בטח שמתם לב ש...גירסת ריאל מדריד

נוח להגיד את זה בדיעבד אבל אף אחד לא חשב שהחלוץ בן ה34 שהגיע מאספניול ייתן צמד בגמר ליגת האלופות. גם אחרי כל ההישגים שלו חוסלו לא איזו חלוץ יוצא דופן, סתם חלוץ טוב עם הגישה הנכונה. יש מלא בלמים טובים ואני מאמין שרובם יבואו לתת עבודה אם יקבלו הזדמנות בריאל מדריד.

סתם דוגמה, אתלטיקו הייתה קבוצת הגנה מצוינת גם בימים של אחרי מיראנדה וגודין עם חימנז, סאביץ’, הרמוסו ועוד בלמים לא כאלה גדולים שעלו שקל. הסטנדרט שלנו בעמדת הבלם גם ככה לא גבוה מי יודע מה, שים את הרמוסו במקום אלאבה וברוב משחקי הליגה לא תרגיש בהבדל.

ברור שאי אפשר היה לנחש מה התרומה שתהיה. רק אומר, שהשיחוק בהחתמת חוסלו לעונה החולפת הוא כל כך גדול, שהניתוח של כלל הגורמים שהתחברו פה הוא יחיד במינו.

בטח שמתם לב שלשכנים יש דיון פתוח של טרום עונה ולנו אין, @Raulito-7 איך נתת למצב כזה להתקיים ?

אבל אם כבר דיונים חדשים, אני בעד לפתוח שני תרדים חדשים. דיון מולטימדיה (שאאלט בספורטאנטר היה האחד מהיותר פעילים וכאן הוא כלל לא קיים), וכן דיון חדשות שוטפות. הרבה פעמים יש חדשות שאין להם שום מקום שייך.

2 לייקים

זה לא הופיע אצלי, בדקתי לפני שפירסמתי…מוזר.

אההההה אני פתחתי אותו לדעתי.

ברהים דיאס חוגג יום הולדת 25! מזל טוב לקשר הכנף הנפלא, הקוסם עם הכדור! כמה שעות לאחר מכן הוא יפתח בקלאסיקו וישמח לקבל מתנת יום הולדת אמיתית גם אם זה רק משחק ידידות. זמן טוב לכמה מילים שלי עליו:

הידעתם? גם בעונת 2018/19 כשהצטרף כשחקן צעיר ממנצ’סטר סיטי בינואר לקבוצה שלא עובדת, ריאל מדריד ששרויה במשבר, וגם כעת - ברהים לקח את חולצה מספר 21, אבל איזה הבדל גדול. אותה עונה הייתה דכאונית של ממש מבחינת ריאל וממשחקי סיום העונה שהיו סיוט, אפילו עם האגדה זינדין זידאן על הקווים - זכור אולי רק דבר אחד - הגולאסו של ברהים נגד ריאל סוסיאדד בחוץ, בשחק שהסתיים בהפסד.

כל כך אופייני לו, ברהים נשאר לעוד עונה, בהמשך הושאל לשנתיים למילאן ולא ויתר לרגע על החלום לחזור לריאל מדריד. זה לא ממש קרה מהדלת הראשית אלא רכש שהתקבל על ידי הקהל בצורה של “נו - טוב”. לא רק אני טעיתי אלא רבים וטובים ממני. חשבו שהוא לא גולר, שמרקו אסנסיו טוב ממנו, שהסגל שלנו דל התקפית ועובדה שלמרות שכבש נגד לאס פלמאס בספטמבר - גם קרלו אנצ’לוטי דבק ברעיון וכמעט לא נתן לו לשחק.

