עונת 2005-06, ניימאר היה אמור לשחק ב-Infantil A שהקפטן שלה היה דני קרבחאל. כבר נרשם בטופס שאחד השחקנים, פראן סול, העלה מן האוב אתמול. בסוף זה לא קרה והוא חזר לברזיל.
לייק 1
הידעתם? טוני קרוס משחק עם נעל משנת 2014 (מאז המונדיאל בריו) ולמעשה הנעל השנייה שלו היא מ2013.
אין מצב ששכחתם. היום לפני חודש::
במשפט: ריאל מדריד עושה היסטוריה וזוכה בליגת האלופות 3 פעמים ברציפות. זה לא קרה בפורמט הנוכחי של התחרות וכדי ללכת אחורה לגביע אירופה הישן - חוזרים אחורה בזמן יותר מ-40 שנה, אז עשו זאת אייקס ובהמשך באיירן מינכן. והכל תחת המאמן הכל-יכול זינדין זידאן. הפעם גארת’ בייל המחליף היה גיבור הערב עם המספרת המדהימה כשעלה מהספסל, ובהמשך השלים צמד. עוד שחקני משנה: קרבחאל וסאלאח ומשחק הדמעות, השוער המבארטז קאריוס, וכריסטיאנו ‘והפצצה’.
הגמר בדסימה היה הכי מרגש - הייתי שם| הגמר בסאן-סירו עם הפנדלים - הגמר שלא נגמר, צמרמורת| הגמר נגד יובה - הכי גדול אולי, מחצית שנייה לפנתיאון, הגמר הכי קשה על הנייר הפך לגמר קל, ועשינו היסטוריה| והגמר הזה? לא יודע איך למתג אותו. הרבה יותר חששתי ממשחקי הגמר הקודמים. אני חושב שלא משנה כמה הייתי שמח, ואפילו הרשתי לעצמי משהו די אסור - עשיתי תמונה בבית חוגג על רקע דגל של ריאל וצעיף מליסבון - בשתי חולצות שונות עם הנפת יד ‘3’ - אז פשוט לא חגגנו את זה מספיק. בגלל ההתבטאות האומללה של כריסטיאנו ובהמשך אחרי ימים ספורים זידאן עשה ‘ויברח’.
ואתם לא רציתם אותו בגלל עוד 4 שקל בחודש. חרא על החיים שלנו.
2 לייקים
אלוהים, איזה מזל.
לייק 1
האמירה המוכרת אומרת ‘הזמן טס כשנהנים’. בדיוק ברוח זו איסקו מסכם חמש שנים בלבן עם פוסט קצר וקולע ברשתות החברתיות אתמול, כש-ב-3 ביולי 2013 הקוסם ממאלגה הצטרף והוצג רשמית במדי ריאל מדריד. גולת הכותרת: 4 זכיות בליגת האלופות כשבשני הגמרים האחרונים הוא משמש כשחקן הרכב. בעונת הבכורה הוא אפילו התחיל בכל הכוח ופתח בהרכב כשגארת’ בייל עוד הגיע באיחור מטוטנהאם וסבל מפציעות. בעונה הבאה הריטואל חזר על עצמו והוא נהנה מהפציעה של בייל וריאל שיחקה ב-4-4-2 ברצף מיליון הניצחונות שלה. איבד את עצמו לדעת עם רפא בניטס, בערך, ולא היה שחקן חשוב בעונת הבכורה של זידאן, ובהמשך קיבל את זריקת העידוד אותה היה צריך ממי שיהיה המאמן שלו בעונה הבאה - ז’ולאן לופטגי.
בהתחשב במשפט האחרון, בתקווה אולי שהדיון ונק’ המבט ‘יתחדדו’ בעונה הבאה בה איסקו ייהנה מביטחון מלא מצד המאמן שחולה עליו, מעלה כאן את השאלה: האם איסקו עמד בהבטחה, כן או לא?
אם ההשוואה היא ליירמאנדי שנעלם כלא-היה או קנאלס(איסקו הצליח להימנע מפציעות כמעט לאורך כל הדרך), אז התשובה היא שכן. וברצינות - יש דברים לשפר אבל אני אוהב אותו, רוצה לראות אותו יותר חד ומעורב כמו בחצי השני של 2017. כתבתי עליו פעם - איסקו לא יקבע האם ריאל מדריד תנצח. איסקו יקבע האם ריאל מדריד תשחק כדורגל יפה או לא. אני זוכר משפט אחד מאוד חזק שלו במעין סוג של רגע שפל ב-2016, זידאן כבר עמד על הקווים, זה היה במרץ, הוא טען שהתקשורת שוחטת אותו ואת חאמס לחינם והם בטח לא כל הבעיות של ריאל מדריד, וכמובן שהם יכולים לשחק יחד.
