אני נגד העניין של לדבר על שופטים באופן כללי. התרגזתי קצת אחרי ה-1:1 הביתי נגד ג’ירונה כי באותו משחק לדעתי נשדדנו פעמיים. אבל בפיגור עצום בגלל שאנחנו חלשים - שבעים\מאמן\השד יודע מה. הקבוצה שלנו לא הוציאה הרבה מהפוטנציאל שלה והיא לא משחקת באמת מאז המונדיאל, בזמן שממול ברצלונה הוציאה מעצמה 120% - בעיקר בהגנה אבל אולי גם עוסמאן דמבלה ביחס ליכולת שלו, כשהיה בריא, ועוד ועוד. הלוואי שזה היה השופט.
גם ברצלונה חלשה, רק שהיא ב 3 המשחקים האחרונים קיבלה 10 נקודות שלא מגיעות לה מהשופטים, שריקות נכונות וההפרש היה רק 2 נקודות.
אין כמוך בלחזור שוב ושוב ושוב על דברים גבוליים במקרה הטוב או לא נכונים במקרה הפחות טוב עד שבסוף זה יתקבע מבחינתך כעובדה.
פסילת השער מול בילבאו ופסילת השער של אסנסיו נכונים ב100% לפי החוקה הקיימת.
מעצבן אבל זה מה יש.
בטח שמתם לב לעוד צמד שערים אדיר של אריבאס:
או שלא שמתם לב? לא ברור איך לא הושאל לקבוצת לה ליגה, משחק בליגת גמדים.
ממש לא, פסילת השער נגד בילבאו היא גבולית במקרה הטוב.
בנבדל של אסנסיו עצרו ומדדו בנקודה שהכדור עדיין לא עזב את הרגל של קרבחאל ויצא נבדל של סנטימטרים בודדים, אם זה ברור שיש נבדל למה לא מדדו ברגע שהכדור עזב את הרגל של קרבחאל כפי שעושים מאז שהכניסו את ה var ?
אם נוסיף לעניין את הפנדל הברור מהמשחק של ולנסיה זה מתחיל להריח רע.
לייק 1
לא זוכר בדיוק להסביר למה אבל יש לריאל העונה אינטרס משמעותי להעלות את קאסטייה ליגה.
בסדר, זה שאתה חוזר על אותן טענות מגוחכות לא יהפוך את זה לנכון.
אין טעם להכנס לדיון שוב, דעתך ידועה.
רק רציתי פעם בכמה הודעות שאתה מזכיר את זה שיש גם מי שחושב אחרת.
לייק 1
אבל אתה כותב מגוחכות ולא מסביר למה…
האם לא היה פנדל נגד ולנסיה ?
האם לדעתך עצרו ברגע הנכון לבדוק אם היה נבדל כשהכדור עוד לא עזב את הרגל של קרבחאל ? הרי תמיד בודקים מהרגע שהכדור עזב את הרגל, פה לא עשו זאת, הנבדל היה סנטימטרים ספורים.
לדעתי עצרו את הוידאו בזמן הנכון ואני מרשה לעצמי להמר שאתה לא בודק בכל משחק ששורקים נבדל מתי בדיוק עוצרים.
למיטב הבנתי זה לא בנאדם שמחליט מתי לעצור אלא הטכנולוגיה והשופטים רק משרטטים קווים (וגם בתוכניות עם הכתבים השרופים הטענה היתה על שרטוט הקווים ולא על זמן העצירה).
לגבי בילבאו, המהלך אמנם קרה רחוק מהשער אבל השפיע עליו ישירות כי מהחטיפה (הלא חוקית) הזאת נשלחה מסירה ארוכה לוויליאמס שהשאירה אותו ב1על1 מול טר שטגן וזה ממש לא כמו שאתה מתאר.
לגבי ולנסיה, לא הגבתי עד עכשיו כי זה המקום היחיד שיש צדק בדברים שלך אם כי לא וודאות מוחלטת שהיה פנדל.
אני מסכים שאם זה היה הפוך הייתי מתלונן על זה (ואגב זה קרה לנו גם בצמפיונס יותר מפעם אחת העונה ואם אני לא טועה גם בליגה).
ועדיין טעות אחת היתה מורידה את הפער ל10 נק׳ במקום 12
רחוק מאיך שאתה מצייר.
לייק 1
דבר ראשון שעשיתי זה ששאלתי ובדקתי אם בליגה כמו במונדיאל זה מחשב שמחליט מתי לעצור ולבדוק, אז זה לא, שופט הואר מחליט מתי לעצור, ובמקרה כזה שהנבדל גבולי אז מאית שנייה קובעת גורלות, אם היו עוצרים מאית שנייה אחרי איפה שעצרו התמונה הייתה אחרת.