ואז די מהר “נפלו” הכותרות סטייל האיטלקי מבקש סליחה מהקשר שהגיע לו לשחק יותר. ברהים עבד. השקיע בכל אימון ובכל משחק, חיזק את פלג גופו גם העליון וגם התחתון ועדות לכך קיבלתם בדרבי נגד אתלטיקו מדריד בסופרקופה. השמועה אומרת שיאן אובלק עדיין רודף אחריו. ברהים דהר ודהר ודהר, ממש כמו מטוס לאחר הקרן ההיא וכבש מכל הלב את ה-3:5. פשט את חולצתו בטירוף ואז חגג בצורה הצנועה האופיינית - לפעמים חלומות מתגשמים.

ואם כבר הדרבי. בדרבי האחרון של העונה ברהים זכה לחולצת ההרכב ככה בפוקס רק משום שוויניסיוס ג’וניור נפצע בחימום. הוא כבש כמובן, כמו שקרה כמעט בכל פעם שקיבל הזדמנות, ובחצי השני עשה מהלך עוצר נשימה. הוא עבר שחקן, נתן בין הרגליים לעוד יריב של אתלטיקו ובעט בסיבוב החוצה. כמה מהלכים שלא הסתיימו בשער אתם זוכרים ממשחק ליגה זוטר יחסית? כנראה שמעט. ואני זוכר את זה.

התחושה היא שהכדורגל בשנים האחרונות הפך לקצת יותר “רובוטי”. נכון שוויניסיוס הוא משהו אחר וכמובן ניימאר לפניו, אדן הזאר אולי אבל החשיבות של הכוח, המהירות והריאות או הסגנון של ארלינג הולאנד למשל. אבל ברהים מחזיר אותי לימי הגלאקטיקוס במה שאמרתי לא פעם. הוא מקבל את הכדור והעיניים שלך מתרחבות, ממש שימי תבורי. אתה בטוח שהולך להגיע רגע מהפנט. אני זוכר שצפיתי במהלך ההוא שוב ושוב ושוב, איזה חיוך עלה על פניי. כדורגל זה קצת שכונה, זה הרבה קסם.

הפעם זה לא הסתיים בגול, אבל נגד ויאריאל בינואר בהחלט כן ולמען האמת מאז התחלתי לשים לב אליו. וכמובן נגד לייפציג בגולאסו מארץ הגולאסוס בשמינית הגמר. וגם בקלאסיקו כששיחק הוא היה מעורב במהלך של ה-2:3 על ברצלונה. ברהים קיבל פירורים במשחקים הגדולים אבל המשיך בגישה הנהדרת שלו. עבור רבים הוא שווה הרכב יותר מרודריגו למרות שהברזילאי הבקיע שוב נגד מנצ’סטר סיטי אהובתו.

עם 12 שערים ותשעה בישולים זו הייתה עונה מדהימה, וברהים הוכיח גם שיש לו ביצים כמו שאומרים עם ההחלטה לבחור במרוקו. לא היה לו עוד זמן לנבחרת ספרד שחיכתה וחיכתה. במרוקו הוא ה-כוכב והוא מחפש את שער הבכורה. אצל ברהים, ואצל שחקנים רבים זה עובר מהר - הקצב במשחק ידידות נגד מילאן זהה לקצב שלו בנוקאאוט הצ’מפיונס. הוא נע מקסם ומתלהבת ומתשוקה וגם שחקן שעובד על המגרש.

בעונה הזו בה ריאל תשחק 70 משחקים הוא אמור לקבל אפילו יותר דקות לפי מה שנראה ולפי הדיווחים קרלו אנצ’לוטי כבר אמר לו את זה. אמנם יש במועדון רצון עז לשלב את ארדה גולר אבל מבחינתי זה לא יכול להיות על חשבון ברהים. אם עברתי במזרקה בדיזינגוף סנטר בחודש אפריל בערך וראיתי אוהד מקסים הולך עם החולצה השחורה של ברהים בצהריים בשיא השרב - אני בטוח שיותר ויותר ילדים נחשפים לקסם שלו. ברהים דיאס מוכיח שהשמיים הם הגבול…

לייק 1

המחזור הראשון יהיה ביום ראשון בשעה 22:30.