אני אנטי איסקו. בממוצע, בערך ארבעה מתוך חמישה משחקים כל הכישרון הזה שטמון בו לא בא לידי ביטוי. כשזה מצליח הוא נראה השחקן הכי טוב בעולם, אבל כשלא הוא פשוט צל מרחף. לא מעט משחקים הוא לא קיים, אתה לא רואה אותו עם הכדור בכלל. הרבה מאוד משחקים דברים לא הולכים לו וגם כשהולכים לא יוצא מזה משהו בתכלס, זה רק נראה יפה לעין.
בסופו של דבר הוא כבר לא ילד ועדיין נשאלת השאלה “כן איסקו או לא איסקו”. על קראק אמיתי אתה אף פעם לא שואל את זה בגיל 26 וחצי.
כשהקבוצה נבנית סביבו כמו בנבחרת הוא נראה הרבה יותר טוב והכל סופסוף מתחבר והוא מצליח להציג את היכולות שלו, אבל כשהוא צריך להתאים את עצמו לקבוצה הוא נעלם. ריאל מדריד יכולה להרשות לעצמה להיבנות סביב איסקו? אולי כן כרגע כשלופטגי מאמן. אבל מה יקרה בעוד חודשיים כשנחפש מאמן חדש?
הייתי בהחלט מחליף את איסקו בקראק אחר. אמיתי. אולי אפילו מוכר אותו ולא מביא לעמדה שלו מישהו אחר לקבוצה. יש את קובא, סבאיוס ואסנסיו שיכולים לתפוס את העמדות שהוא שיחק, ולא הצליח להביא את עצמו לידי ביטוי בהן. אני חושב שהוא מיותר לריאל מדריד.
לייק 1
אני עכשיו מחליף אותו באריקסן בלי למצמץ בכלל.
4 לייקים
מסכים לגמרי, הייתי מחליף אותו גם בחאמס לראש היהלום ( במידה ואנחנו מקבלים התקפה חדשה ומתפקדת). העניין הוא שאני גם בעד לבנות את הקבוצה סביב איסקו אבל רק אם באמת בונים אותה סביבו (מינוס החולשות של נבחרת ספרד המממ… המממ… חלוץ אמיתי).
הרה פעמים ראינו שחקנים בגיל הזה עוזבים את הקבוצה ומגיעים למקום שהמערך פועל לטובתם. התוצאות היו לרב מאכזבות בתור אוהד ריאל או מצויינות לקבוצה שקיבלה את השחקן.
אני חושב שצריך לתת ללופטגי את ההזדמנות ליצור קבוצה בצלמו מסביב לאיסקו ולשפוט את הנ״ל כשהוא משחק בתפקיד שמתאים לו.
אם איסקו ממצה את הפוטנציאל שלו באחד מתוך חמש משחקים והוא בורג (יחסית) משמעותי בשלוש זכיות בצ׳מפיונס, אז נחמד לי לפנטז על מה יקרה כשיגיע לשיא שלו וימצה את עצמו עונה שלמה.
גם בנזמה בורג משמעותי בזכיות שלנו (יותר מאיסקו אפילו אם נגיד את האמת) אולי נבנה קבוצה גם סביבו.
איסקו בורג הרבה פחות משמעותי מכל ה11 הפותחים לרוב.
אני מבין את הטענות שאיסקו טוב, מעבר לטוב אני ממש לא מסכים.
ריאל בנתה סביבו קבוצה כששיחקה יהלום, היא נתנה לאיסקו את המערך האידיאלי עבורו, 3 קשרים מצוינים מאחוריו, מלפניו חלוץ שכל מסירה אליו היא גול וחלוץ נוסף שיכול ממש לעזור לו בבניית ההתקפה. איסקו לא הראה שהוא מסוגל לעשות את קפיצת המדרגה מטוב לשחקן על.
איסקו אחלה של שחקן, אבל מפה ועד ללבנות סביבו קבוצה ההבדל עצום.
בונים קבוצה סביב ניימאר, רונאלדו (של פעם), מסי. זהו.
ברור שאם נבנה סביבו קבוצה הוא יהיה טוב (וכנראה שבהרבה) אך השאלה שלנו היא מה המטרה הסופית?
למקסם את היכולת של איסקו או למקסם את היכולת של הקבוצה.
נכנס עכשיו לשחקנים שעזבו את ריאל.
באסה שרובן עזב וכיכב בבאיירן, אבל אתה מבין שככל הנראה בניית קבותה סביבו הייתה מונעת את בניית הקבוצה סביב רונאלדו… כלומר אני חושב שלמרות שמדובר בשחקן מצוין, אני עדיין לא מתחרט על העזיבה שלו.
מה גם שרובן שחקן טוב בהרבה מאיסקו… רובן עזב גם בגלל פציעות (ובניגוד לבייל הוא כן היה טוב ואז נפצע ולא ייחלנו לפציעות שלו).
