מעניין, זה משהו שנתון להחלטת המועדון ללא אפשרות לסנקציות כאלו או אחרות מצד פיפ״א?
במקסימום שולחים את הקאסטייה, אין להם מה לעשות עם זה. הם יהיו חייבים להגיע להסכם או שריאל מדריד לא תשתתף.
או שיקחו את ברצלונה, עשו הכל לנסות להגיע לשם.
לייק 1
אני רואה בזה כעוד חלק מהמלחמה בין הסופרליג שריאל מדריד מייצגת יותר מכולם, מול המונופול של אופ"א ופיפ"א. עדיין מוקדם להסיק מסקנות, אבל ברור לי לאן זה הולך.
וכשהמועדון אומר שמשחק אחד שלו שווה 50 מיליון אירו, הוא מתכוון למשחק בסופרליג ושאופ"א ופיפ"א כיום מעליבות את המועדונים הגדולים עם חלוקת הכסף הנוכחית, ושאפשר אחרת.
4 לייקים
שמונה חודשי מאסר לשלושה אוהדי ולנסיה שקראו קריאות גזעניות שכוונו כלפי ויני
2 לייקים
איך הוא הגיע למשחק בודד שווה 20 מיליון?
מאיפה לנו לדעת… אבל בחישוב מאוד גס וזריז, בהנחה שההוצאות בעונה מגיעות ל800 מיליון וריאל מדריד משחקת 60 משחקים, אז העלות של כל משחק בודד לריאל מדריד בממוצע למשחק היא באיזור ה13 מיליון יורו. כשלוקחים בחשבון שצריך גם להכניס כסף מהמשחקים האלו ולנצל את השם של המועדון והשחקנים, אז 20 מיליון יורו למשחק לא נשמע כזה תלוש מהמציאות.
החישוב שלך הגיוני אבל אז נכנסות ההגדרות של עלות משתנה ועלות קבועה, כלומר גם אם עלות ממוצעת למשחק תהיה 13 מיליון, הוספת משחק לא תעלה עוד 13 מיליון, כי העלויות בחלקן קבועות (כמו שכר, תחזוקת האיצטדיון, ריבית על הלוואות), ולכן תוספת משחק לא תגדיל את סך עלויות אלה, מה שיקטין את הממוצע. יתכן שזה יצריך למשל להגדיל מעט את המשכורות, הבונוסים וכו’ אבל בוודאי לא באופן יחסי, ולכן לא נראה לי שזה החישוב שלו. כנראה הכוונה להכנסות שיהיו למארגנים מכל משחק (כרטיסים, פרסומות, חסויות וכו’), כך שזה נראה בעיני קרב על החלק בהכנסות.
והרי ברור שאנצ’לוטי אינו איש הכספים של הקבוצה, ולכן אם הוא מוסר מספר כלשהו זה לא בגלל שהוא פועל במנותק מפרז וקובע למועדון שלא כלכלי לו להשתתף בתחרות כזו, אלא שהוא השליח.
נראה האם תהיה תהודה אצל יתר המשתתפים, למרות שבעיני לא תהיה התנגדות אצל רוב הקבוצות האחרות למכרה הזהב של תחרות כזו (ולעזאזל מנוחת השחקנים)
ברור לי מה שאתה אומר, אבל עדיין בממוצע למשחק כנראה שזו הציפיה להכנסה.
אם ריאל לא תשחק באליפות העולם, אז כדי להרוויח
את ה 20 מיליון היא אמורה לשחק במסגרת אחרת.
משחק ידידות מכניס 3-5 מיליון.
לדעתי הוא סתם מצץ את המספר מהאצבע.
טוב אז חפרתי טיפה יותר ונראה שאכן אנצ’לוטי מצץ את הסיפור מהאצבע (או כמו שהוא טוען - עיוותו את הדברים שלו).
דבר ראשון, כל קבוצה תקבל 50 מיליון יורו על ההשתתפות שלה בתחרות. 900 מיליון יורו נוספים יחולקו לפי הישגים, המנצחת תוכל להרוויח עד 100 מיליון יורו.
אם אתם דואגים לפיפא שלא יפשטו רגל, אז תמחו את הדמעות, ההכנסות הצפויות לפיפא מהתחרות הזאת צפויים לעמוד על 25 מיליארד יורו.