בקשר למה שהיה בבילבאו , החטיפה היא לא ‘‘לא חוקית’’, כי דה יונג הרים את הרגל גבוה מאוד והמגן רק.יסה להגן על הפנים שלו מהפקקים של התוקף, ועדיין זה היה 80 מטר מהשער של ברצלונה, החלטה לאשר את השער לא הייתה נחשבת לשערורייתית
וזה כבר 3 משחקים רצוף שבכל משחק החלטה שהלכה עם ברצלונה ופתחה פער של 12 מה שיכול היה להיות 2.
אם זה מקרה יחיד אז לא הייתי מדבר הרבה, אבל 3 משחקים רצוף ? מתחיל להיראות כמשהו מגמתי.
2 לייקים
נכתב בבוקר:
לקראת המשחק נגד ויאדוליד הערב אני חייב שוב, בפעם המי יודע כמה, כמה מילים על אותו 2:7 בעונת 2003/04. אנחנו, אוהדי ריאל מדריד שגדלנו בשנות ה-2000, זוכרים אותה כמלכת אירופה, בזכות הניצחונות המדהימים בליגת האלופות והשליטה במפעל. מעטים הם משחקי הליגה הזניחים שנכנסים כל כך עמוק בזיכרון. אבל המשחק הזה היה כל כך מיוחד. הזכרתי אותו בכל כך הרבה מועדים שונים - בין אם ביום הולדתו של ראול, כשוויאדוליד מגיעה לבקר, משהו שקשור לזינדין זידאן, אולי בתאריך המקורי של המשחק, כל דבר.
זה לא היה קלאסיקו, זה לא היה מאבק אליפות עם ולנסיה או דפורטיבו לה קורוניה כמו בעידן ההוא. אין כאן רמונטדה מארץ הרמונטדות, וזו עונה שהסתיימה בצורה הכי רעה שיש. ועדיין, באותן 90 דקות, ריאל מדריד ששיחקה כמעט כדורגל מהאגדות עוד קודם כן - הוסיפה לעצמה עוד מימד של קסם. לא לחינם כתבו בעיתונים שזה היה כמו דיסנילנד. לא לחינם אנשים תפסו את הראש ביציע. המשחק הזה נצרב אצלי בתודעה והייתי מחכה לערוץ הגולד להקליט אותו.
אותו ערב בו ראול עקף את פרנץ פושקאש היה שירה בתנועה מבחינתו, עם שלושער עצום, כל אחד יותר יפה מהשני - השער הראשון בעקב, מהאוויר, אחרי הרמה של פיגו; השני בהקפצה מהירה, עצירה על החזה וצ’יפ - אחרי כדור ארוך של רוברטו קרלוס, והשלישי ערמומי עוד יותר שווידאו יסביר טוב ממני - זה היה אחד ממשחקיו הגדולים בקריירה. ואולי המשחק האחרון האמיתי ברמת הטופ-לבל לפני שכוכבו החל לדעוך.
וזה לא היה רק זה. ריאל שסופגת מכל שטות אבל יכולה לכבוש כמה שהיא רוצה. רונאלדו הפעם לא היה הגיבור אבל כבש שער כל כך קל. ומה נגיד על בקהאם שבישל לזידאן ממחצית המגרש והצרפתי סיפק וולה מהסרטים? הקבוצה הזו, בלי שחקן הגנה אחד נורמלי, אולי קצת רוברטו קרלוס דווקא - אהבה לשחק כדורגל. והקהל שגדל עליה - אהב אותה על כל מגרעותיה. עד חודש מרץ המכונה דפקה כמו שעון… רק להגיד את השמות האלה שוב - ראול, פיגו, זידאן, רונאלדו, רוברטו קרלוס, איקר, וגם בקהאם. ואפילו הלגרה, וסאלגדו, ולא חשוב איזה בלם ליצן בהרכב, וגוטי מהספסל.
[כשכתבתי את הספר שלי בו יש פרק על 20 העונות האחרונות, עונה אחר עונה, ידעתי מראש שבעונת 2003/04 אשים תמונה של ראול מהמשחק הזה חוגג].
פוטר פוטר מצ’לסי. חדשות רעות מאוד עבורנו.
אנדריק שובר בצורת ארוכה וכובש שער ראשון לעונה. אין מה לרוץ ליוטיוב, דחיקה משני מטר מול שער ריק.
שמתי לב מתחילת העונה לדבר הזה…
שהמספרים על החולצות של ריאל במשחקי הליגה שונים בצורתם מהמספרים על החולצות של ליגת האלופות.
