הוא ליטרלי כתב את זה בסיפא של המשפט שציטטת
2 לייקים
כתבתי בזמנו על התופעה המעניינת של שתי העונות האלה:
מדריד של 11-12 עשתה 100 נקודות, אבל הפסידה את רוב המפגשים באותה עונה נגד ברצלונה, בליגה (3-1 לבארסה בברנבאו, 2-1 למדריד בקאמפ נואו) ובכל המסגרות.
ברצלונה של 12-13 עשתה 100 נקודות, אבל הפסידה את רוב המפגשים באותה עונה נגד מדריד, בליגה (2-2 בקאמפ נואו, 2-1 למדריד בברנבאו) ובכל המסגרות.
שתי עונות עם 100 נקודות שרחוקות מלספר את כל הסיפור.
ב-2012/13 לברצלונה היו משחקים חלשים נוספים למעט הקלאסיקוס. למשל מילאן בסאן סירו ודי חוסר אונים נגד באיירן מינכן בשני המפגשים. ריאל גם ניצחה אותה בהרכב לא מלא שלנו עם כריסטיאנו תחילה בספסל - במשחק הליגה שכן היה לפרוטוקול, והסופרקופה בברנבאו היה די חד צדדי עוד אפילו לפני האדום. הקלאסיקוס היו 3-2-1 לריאל. שוב אם אתה שואל אותי, ריאל 2012>ברצלונה 2013. גם ברמת סגל וכדומה וכימיה ועוד.
היינו ב-2012 קבוצה אדירה שכמעט הכל התחבר וכמובן היהלום שבכתר בעונתו הטובה ביותר וכשחקן יוצר גם. רונאלדו של לפני דחיקות וחלוץ רחבה. זו הקבוצה ש"סומנה" להביא את הדסימה. בצמפיונס המסלול שלנו היה קל בחריג, כן, עד לבאיירן שנכשלנו שם.
אני כאילו חותר לכיוון של עונה עם דומיננטיות גם במשחקים והמון מצבים וגולים בקלות ולגמור משחקים בחצי שעה. יש ימים שאתה מנצח 0:4 מארבעה מצבים. באותה עונה באמת שיחקנו טוב והיינו אובססיים גם לליגה שזה דבר שכמעט ולא זכור לי. אנחנו מזוהים עם מתפרצות אם זה אייאקס והגול ההוא וקלאסיקוס אבל גם הייתה הנעת כדור אלונסו-אוזיל-די מאריה ואפילו עם קארים. כן לא יכול להגיד שזה סקסי כמו הנעת הכדור של ברצלונה (לא ציני) אבל מאוד נהניתי וזוכר את העונה לטובה. עונה של לא “האם” אלא “כמה”
3 לייקים
מסכים ומוסיף:
ברצלונה 2012 > מדריד 2012 > מדריד 2013 > ברצלונה 2013
ולכן האליפויות של ברצלונה 2013 ושל מדריד 2012 דומות זו לזו.
שהפסידה את רוב המשחקים שלה נגד ברצלונה באותה עונה.
שזה בסדר, כי ברצלונה של 2012 הייתה קבוצה אדירה בעצמה, שלא לקחה אליפות מסיבות מובנות אחרי 3 אליפויות רצופות, הייתה עדיפה על מדריד וניצחה אותה ברוב המשחקים ביניהן, והייתה מרחק התמודדות הזויה נגד צ’לסי מהעפלה לגמר ליגת האלופות:
Champions League Semi-Final (2012):
Chelsea (0.88) 1-0 (2.04) Barcelona
Barcelona (2.53) 2-2 (1.10) Chelsea
https://x.com/xGPhilosophy/status/1241783750100430848
מבחינתי הייתם גם כן קבוצה אדירה וטובה יותר (2012) מזו שזכתה בתואר (2013). אני לא חשתי שפפ עייף או טועה וכאלה. צמד המשחקים נגד צ’לסי זה חוסר מזל משווע זה לא היה קשור לכדורגל. אולי אלוהים החזיר להם על הפנדל של טרי בגמר ההוא ועל המפגש הקודם נגדכם שהם היו כלכך קרובים עד הנס של אנדרס והצליחו למנוע ממכם לייצר מצבים בלונדון.
לפני שנה (ויום) - ב-21 באפריל 2024 - ריאל מדריד מנצחת 2:3 את ברצלונה בסנטיאגו ברנבאו בדרמת ענק ימים ספורים אחרי ההעפלה לחצי גמר ליגת האלופות. ג’וד בלינגהאם שבר כמה שיאים כששוב היה הגיבור כמו בסיבוב הראשון ושוב ניצח את הקלאסיקו בתוספת הזמן. עוד רמונטדה לריאל מדריד. האליפות הוכרעה “סמלית” גם אם לא מתמטית. ברצלונה הובילה פעמיים, טכנולוגיית קו השער - שאיננה - גזלה לה גול אחרי פאשלה של אנדריי לונין. וגיבור המשחק: לוקאס ואסקס אולי בפארטידאזו של הקריירה: סחט פנדל כבש את השער השני וסיפק את כדור הרוחב בשער האחרון: שער שנכבש כשברהים דיאס וחוסלו על המגרש. יחד עם ה-1:4 בסופרקופה בינואר הרי שריאל הייתה עם 3 מ-3 בקלאסיקוס והגיעה לארבעה ניצחונות רצופים.
