ריאל מדריד השיקה אפליקציית סטרימינג.
RM Play was created as a value-added service for the entire Madrid family and can be accessed on mobile devices, tablets and Smart TVs (Apple TV, Android TV and Amazon Fire TV). More than 700 hours of content are already uploaded and that number will grow every day on a platform that is delivered in English, Spanish and subtitled in Portuguese for some of its content.
חזרו מפיגור 2-0.
הגול לא מאוד מרשים אם זה משנה למשהו
זה שהבקיע צמד נגד פלמיירס, זה איזה בן דוד של לבנדובסקי?
ההישארות של נאצ׳ו בעצם אומרת שהוא יהיה הקפטן של הקבוצה.
לראות אותו מניף גביע 
תמיד כיף לראות קבוצה גדולה כמו סיטי מתפקעת ומתמוגגת מרוב דמעות ואושר, ולהעריך את כל הזכיות שלנו.
אצלנו טוני קרוס דופק את התמונה עם הגביע וכף היד (כבר לא נשארו אצבעות) ומספיק לחזור להרדמות של הילדים
אני רואה פה סתם פוסט עלוב של דף שלא רלוונטי כבר מזמן ומכוון למכנה המשותף הנמוך ביותר כביכול של אוהדי ריאל מדריד. אני בדף שלי העדפתי לעלות פוסטים שונים על גמר ליגת האלופות (למרות שכן העלתי את הציטוט של פפ) והעובדה שריאל מעולם לא זכתה בטרבל. אבל ברור שזה יגרוף 500 או אלף לייקים לעומת פוסט איכותי שלי
סיבות שריאל מדריד מעולם לא זכתה בטרבל בסדר יורד:
וברצינות - הסתכלות קלה שבקלות ברשימת הזוכות בטרבל אמורה להספיק לכל אחד כדי להבין שזה אינדיקטור די גרוע לקבוצות הגדולות ביותר בהיסטוריה, אפילו של המועדון עצמו. בשליפה יש לי את בארסה (דאבל ב-2011 עם קבוצה חזקה בהרבה מהטרבל של 2015 ולטעמי גם טובה יותר מזו של הטרבל ב-2009), באיירן שקבוצת הטרבל שלה היתה חלשה יותר מזו של פפ ותכלס מאמין שגם מכמה זוכות צ׳מפיונס עתיקות יותר, יונייטד שללא עוררין היתה פחות טובה ב-99 מאשר ב-2008, ועוד ועוד. ברור לי למה זה עושה הרבה באז ולמה זה בהחלט הישג גדול, אבל להגדיל את הגביעים המקומיים כדי לבדל את הטרבל מהדאבל הגדול, במיוחד את גביע המלך שריאל השתינה עליו בקשת במשך כמה מהעשורים המוצלחים בתולדותיה, זה סתם לעשות צחוק משני התארים הרציניים.
אני מבין שפחות התחברת, דור
הודעה יפה, אני רק “אמקד” את הדיון. אתה יכול גם להוריד מהרשימה את הגביע, זה באמת לא תואר חשוב כל כך ודעתי עליו ידועה - כשמגיעים לגמר כבר כמו דפורטיבו 2002 או סראגוסה 2004 - לא תנצח? אבל אפשר להסתכל אפילו על “הזכיות הכפולות”. ריאל מדריד לא עשתה את זה 60 שנה כמעט עד שבא זינדין זידאן ב-2016/17. בזמן הזה לא רק קבוצה היסטורית של ברצלונה עשתה זאת, אפילו ברצלונה של רונאלדיניו וסמואל אטו שהייתה קצת יותר אנושית ועם חסרונות ב-2006, באיירן מינכן עם זכייה כפולה ב-2001, מנצ’סטר יונייטד ב-2008 ואינטר.
סתם לגבי באיירן מינכן של פפ גווארדיולה - שלושה הפסדי חוץ על האפס במשחקים בספרד, בלי יותר מדי מצבים, כשלפחות פעם אחת הוא מתחכם, ולדעתי ההדחה שלהם נגד אתלטיקו מדריד ב-2016 הייתה כישלון. אז זו לא קבוצה חזקה יותר מהטרבל ב-2013. אם דיברת על 2020 אז זה משהו אחר.
