צריך לקחת את ההישג הזה בפרופורציה.
ללברקוזן יש סגל הרביעי בטבעו בבונדסליגה. זאת קבוצת צמרת, ואלונסו תיקן איפה שהמאמן הקודם פישל בענק. כל הכבוד לו על ההישג, אבל אתם הרי לא חולמים על המאמן של סביליה שהציל אותה בשנה שעברה?
אם כבר אתה רוצה מאמן מהליגה הגרמנית שהצליח מעל ומעבר למצופה, כך את המאמן של יוניון ברלין.
לייק 1
ואז לא עולה פה העניין הקבוע של היציבות בליגה מול הליגה האירופית? סביליה הייתה יכולה להתפרק באולד טראפורד נגד מנצ’סטר יונייטד, אלוהים יודע איך היא חזרה מזה. אני סתם מתעכב עליה כי זו הדוגמא שלך. סגל טוב זה לא מספיק, באייר לברקוזן קבוצה לוזרית טיפוסית שנשברת בקלות ואני לא צריך ללכת אחורה ל-2002 או ל-2000 כדי לתת דוגמאות. הוא ניצח את באיירן מינכן, את לייפציג וגם את אוניון. בהתחשב בכך שזו עונה ראשונה שלו כמאמן בקבוצת בוגרים - ההישג פנומנלי.
לייק 1
גם אחרי שתיקן אחוז ההצלחה שלו היה כמו בשנים שקדמו, כלומר אם אלונסו היה מתחיל את העונה שעברה הוא היה משיג את אותן הנקודות שהקבוצה השיגה בעונות הקודמות.
לייק 1
ברור שצריך לקחת בפרופורציה.
התחלתי ואמרתי שלפני מה שקורה בטבלה צריך להסתכל על הקבוצה והקבוצה נראית מאומנת, שמחה, משחקת כדורגל התקפי ורואים שצ’אבי עם טביעת אצבע על מה שנעשה.
הוא קיבל קבוצה מפורקת בעונה שעברה כשה-כוכב שלו פלוריאן ווירץ פצוע למספר חודשים והוא שיקם את הקבוצה, עלה מעל 10 מקומות בטבלה, נתן משחקים לפנתאון מול באיירן ולייפציג שהיו צריכים להסתיים בתוצאות הרבה יותר גבוהות והגיע לשלבים הגבוהים ביותר בליגה האירופית, העונה הוא התחיל מההתחלה ובינתיים עם 3 מ3, פייר? לא רע בכלל.
בסוף, אלונסו לא מגיע (אם יגיע) לריאל מדריד בגלל הרזומה בבונדסליגה, הוא מגיע כי הוא צ’אבי אלונסו על כל המשתמע מכך- הקריירה בתור שחקן, הדמות שלו כשחקן ריאל מדריד ובכלל, האינטיליגנציה הגבוהה וכו, ההצלחה היחסית בגרמניה היא רק בונוס.
בדיוק כמו זידאן, פפ או צ’אבי שהגיעו בסופו של דבר לריאל ובארסה בגלל השמות והאישיות שלהם עם כל הכבוד לקריירת האימון בקטאר או בקבוצות ב’ של המועדון, אלונסו לפחות מגיע עם רזומה קצת יותר רציני.
האם הוא יעבור בטבלה את באיירן, דורטמונד ולייפציג? כנראה שלא.
האם זה ישפיע לגבי ההצלחה או חוסר ההצלחה שלו בריאל מדריד? גם כנראה שלא.
12 לייקים
בינתיים בליגה הברזילאית מנסים להשאיר אותנו בלי חלוץ גם בעונה הבאה…
https://twitter.com/oocbrsao/status/1698441141962629562?s=20
6 לייקים
מזעזע, מקווה שהוא יקבל כמה וכמה משחקים בחוץ, גלישה כזאת לברך זה מעשה פחדני.