ואחרי כל זה - שורה תחתונה: אני לא חושב שיש למישהו ספק שריאל הייתה קבוצה טובה יותר מברצלונה אשתקד. ובליגה? שני ניצחונות דחוקים. רמונטדה זה כיף ובדקה האחרונה בכלל - אבל לא מספיק דומיננטיים.
נראה כמה כוחות יהיו לי:
הפייסבוק הרשעים לא החזירו את הדף שלי וכבר עבר חודש. זה קצת עצוב. מבחינתי לא הגיוני שככה זה יסתיים, “בהחלטה מלמעלה”. אז לא. אפילו אבא שלי ‘תמך’ והציע.
פתחתי דף חדש והפעם (מהחשש שפייסבוק חשבו שאני ‘מתחזה’ לאתר הרשמי) - עם שם אחר: המלכים של אירופה: ריאל מדריד - כמו שם הספר שלי. מיועד לקהילת אוהדי ריאל מדריד, והתגעגעתי לכתיבה עמוקה ואינטנסיבית על כדורגל יום-יום. מוזמנים לפרגן\לשתף\לעשות לייק. הפעם יהיה סגנון אחר ותדירות נמוכה יותר.
חייב לומר שקראתי הרבה שטויות ברשת והתבאסתי. היה איזה נתון פייק אשכרה שכריסטיאנו רונאלדו ענד את סרט הקפטן של ריאל מדריד מעל מאה משחקים ומעולם לא הפסיד. הזייה שדפים מיהרו לשתף את זה. איזה קפטן איזה, אולי חמש-שש פעמים הוא היה. הרי תמיד היו שם סרחיו ראמוס ומרסלו לפניו, לפחות.
4 לייקים
ניסים חליבה ישר תיקן את הטעות, ופבריציו רומנו נשאר עם הפוסט באוויר… אולי יש לו סקופים אבל בדיקת עובדות אין לו.
פשוט ביזיון שיכולים לקחת עבודה של שנים של בנאדם ומסירות ולמחוק אותה בהינף יד ואין עם מי לדבר, הדף המקורי מאוד חסר לי, ואני כבר עוקב בדף החדש.
לייק 1
לא בטוח אם זה המקום הכי מתאים אבל לא מצאתי מקום מתאים יותר…
האם מישהו פה קרא את הספר:
The Real Madrid Way: How Values Created the Most Successful Sports Team on the Planet
אני זוכר שגיא הזכיר אותו לפני כמה שנים, ונתקלתי בו שוב לאחרונה.
אם מישהו קרא ורוצה להמליץ/לאמלק, תבורכו.
אציין שפייסבוק סגרו כבר פעם את הדף הקודם-קודם שהיה עם 30 אלף עוקבים, חבל. ובפעם הקודמת שהורידו את הדף האחרון - זה חזר אחרי איזה שבועיים. זה מצחיק כי אני נזהר מאוד, יש כאלה שמעלים גולים וכדומה ואני תמיד לא עושה את זה.
כעת הדף נתקע נניח על 200 עוקבים, שזה מבאס אבל אין דבר זה לא באמת משנה הטראפיק וכדומה זה בעיקר בשביל הנפש. וחלק מהתכנים שזורמים שם - לא מתאימים לכאן.
לא בא חלילה להשמיץ את ניסים, הוא אוהב כדורגל ומבין עניין, משקיע, בנה אימפריה, לקח איתי חלק בפאנל שהוא בנה, גם בחור טוב ומגיע לו להיות באולפנים “הגדולים”. אבל נתון כזה הוא לא מתעתע - מה שהיה על כריסטיאנו רונאלדו. זה לא משהו שאתה קורא ואומר ‘וואלה’. זה כמעט כמו לכתוב שליאו מסי אף פעם לא הפסיד לריאל מדריד. זה נתון שנשמע הזוי מהתחלה ואין צורך בכלל לבדוק אותו. לא נורא.
וואלה מבאס, ואין עם מי לדבר.
כן הייתי מופתע שהוא שיתף את זה, זה נתון שגם אם איכשהו היה נכון שהוא קפטן אותנו מעל 100 פעמים, הסבירות שלא הפסיד מעולם היא אפסית.
וגם כל אחד שעוקב קצת אחרי כדורגל יודע שהוא שיחק עם סרחיו וקסיאס ואין מצב שהיה קפטן ריאל כל כך הרבה.