@EJB, זה חס וחלילה לא קשור אליך וגם היה את זה בטוויטר ב-Madrid Xtra או משהו כזה, זה לא שמישהו גאון יושב לו במדרידיסטה.
התשובה שונה ל-3 תקופות שונות:
*להגנתנו יאמר - זכיה כפולה היתה דבר די נדיר עבור קבוצות מאיטליה, ספרד ואנגליה עד שהפכה פתאום לסטנדרט בערך באותה זכיה של דיניו (קבוצה מעולה ועדיפה על הזוכות שלנו ב-98-2002 כקבוצת כדורגל. מאוזנת בהרבה ובוודאי עם הגנה חזקה בהרבה).
זה כולל גם קבוצות מעולות כמו גראנדה מילאן שלא הצליחו לזכות במקביל. מעניין לחשוב למה, והאם לפחות חלק מזה לא מקרי.
אני מעדיף לנהל את דיוני ההיסטוריה האלה איתך (כותב מעולה) מאשר לנתח את האנטי כדורגל של ריאל מדריד השנה, חד וחלק.
לא ממש הבנתי את עניין ה"זכייה כפולה כנדירה", וואלה לא. הנה זה קרה ב-2001 למשל, ב-2006 וגם ב-1999, כלומר שלוש פעמים בשבע שנים, בתחילת דרכי כאוהד כדורגל.
מובן שאם 32 שנה לא הנפנו את הגביע עם האזניים הגדולות אז הטרבל לא היה אפשרי וגם לא הזכייה הכפולה. אני לא יכול להשוות כי לא ראיתי את הקינטה דל בויטרה בלייב אבל זו קבוצה שטחנה את הליגה הספרדית עם מאזנים יוצאי דופן בעיקר בבית, המון גולים ונקודות. תמיד היה איזה משהו שהפריע אם זו באיירן מינכן או גרנאדה מילאן וגם לילה בוצי ומדכא באיינדהובן.
קשה לי לנתח את 2002/03 ולדבר על יציבות כשריאל סוסיאדד מובילה חלק לא מבוטל מהעונה ועצם זה שהתמודדנו עם קבוצה כזו ששנה קודם לכן הייתה בתחתית זה לחובתנו ולא לזכותנו.
לגבי ברצלונה ההיא של רונאלדיניו - צ’אבי גמר את העונה בשלב מאוד מוקדם, ליאו מסי לא שיחק מאז פברואר. אני חושב שהיא הייתה קבוצה עם 11 מעולים אבל לא היה לה עומק. לריאל מדריד בחלק מהזמן היה לזרוק מהספסל את גוטי, את סטיב מקמנמן, את סנטיאגו סולארי, את פרננדו מוריינטס או מוניטיס… בגמר 2006 נגד ארסנל שיחק אולגר כמגן ימני, ג’ובאני ואן ברונקוסט בצד שמאל, והוא היה מעולה התקפית אבל הגנתית פחות. על הנייר שנה אחר כך עם ג’יאנלוקה זאמברוטה וליליאן טורהאם ההגנה הייתה אמורה להיות טובה יותר. אני גם חושב שב-2001 הייתה לנו קבוצה די מאוזנת, העונה ההיא עם איבן הלגרה בקישור האחורי לצד קלוד מקאללה, מיצ’ל סאלגדו עוד היה טוב הגנתית וגם פרננדו היירו.
שכחתי את זה בהודעה המקורית - אי אפשר להשתמש בהפסדים מליגת האלופות בדיון על האם קבוצה שלא זכתה בליגת האלופות טובה מקבוצה שכן. הקבוצה של היינקס לא היתה איזה מפלצת בלתי עצירה. קבוצה טובה מאד בוודאי, אבל היו טובות כמוה לפחות.
ב-1998-2008 אנחנו זכינו 3 פעמים ללא אליפות, מילאן פעמיים וליברפול פעם אחת. באיירן לקחו בשנים שבהן הליגה בגדול היתה שייכת להם (אם כי קצת פחות מהיום), פורטו סיפור בפני עצמו ואנומליה רצינית. אח״כ 2008-2013 כוללות רק את צ׳לסי של די מטאו כזוכה שאיננה אלופה. יונייטד, בארסה פעמיים, אינטר ובאיירן (שבדומה לבארסה זוכה רק כשהיא אלופה).