4 לייקים
הרבה כתבו פה על חוסר ההצלחה של קבוצות במערך 3 בלמים.
אתם לא חושבים שיש פה המון bias בראיה הזו?
כלומר, זה נכון, אבל זה קצת כמו להגיד שג׳ינג׳ים גרועים בכדורגל כי יש פחות כדורגלנים ג׳ינג׳ים מוצלחים משחורים…
יש מלכתחילה הרבה פחות קבוצות שמשחקות עם 3 בלמים וחכן מלכתחילה זה קרב לא הוגן.
ריאל לא הצליחה לשחק כך, זה נכון, אבל ריאל הוא מועדון שבנה את עצמו במשך שנים לשחק 433 והביא את השחקנים המתאימים ותרגל 433. הגיוני שה3 בלמים לא יצליח מיד ברמה הזו.
אין פה שום טענה בעד המערך הזה, כמו שכבר הסבירו אלונסו משחק במערך הזה כי הוא מתאים לחומר השחקנים שלו, אבל היה לי חושב להעביר את הנקודה הזו.
חוץ מזה, ממש אין כאן שחור ולבן, אין מערך נכון ושגוי, לכל סוג שחקנים מתאים מערך שונה.
זה נחשב עבירה בדרום אמריקה?
2 לייקים
גב, הטענה שלך שקולה ללומר ש’ברור שיש יותר מכוניות מוצלחות מכרכרות מוצלחות, יש bias לטובת המכוניות, כי אף-אחד כמעט לא מייצר כרכרות’.
יש סיבה טובה מאוד למה אף קבוצה כמעט לא משתמשת במערך 3 הבלמים, ומה שאתה עושה כאן זה להפוך בין ביצה לתרנגולת. כפי שדוד הסביר - יש מעט מאוד שהוא קונצנזוס מוחלט בקרב כלל מאמני ואנשי הכדורגל ברחבי העולם, אבל זה אחד הבודדים שבהם. אחרי 100 ומשהו שנים של כדורגל, הגיעו למסקנה ברורה שהחלוקה הנכונה ביותר של המשאבים המוגבלים של 10 שחקני שדה - היא 4 שחקני הגנה (ועוד לפחות שניים במרכז השדה). כל דבר פחות מזה הוא לא מספיק, וכל דבר יותר מזה הוא בזבוז של משאבים.
ואחרי ההסבר של דוד, והסטטיסטיקה החד-משמעית לטובת מערכים בעלי שני בלמים (שניסית לטעון משום מה שהיא מוטה) - הסברתי בפירוט את ההיגיון שמאחורי הקונצנזוס הזה. ועדיין לא הובאה טענה אחת רצינית שסותרת את ההסבר הזה.
3 לייקים
ג׳ינג׳י לא יכול להפוך להיות לא ג׳ינג׳י… מערכים אפשר לשנות. העובדה היא שכל מאמן שבוחר בכך יכול לבנות את הקבוצה שלו סביב מערכי שלושה בלמים, ואפילו בשנים האחרונות כשסוג המערכים הזה קם מהקבר אחרי 20 שנה ומאוד ״in״ - מספר ההצלחות המשמעותיות איתו הוא מזערי.
צ׳לסי של קונטה למשל נראתה נהדר עם 3 בלמים (לא ראיתי אם מישהו ציין פה), אבל התרסקה במהירות.
2 לייקים
https://x.com/nocontextfooty/status/1698715479194444005?s=46&t=R2lcA26gQA8WZ4TiG_SfKQ
טוב רשמית מדובר בגאון.
6 לייקים
הוא חד משמעית קורץ מחומר של ריאל מדריד.
מאיך שהוא נראה ועד המחוות הכי קטנות על המגרש.
אני מודה שלא הבנתי למה צריך אותו ועכשיו אני מחכה למשחקים של ריאל מדריד לראות אותו.
