רק אל תסביר לו שהנמסיס הגדול שלו נמצא איתו מעכשיו באותה קבוצה וגם משחק בול על המשבצת שלו, שלא יגרום לקונפליקטים מיותרים.
לייק 1
לי לקח זמן זה בטח יפתיע אתכם, רק לקראת סוף עונת הבכורה של כריסטיאנו רונאלדו קניתי חולצה שלו אז עם המספר 9. אני לא ממהר לקנות חולצה של קיליאן אמבפה ואני חושב שגם רבים מהאוהדים שהם “בסגנון שלנו”. לעונה הבאה אקנה אני מניח עוד חולצות של שחקנים כמו דני קרבאל, פדה ואלוורדה, לוקה מודריץ’ כי זו עונה אחרונה ואולי ברהים דיאס שאין לי.
מה עם החולצה של ואייחו? עדיין לא קנית? עוד חודש לא יהיה, חבל, אתה מפספס הזדמנות אחרונה לקנות משהו שאין לאף אחד אחר בעולם, כולל ואייחו עצמו.
לייק 1
לא יודע מה לגבי אמבפה, אני הכי מתרגש מזה שפדה עומד להיות עם 8 על הגב
6 תפור לקמאבינגה, ה12 היה מוזר קצת.
ומפתיע קצת השינוי של טשואמני ל14, הלוואי שיתן קצת מהיכולת של שני הקשרים האחרונים שלבשו את המספר
לאנדריק נשאר 24 רק?
אנדריק יהיה מספר 16 לפי אל צ’ירינגיטו, אשתקד המספר לא היה בשימוש והאחרון שלבש אותו היה אלבארו אודריוסולה בעונת 2022/23. אנדריק עדיין קטין - לא מלאו לו 18 - לא חתם על חוזה עדיין וזו כנראה הסיבה שבמועדון לא פירסמו מה יהיה המספר שלו. הוא יוצג שבוע אחרי קיליאן אמבפה.
קצת אופטופיק אבל רק אני חושב שהחולצה העונה מכוערת והפונט מזעזע? מזכירה את החולצה של 2018.
2 לייקים
אתמול חלפו 17 שנה מאז הצגתו של פפה כשחקנה החדש של ריאל מדריד, עדיין ללא מספר אם כי בהמשך מי שהיה שחקן ההגנה היקר ביותר בהיסטוריה שלנו באותו הזמן - הגיע מפורטו כאלמוני בתמורה ל-30 מיליון יורו - יירש את החולצה מספר 3 של רוברטו קרלוס.
הוא סיפר בזמנו איך הגיע לפורטו עם גרוש וחצי, מיהר לקנות חליפה לפני הצגתו לתקשורת והמשפט הידוע כשעזב היה: “כשהגעתי לריאל מדריד היא הייתה בית קברות לבלמים”. מאז הוא חווה עשור מדהים עם שלוש זכיות בליגת האלופות (פתח בגמר ב-2015-16 ובכה בדו-קרב הפנדלים), שתי אליפויות, שליטה ברחבה עם סרחיו ראמוס כצמד היסטורי, הצטיין כבר בעונת הבכורה כ"קיר" בקאמפ נואו, והיה אחד הבלמים הטובים בהיסטוריה. אין אוהד שלא אהב אותו.
יכול להיות שהוא שחקן ההגנה שהקשה הכי הרבה על ליאו מסי איי פעם. מהיר וחזק בטירוף, אתלט בחסד, כאילו הוא מספורט אחר, נתונים פשוט חריגים. קריאת משחק טוב, מיקום, גם אם לעתים התפתה ויצא ללחוץ קדימה.
פפה הצליח להתגבר על פציעות אכזריות שהשביתו אותו מלא מעט משחקים - את 2009/10 למעשה הוא סיים כבר בדצמבר, את אירוע האלימות המביש עם קאסקרו כשבעט בו ללא סיבה ורק באשמתו והורחק לעשרה משחקים, וגם “ניצח” את ז’וזה מוריניו שמילא ספסל אותו בזמנו לטובת רפאל ואראן אבל היה מיותר להשמיץ אותו בתקשורת (“פפה שחקן מצוין, הבעיה? - רפאל ואראן עושה הכל יותר טוב ממנו”) משום שיצא להגנתו של סאן איקר.