לגבי בארסה 2006 - היה להם לא מעט עומק בקישור (דקו שהיה קשר על בשיאו, ואן בומל, אדמילסון, אינייסטה צעיר), מחליף על בהתקפה בדמות לארסן, צמד בלמים עצום בדמות פויול ומארקז ואת מסי בתור מחליף בהתקפה שככל הנראה היה מסיים את העונה כשחקן הרכב, ללא הפציעה. זו לא היתה תקופה של קבוצות-על מושלמות, אם החסרון היחיד שלך בהרכב היה מגנים, כאשר בנוסף לכל מה שציינתי למעלה, בהתקפה חיכו ז׳יולי-רונאלדיניו-אטו - מצבך היה מצוין.
לא כל כך ידעתי איפה לכתוב את זה.
קסטיליה כרגע מובילה על בארסה ב 1-0, מנסה לחזור מפיגור 4-2 במשחק הראשון בחוץ. הקבוצה של ראול משחקת עם שלושה בהגנה ובמחצית הראשונה פשוט פירקה את ברצלונה במשחק הלחץ.
יצא לי לראות כמה משחקים של קסטיליה השנה. למעט אריבאס שהוא הכוכב של הקבוצה, יש עוד שחקן שצד את העין. ניקו פז. כרגע עם הפציעה של אריבאס ראול משתמש בו כפנטזיסטה של הקבוצה, השחקן הזה, קשה לי לשים את האצבע על משהו ספציפי אבל אנסה, פשוט יש בו משהו. חכם מאוד, משחרר בקלות מלחץ, דריבל ושליטה בכדור. לא צריך הרבה לצפות בו כדי לראות שיש לו את זה ושהפוטנציאל שם. ממליץ לשים עין/לחפש סרטונים ביוטיוב.
כמו כן, ממליץ על הדף הבא שמסקר הרבה את הלה פבריקה של ריאל, אם כי צריך לקחת בערבון מוגבל שלפעמים נוטים לצאת קצת מפרופורציות בסיקור השחקנים:
https://twitter.com/FabricaMadrid?t=H7RFLiX82tYgQqWJxKCgrQ&s=09
שרשור עם פירוט על ניקו של אותו דף:
https://twitter.com/FabricaMadrid/status/1663584744481619984?t=DFVGNJmRPjM8uhXnoMYs4A&s=19
כאמור לא צריך לקשור כתרים על אף אחד, בטח לא בגילאים וברמות האלה. ועדיין אחד שכדאי לשים אליו לב.
קסטיליה בגמר הפלייאוף אחרי 0:3 אדיר על ברצלונה ב’!| יש יותר מטורף מזה? במשחק הראשון זה באמת לא ממש היה כוחות. ריאל מדריד הגיעה למיני קלאסיקו בחצי גמר הפלייאוף באצטדיון אלפרדו די סטפאנו עם הגב אל הקיר, בפיגור 4:2 כשהיא במומנטום רע מאוד והייתה צריכה רמונטדה מארץ הרמונטדות. וזה אכן קרה. הקבוצה הצעירה למדה מהקבוצה הבוגרת, עם המלך ראול על הקווים. דקה 95, פנדל די בפוקס לקסטיליה וסרחיו אריבאס, שחקן העונה שלה, כובש בקור רוח מצמרר ועושה 0:3. דוטור כבש ראשון בדקה ה-21 בנגיחה קשתית ערמומית, אלבארו רודריגס החמיץ ואיקר בראבו שדי התקשה למצוא את מקומו העונה אצל ראול, הכפיל בנגיחה נהדרת בדקה ה-78 כשלא הותיר שום סיכוי לשוער. אריבאס ששב מפציעה נכנס בדקה ה-59 בחילוף התקפי של ראול. המשחק הבא כמובן: גמר הפלייאוף בתקווה להעפיל לליגה השנייה. בראבוו ילדודס!!