3 לייקים
2 לייקים
אם נסתכל לפני 20 שנה, נראה מערכים שונים לגמרי שרוב הקבוצות שיחקו בהן. אתם באמת כל כך בטוחים בעצמכם שאתם חושבים שהכדורגל סיים את האבולוציה שלו? 15 השנים האחרונות היו השנים של ה433, מי יודע אם זה ככה יהיה לנצח…
הייתה תקופה בעולם שהרוב שיחקו 442 קלאסי. כנראה שגם אז היו אנשים זחוחים שלגלגו בכל חסידי ה433…
קודם כל, צריך להבין רגע למה המערך לא עובד לרוב הקבוצות. יכול להיות שהסיבה היא שהמערך קם ונופל על הווינגבקים, שזו עמדה שכרגע סובלת מהיעדר כשרון. יכול מאוד להיות שמחר זה ישתנה. בכללי תפקיד המגנים קיבל המון ספוטלייט בשנים האחרונות שבעבר לא זכה לו. התפקיד הפך מהתפקיד הכי שחור ואולי הכי פחות מוערך בכדורגל העולמי לתפקיד אולי החשוב מכל.
את השינוי הזה לא רואים מיד, רואים לאורך זמן כשהילדים חולמים על תפקידים אחרים.
אולי אני מביא פה נתון מקרי, אבל קל לראות את ההשפעות בספרד, במדינה בה כל ילד חלם להיות קשר. אפשר לראות עודף מטורף בכשרון בעמדות הקישור, אבל מעט מאוד מבחר (ועל כן גם איכות) בעמדות אחרות.
זה מתחיל מלמטה, בדרך בה מלמדים שחקנים כדורגל.
השפעה נוספת אפשר לראות לגבי קשרים התקפיים. בעבר זו הייתה ה-עמדה, לכן כל הכוכבים גדלו בשאיפה להיות כמו קאקה, זידאן וכו׳, היום לעמדה יש פחות ביקוש ואני בטוח שאפשר לראות את ההיצע לעמדה הזו פוחת באופן יחסי.
סיבה נוספת היא היעדר תרגול מספק. רוב הכדורגלנים היום משחקים 433 בקבוצותיהם השונות וככל הנראה שיחקו כך גם בנוער, זה כמובן שמשפיע על ההבנה שלהם בשיטות אחרות. אבל זה לא בהכרח משהו שיישאר לנצח.
חשוב לי לציין, מעולם לא טענתי ש3 בלמים זו השיטה הנכונה, אני טוען שאין שיטה נכונה. באידיאל, מאמן צריך להתאים את השיטה לחומר השחקנים שברשותו. לפעמים הסגל יהיה מספיק מגוון כדי לשחק איך שיבחר, ולפעמים הוא יבין שה352 עדיף על ה433 בגלל א׳, ב׳ או ג׳.
היופי באלונסו הוא בעיני הדינמיות הזו שהוא מביא איתו. הוא קיבל לידיו שחקן נפלא כמו פרימפונג והחליט לשחק בצורת משחק שונה. בנתיים זה עובד לו נהדר.
קשה לי להאמין שביום שהוא יקבל לידיו את ריאל מדריד, הוא יסתכל על דני קרבאחל (שכמובן שיהיה המגן הבכיר שלנו עונה הבאה) ויגיד שזה השחקן שסביבו הקבוצה צריכה לבנות את משחק ההתקפה שלה.
דרך אגב, מעולם לא אהבתי את הביטוי של ה״ביצה והתרנגולת״ כי יש לו תשובה חד משמעית. צריך לקבל החלטה טרמינולוגית של על פי מה ביצה נקראת ביצה של תרנגולת, אם בגלל שתרנגולת הטילה אותה או בגלל שבתוכה יש תרנגולת.
כעת זה פשוט, אם הביצה נקראת על שם החיה המטילה אז התרנגולת קדמה לביצה.