“אחכה לריאל מדריד עד לדקה האחרונה”, אמר בריאיון באל צ’ירינגיטו בקיץ 2017, ממש התחנן להמשיך אך לבסוף עבר לבשיקטאש. בעונתו האחרונה פפה סבל מפציעות אבל הוא הרים את הראש. לבסוף התרחשה סגירת מעגל מרגשת בפורטו. ה-MVP של יורו 2016 ואלוף אירופה עם פורטוגל עדיין בועט. היה לשחקן המבוגר ביותר ששיחק בנוקאאוט בליגת האלופות וגם ביורו. כעת נראה האם ימשיך או לא. פפה - אגדה שהייתה באמת. אחד הבלמים הטובים ביותר בעידן הנוכחי ושחקן היסטורי
ועוד: “לכבוד” ציון הגעתו של פפה לריאל מדריד לפני 17 שנה הרשיתי לעצמי לקחת את האתגר ולדרג את הבלמים הטובים ביותר בריאל מדריד. כמובן שאי אפשר להיות אובייקטיבי במאה אחוז ויש גם טעם אישי, אבל זה מעין שקלול של היכולת בטופ-הישגים-פז"ם-ערך מוסף ומה הוא מסמל. פפה מאפיל על אגדות רבות.
- סרחיו ראמוס
- פפה.
- פרננדו היירו
- מנואל סאנצ’יס
- אנטוניו רודיגר.
- נאצ’ו.
- רפאל ואראן
- אדר מיליטאו ופאביו קנבארו
- איבן הלגרה.
- פאקו פאבון - קצת הומור, בכל זאת שיטת הרכש של המועדון “נקראה על שמו”.
וברצינות: וולטר סמואל
הסבר בקצרה:
אי אפשר לבחור בפפה למקום הראשון על חשבון אגדה כמו ראמוס גם אם פפה היה “שלם יותר” כשחקן הגנה. ראמוס שיחק כמות גדולה הרבה יותר של משחקים ויש את עניין המנהיגות וגם השערים זה תמיד חשוב. פרננדו היירו ומנואל סאנצ’יס שיחקו חלק מהזמן בקישור ועברו הסבה בשלב מאוחר יותר של הקריירה. פפה מאפיל עליהם בשיאו. רפאל ואראן אולי מעט מקופח אבל הוא עזב בטעם פחות טוב ולדעתי הפיק האמיתי שלו היה ב-2012-13, הוא תמיד היה שחקן שצריך מנהיג לידו. אנטוניו רודיגר מדורג גבוה מאוד-מאוד-מאוד אחרי עונת שיא ומנהיגות ואולי קצת הגזמתי והקפטן נאצ’ו שעזב גם כן אולי מעורב כאן רגש אבל הוא כמעט תמיד היה פנטסטי, השלם גדול מסך חלקיו.
פאביו קנבארו זה הבלם שהכי התרגשתי לראות כשהוא חתם במועדון שלנו, אבל לא כל הקריירה שלו הייתה כמו המונדיאל אז היה באז מטורף. הוא מסמל לצערי את הקבוצה שנתקעת בשמינית הגמר. היו לו משחקים ענקיים כמו קלאסיקוס ב-2006/07 וב-2007/08 אבל גם קצת קאלו אוצ’אים למיניהם
לייק 1
בטח שמתם לב שהמשחק הטוב האחרון של ג’וד בלינגהאם היה לפני הרבה מאוד זמן…
לייק 1
מסכים למדי, עם הדגש על המילה טוב. אבל יש נסיבות מקלות למכביר:
- אין לו עם מי לשחק בנבחרת, שברוב הזמן בכלל לא רוצה לתקוף (או שהמאמן לא רוצה).
- הוצב בעמדה לא מתאימה ובכלל השילוב עם שחקן השנה באנגליה היה גרוע.
- הוא מותש ופצוע וחבל שלא נח יותר.
- ועדיין שני גולים שלו, כולל השיוויון בדקה 95 מול סלובניה במספרת.
והכי חשוב זה שאנחנו שופטים אותו ומצפים להופעת “וורלד קלאס” בכל משחק, ומתאכזבים אם המשחק אינו בדרגה מושלמת.
6 לייקים
ב"הרבה מאוד זמן" התכוונתי 4-5 חודשים, לא מתחילת היורו…
לייק 1
זה עוד יותר “משמח” שהוא נשפט בכזו ביקורתיות מאז פתיחת העונה הרצחנית כולל גם בצ’מפיונס.
ועדיין לטעמי היו לו כמה משחקים טובים ב 2024 (בכ"מ קשה לי להתייחס לקלאסיקו בברנביאו כמשחק לא טוב שלו).