אתה חד. ממה שאני יודע הפונטים של כל הקבוצות צריכים להיות אחידים בליגת האלופות.
הפוך.
הנהלת הליגה הכתיבה פונט אחיד לכל הליגה (רץ כבר כמה שנים עם אותו פונט) בעוד בליגת האלופות זה פונט שהקבוצה בחרה.
שים לב שגם כל התמונות של השחקנים זה עם הפונט ׳המקורי׳ (זה שהולכים איתו בליגת האלופות ,קופה דל ריי ולדעתי כל מסגרת שהיא לא לה ליגה)
האמת היא “שהפונט המקורי” יותר מרשים ויפה לעין. גם האותיות של השמות. 
אורח כבוד במתחם האימונים: טוטי הגדול!| האגדה פרנצ’סקו טוטי היה אתמול בסנטיאגו ברנבאו וצפה בניצחון על סלטה ויגו. האיטלקי, מהשחקנים הגדולים ביותר, היה ידוע באהבתו לריאל מדריד על אף שסירב לה כדי להישאר בקבוצת חייו רומא. “איזה זכרונות”, הוא כתב בסטורי באינסטגרם. היום האיטלקי אורח הכבוד של ריאל מדריד באימון היום והתקבל באהבה רבה על ידי קרלו אנצ’לוטי והשחקנים. האגדה האיטלקית אמר:
“זו הייתה הרגשה נפלאה. זו הפעם הראשונה שראיתי משחק של ריאל מדריד ביציע, מאז שתמיד הייתי ‘יריב’ על המגרש. ריאל מדריד היא מועדון חשוב מאוד. אחרי רומא, ריאל מדריד היא הקבוצה השנייה שלי והמועדון שתמיד עודדתי והערצתי”. “לקרלו אנצ’לוטי ולי יש מערכת יחסים יפה. הוא אדם אמיתי וטהור שמשדר חיוביות. הוא נתן לי את ההזדמנות לבוא לראות את מתחם האימונים והנה אני כאן”. על לוקה מודריץ: “יש לנו מערכת יחסים מיוחדת. אנחנו מעריצים אחד את השני. היה לי את העונג להכיר אותו אישית והוא שחקן ואדם יוצא דופן. הוא אדם אמיתי וישר”.
חצי גמר ליגת האלופות נגד מנצ’סטר סיטי: “זה חצי גמר. הן שתי קבוצות גדולות ושני מועדונים גדולים. נראה המוו שחקנים ברמה עולמית. הכל יכול להיות. אני תומך בריאל מדריד ואני מקווה שהם יעלו לגמר”.
התשואות של הברנבאו כלפיו כשחקן רומא: “זו הייתה תחושה שאני אשא איתי עד סוף חיי. זה רגש ייחודי לקבל מחיאות כפיים מאצטדיון כמו הברנבאו. זה היה מרגש. הברנבאו הוא אצטדיון שמשרה תשוקה וגורם לך לרצות לשחק”.
זוכר את הברנבאו מריע לו, כמו ששנה לאחר מכן ידעו למחוא כפיים לאלסנדרו דל פיירו. טוטי אגדה, מרגש לראות את הפרגון שלו, גם למועדון עצמו וגם ליתר השחקנים. התמנוה שלו ושל ראול הייתה תמיד מרגשת אותי. יש לי חולצה שלו. היו דיבורים חזקים בקשר אליו ב-2003 והוא היה חלום מצד פלורנטינו פרס. מישהו כתב שאם היה מגיע אלינו הוא היה גדול יותר. אני לא בטוח, אולי, זה לא שהוא היה נבלע בין כל הגלאקטיקוס כי הוא היה שחקן כל כך טוב בעצמו, ועדיין. בכל מקרה, אני שמח שהוא נשאר ברומא ועשה קריירה בקבוצה אחת ועוד כל כך מיוחדת, הקבוצה של חייו, הקבוצה אותה אהד, זה סיפור כל כך יפה. רציתי שראול יהיה כמוהו וישחק רק אצלנו.
3 לייקים
תמונה כל כך מרגשת. ואין אוהד, להערכתי, שלא יודע במה מדובר גם בלי שנפרט. בדיוק היום לפני 12 שנה ילד בשם נאצ’ו פרננדס ערך את הופעת הבכורה שלו במדי ריאל מדריד. ז’וזה מוריניו נתן להרכב השני לשחק במאסטייה ימים ספורים אחרי שריאל זכתה בגביע המלך נגד ברצלונה בגמר - באותו המקום בדיוק. נאצ’ו וחבריו התקבלו בפאסיו וריאל ניצחה 3:6 את ולנסיה.