תחל עוד עונה ושעותיה המחורבנות בספרד.
לא מצליח להבין למה נגזר עלינו לסיים משחק ב00:30. ממש מתסכל.

5 לייקים

כל כך הרבה דיבורים היו עליו: היה לא רע בכלל בקדם העונה, כותרות, קרלו אנצ’לוטי שקל לזמן אותו (אחד משלוש אפשרויות) לסופר קאפ האירופי נגד אטאלנטה, קפץ ל-200 אלף עוקבים באינסטגרם והתאמן כבר שבועיים עם הקבוצה. עדיין אין אישור של בדיקות אבל חואן מארטינס נפצע בצורה קשה באימון. בכותרת גדולה שעלתה במארקה מדובר על כך שבן ה-16 סובל מקרע ברצועה הצולבת בברך ימין… סזאר פלאסיו הצעיר כבר סבל מפציעה קשה במשחק קדם העונה נגד מילאן - מכה קשה ללה פבריקה, וראוליטו איבד את דני מסונרו הקשר שנפצע עוד בסוף יולי.

you’ve gotta be kidding

דיון לשבת: הסגל הטוב ביותר בתולדות המועדון\בעידן הנוכחי. נראה ש"ללא העזיבות" הקריטיות בקיץ – פרישתו של טוני קרוס והמעבר של נאצ’ו וחוסלו לכסף הגדול – ריאל מדריד הייתה מחזיקה בסגל אולי הטוב ביותר בתולדותיה. אז מה דעתכם? דרגו את איכות הסגלים וההרכב גם לפי פוטנציאל אבל גם לפי תאכלס.

עונת 2002-03: הרכב ראשון וספסל חזקים מאוד בחלק הקדמי, השחקנים הטובים בעולם, חיסרון במרכז ההגנה גם ב-11 וכמובן ספסל קצר מאוד מאחורה.

שוערים: איקר קסיאס, סזאר סאנצ’ס.
הגנה: מיצ’ל סאלגדו, פרננדו היירו, איבן הלגרה, פאקו פאבון, אוסקר מיניאמברס, ראול בראבו (עד ינואר)
קישור: קלוד מקאללה, אסטבן קמביאסו, אלברט סלאדס, פלאביו קונססאו, לואיס פיגו, זינדין זידאן, גוטי, סנטיאגו סולארי, סטיב מקמנמן
התקפה: ראול, רונאלדו-פנומנו, פרננדו מוריינטס וחאבייר פורטיו

עונת 2011-12: הרכב אדיר, חסר מגן ימני שהוא קראק ואולי קשר נוסף ל-11 שהוא קצת יותר דומיננטי מסמי קדירה, “הפריים” של כריסטיאנו רונאלדו והיה גם חלוץ כוכב על הספסל, “שבוע-שבוע”.

שוערים: איקר קסיאס, אנטוניו אדאן
הגנה: אלבארו ארבלואה, ריקרדו קרבאליו, מרסלו, פאביו קונטראו, סרחיו ראמוס, פפה, רפאל ואראן, ראול אלביול.
קישור: לאס דיארה, סמי קדירה, צ’אבי אלונסו, מסוט אוזיל, אנחל די מאריה, קאקה, חאמיט אלטינטופ, נורי שאהין
התקפה: כריסטיאנו רונאלדו, קארים בנזמה, גונסאלו היגואין, חוסה קאייחון, אלבארו מוראטה

עונת 2013-14: עם הצטרפותו של גארת’ בייל וחזרתו של דני קרבחאל – אולי ה-11 הטובים ביותר. היה חסר חלוץ גיבוי מהספסל. היה גם שוער מחליף ברמה מאוד גבוהה. שני ילדים מהקאנטרה עלו לצמיתות להתקפה.