לא נכון היה מעולה בקלאסיקו באפריל ולא רק בגלל שער הניצחון, עבודה טקטית מעולה בגומלין נגד מנצ’סטר סיטי ומהלך נפלא שמסמל אותו עם השתלטות על הכדור, הטעייה מהירה ומסירה לשטח ובזמן - בנה את ה-0:1 או לפחות פתח את הדרך לברזילאיים.
כמה שחקנים גדולים באמת היו טובים ביורו הזה חוץ משחקני ספרד. אפילו נעזוב חלוצים. ברנרדו סילבה? ברונו פרננדש? אנטואן גריזמן שהסריח? פיל פודן? קווין דה בריינה עם משחק אחד. הוא לא שיחק בעמדה שלו אבל זה מגניב לרדת עליו
2 לייקים
בקלאסיקו הוא היה לא רע, הוא היה עייף מאוד וזה בלט. גם מול סיטי לא היה משהו מיוחד.
גם ההורדה לפאלמר אתמול זה אומנות, מה הקשר? את הפעולות הנקודתיות שלו מדי פעם אי אפשר לקחת לו. אני מדבר על היכולת באופן כללי
מסכים איתך, זה אחת הסיבות שהיורו היה כזה זבל.
(גם אם הוא כן היה טוב ב-2 המשחקים הנ"ל) ככלל, ב~חצי שני האחרונה הוא מציג יכולת בין סבירה לחלשה ואוברייטד גמור.
אגב, גם תחילת העונה שהייתה מופלאה שלו הייתה בנויה בעיקר מפעולות נקודתיות כל משחק רק שהרבה מהם הסתיימו בשערים, הוא לא הציג משחקים גדולים.
חייב לחזור לשחק קשר כך יכול להביא את היכולות המאוד מגוונות שלו לידי ביטוי ולהפסיק לבנות על פעולות נקודתיות מופלאות שלו, חייב להיות מעורב הרבה יותר במשחק גם אם לא תוך כדי פעולות מפוארות.
5 לייקים
אני תולה את זה בתהליך שהוא עובר, הוא לומד להתמודד עם הציפיות והלחץ שיש עליו. אפשר לראות את מגמת השיפור, אם כי עדיין יש לו עוד דרך לעבור.
בנוסף, הוא פצוע ואחרי עונה ארוכה. הוא הולך לעבור ניתוח ויחמיץ את פתיחת העונה בגלל זה.
אני לא מוטרד ממנו. בסך הכל הוא עדיין ‘סובל’ מקשיי המעבר שלו. המעמד שלו עדיין לא ברור, העמדה שלו על המגרש עדיין לא ברורה, אני מאמין שכבר במהלך העונה הזאת זה יסתדר.
הוא בעיקר נראה לי עייף. גם במהלך משחקים הוא נראה מותש. נראה לי שהוא עושה יותר מדי ספרינטים
לייק 1
זה פשוט לא נכון וזה תלוי עמדה ושחקנים. בחצי הראשון של העונה לא “ביקשו” ממנו פעולות של קשר והוא הוצב ממש למעלה ליד הרחבה ועל אחת כמה וכמה כשוויניסיוס ג’וניור היה פצוע. מה זה לא עשה כלום חוץ מ…הוא הכריע משחקים בתקופה שבקושי יצרנו מצבים וגם סיפק הרבה בישולים. כל כדור שהוא קיבל בשליש האחרון הוא יצר משהו לו או לחברים. הוא לא דחק. בחלק השני של העונה השתפרנו והוא מעט זז אחורה. זה באופנה להגיד שהוא לא…
הוא לא סגנון טוני קרוס שנוגע וצריך לגעת בכדור 100 פעמים במשחק וגם לא 85 כמו לוקה מודריץ’.
לייק 1
ז’וזה מוריניו מרגש ומברך בפוסט באינסטגרם את נאצ’ו (אלוף) ואלבארו מוראטה: “הקפטן שהניף את גביע ליגת האלופות/הקפטן שהניף את גביע היורו. מזל טוב נאצ’ו ואלבארו מוראטה וגם למאמן שנתן להם את הבמה להופעת בכורה בקבוצה הבוגרת כשהם היו ילדים מהקאנטרה”. מוריניו יודע גם לצחוק על עצמו ולהודות בטעויות: “ולמאמן שלא הבין שדני קרבחאל הוא גם עוד אחד כזה (שחקן גדול)”. לסיום הוא בירך גם את לואיס דה לה פואנטה. נאצ’ו התלהב מהמחווה והגיב: “המאמן שלי” עם כמה אימוג’ים של לב
2 לייקים
מי היה מספר 10 שלנו לפני מודריץ? אני לא מצליח להיזכר.
לייק 1
חאמס
לייק 1