3 לייקים
חוסלו משוחד, על אחת כמה וכמה כשמדובר בגיסו אבל האמירה שלו “דני קרבחאל הוא המגן הימני הטוב בכל הזמנים” גרמה לי קצת לחשוב (וגם חיפשתי כתבה ישנה\דירוג ישן על כך לראות אם אני מפספס). לא על כך שהאמירה נכונה - כי היא לא, אבל האם הוא מדורג בטופ חמישה, בטופ עשרה? בואו נזרוק שמות רלוונטיים לאוויר נניח משנות ה-90: לדעתי גארי נוויל שהוא אגדת מנצ’סטר יונייטד בכלל לא באיזור מבחינת הכדורגל נטו, הפיק של מאייקון באינטר ובנבחרת היה קטלני אבל קצר מדי.
כמובן שהשם הראשון שעולה הוא של קאפו ששיחק בשלושה גמרי מונדיאל וזכה פעמיים ויש לו גם קריירה ענפה במדי הקבוצות| דניאל אלבס אם נשים בצד את זה שהוא חרא של בן אדם ונדבר כדורגל בלבד - מגן שהוא כמו קשר, תארים אחרי תארים אחרי תארים| פיליפ להאם שהצליח הן בבאיירן מינכן והן בנבחרת גרמניה כאלוף העולם| חאבייר זאנטי שבדומה לקאפו היה מעולה גם עד גיל מאוחר והוא אגדה לחלוטין באינטר. עוד שמות אולי ליליאן תוראם וג’יאנלוקה זאמברוטה.
אני כן מצפה ששחקן שאני אציב אותו ברשימתה גדולים ביותר, גם אם בתחתית - יביא איזה משהו חדש, ישנה את העמדה הזו, נניח…רוברטו קרלוס בצד שמאל? אבל הוא הכי גדול לדעתי אז השוואה לא פיירית. זה אמור להיות גם שקלול, לא אובייקטיבי, של היכולת בטופ-הישגים-משך זמן ועוד ועוד. בהשוואה לשחקנים אחרים, אני חושב שקרבחאל ב-ש-י-א-ו היה פנטסטי בשני צידי המגרש. נניח 8 הגנה ו-8 התקפה. הם אלבס שהיה 10 בהתקפה, היה טוב הגנתית כמוהו?
תראו הבעיה של קרבחאל מעבר להישגיו הדלים בנבחרת, הכי חלש ובפער מבין הרשימה, וזה נובע מהעניין העיקרי - הוא מספר המשחקים. החבר’ה פה בהערכה גסה עם 850 משחקים בקריירה, זאנטי עבר את האלף לדעתי, בעוד קרבחאל שהיה פצוע כרוני עם או בלי ברוקולי - שני גמרים בהם נטש כמשל - מגרד את ה-500 ואין לדעת אם זקנתו לא תבייש את נעוריו…
מה שכן, אני דווקא רואה בזה שקרבחאל שוב ושוב “נופל וקם” אבל “אף פעם לא מפסיק ללכת” כנקודת זכות. גם קצב המשחק באירופה כנראה השתנה. מעבר לכך ז’וזה מוריניו לא “עף” עליו והוא היה צריך לעזוב את הבית ולנדוד שנה אחת לבאייר לברקוזן. בעונת הדסימה עלה על דרך המלך מיד מההתחלה אבל כן הייתה דרך ארוכה ומפותלת.
אחת הנקודות העיקריות שלי לדיון אבל היא האם קריירה ענפה בנבחרת היא בהכרח חשובה מקריירת המועדונים? ולמה? קאפו זכה עם רומא באליפות כשהסרייה A הייתה וואו, ויש לו גם אליפות במילאן, אבל דני עם שישה גביעי אירופה בארון, קרוב להיות שיאן התארים בריאל מדריד לדוגמא. זה הוויכוח של מירוסלב קלוסה מול חלוצים גדולים ברמת המועדון. אם קרבחאל היה זוכה ביורו פעם אחת עם ספרד ומגרד את ה-80-90 הופעות הייתם מתייחסים לכך אחרת? והאם אני שם דגש על הפיק של קאפו או על מספר עונות כביכול בטופ? ולגבי להאם שלדעתי לפרקים לא היה אוברייטד אבל עשו לו הנחות, היו ימים חלשים בבאיירן מינכן ולזכות באליפות בבונדסליגה זה קצת פחות שווה ערך אולי…
מקווה שהבנתם את המסר המסורבל שלי והניסיון לייצר דיון ובסופו של דבר במקרה הכי גרוע אכלתי לכם את הראש ביום נוראי שעובר עליי ושמתי תמונה של דני עם הגביע וזה חשוב!