שוערים: איקר קסיאס, דייגו לופס
הגנה: דני קרבחאל, אלבארו ארבלואה, סרחיו ראמוס, פפה, רפאל ואראן, נאצ’ו, מרסלו, פאביו קונטראו
קישור: צ’אבי אלונסו, לוקה מודריץ’, סמי קדירה, קאסמירו, איסקו, אסייר ייראמנדי, אנחל די מאריה.
התקפה: כריסטיאנו רונאלדו, גארת’ בייל, קארים בנזמה, חסה רודריגס, אלבארו מוראטה

עונת 2014-15: היעדר קשר אחורי עם עזיבתו של צ’אבי אלונסו באמצע אוגוסט לבאיירן מינכן, הגיע חלוץ מחליף טוב ברגע האחרון, אופציות אינסופיות כמעט בקישור שלנו.

שוערים: איקר קסיאס, קיילור נאבאס
הגנה: דני קרבחאל, אלבארו ארבלואה, סרחיו ראמוס, פפה, רפאל ואראן, נאצ’ו, מרסלו, פאביו קונטראו
קישור: טוני קרוס, לוקה מודריץ’, אסייר ייראמנדי, סמי קדירה, איסקו, חאמס רודריגס, לוקאס סילבה (מינואר)
התקפה: כריסטיאנו רונאלדו, גארת’ בייל, קארים בנזמה, חסה רודריגס וצ’יצ’ריטו

עונת 2016-17: מבחינת עומק כנראה שזה הסגל הטוב ביותר, מרקו אסנסיו ואלבארו מוראטה כמשב רוח מרענן, “ריאל מדריד B”. מה שכן שלישיית ה-BBC מעט דעכה.

שוערים: קיילור נאבאס, קיקו קאסייה
הגנה: דני קרבחאל, דנילו, סרחיו ראמוס, פפה, רפאל ואראן, נאצ’ו, מרסלו, דנילו, פאביו קונטראו
קישור: קאסמירו, טוני קרוס, לוקה מודריץ’, מתיאו קובאצ’יץ’, לוקאס ואסקס, איסקו, חאמס רודריגס
התקפה: כריסטיאנו רונאלדו, גארת’ בייל, קארים בנזמה, אלבארו מוראטה, מרקו אסנסיו

עונת 2024-25: טוני קרוס משאיר בור באמצע – בעיקר “הרגל”, מצבת הבלמים קצרה מאוד-קצרה מדי בעיקר. אין חלוץ ‘9’ אמיתי עם כל הכבוד לאנדריק, אבל קיליאן אמבפה זה קיליאן אמבפה.

שוערים: טיבו קורטואה, אנדריי לונין
הגנה: דני קרבחאל, לוקאס ואסקס, אדר מיליטאו, אנטוניו רודיגר, דויד אלאבה, חסוס ואייחו, פרלאן מנדי, פראן גארסיה
קישור: אדוארדו קמאבינגה, אורליאן טשואמני, פדה ואלוורדה, לוקה מודריץ’, ג’וד בלינגהאם, דני סבאיוס, ארדה גולר, ברהים דיאס
התקפה: קיליאן אמבפה, ויניסיוס ג’וניור, רודריגו, ברהים דיאס, אנדרי

שאלה טובה. ראיתי בהרבה מקומות שאומרים שהפרויקט הנוכחי טוב יותר מהפרויקט השני שבעצמו היה טוב יותר מהפרויקט הראשון. אני חושב שיש להם סיכוי להוכיח את זה, אבל חובת ההוכחה עליהם. בינתיים הפרויקט הזה עם שתי זכיות בליגת האלופות (אחת אם זו של 22 על התפר מבחינתכם), לפרויקט השני לקח 5 שנים עד שהביאו את הראשון.

להשוות את הסגלים אחד לשני קצת יעשה עוול לקבוצות הקדומות, הדרישות היום גבוהות יותר והסגל היום מאוד מאוזן. יש לנו עדיין נקודות תורפה בסגל בחלק ההגנתי אבל זה ישתפר בחלונות הבאים והסגל הזה לא נבנה לשתי עונות בלבד.