רמונטאדה מטורפת של קסטיליה, ניצחון 3-0.
הקבוצה של מארקז לא ממש עלתה לשחק, קסטיליה ירדה להפסקה עם 1-0 מוצדק מאוד. במחצית השנייה בארסה ב’ כבר השתפרה משמעותית וקסטיליה קצת דעכה, אולי בגלל האנרגיות המטורפת שהשקיעו במחצית הראשונה.
ראול עם שני חילופים די תמוהים הוריד בדקה ה-59 גם את אלבארו וגם את ניקו פז. אך לאחר מכן תיקן כשהכניס את איקר בראבו(הגיע הקיץ מלברקוזן אחרי שבמקור גדל בלה מאסיה) שכבש את השני של קסטיליה מיד אחרי החמצה מסמרת שיער של בארסה. איקר רץ לחגוג עם האוהדים ונישק את הסמל. חשוב לציין שבמצב של 2-0 יש הארכה וללא שינוי בתוצאה קסטיליה עולה.
לאחר מכן(דקה 94, תוספת זמן של 5) שחקן של ברצלונה ב משום מה איגרף את הכדור לאחר הגבהת קרן(בהילוך החוזר היה מאוד מהיר והשידור לא היה באיכות הכי טובה אז אולי אני טועה בחוות הדעת שלי). אריבאס כבש את הפנדל, שחקני קסטיליה רצו באטרף לחגוג עם האוהדים - ראול השתגע על הקווים ודרש מהם לחזור למגרש מאופסים.
אירוע ביזארי, בזמן שהשחקנים קפצו על הגדרות וחגגו עם האוהדים, הגדרות קרסו וכולם נפלו אחד על השני כולל אוהד אחד שהיה נראה שאיבד תחושה ברגליים ופונה על אלונקה.
השופט שרק לסיום וקסטיליה הפכה 4-2 במשחק הראשון עם 3-0 הגומלין.
צריך לציין, יש הרבה ביקורת על ראול לאורך העונה בנוגע לשימוש באיקר בראבו(ואחרים) שלמיטב הבנתי היה מצוין בכל רגע ששיחק אך עדיין משום מה לא שיחק הרבה. כמו גם בנוגע לחילופים תמוהים לעיתים.
סליחה שאני קרצייה, כבר אמרתי שאני אוהב את הדיונים האלה:
-אני הראשון שרוצה להחמיא לריאל מדריד מודל 2011/12 וזו באמת הייתה קבוצה פסיכית, מי שיגיד שהיא אולי הגדולה בתולדות המועדון בעידן הנוכחי - קשה לי להגיד שלא. אבל בצמד המשחקים האלה לא היינו מספיק טובים. לא הצלחנו לייצר מצבים במשחק הראשון, אמנם חטפנו כמו לוזרים בדקה האחרונה את ה-2:1 בגרמניה, ועדיין, גם הגול שלנו היה מקרי. ואחרי רבע שעה מהפנטת בסנטיאגו ברנבאו לא היינו מספיק דומיננטיים.
-באיירן מינכן זכתה באליפות בבונדסליגה פעמיים במחזור האחרון באותו פרק זמן, ב-2001/02 התואר הלך לבורוסיה דורטמונד, אני חושב שיש הבדלים של שמים וארץ. אין להם רצף של שלוש אליפויות למשל משנות ה-90 ועד 2012.
-לגבי ברצלונה 2006: ז’ולי הבקיע את הגול הנהדר ההוא בסאן סירו והיה שחקן קבוצתי טוב אבל לדעתי לא שיחזר את היכולת ממונאקו כשהדיח אותנו. הוא היה סילון אבל מחמיצן. על המגינים דיברנו, יש כאלה שיטענו גם נגד ויקטור ואלדס למרות שלדעתי ברוב המשחקים הגדולים הוא היה טוב. וריאל 2003? אני משבח אותה יתר על המידה לדעתך? רוברטו קרלוס היה גם שחקן הגנה טוב, מיצ’ל סאלגדו בסדר, איבן הלגרה בסדר, פרננדו היירו בסדר…על הספסל היה את אסטבן קמביאסו שהיה פוטנציאל גדול.