לא חושב שיש לי באמת שחקן שאני מצטער שמכרנו (מבחינה של לבנות סביבו קבוצה ולא פשוט עוד שחקן טוב)
אז שלשום היה זה איסקו והיום תורו של דני קרבחאל שסופר גם הוא עד חמש. חמש שנים מאז המגן הטוב בעולם חזר הביתה למדריד אחרי עונת השאלה מעולה בלברקוזן. “בתקווה לעוד חמש שנים לפחות”, כתב הילד שנפצע כמעט בכל גמר צ’מפיונס, והגיע כבר למאתיים הופעות בריאל מדריד, ובשעה טובה גם פרץ דרך בנבחרת ספרד.
אני זוכר שתי תמונות גדולות מצד קרבחאל. ראשית, הבכי שלו בעונת הדסימה, זה היה הגיף-חתימה שלי בפורום הקודם. התמונה השנייה היא מהעונה, לצערי לא מצאתי את זה ביוטיוב אלא רק בטוויטר\אינסטגרם - קרבחאל מפנה את מבטו לאחור ולא מסוגל להסתכל על הפנדל של כריסטיאנו נגד יובה, המתח הרג אותו. כמובן שאני גם זוכר את שער הניצחון המרגש שלו נגד סביליה בסופר-קאפ האירופי.
לא ראיתי את צ’נדו ואני יודע שהוא היה מגן גדול בשנות ה-80, אבל אני מניח שקרבחאל עולה עליו ואת מיצ’ל סאלגדו הוא עבר מזמן. המגן הימני הטוב בהיסטוריה של ריאל מדריד ורק הפציעות עוצרות אותו. יש שחקנים שהיה לגביהם ספק אבל ראו מהרגע הראשון שהילד הזה תותח, אי של שקט הגנתית - בעונת הדסימה עצר את רובן וריברי בקלילות כשהם בערך בשיא הקריירה, וכמובן תרומה התקפית, הוא שווה עשרה בישולים בכל עונה. שחקן מרגש ורק שיהיה בריא, לי יש כבר חולצה שלו אגב.
עם האולי מעבר של היגוואין לצ’לסי, הוא ומוראטה יוכלו לפתוח מועדון של נפגעי בנזמה וקלטת הסחיטה שלו.
לפני ארבע שנים דון אלפרדו די-סטפאנו, אחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה והאיש שהחל את המורשת של ריאל מדריד בשנות ה-50 - הלך לעולמו. 8 אליפויות ספרד, 5 גביעי אירופה, מלך השערים של המועדון הגדול בהיסטוריה - עד שבא ראול(2009) ובהמשך גם כריסטיאנו(2015). המועדון גם ידע להעריכו כשהיה נשיא הכבוד. אתם יודעים טוב מאוד מה פלה ומראדונה אמרו עליו. אבל לא באתי לספר את הסיפור של די-סטפאנו, אתם מכירים את הרוב, כמו העובדה שריאל מדריד תמיד מתויגת במשולש הזה: סנטיאגו ברנבאו-די-סטפאנו-ראול(וכמובן שכריסטיאנו נוסף, וזיזאן). אני אכתוב כמה נקודות.
נקודה ראשונה: ‘שיחקנו כמו שלא שיחקנו מעולם - והפסדנו כמו תמיד’. המשפט המיתולוגי של די-סטפאנו על נבחרת ספרד. יש שחקנים גדולים שלא זכו במונדיאל - ודי-סטפאנו הוא כנראה הגדול ביותר שלא שיחק בו, מכל מיני סיבות, וסבל ממזל רע גם בספרד וגם בארגנטינה.
נקודה שנייה: אם אפילו די-סטפאנו לא סיים את הקריירה בריאל מדריד, ואותם הימים היו תקופה אחרת - כנראה שזה מוכיח עד כמה שזה מסובך.
נקודה שלישית: אורי שרצקי מ-‘שם המשחק’ קבע ראיון עם די-סטפאנו בזמנו, הדון שהיה כבר זקן - שכח, וביטל ברגע האחרון למרות שהכתב הסביר לו שסגר טיסה למדריד במיוחד בשביל זה. אורי שרצקי דיבר על אדם גס רוח שמקלל. אבל הסיפורים הם שבכל פעם שזידאן היה נוגע בכדור בברנבאו - דון די-סטפאנו מהיציע היה מריע. הוא תמיד אמר על קבוצת הגלאקטיקוס של שנות ה-2000 שהיא צריכה לעשות את הדברים יותר מהר ולטוס מהגנה להתקפה.
נקודה רביעית: עוד משפט של די-סטפאנו שחייבים לדבר עליו. “החולצה של ריאל מדריד יכולה להתלכלך מבוץ ולהיות ספוגה מדם, אבל אף-פעם לא מבושה”.