השוואה מגוחכת. הקבוצה ההיא של רונאלדו בשיאו הייתה טובה הרבה יותר, זה בכלל לא תחרות. למעט השוער, היינו עדיפים בכל עמדה על המגרש, כולל על הקווים (וזה נכון לכל המאמנים השונים למעט אנצ’לוטי).

ההבדל היחיד שמוביל לכמות התארים הוא שאז התמודדנו עם השחקן הטוב בהיסטוריה לעומת התמודדות מול פח אשפה היום, וכמובן באירופה בעיקר מקריות רבה שגרמה לנו לפספס מספר תארים אז ולהרוויח אותם כיום.

בכלל, הסגל שלנו כיום לא כזה סגל איכותי. עולם הכדורגל כולו קצת נחלש בשנים האחרונות וזה משפיע גם על היכולת שלנו להישאר בטופ למרות סגל שהוא לא יותר מסביר ביחס למה שהתרגלנו ב-20 שנה האחרונות.

3 לייקים

לדעתי דווקא עוד מוקדם לקבוע, לפני שהסגל הזה שיחק דקה. פוטנציאלית, דווקא קיים סיכוי כזה. גם כשזה “על הנייר”, כששופטים את סגלי העבר זה נעשה במבט לאחור, ולכן זו לא שאלה הוגנת כרגע. לא חושב שבתחילת עונת 2012 ידענו לקבוע שמדובר בסגל כלכך חזק כפי שהתברר. מרסלו עדיין לא היה “מרסלו”, ראמוס גם עדיין היה שנוי במחלוקת, שלא נדבר על בנזמה, חדירה, וראן. בדיעבד כמובן שמדובר באגדות.
בסופו של דבר אם אמבפה, ויני (אולי ידחק?), ג’וד, קמבינגה, ומיליטאו יספקו העונה יכולת שיא, ואנדריק/ארדה יוכיחו עצמם כוורלד קלאס, יהיה מדובר פה בסגל פוטנציאלית לטוב בכל הזמנים שלנו. להתחשב בגילאים ובסיטואציה קיים סיכוי טוב שזה יתממש, לא מדובר בתרחיש מופרך מדי. על כל יתר הסגל אני סומך שיספק את הסחורה, כשנקודת התורפה שלנו היא באמת בעמדת הבלמים שחייבת חיזוק. גם בסגלי עבר שלנו היו נקודות תורפה, זכורות לי מספר עונות מצויינות בלי מחליף לקסמירו. 2017 באמת הייתה יוצאת דופן מבחינת איזון ואיכות.

פיתחתי מעט כעס כלפי זיזו מכיוון שפעמיים הוא עזב את תפקיד המאמן כשהקבוצה הייתה צריכה אותו. אבל אני חייב לומר, שמאוד יפה לראות כמה הבנאדם מחובר ותורם אפילו שהוא כבר לא נמצא רשמית במועדון. הוא תורם תדמיתית, מדבר עם שחקני רכש כמו במקרי אמבפה ויורו, ולא כזה נדיר לראות אותו בברנבאו או מצטלם בחולצה של ריאל מדריד. למרות שהוא יכול לבחור כל ג’וב שירצה הוא עדיין נשאר במדריד ותורם למועדון. עדיין לא מובן לי למה הוא נטש פעמיים אם זה לא לסכן את שמו, אבל אולי יש לו סיבות טובות לכך שאני לא קולט מכאן, כי רואים שאכפת לו והוא אוהב את המועדון.

2 לייקים

תגידו זה רק אני או שזה ממש יהיר לשדר אימון מסכם לפני גמר בשידור ישיר?

