים באותה כתבה שסולארי וגוטי צפויים שניהם להישאר בתפקידיהם.