לקחת צ׳מפיונס זה דבר קשה. בארסה של 2006, שציינת גם כדוגמה, עברה את צ׳לסי ואת מילאן על חודו של שער, וגם כמובן את ארסנל בגמר. המפגש הכפול מול מילאן היה שעמומון שלא מהעולם הזה, אגב. על היונייטד של 99 בכלל אין מה לדבר, גם לפני הגמר, וכנראה שנמצא נצחונות דחוקים ומזליקיים כמעט אצל כל זוכה (כולל כמובן בזכיות שלנו, שברבות מהן לא היינו ׳מספיק טובים׳). הפואנטה היא שזו לגמרי היתה קבוצה שעם צירוף מקרים שונה במעט היתה מביאה דאבל, ולחלוטין לא נופלת מרבות שכן לקחו דאבל/טרבל. אותו דבר נכון כמובן גם לבארסה של 2010 ו-2012 ולעוד לא מעט קבוצות מעולות.
5 אליפויות מתוך 7, כולל שלישית ברצף בשנה שבה לקחו את הצ׳מפיונס. וזה בגרמנית של אותן שנים, שאמנם הייתי צעיר מדי כדי לראות במשך חלק לא קטן מהזמן, אבל נחשבה לטובה פחות מהאיטלקית והספרדית (בוודאי שתחרותית פחות).
ז׳יולי היה אחלה של שחקן פותח, נתן את המספרים וסיפק לדיניו אופציות מסירה. לא כוכב על, אבל כאמור - השטיק הזה של 11 שחקני על עוד לא היה אפשרי בשנים הללו. ואלדס בעיני שוער פח אשפה. בשנים האחרונות נהיה טרנד של אוהדי ברצלונה להגיד שהוא underated כדי להשמע מגניב. בתכלס הוא perfectly rated והיה טרמפיסט על שקיבל קריירה גדולה בהרבה ממה שהיכולות שלו הצדיקו בזכות שחקנים אחרים טובים בהרבה. נראה כמו איקר בימיו החלשים יותר עם הפשלות, רק לאורך כל הקריירה פחות או יותר.
ריאל 2003 - כשזה נראה טוב, זה נראה מדהים. לקראת הסוף היינו בלתי עצירים בליגה (אחרי פתיחה לא טובה, בין היתר בגלל ההצטרפות המאוחרת של רונאלדו), וגם על התצוגה האדירה של כולם בניצוחו של ראול מול יונייטד כבר נשפכו אינסוף מילים. אבל רוב הזמן היה המון ברק בהתקפה עם 0 שיטה ועם תורפות חזקות בהגנה (אני בטח לא צריך להזכיר לך את היירו לא עומד בקצב של נדבד). קמביאסו לגמרי פספוס שלנו. יונייטד, מילאן, יובה היו טובות מאיתנו גם מבחינת סגל וגם מבחינת מבנה ושיטה (לא מאמין שאני אומר את זה על קרלו). בהגנה אנחנו אילתרנו עם הלגרה והיירו המזדקן בזמן שאצל האיטלקיות היו הגנות ברזל, וקישור אחורי שלא נשען רק על שחקן על אחד (ובהמשך 0). באיירן אולי גם, לא ראיתי אותם מספיק אבל בצ׳מפיונס תמיד התקשנו מולם.
ככה פתאום באמצע היום: ויניסיוס ג’וניוס תופס את חולצה מספר 7 שלא באמת הייתה בשימוש מאז עזיבתו של כריסטיאנו רונאלדו! הוא ינסה להחיות אותה מחדש (הרבה מאוד דיווחים היו על כך, עוד בחודשים הקודמים, שבמועדון הציעו לו אבל הוא קצת חשש). את מספר 11 שלבש רוב הזמן גארת’ בייל ולאחרונה ‘נתפסה’ על ידי מרקו אסנסיו - לוקח רודריגו! שחשבנו שמחכה לחולצה מספר 10 של ‘האבא’ לוקה מודריץ’. עכשיו חסר מי ימלא את החלל של מספר 9. את חולצה מספר 20 שהייתה של ויניסיוס - לקח פראן גארסיה.