ריאל מדריד העונה בספרד אחרי 33 מחזורים: מאזן 22-6-5, 72 נקודות ויחס שערים 66:31. שימו לב עד כמה הנסיגה גדולה - בעונה שעברה היו לריאל 12 נקודות יותר בשלב הזה. היא כבשה חמישה שערים יותר - 71, וספגה 22 בלבד. בעונת 2022-23 לריאל היו פחות נקודות אמנם - 68 אבל לפחות כבשה שלושה שערים יותר. בעונת הדאבל הראשונה עם קרלו היו לנו 78 נקודות בשלב הזה קרי שש יותר מהעונה ויחס שערים 69:29. באליפות הקורונה עם זינדין זידאן היו לריאל 74 נקודות. בשתי עונות הבכורה של קרלו, הן בעונת הדסימה והן ב-2014-15, היו לריאל 79 נקודות בחלוף 33 מחזורים. בעונת הדסימה ריאל כבשה כבר 94 שערים ו-99 כעבור עונה.
ועוד: לפני 12 שנה רגע עצוב מאוד של ריאל מדריד - חצי גמר ליגת האלופות נגד בורוסיה דורטמונד, משחק ראשון בגרמניה שאמנם לא האירה לנו פנים, ועדיין. כשבמקביל באיירן מינכן נגד ברצלונה - כל העולם חלם על קלאסיקו בגמר. אבל יממה אחרי שברצלונה הושפלה 4:0 במינכן - גם ריאל מדריד שלנו אכלה אותה, ספגה 4:1.
דורטמונד הייתה הרבה יותר טובה על אף מערך הגנתי של ז’וזה מוריניו עם סרחיו ראמוס הגבוה כבלם ובלי אנחל די מאריה. רוברט לבנדובסקי כבש אחרי שמונה דקות וכריסטיאנו רונאלדו ניצל שגיאה בהגנה כדי להבקיע שער שקיפח את הגרמנים, ירדנו למחצית ב-1:1. ואז החל המופע של לבנדובסקי ומופע בלהות שלנו. התעלל בפפה בעיקר וגם ברפאל ואראן, פנדל שטותי של צ’אבי אלונסו ו…בין דקות 50 ל-66, כלומר ב-16 דקות הוא כבש שלושער בדרך לרביעייה. ריאל חיפשה בשארית כוחותיה גול כבוד ולא הצליחה.
כמובן שהבור הזה של 4:1 היה עצום בגומלין וריאל כשלה במשימה. חצי גמר שלישי ברציפות בו הודחה, ולה דסימה נראתה רחוקה-רחוקה-רחוקה. אבל גם עצב הוא מקום שגדלים ממנו. ואגב, הקבוצה ההיא ניצחה 0:2 והצליחה לעשות ‘כמעט’. הקבוצה של העונה הנוכחית לא.
הזמן עובר, כבר 13 שנה, ועדיין נראה שהעצב נשאר והסטטוס לא משתנה. 13 שנה מאז ההדחה נגד באיירן מינכן בפנדלים בגומלין חצי גמר ליגת האלופות בסנטיאגו ברנבאו. ארבעה ימים אחרי אופריית הקלאסיקו ויתרון מהיר של 0:2 תוך רבע שעה עם צמד של כריסטיאנו רונאלדו - אחד בפנדל ואחרי מסירה קלילה של מסוט אוזיל והיינו כחולמים. ואז פנדל מטופש שביצע פפה על מריו גומס ואריאן רובן צימק. ריאל מצד אחד הייתה צריכה גול כדי לא להיות תלויה במזל ומצד שני בעידן שערי החוץ חששה מאוד, התקשתה, ולא הגיעה למספיק מצבים טובים. ז’וזה מוריניו על הבירכיים, הבכי של כריסטיאנו וחוסר האונים של סרחיו ראמוס שבעט לשמיים. גם קאקה פישל ונעצר על ידי מנואל נוייר, ושתי הצלות של איקר קסיאס כמעט החזירו אותנו לעניינים אבל לא. ההפסד הכי כואב שלי כאוהדי כדורגל. הקבוצה הזו שדרסה את ספרד סומנה כזו שתביא את הדסימה. וזה לא קרה.
לפחות נאלצנו לחכות רק שנתיים. ב-2013/14 כבר עם קרלו אנצ’לוטי - נסגר החוב, חלק מהפצע עם ה-0:4 במינכן. ואז הדסימה…
אני לא יודע אם זה רק אצלי, אולי מהאופי וממבנה האישיות שלי. אבל אני זוכר את ה"רע" יותר מאשר את הטוב ואפילו בליגת האלופות וכאוהד ריאל מדריד זה הזוי. רוצה לומר: למה העצב בכישלון מאפיל על השמחה בניצחונות. למעט הדסימה ואולי גם הנס של רודריגו נגד מנצ’סטר סיטי - ואני הכי מפאר כל הישג של ריאל מדריד בטח במפעל האהוב עליי - הכאב שאני זוכר מההדחה הזו מנצח.
היינו שם בערב יום העצמאות בבר ליד יפו, הרבה חבר’ה. היינו שבורים כמעט עם בכי. לא רציתי לצאת לאף מסיבה או לשום הופעה אחר כך, חסר אונים, ילד בן 20 עוד מעט עם דמעות. שלחתי הודעה לבחורה שאהבתי בצבא. “דור זה רק כדורגל”.