2 לייקים
קרבאחל זכה לרנסנס בשנים האחרונות אבל היו לו גם כמה עונות בעייתיות, הוא מגן שהטיקט שלו הוא יציבות אבל פחות או יותר מסוף הקדנציה הראשונה של זידאן ועד ל2023 הוא היה “מוכר” על בסיס קבוע.
בסה"כ היסטורית הוא מגן טוב והפיק שלו ב16-17 היה מטורף, אבל אני לא חושב שהעונה הנוכחית מעלה את מעמדו בהיסטוריה. בגדול מאז שהתחילו לשחק יחד הוא ומנדי מביאים תפוקה די דומה, ואף אחד לא חושב על הצרפתי כאול טיימר.
בכלל, אין ממש מגנים יוצאים מן הכלל בכדורגל הנוכחי. לא סתם זה באופנה לשחק עם ארבעה בלמים.
לייק 1
תבדוק איזה עוד שחקן באותה נקודה זכה ביותר תארים
אני לא מודד יכולת לפי תארים. לאיסקו יש יותר גביעי ליגת האלופות מלנזאריו, מראדונה וקרויף יחד, זה לא אומר שהוא אול טיימר במסווה.
שוב, הטיקט של קרבאחל בעונות ה"טובות" שלו (נגיד, 2013-2018~) היה היציבות ההגנתית שלו. כששחקן כזה מתחיל לעשות שטויות, לטעות בתדירות גבוהה ולסדר ליריבות מצבים הוא מאבד את הקרדיט שלו, בדיוק כמו המקביל שלו בצד השני. העונה שניהם היו מצוינים, זה לא עושה אותם ליותר ממה שהם- מגנים טובים בקבוצה טובה מאוד. קרבאחל הוא לא המודריץ’, הקאסמירו או הבייל של המגנים- במקסימום הוא האיסקו שלהם. וזה ממש אחלה.
ארון התארים מאדיר אותו, גם ההילה של ריאל מדריד, אבל הפכת אותו לשחקן משני. אין לדני קרבחאל גביע אירופה כמו של גארת’ בייל או איסקו שלא תרמו כלום בזכייה ב-2021/22. כמה בייל תרם לזכייה בדואדסימה ב-2016/17 אתה יודע? אני כמובן מכבד את דעתך כלומר את הקו הכללי שלך אבל אם נרד לעומק לגבי העונות - הוא היה טוב גם בעונת 2019/20. חושב שיש לו מקום בעשירייה ככל הנראה אבל שוב אני רואה כדורגל 25 שנה ולא יותר.
מצד אחד קרבחאל נמדד ביחס לשחקנים ששיחקו איתו באותה הקבוצה, הוא מעולם לא היה נחשב לחלק מהכוכבים הגדולים של הקבוצה ומהבחינה הזאת אולי אפשר לומר שהוא היה זנב לאריות וסבל מהצל שלהם, אבל מצד שני אם הוא לא היה חלק מאותה הקבוצה האם מישהו היה מכליל אותו בדיוני הטוב ביותר?
לטעמי קרבחאל היה “סולידי” בלבד גם בשנותיו היפות, ונהנה מכך שלא היו אלטרנטיבות בעמדה שלו הרבה זמן. מלבד זאת, גם התחליפים היקרים שהביאו לו (אודריוסולה ב30 מיליון, דנילו בסכום דומה אאלט) נכשלו והשאירו את העמדה שלו גם כשניסו להתחזק שם. השנה הוא היה נראה בשיאו שוב אחרי המון זמן שהוא הראה יכולת רעה. אם נקח את המגנים הימניים הבולטים ששיחקו באותה תקופה שלו, כמו למשל פיליפ לאהם דני אלבס וקייל ווקר, הוא ממש לא ברמה שלהם. ועדיין הוא היה שחקן טוב בקבוצה ווינרית אז כנראה שהוא יזכר כלא פחות גדול מהם.