נאצ’ו היה כבר בן 21 ושלושה חודשים. בגיל שלו דיברו על סרחיו ראמוס כשחקן ההגנה הטוב ביותר בכדורגל הספרדי לדוגמא. רפאל ואראן עצר את ליאו מסי בקלאסיקוס בגיל 20.
הפריצה של נאצ’ו, שכל דבר השיג בעבודה קשה - הייתה מאוחרת. הוא רשם רק עוד הופעה אחת באותה עונה ומשחק בודד ב-2011/12. גם ב-2012/13 הוא קיבל פירורים - 13 משחקים, ובעונת הדסימה היו לו 19 משחקים. שער הבכורה הגיע ב-2014-15. קשה להתחרות בראמוס, פפה, ואראן. בצד ימין היו אלבארו ארבלואה ובהמשך דני קרבחאל, בצד שמאל מרסלו, פאביו קונטראו.
מי האמין שנאצ’ו יישאר כל כך הרבה זמן, ויפלס את מקומו כל פעם מחדש, יזכה חמש פעמים בליגת האלופות (שיחק בגמר אחד, כמחליף), ישחק בכל כך הרבה משחקים גדולים, יעברו את 300 ההופעות, יהיה ‘איש של מועדון אחד’, יענוד את סרט הקפטן לא מעט, ויזכה לתשואות בסנטיאגו ברנבאו אחרי כל חילוץ כדור - נגד ליברפול למשל. בלם פנטסטי, מגן ימני טוב, מגן שמאלי טוב, שחקן נשמה, מדרידיסטה, דוגמא ומופת לצעירים.
אני לנצח יזכור לו את התצוגה הפנומנלית בגומלין נגד מנצ’סטר סיטי, 120 דקות של אריה, ואיך הוא יצא ללחוץ גבוה ולמנוע מתפרצת של סיטי במהלך של ה-1:2 שלנו, וגם את חגיגת השער שלו ואיך הוא דפק מאושר על הדשא בברנבאו כלא מאמין - וכתבתי על כך בהרחבה בכתבה ל’-וואלה ספורט’ בחודש מרץ.
דווקא כאוהד של קבוצה ששיחקו בה מיטב כוכבי תבל ולעתים זה היה לא הגיוני איך פלורנטינו פרס מקבץ את כל האגדות האלה, וכאוהד שגדל על ראול עוד הרבה לפני כריסטיאנו רונאלדו וכן הלאה, לעתים אתה אוהב ‘להיתפס’ לאנדרדוג. בכולנו יש נאצ’ו כזה בחיים האישיים, ואני גם שיחקתי כבלם (לא שזה מעניין). אהבתי אפילו את מיצ’ל סאלגדו, את אלבארו ארבלואה, את קלוד מקאללה שהיה וורלד-קלאס אבל בעמדה לא מוערכת, את איבן הלגרה, וכמובן מי ששחקן בית זה כבר גורם לך להתחבר אליו.
אבל נאצ’ו הוא אחר, מזן אחר, זן נדיר. הוא באמת פייטר מטורף, יכול לשבת על הספסל 15 משחקים, להיקרא לדגל, צו 8, משחק גדול - והוא שם, בלתי עביר, כאילו כל העונה הוא בפעולה, וזה לא פשוט. הוא לא רק אחלה גבר אלא בלם פנטסטי, שחקן הגנה פנטסטי, כל מאמן היה רוצה כזה. יש מיליוני אוהדים בעולם ובכלל ילדים שחולמים להיות הנאצ’ו הבא. יאללה, מחכים להודעה על חוזה חדש, קדימה!
9 לייקים
אני לא יודע איך להביע אחד לאחד את מה שיש לי להגיד על נאצ׳ו אז אני רק אגיד שאני פשוט מעריך את השחקן (וכנראה הבנאדם) שהוא. איך דור אמר, בכולנו יש נאצ׳ו? זה מסמל בעיניי הרבה לחיים: זה לא תמיד הבנאדם הכי מוכשר, חכם, מקובל, וכו, שמצליח. לפעמים, או הרבה פעמים, זה הבנאדם שעובד הכי קשה שיש, לאורך זמן, בהתמדה אין סופית, נשאר מחוייב וצנוע.
זה למה אני כל כך אוהב את נאצ׳ו. זה מה שהוא מסמל בעיניי כבנאדם, מעבר להיותו כדורגלן מעולה לדעתי.
בקיצור, תודה לך נאצ׳ו — יגבר על 
ללא ספק הולך לקנות חולצה שלו.
6 לייקים