הרגעים הכי קשים כאוהד:
1.ההדחה נגד באיירן מינכן 2012 - זה התחיל כל כך טוב כמו חלום ונגמר כל כך עצוב.
2.התבוסה 6:2 לברצלונה בברנבאו - מה כבר יש להגיד… לפחות פלורנטינו פרס חזר.
3.ההדחה מול דורטמונד ב-2013 - כי הגענו למצבים בהתחלה, והגול הגיע כל כך מאוחר, וזה היה כמעט. בניגוד לשנה הזו.
4.ההדחה נגד יובנטוס ב-2003 - הבלון וחלום הגלאקטיקוס שלי התפוצץ לרסיסים מול החגיגה של פאבל נדבד. משהו התחיל לקרוס.
5.ה-3:0 שקיבלנו מברצלונה בסנטיאגו ברנבאו ב-2017/18 - היה הפסד כואב יותר שנתיים לפניכן אבל זה היה הקלאסיקו הראשון שלי ביום הולדת 25. לפחות נולד יומן מסע חמוד ועצוב ל-‘וואלה ספורט’.
6.ההדחה נגד באיירן ב-2007 - כמה מכות הקבוצה הזו חטפה. הגול של מארק ואן בומל ברגע האחרון במשחק הראשון, הטעות של רוברטו קרלוס…אני זוכר גם פארטידאזו של ראול במינכן איך הוא הרים את הקבוצה מהקרשים, כמובן שראוליטו כבר היה מעבר לשיאו…
7.כל סיום העונה הזו של 2004. הגלאקטיקוס בלי בלם ובלי קשר אחורי ובלי מאמן אבל עד מרץ היה חלום טרבל
כמובן שהתעלמתי מרגעים כמו העזיבה של ראול והפרידה המביכה מאיקר קסיאס, התייחסתי יותר לכישלונות.
לייק 1
11 שנה לאחד הניצחונות הגדולים בהיסטוריה של ריאל מדריד. גומלין חצי גמר ליגת האלופות, אחרי 0:1 קטן בסנטיאגו ברבאו - ריאל מדריד של קרלו אנצ’לוטי מפרקת 0:4 את באיירן מינכן הטרבליסטית הגאה של פפ גווארדיולה באליאנץ’ ארנה - ניצחון ראשון שלה במינכן - ומעפילה לגמר לראשונה מזה 12 שנה. איזו תחושת עוצמה הרגשנו אז. לפני המשחק הבווארים התרברבו יותר מדי ודיברו על “גיהנום שמצפה לריאל מדריד” - אוקיי אולי האנס.
ראינו את המשחק כמה וכמה אוהדי ריאל מדריד במקלארנס בהרצליה. אשכרה מחצית של גארבץ-טיים. החבר’ה כבר עשו טלפונים והחלו לברר על מסע לגמר.
סרחיו ראמוס, כן, שנתיים אחרי הפנדל הטראגי - כבש צמד פסיכי עם שתי נגיחות בארבע דקות וכריסטיאנו רונאלדו תרם צמד משלו - אחד במתפרצת מדהימה בחסות ה-BBC והשני בכדור חופשי ערמומי מתחת לחומה. ועוד: משחק הגנה מושלם שהשאיר את היריבה ממול על אפס מצבים ורק הצהוב של צ’אבי אלונסו ביאס. שנתיים אחרי שברון הלב נגד הבווארים - החוב נסגר, הנקמה הושלמה. ואז ב-24/5 פגשנו את אתלטיקו מדריד בגמר. איך זה נגמר בסוף כולם יודעים…
“טוב, לפחות השנה אני אוכל לצאת כמו שצריך בערב יום העצמאות, כי אין לי משחק צ’מפיונס של ריאל על הראש”
לא אמר אף אוהד ריאל, אף פעם
או, לחילופין -
אני, יוצא החוצה אחרי בערך עשור בערב יום העצמאות לחפש את החברים כי אין משחק של ריאל:
6 לייקים
משחקים של ריאל מדריד שהיו בערב יום העצמאות:
-קלאסיקו הפאסיו המרגש - 1:4 על ברצלונה ב-2007-08.
-חצי הגמר הטראגי נגד באיירן מינכן ב-2011-12.
-גומלין רבע הגמר נגד אתלטיקו ב-2015- היידה צ’יצ’ריטו
-התיקו 0:0 נגד ליברפול בגומלין רבע הגמר 2021.
-כמובן נס רודריגו נגד מנצ’סטר סיטי גומלין חצי גמר 2022.
