פציעות לגומלין: דני קרבחאל ייעדר מהגומלין, איסקו בספק. הבדיקה תהיה רק מחר אבל אבחנה ראשונית מדברת על היעדרות בת שבועיים-שלושה. למזלינו נאצ’ו חוזר. קרבחאל ממשיך עם נאחס חצי הגמר אבל הוא יגיע לגמר בקייב אם ריאל מדריד תהיה שם. איסקו סובל מכאבים בכתפיים ובמארקה אין קביעה מוחלטת אבל סיכוי נמוך מאוד שיהיה בגומלין.
כמה ריקושטים קטנים מאתמול:
בטח שמתם לב שגוטי, האקס האהוב, מאמן הקבוצה הצעירה והאוהד מס’ 1 - לא היה יכול לעצור את עצמו ו**דיווח על התוצאות** בטוויטר| אלבארו ארבלואה כינה את לוקאס ואסנסיו ‘שני קראקים!’ ו**סרחיו ראמוס** אחרי המשחק וכתב - ‘יודעים לסבול, יודעים לנצח, יודעים להיות ריאל מדריד’, ודיוויד בקהאם הגיב לו. ראמוס החזיר - ‘תודה רבה אחי, מצפים לראותך אותך בגומלין בברנבאו’, ועוד ועוד ועוד.
הנה המספרים המלאים מהמשחק, ומעבר לציון דרך היפה עם הניצחון ה-150 באירופה, אני אתמקד בחשובים ביותר: ריאל מדריד עם 6(!) נצחונות רצופים על באיירן!| מרסלו, שכבש העונה נגד פאריס בברנבאו, בטורינו ואמש במינכן - הבקיע 8 שערים בצ’מפיונס במדי ריאל אבל 7 מהם בנוק-אאוט!(לא שכחנו את גמר הדסימה למשל)| מעבר לכך, ריאל לא ניצחה בכל שלושת משחקי החוץ שלה בנוק-אאוט מאז עונת 1961/62.
הנה התמונה האגדית שעיטרה את כל אתרי הספורט הגדולים אתמול - בנזמה ובייל עושים חיים על הספסל.
ודבר אחרון, ברוח הדיונים האחרונים שעלו בפורום בשלל כיתותיו - מיכאל יוכין כתב הבוקר על מרסלו ורוברטו קרלוס והשווה ביניהם. מעוניין לשמוע את דעתכם
המשפט הכי נכון בכתבה היא שמרסלו הגיע למעשה בחורף 2006 כשחקן הכי פחות חשוב מבין השלושה - פרננדו גאגו, היורש של רדונדו עאלק, גונזלו היגואין, שהיה נראה טוב בריבר-פלייט והשתלב נהדר כבר מההתחלה, ומרסלו. וכמובן שהוא עקף אותם בסיבוב. הוא אולי אחת ההפתעות הגדולות ביותר בהיסטוריה של ריאל מדריד. היה שחקן נפל ששילמנו עליו מחיר עצום, בשלב מסוים חואנדה ראמוס ופלגריני ניסו להסיט אותו לקישור, ואצל מוריניו באה הפריצה הגדולה. מרסלו התגבר גם על פציעה קשה ב-2012/13, הוא חזר די שמן ואיטי וזוכרים שבעונת הדסימה הוא עלה בגמר רק כמחליף, והשאר היסטוריה…
אני עדיין ‘נשאר’ עם רוברטו קרלוס שהוא אגדה בעיניי, אולי זו אידיאליזציה של העבר, אבל הוא שיחק כל הזמן לבד על אגף שלם. הוא היה טוב מאוד הגנתית, וגם משחק הראש שלו היה משובח למרות הגובה שלו. כמובן שבטכניקה אין מה לדבר ומרסלו לוקח. אני חושב שמרסלו שיחק רוב הזמן בקבוצה מאוזנת יותר, מאז השתוללות הגלאקטיקוס2.
נסכים בזה שלפני כמה שנים מרסלו היה יכול רק לחלום על עצם ההשוואה הזו בינו ובין האגדה רוברטו קרלוס.