ונקווה שקמא בסדר…

מבחינתי יש בעיה רק עם העזיבה השניה שלו.
בפעם הראשונה הוא זכה בהכל ועשה משהו שלא נעשה מעולם בכדורגל - 3 פעמים ברציפות ליגת האלופות. אין לי בעיה עם זה שהוא הרגיש מיצוי.
זה שהוא חזר לקדנציה שניה בכלל לקבוצה אפורה וכבויה בדיוק כשהיינו צריכים אותו זה מה שיותר הפתיע והביא לו נקודות זכות מבחינתי. הוא לא פחד לפגוע לעצמו במורשת. בסוף הוא עזב כי לא קיבל גיבוי בתקשורת מפרז וההנהלה, למיטב זכרוני.
ככה שהעזיבה השניה מתקזזת עם החזרה, במיוחד שגם היא הייתה עם תואר אליפות אז אין לי טענות כלפיו. יש לו עקרונות וזה בסדר.

2 לייקים

יש בי איזשהי תחושה שבעצם הרכישה של זידאן היא האירוע המעצב הכי גדול שהיה בכדורגל המודרני.

אפשר לדבר הרבה על הניהול של פלורנטינו. אני חושב שהתרומה של זידאן לעיצוב האירוע הזה של ריאל מדריד היא פשוט לא נורמלית.

החל מתרומתו כשחקן, המשך כסקאוט ראשי/לוחש לאוזני הנשיא, אחרי כן האימון של קבוצת הת׳ריפיט.
בריאליטי של בקהאם הוא מדבר על הקטע הזה שזידאן אמר לו לבוא, יודעים שהיה לו חלק מרכזי מאוד בעיצוב הסגל הנוכחי. וזה עוד בלי לדבר על כל השחקנים שהעריצו אותו ונמשכו לריאל בגללו.

11 לייקים

בתקציר מהאימון היום שהמועדון העלה אפשר לראות את מיליטאו מנצח מירוץ נגד ויני. זה קליפ של 2 או 3 שניות אבל אני מצאתי בזה חדשות גדולות עבורינו. עכשיו נשאר שהוא יפסיק לאבד שחקנים בתוך תיבת החמש ואפשר לומר שהפציעה מאחריו.

לייק 1

אני הלכתי ובדקתי וכתבתי את הסטטיסטיקה משנת 2000 ואילך - אבל המארקה ממש לקחו אותנו לשיעור היסטוריה מרגש לקראת מחזור הפתיחה, מאיורקה נגד ריאל מדריד:

כל השחקנים שכבשו בכל עונה את השער הראשון עבור ריאל מדריד. מסתבר שנשיא הכבוד פירי הוא השחקן שמנצח ועשה זאת לא פחות מחמש פעמים בקריירה. בגרף היפה ניתן לראות גם לא רק את זהות היריבה אלא את הדקה. מסתבר שראוליטו לא ממש רחוק ממנו עם ארבע פעמים וכנ"ל קארים בנזמה. בפעם הראשונה שהוא עשה את זה הוא היה בן 20: כבש את ה-0:1 נגד סבאדל בארבעה בספטמבר 1965. הפעם האחרונה הייתה בשלושה בספטמבר 1978, ב-1:2 הביתי מול ולנסיה בצ’מרטין , בגיל 33 וכשהיה קפטן מדריד בעונה הלפני אחרונה שלו בבית.

ראול היה הראשון לעשות זאת באלף הזו - נגד ולנסיה במחזור הפתיחה 2000/01, כריסטיאנו רונאלדו עם פעם אחת בלבד ב-2011-12, וגארת’ בייל חתום על שלוש עונות ברצף. דיוויד בקהאם עשה זאת אחרי שתי דקות ב-2004. קארים בנזמה מחזיק “בכתר” בעידן הנוכחי עם ארבע פעמים, והיו גם שחקני הגנה שעשו זאת והפתיעו. למשל ריקארדו קרבאליו ב-2010-11 או דני קרבחאל נגד חטאפה. אשתקד: ר-ו-ד-ר-י-ג-ו.

לייק 1