-משחקים זכורים אחרים שראינו בלינקים: מנצחים את סיטי ומעיפים לגמר ב-2016 (ערב יום הזיכרון)| ה-3:2 הכואב ממסי ב-2017 (ערב יום הזיכרון)
האם ריאל מדריד מסוגלת לעשות את המינימום הנדרש במאבק האליפות ולנצח בכל חמשת מחזורי הסיום? זה לא קרה לה מאז 2016-17. ובאף עונה עם קרלו אנצ’לוטי על הקווים. להיפך, בעונת הדסימה למשל קיבלנו הוכחה של ‘מה לא לעשות’. הפעם אין גמר ליגת האלופות שמסיט את תשומת הלב. שיעור היסטוריה קצר על ריאל מדריד ומחזורי הסיום כשהיא עמוק במאבק האליפות: ריאל מדריד בחמשת מחזורי הסיום בליגה הספרדית:
עונת 2000-01:
דירוג במחזור 33: מקום ראשון| דירוג בתום העונה: אלופה
תיקו 2:2 נגד אספניול (בית)| ניצחון 0:1 על ראיו וייקאנו (חוץ)| ניצחון 0:5 על אלאבס (בית) – משחק ההכתרה| תיקו 1:1 נגד ריאל אוביידו (חוץ)| ניצחון 1:2 על ויאדוליד (בית)
מאזן: 10 נקודות מתוך 15
קשה לומר שריאל חששה מדפורטיבו לה קורוניה. פאנצ’ר נגד אספניול עיכב את החגיגה. ראול ניצח בקרב על הפיצ’יצ’י את ריבאלדו וזכה בתואר בפעם השנייה בקריירה.
עונת 2001-02:
דירוג במחזור 33: מקום ראשון| דירוג בתום העונה: מקום שלישי
הלו"ז: הפסד 3:1 לאוססונה (ח)| ניצחון 1:4 על טנריפה (ב)| הפסד 3:0 לריאל סוסיאדד (ח)| תיקו 0:0 עם מאיורקה (ב)| הפסד 3:0 לדפורטיבו לה קורוניה (ח)
מאזן: 4 נקודות מתוך 15
ריאל הפסידה כרגיל במשחקי החוץ באותה העונה, והייתה עם הראש בגמר הצ’מפיונס על כן עלה הרכב משני לחלוטין בריאזור
עונת 2002-03:
דירוג במחזור ה-33: מקום שלישי| דירוג בתום העונה: אלופה
הלו"ז: ניצחון 1:5 על מלאגה (ב)| ניצחון 1:2 על ולנסיה (ח)| תיקו 1:1 נגד סלטה ויגו (ב)| ניצחון 0:4 על אתלטיקו מדריד (ח)| ניצחון 1:3 על אתלטיק בילבאו (ב)
מאזן: 13 נקודות מתוך 15
ריאל התאוששה מההדחה בחצי גמר ליגת האלופות והפסד משפיל למאיורקה. תיקו ביתי נגד סלטה ויגו הלחיץ מאוד אבל אותה סלטה עשתה לה טובה ענקית במחזור העוקב נגד ריאל סוסיאדד.
עונת 2003-04:
דירוג במחזור ה-33: מקום שני| דירוג בתום העונה: מקום רביעי
ריאל מדריד של קרלוס קיירוש בקריסה מטורפת ולראשונה בתולדותיה חמישה הפסדי ליגה רצופים, מה שהחל עם הפסד בקלאסיקו הביתי. 0 נקודות מתוך 15.בושה וכלימה, הפציעה של רונאלדו-פנומנו לא מהווה תירוץ.
הלו"ז: הפסד 2:1 לברצלונה (ב)| הפסד 2:0 לדפורטיבו לה קורוניה (חוץ)| הפסד 3:2 למאיורקה (בית)| הפסד 2:1 למורסיה (חוץ)| הפסד 4:1 לריאל סוסיאדד (בית)
עונת 2004-05:
דירוג במחזור ה-33: מקום שני| דירוג בסיום העונה: מקום שני
ניצחון 0:2 על ריאל סוסיאדד (חוץ)| ניצחון 0:5 על ראסינג סנטאנדר (בית)| תיקו 2:2 עם סביליה (חוץ)| תיקו 0:0 מול אתלטיקו מדריד (בית)| ניצחון 1:3 על סראגוסה (חוץ)
מאזן: 11 נקודות מתוך 15
התעוררות נהדרת אבל קצת מאוחרת של רונאלדו-פנומנו השאירה את ריאל מדריד בחיים. עם ה-2:4 על ברצלונה בקלאסיקו במחזור ה-31 הפער צומק לשש. אלא שלמרות חגיגה על ראסינג סנטאנדר למשל - לריאל לא היה צ’אנס. במחזור ה-36 היא עשתה היכרות עם ילד פלא בשם סרחיו ראמוס.
עונת 2006-07:
דירוג במחזור ה-33: מקום ראשון| דירוג בתום העונה: אלופה
ניצחון 3:4 על אספניול (בית)| ניצחון 2:3 על רקאטיבו הואלבה (חוץ)| ניצחון 1:3 על דפורטיבו לה קורוניה (בית)| תיקו 2:2 נגד סראגוסה (חוץ)| ניצחון 1:3 על מאיורקה (בית) - משחק ההכתרה
מאזן: 13 נקודות מתוך 15
מה נאמר ומה נגיד על עונת הרמונטדות שהייתה ממש כמו רכבת הרים. ריאל עלתה לפסגה אחרי המהפך המדהים נגד אספניול בזכות גונסאלו היגואין. כל ספרד עצרה את נשימתה מחזור אחד לסיום העונה - “ועכשיו אספניול משווה ל-2-2”…נדב יעקובי צעק ואנחנו יחד איתו. חוסה אנטוניו רייס ז"ל היה גיבור האליפות מספר 30.