נקודה חמישית ואחרונה: די-סטפאנו נפטר כאמור ב-2014. אני זוכר קצת כתבות, באתר הרישמי בין היתר, צילומי וידאו של אוהדים בוכים, המגרש של קסטיליה כבר מזמן נקרא על שמו. הנחמה הגדולה שלי היא שדי-סטפאנו למרות שהיה קשיש על כיסא גלגלים - היה שם בדסימה וראה במו עיניו את ריאל מדריד זוכה בגביע העשירי, במגרש בו היו כל אגדות העבר. כל תמונה שלו עם ראול הייתה עושה לי צמרמורת.
אז היום לפני 9 שנים נחת אצלנו הפלא השמיני, אוכל הדקות ומפנה השטחים - כרים בנזמה. מאז הוא איתנו ואנחנו איתו. יום היסטורי.
כשנתקלתי בטוויט שלו בפעם הראשונה חשבתי שהוא נפרד. איזה מפח נפש.
לייק 1
מאז קיץ 2009, הקיץ ופרויקט הגלאקטיקוס2 ברבע מיליארד יורו - ריאל מדריד מכרה שחקנים ביותר מחצי מיליארד יורו(551 מיליון). מעבר לכריסטיאנו(105 מיליון יורו), את מרבית הכסף הכניסו גם מוראטה(80 מיליון יורו) ודי-מאריה(75 מליון יורו). כמובן שהמחירים עלו, בקיץ של 2000 אנלקה נמכר ב-34.5 מיליון יורו והיה המכירה היקרה ביותר(לפאריס סן-ז’רמן). עוד שמות מוכרים: מייקל אואן שעלה 14 מיליון יורו ונמכר כמעט בסכום כפול כעבור שנה(25 מיליון יורו - לניוקאסל), ו-וולטר סמואל(18 מיליון יורו), וכן סיידורף לאינטר בחורף 2000 ב-24.5 מיליון יורו, ורדונדנו למילאן בקיץ 2000 ב-17.5 מיליון יורו. ריאל הרוויחה 676 מיליון יורו ב-15 השנים של פרס כנשיא. המועדון הוציא 1.434 מיליארד יורו, כלומר 758 מיליון יורו יותר מההכנסות.
די מוזר לראות את התא בחדר ההלבשה בסנטיאגו ברנבאו מרוקן מכריסטיאנו רונאלדו והספרה מס’ 7. בתקשורת מניחים שהחולצה שמורה לגלאקטיקו הבא, ומסגל השחקנים הנוכחי אולי רק אסנסיו רלוונטי. כריסטיאנו אגב שלא הוציא עדיין פוסט פרידה ברשתות החברתיות - לא ישחק נגדינו במשחק הידידות ב-5 באוגוסט, ובתקשורת הודיעו שיובה תערוך את הצגתו בדלתיים סגורות ללא אוהדים.
לסיום, המועדון הציג באתר הרישמי את המאמן החדש ז’ולין לופטגי וכן את הצוות שלו, שימו לב לפינטוס הכל-יכול שממשיך בקבוצה גם בלי זידאן.
בתקשורת הספרדית מדברים על הדילמה הראשונה של לופטגי - בייל וקארים בהתקפה בסופר-קאפ האירופי נגד אתלטיקו?
בינתיים כוכב הגמר בקייב מדבר על מה שקרה. כה אמר בייל - “הייתי מתוסכל מאוד שלא פתחתי בהרכב אך שמתי את זה בצד כשהתחיל המשחק והאמנתי שיש סיכוי שאשחק ואני מוכן”. על המספרת - “זה היה שער מדהים, רגש טהור. זה אחד מאותם דברים שאתה לא יכול לחשוב או לתכנן אותם, רק להציג אינסטיקנט”. בייל הודה שלא צפה בשער יותר מדי - “פשוט יצאתי לחופשה אחרי עונה קשה ומורכבת ורציתי להתנתק מכדורגל קצת. לא ראיתי את השער הרבה פעמים אבל זה מעלה חיוך. אם לא תנסה את הדברים האלה - זה לעולם לא יקרה”.
האתר הרישמי מוסיף בעניין אחר שזה גמר מונדיאל שישי ברציפות שלריאל מדריד יש נציג. את הספירה החל כריסטיאן קארמבו הצרפתי ב-1998. ב-2002 היה זה רוברטו קרלוס במדי ברזיל נגד גרמניה. ב-2006 זידאן הפסיד לאיטליה, ב-2010 איקר, ראמוס ושות’ עשו היסטוריה עם ספרד, ובגמר ב-2014 היה זה סמי קדירה עם גרמניה. כעת, ואראן מול מודריץ’ וקובא.
לייק 1