לטעמי אין לו שום קשר לדיון ברמה ההיסטורית. הוא היה מגן טוב אבל לא כזה שיזכרו אותו בעוד 20 שנה בגלל היכולת שלו, כמו מרסלו נניח. הלגאסי שלו זה שהוא תמיד פייטר ועם DNA של ווינר, וזה שכמובן הוא חלק מהקבוצה המצליחה בתקופה המודרנית של המועדון, ולא שהוא שחקן כזה ששינה את המשחק, כמו קאפו, רוברטו קרלוס ומרסלו.
אני מבין שעכשיו זה תור דני לסבול ממגמת החירבון על שחקנים מעולים כדי להשמע חכם ומקורי… לאן עפתם. סולידי זה ארבלואה שהיה לפניו, וההבדל הורגש מיידית. מי שיקרא פה עלול לחשוב בטעות שמדברים על מיצ׳ל סלגדו או משהו. קרבחאל מגן ענק, לא דני אלבס אבל מייד בדרג שמתחת. כן, שחקן מוגבל, אבל גם מודע מאד למגבלותיו ועובד סביבן כדי למקסם תפוקה.
7 לייקים
פריים קרבאחל >>>>>>> קיייל ווקר
עם כל הכבוד
קרבאחל גם באופן כללי ובפרט בשנות השיא, ובמיוחד בעונות 2014-15, ו2017 - הוא בין הטובים שהיו והיה גדול יותר מסתם סולידי, כן הוא לא הגדיר מחדש את העמדה והוא פחות מקאפו או דני אלבס, אבל בהחלט היה מבין הטובים. נהדר בהגנה, תורם המון התקפית ועם לב ענק
מבחינתי יש טופ 6 לעמדת המגן הימני - לא לפי סדר:
קאפו, אלבס, לאהם, זאנטי, קרבאחל, מאייקון
כשמאייקון אחרון כי שרד הכי פחות שנים בטופ וביכולת, אבל הוא כן היה חבילה שלמה
ווקר עם כל הכבוד היה מאוד בינוני לאורך הרבה זמן למרות נתונים פיזיים מטורפים, וגם אחכ היה מעולה בעיקר רק בהגנה ועם תרומה התקפית נמוכה מאוד ביחס למגן טופ, ובמיוחד ביחס לשאר הרשימה
לייק 1
לא משני, בכל זאת הוא היה שחקן הרכב במשך כמעט עשור- אבל בכל גמר, אם היו דורשים ממני להחליף שחקן שדה אחד, ברוב הפעמים דני היה הראשון ללכת. לא כי הוא גרוע, לא כי הוא משני, אלא כי שיחקו אצלנו שחקנים באמת היסטוריים, ואז יש קרבאחל, איסקו או נאבאס שהם סתם טובים.
היו לו גם עונות די רעות, לשמחתו רוב השטויות שלו הגיעו בליגה או לא הולידו שערים- אם הוא היה נותן את אחד הבישולים המפורסמים ליריב שלו במשחק נוקאאוט אני בטוח שרף הסבלנות אליו היה יורד. מנדי זוכה (בצדק) למוניטין של אידיוט, דני לפחות בהגנה עושה לא פחות טעויות ממנו.
זה ששחקן לא וורלד קלאס או אגדי לא אומר שמחרבנים עליו, ולא צריך לתפוס משחקן הול אוף פיימר כדי להעריך אותו. גם בעולם בלי אלבס- קייל ווקר עדיף, קאנסלו נתן 3-4 שנים שקרבאחל יכול רק לחלום עליהן, בתווך היו כל מני חואנפרן, חסוס נאבאס, אלכנסדר ארנולד, לעזאזל היו אפילו תקופות שכשלוקאס ונאצ’ו החליפו אותו לא הרגשנו בחסרון.
באמת, כל הכבוד לדני על זה שנשאר רלוונטי כל כך הרבה שנים, על זה שפתר את בעיית הפציעות, על המנהיגות ועל קור הרוח שצבר עם השנים. ככדורגלן- הוא לא כזה טוב.
ההשוואה הכי קלה היא למנדי- קרבאחל עוד מסוגל להעביר קרוס והוא בטוח טכני ממנו אבל הצרפתי מסוגל לסגור את הקו לגמרי לבד. האם באוברול קרבאחל עדיף עליו? לדעתי לא ומנדי בחיים לא ייחשב שחקן היסטורי או משהו כזה.