עונת 2007-08:
דירוג במחזור ה-33: מקום ראשון| דירוג בתום העונה: אלופה
ניצחון 0:3 על אתלטיק בילבאו (בית)| ניצחון 1:2 על אוססונה (חוץ)| ניצחון 1:4 על ברצלונה (בית)| תיקו 2:2 נגד סראגוסה (חוץ)| ניצחון 2:5 על לבאנטה (בית)
מאזן: 13 נקודות מתוך 15
הניצחון הדרמטי בפמפלונה בעשרה שחקנים הביא למשחק היסטורי בדמות הפאסיו של ברצלונה לאלופה, וניצחון 1:4 ענק שייזכר זמן רב. בשני מחזורי הסיום איקר קסיאס לא שיחק כדי שיהיה הזאמורה - וכך היה. היה זה תורו של ירז’י דודק הוותיק. סרחיו ראמוס חגג עם צמד במחזור הסיום.
*עונת 2008-09 העתק-הדבק כמעט לעונת 2003-04, אלא שאז ריאל הושפלה בקלאסיקו והמשיכה לעוד ארבעה הפסדים רצופים וחמישה בסה"כ.
עונת 2009-10:
דירוג במחזור ה-33: מקום שני| דירוג בתום העונה: מקום שני
ניצחון 1:2 על סראגוסה (חוץ)| ניצחון 2:3 על אוססונה (בית)| ניצחון 1:4 על מאיורקה (חוץ)| ניצחון 1:5 על אתלטיק בילבאו (בית)| תיקו 1:1 נגד מלאגה (חוץ)
מאזן: 13 נקודות מתוך 15
ההפסד בקלאסיקו השני, הפעם בבית, 2:0 לברצלונה - די סגר את הסיפור של ריאל של מנואל פלגריני שסיימה כסגנית הטובה איי פעם עם 96 נקודות. היה ברור שברצלונה תפרק את ויאדוליד במשחק הבית במחזור הסיום, ריאל סיימה בתיקו.
עונת 2011-12:
דירוג במחזור ה-33: מקום ראשון| דירוג בתום העונה: אלופה
ניצחון 1:3 על ספורטינג גיחון (בית)| ניצחון 1:2 על ברצלונה (חוץ)| ניצחון 0:3 על סביליה (בית)| ניצחון 0:3 על אתלטיק בילבאו (חוץ) - משחק ההכתרה| ניצחון 1:2 על גרנאדה (חוץ)| ניצחון 1:4 על מאיורקה (בית)
מאזן: 15 נקודות מתוך 15 - 100% הצלחה
ריאל הבטיחה את התואר סמלית אחרי ה-1:2 הענק על ברצלונה בקאמפ נואו עם שער של כריסטיאנו רונאלדו והצליחה לקום מהריצפה אחרי ההדחה הטראגית נגד באיירן מינכן. במחזור הסיום היא הפכה לקבוצה הראשונה שמגיעה למאה נקודות ליגה.
עונת 2013-14:
דירוג במחזור ה-33: מקום שני| דירוג בתום העונה: מקום שלישי
ניצחון 0:4 על אוססונה (בית)| תיקו 2:2 נגד ולנסיה (בית)| תיקו 1:1 נגד ויאדוליד (חוץ)| הפסד 2:0 לסלטה ויגו (חוץ)| ניצחון 1:3 על אספניול (בית)
מאזן: 8 נקודות מתוך 15
הקבוצה הפסיקה לשחק לאחר ההצגה נגד באיירן מינכן וה-0:4 האדיר בגומלין. הכל התמקד בגמר והרצון להביא את הדסימה. צ’אבי אלונסו זעם על חבריו אחרי התיקו בוויאדוליד בציטוט זכור מאוד.
עונת 2014-15:
דירוג במחזור ה-33: מקום שני| דירוג בתום העונה: מקום שני
ניצחון 0:3 על אלמריה (בית)| ניצחון 2:3 על סביליה (חוץ)| תיקו 2:2 נגד ולנסיה (בית)| ניצחון 1:4 על אספניול (חוץ)| ניצחון 3:7 על חטאפה (בית)
מאזן: 13 נקודות מתוך 15
עונת 2015-16:
דירוג במחזור ה-33: מקום שני| דירוג בתום העונה: מקום שני
ניצחון 0:3 על ויאריאל (בית)| ניצחון 2:3 על ראיו וייקאנו (חוץ)| ניצחון 0:1 על ריאל סוסיאדד (חוץ)| ניצחון 2:3 על ולנסיה (בית)| ניצחון 0:2 על דפורטיבו לה קורוניה (חוץ)
מאזן: 15 נקודות מתוך 15 – 100% הצלחה
ריאל מדריד של זינדין זידאן ניצחה בכל 12 המחזורים האחרונים, מאז ההפסד בדרבי, כולל 1:2 על ברצלונה. היא אפילו הייתה אלופה לאיזו חצי שעה במחזור הסיום אבל ברצלונה ניצחה.