אוהדים יקרים מוזמנים להאזין לפרק הרביעי של פודקאסט “קלאסיקו” תוצרת הפודיום בהשתתפותי. כמובן המון ריאל מדריד וגם קצת מסביב:
קודם כל עם איזו חולצה הגעתי ולמה - כאות מחאה. יש מגרש מדהים, אבל זה לא העיקר. הקבוצה היא העיקר. והקבוצה…
-הפתיחה הפנומנלית של ג’וד בלינגהאם שהשתלב מהר יותר אפילו מכריסטיאנו רונאלדו (לא משווה את התרומה בסה"כ כמובן), המלך החדש.
-האכזבה מרודריגו שהתקשתה בנעליו של ויניסיוס ג’וניור.
-סימן שאלה לגבי הקישור הצעיר והדינמי שחסר קצת את הטכניקה והקסם.
-החרפה בחלון ההעברות כמובן - עד לרגע האחרון האמנתי שיגיע מישהו, לחטאפה היו יותר חלוצים שגדלו בריאל מדריד בהרכב מאשר לריאל חלוצים בסגל.
-ההבדל הגדול בינינו לבין ברצלונה ש"מתאבדת" על כל שחקן על אף שאין לה יורו פנוי, שזה מחלחל הלאה, ובליגה הם באמת נראים קבוצה שתצא כמעט מכל בור.
החידון המסורתי שהיה מאתגר ואני עדיין לא עומד ברף הגבוה שציפיתי מעצמי, אבל מי נכנס להכיל התהילה?
-נושא לא פחות חשוב: דיברנו על סרחיו ראמוס שהוא בדיוק מה שחסר לסביליה ואפילו האניגמה מריאנו.
מצטער גב, אבל אני לא מסכים עם שום-דבר בניתוח שלך.
ראשית, ברמת הטענות הבסיסיות של הוויכוח - לא אמרתי מילה אחת על 4-3-3. דיברתי על ארבעה שחקני הגנה, וזהו. לא יודע לאן אתה מנסה להביא את הוויכוח, אבל זה לא קשור.
שנית - יש כאן הנחה סמויה שהכדורגל מתקדם עם הזמן. לא בהכרח ברמת הכישרון, כמובן, כי בזה אין לנו שליטה. אבל בכל הדברים שסובבים אותו - הסטטיסטיקות, הנתונים הרבים (והניתוח שלהם), התזונה והפיזיו של השחקנים, האימונים וכו’. ולכן, גם אם הדברים עשויים עוד להשתנות במרוצת הזמן מטבע הדברים, דברים שנמצאים בקונצנזוס היום (ובלפחות 20 שנה שאני רואה כדורגל) - משמעותיים הרבה יותר לדיון מאשר אנקדוטות מלפני 40 שנה. ובכל מקרה - כל דבר לגופו.
האם ה-4-4-2 עוד יעשה קאמבק? ייתכן בהחלט.
האם מרכז השדה יחזור להישלט ע"י קשר אחורי בודד, כששאר 5 שחקני ההתקפה משוחררים ממשימות הגנתיות כמו לפני 20 שנה? קשה לי מאוד להאמין.
חזרה למערכים של 3 בלמים (שלא לצורך עיבוי וציפוף ההגנה) משתייך לגמרי לסוג השני.