עונת 2016-17:
דירוג במחזור ה-33: מקום ראשון| דירוג בתום העונה: אלופה
ניצחון 1:2 על ולנסיה (בית)| ניצחון 0:4 על גרנאדה (חוץ)| ניצחון 1:4 על סביליה (בית)| ניצחון 1:4 על סלטה ויגו (חוץ)| ניצחון 0:2 על מלאגה (בית)
מאזן: 15 נקודות מתוך 15 – 100% הצלחה
ריאל מדריד עברה מוקש גדול עם שער ניצחון מאוחר של מרסלו וברגל ימין. נציין כי המשחק נגד סלטה ויגו בבלאידוס היה משחק שנדחה מחודש ינואר בשל סופה אדירה והגג הרעוע. כריסטיאנו רונאלדו כבש במשחק האליפות אחרי חצי דקה.
עונת 2019-20:
דירוג במחזור ה-33: מקום ראשון| דירוג בתום העונה: אלופה
ניצחון 0:1 על אתלטיק בילבאו (חוץ)| ניצחון 0:2 על אלאבס (בית)| ניצחון 1:2 על גרנאדה (חוץ)| ניצחון 1:2 על ויאריאל (בית)| תיקו 2:2 נגד לגאנס (חוץ)
מאזן: מאזן: 15 נקודות מתוך 15 – 100% הצלחה
אליפות הקורונה הזכורה. ריאל מדריד של זידאן התעשתה לאחר המפלה נגד בטיס ויצאה לריצה – אחרי שהכדורגל חודש – של עשרה ניצחונות רצופים.
עונת 2020-21:
דירוג במחזור ה-33: מקום שני| דירוג בתום העונה: מקום שני
ניצחון 0:2 על אוססונה (בית)| תיקו 2:2 נגד סביליה (בית)| ניצחון 1:4 על גרנאדה (בית)| ניצחון 0:1 על אתלטיק בילבאו (חוץ)| ניצחון 1:2 על ויאריאל (בית)
מאזן: 13 נקודות מתוך 15
מאבק עיקש וקשה נגד אתלטיקו מדריד הסתיים בעצב רע, מהפך מאוחר שלא עזר במחזור הסיום נגד ויאריאל. ריאל שילמה על התיקו הביתי נגד סביליה ולא אחזה במקום הראשון באף מחזור.
עונת 2021-22:
דירוג במחזור ה-33: מקום ראשון| דירוג בתום העונה: אלופה
ניצחון 0:4 על אספניול (בית) - משחק ההכתרה| הפסד 1:0 לאתלטיקו מדריד (חוץ)| ניצחון 0:6 על לבאנטה (בית)| תיקו 1:1 נגד קאדיס (חוץ)| תיקו 0:0 עם בטיס (בית)
מאזן: 9 נקודות מתוך 15
ריאל מדריד התמקדה בגומלין חצי הגמר נגד מנצ’סטר סיטי ולאחר מכן גם בגמר נגד ליברפול ועל כן עלתה בהרכבים לא מלאים מהדרבי ואילך. במחזור הסיום נפרדה ממרסלו במשחק מרגש.
עונת 2023-24:
דירוג במחזור ה-33: מקום ראשון| דירוג בתום העונה: אלופה
ניצחון 0:3 על קאדיס (בית) - משחק ההכתרה| ניצחון 0:4 על גרנאדה (חוץ)| ניצחון 0:5 על אלאבס (בית)| תיקו 4:4 נגד ויאריאל (חוץ)| תיקו 0:0 נגד בטיס (בית)
מאזן: 11 נקודות מתוך 15
צריך לציין שריאל כבר הובילה 1:4 על ויאריאל בלה סרמיקה עם הצגה של ארדה גולר במשחק המשוגע ההוא מחזור אחד לסיום. לא נורא. טיבו קורטואה חזר לשחק והכין את הקרקע לקראת הקאמבק האמיתי בגמר ליגת האלופות.
לייק 1
בדיוק היום לפני שמונה שנים וזה מרגיש כאילו זה קרה אתמול: עבדכם הנאמן ‘מוותר’ על חגיגות יום העצמאות בישראל וטס לחצי גמר ליגת האלופות: ריאל מדריד נגד אתלטיקו מדריד. כן, בפעם הרביעית ברציפות ‘טיפלנו’ היטב ביריבה החזקה של דייגו סימאונה והדחנו אותה מאירופה.
ריאל מדריד של זינדין זידאן הייתה קבוצת על עם סגל מטורף, וכמובן שהיה צריך להשיג יתרון, ויתרון משמעותי - במשחק הבית. אבל בחלומות הכי ורודים שלי לא הייתי יכול להאמין שננצח 0:3.