בהקשר הזה חשוב להבין/לזכור, שבמערכים של 3-4-3 שהיו פופולאריים לפני 20 שנה הרביעייה המרכזית הורכבה מ-4 קשרים טהורים, כששני הקשרים בצדדים הם סוג של קיצוניים לכל דבר ועניין, וכמעט כל הנטל ההגנתי נפל על שלושת שחקני ההגנה. זה תאם את פילוסופיית המשחק של אז, המעט נאיבית יש לומר, של חלוקה די דיכוטומית של 5 שחקנים עם תפקידים הגנתיים בעיקרם, ועוד 5 שחקנים עם תפקידים התקפיים באופן כמעט בלעדי. מהבחינה הזאת, היה אפשר להשתמש ב-4 שחקני הגנה ועוד קשר אחורי אחד, או להתחכם ולהשתמש ב-3 שחקני הגנה טהורים, ועוד שני קשרים באמצע שדי דומים לקשרי 50-50 של היום, כך שבשאיפה המשימות ההגנתיות מכוסות (יחד עם תרומה הגנתית קטנה של הקיצוניים, בעיקר בסגירת המגנים שבאגף שלהם). בכל מקרה היה מדובר במערך התקפי במיוחד. היום המצב שונה לגמרי כמובן, והדרישות מכל השחקנים על המגרש גבוהות בהרבה (הגנתית והתקפית כאחד). ובמערכים של 3 בלמים - הקיצוניים הם למעשה ווינג-באקים, שכפי הסברתי כבר כמה פעמים בעצם עושים עבודה של מגן רגיל לחלוטין של ימינו.
שלישית, בכל מה שנוגע לשיח אודות ווינג-באקים / מגנים - קודם כל, אם אפילו בעידן שבו המגנים זוכים בעדנה מיוחדת, לא עברו למערכים בעלי 3 בלמים (מערכים ששמים על המגנים אפילו יותר פוקוס מיתר המערכים) - זאת חתיכת אמירה משמעותית. וגם כשהשוק היה מוצף בכישרון בעמדה הזו, לא ראינו מערכים כאלה.
דבר שני, כפי שכבר כתבתי מספר פעמים בדיון הזה, כולל בהודעה הזו ממש: גם אם יש ווינג-באקים מוכשרים, ודווקא אם יש כאלו - למה שלא יעשו בדיוק את אותו תפקיד, רק עם שני בלמים לצידם במקום שלושה? איזה יתרון אחד יש לזה שמשחק לצידם בלם נוסף, ויש להם פחות עם מי לשחק בהתקפה? כפי שהסברתי - זה לא באמת מוריד מהנטל ההגנתי שלהם, והעובדה שכל הקו פנוי עבורם זה חיסרון ולא יתרון, כי אין להם עם מי לשחק.
אגב, ובניגוד לניתוח שלך - מעניין שדווקא בעידן הזה של היום, שהמגנים נחשבים יותר מפעם, רואים יותר ויותר מגנים ש’נמאס’ להם להיות מגנים - אלאבה, פבאר, ועוד. כנראה זה קשור לזה שלצד היוקרה, יש היום יותר דרישות מהמגנים מאשר אי פעם, ויש שחקנים שזה לא מתאים להם.
בהקשר הזה, גם הניתוח שלך אודות קשרים התקפיים שגוי בעיניי. ההיצע לא ירד בהתאם לביקוש. גם היום אנחנו רואים לא מעט שחקנים שכנראה היו פורחים בעמדה הישנה, ולא כ"כ מוצאים את עצמם בעולם של היום - איסקו, חאמס, פליקס, אפילו כל המאונטים וההבארצים. מה שקרה זה שגם כאן הדרישות מהתפקיד עלו משמעותית, ולכן השחקנים בעלי הכישרון המתאים שגם הצליחו לעשות את ההתאמות הדרושות - שרדו בעולם הכדורגל המודרני, ואלו שלא הצליחו - פחות שורדים. הכישרון הגולמי של השחקנים לא שינה את צורתו, וברמות הנמוכות הוא גם מספיק כדי לפרוח ולהצליח (ולכן הם לא מבצעים את ההתאמות מגיל צעיר). אבל ככל שעולים לרמות הגבוהות - הדרישות עולות, וזה לא בהכרח מספיק.
ולסיום - ‘ביצה ותרנגולת’, מעבר להיותו שאלה פילוסופית מוכרת (מה הגיע קודם, הביצה או התרנגולת?), הוא ביטוי חביב שבהקשר הנוכחי של הדיון משמעותו שהפכת את הסדר בין הגורם לתופעה לבין התופעה עצמה. אם לא נוח לך, פשוט תחליף כל מקום שכתוב בו ‘ביצה ותרנגולת’ במילים ‘סיבה ותוצאה’. לא מבין מה התחלת להסתבך עם ניתוחים טרמינולוגיים פילולוגיים…
4 לייקים
המושג “מערך” השתנה הרבה מאוד בשנים האחרונות והמקום שהוא תופס כבר אינו משמעותי כבעבר. בעבר הדרישות מהשחקנים היו פחותות ולכן בלם אחורי היה צריך לדעת רק לקצץ, שוער לעצור בעיטות, קשר אחורי לגרזן, קשר התקפי למסור ולכוון את משחק ההתקפה. בימינו השחקנים צריכים לדעת לעשות הכל מהכל, המערך משתנה תמידית תוך כדי המשחק בהתאם לסיטואציה ולכן אין יותר מדיי משמעות למספרים האלה שכולנו אוהבים לדקלם.
למשל תחת זידאן שיחקנו לא אחת בשיטת שלושת הבלמים כשתקפנו, מכיוון שקסמירו נהג להישאר מאחור באותו הקו של ראמוס ווראן כשהמגנים עלו להתקפה, וכך נוצר קו אחורי של שלושה שחקנים. היום אנחנו משחקים יהלום אבל את ויני ורודריגו אפשר למצוא יותר באגפים כששחקן המטרה הוא דווקא בלינגהאם, שכאשר אנחנו מתגוננים הוא דווקא קשר אחורי.
כיום, לדעתי, השימוש במושג מערך הוא רק כדי לתת מושג מהיר לאוהדים באיזה שיטה הקבוצה משתמשת ולגרפיקה במשך הפתיחה. בפועל זה לא רלוונטי לאיך שהמשחק מתפתח.
לייק 1
יש מערך ויש שיטה, את אותו מערך אפשר לשחק בכמה שיטות.
במקרה של אנצ’לוטי אין שיטה, ויני ורודריגו משחקים באגפים לא כי זאת השיטה שאנצ’לוטי רוצה הם פשוט לא שחקנים מהסוג שמשחקים איתם 442(במיוחד ויני, רודריגו פחות) ולכן במהלך המשחק הם חוזרים לעמדות שהם מרגישים שם בנוח ולא בגלל משהו שקרלו תיכנן וניסה באימונים.
אם כבר אז זידאן היה זה ששם לב שקסמירו הוא סיכון בהנעת כדור מאחורה ומצד שני איום ממשי על שער היריבה והחליט לעשות מעשה, כשהכדור היה אצלנו ביקש מקסמירו לזוז קדימה להיות קרוב לשער ומקרוס ומודריץ’ לחזור אחורה ולהניע כדור ולבנות משחק, זה הצליח מאוד כפי שכולנו זוכרים, זה מאמן עם שיטה.
2 לייקים
זה לא סותר, שיחקנו ככה בבניית משחק מאחורה והתקדמות עם הכדור.
כשהחזקנו כדור בשליש האחרון וישבנו על קבוצות מתגוננות התיפקוד של קאסי היה כמו שסנטיאגו מתאר ולוקה טוני ניהלו את ההתקפה מחוץ לרחבה.
אני רק ניסיתי להביא דוגמא למאמן שיש לו שיטה לבין מאמן שאין לו שיטה.
בנוסף, מה שסנטיאגו מתאר זה המצב הרגיל ברוב הקבוצות שמשחקות 433 ומחזיקות את הכדור בשליש האחרון, זה תפקידו של הקשר האחורי, במיוחד בקבוצות ששולחות מגינים למעלה, כלומר המיקום של קסמירו אז לא שונה מהמיקום של פאביניו אצל קלופ או המיקום של רודרי אצל פפ, או ממש בקיצור, זה לא שיטת 3 בלמים.
2 לייקים