זה היה המשך ישיר לכריסטיאנו רונאלדו של הנוקאאוט, כזה שהבקיע רק פעמיים עד לרבע הגמר נגד באיירן מינכן, ואז המפלצת התעוררה, וברור לכם שהוא גם השאיר מנה מיוחדת - גורמה - לגמר. כריסטיאנו שיכפל את השלושער מגומלין רבע הגמר נגד באיירן.
זידאן פתח במערך היהלום עם איסקו המשתפר שבאמת היה שחקן נפלא באותה העונה, כשגארת’ בייל שנפצע בקלאסיקו האכזרי (ריאל הצליחה להתאושש מזה) מתנדנד בין פציעות לחולשה. אפרופו פציעה, דני קרבחאל נאלץ לצאת במחצית.
בדקה העשירית איתות ראשון. קאסמירו מקפיץ לרחבה, כריסטיאנו שם את הראש ולא משאיר סיכוי ליאן אובלק - 0:1 לריאל. הקבוצה שלנו הצליחה להציג עבודה הגנתית נהדרת והשאירה את אתלטיקו על כמעט שום מצב מול קיילור נאבאס. השער השני לא הגיע. עד לדקה ה-73. קארים בנזמה מסר, הכדור קפץ וכריסטיאנו בעט מהאוויר לרשת בעוצמה.
שלוש דקות אחר כך עלה לשחק לוקאס ואסקס במקום בנזמה, כשאמנם מרקו אסנסיו כבר על המגרש אבל המגמה הייתה די ברורה. אז זהו שלא. בדקה ה-86 לוקאס פרץ יפה ברחבה ומסר אחורה לכריסטאנו הלא מכוסה שגילגל לרשת, חיקה את החגיגה שלו מהשלושער באותה עונה נגד אתלטיקו מדריד בוויסנטה קאלדרון ואחרכך גם ‘ישב’ על השלט פרסומות.
קשה לתאר במילים את ההרגשה, הצמרמורת שעברה לי בגוף, כשהכרוז אומר ואנחנו עונים לו, לשאוג יחד עם 80 אלף איש את ה- “Hatrick de Cristiano - Ronaldo!”. איזה ערב זה היה, איזו עונה זו הייתה. נגמרה עם דאבל עוצמתי והפגנת כוח מול יובנטוס בגמר עם 1:4.
*כן כמובן שהתאריך הזה השניים במאי מביא איתו גם עצב גדול מאוד, משחק שזירז-יש היגידו “קבע” את חזרתו של פלורנטינו פרס לכס הנשיאות ולהציל אותה מברצלונה.
בעוד אנחנו עוד קצת ‘פגועים’ מצמד הבעיטות החופשיות של דקלאן רייס והתבוסה 3:0 נגד ארסנל שסגרה את הסיפור - בואו נלך הפוך. הגולים הזכורים של ריאל מדריד בבעיטות חופשיות:
-רוברטו קרלוס נגד ברצלונה בקלאסיקו ב-1999/00 - מרחק אדיר של איזה 40 מטר לפחות, שלב כל כך מוקדם במשחק…הצגה של ריאל
-לואיס פיגו נגד רומא בשלב הבתים ב-2001/02 באולימפיקו - בעיטה חופשית נהדרת נגד אלופת איטליה הגאה.
-רוברטו קרלוס נגד אתלטיק בילבאו בעונת 2002/03 - כמובן שהיו עוד הרבה אבל זה היה משחק ההכתרה, הוריד אותנו למחצית ביתרון.
-דיוויד בקהאם נגד מלאגה בעונת 2003/04 - הזזת הכדור שם של לואיס פיגו ורוברטו קרלוס, וכמובן גם שער אייקוני נגד מארסיי בעונת הבכורה.
-ראול נגד ראסינג סנטאנדר בעונת 2007/08 - לא בעיטה חופשית ‘וואו’ וגם משחק ליגה די זניח, אבל זה היה מאוד נדיר שראוליטו מנסה - וגם הצליח.
-גוטי נגד חטאפה בעונת 2008/09 - משחק מטורף, 2:3 הזוי, הדקות האחרונות…גוטי השווה בדקה ה-85 בבעיטה אדירה.
-כריסטיאנו רונאלדו נגד מארסיי ב-2009/10 - עונת הבכורה של הפורטוגלי אחרי שכבר כבש פעמיים בכדור חופשי נגד ציריך. בעיטה חופשית אדירה ממרחק.
-כריסטאינו רונאלדו נגד אתלטיקו מדריד בעונת 2011/12 בוויסנטה קאלדרון - שער אדיר שלא הותיר סיכוי לטיבו קורטואה, 1:4 בסיום.
-כריסטיאנו רונאלדו נגד באיירן מינכן בעונת 2013/14 - זוכרים את הבעיטה החופשית מתחת לחומה של מנואל נוייר? הםינאללה לערב היסטורי.
-גארת’ בייל נגד גאלאטאסראיי בשלב הבתים למשקוף ופנימה - הכל התחבר לו בעונת הבכורה, משחק די לפרוטוקול.
-כריסטיאנו רונאלדו נגד סלטה ויגו בעונת 2015/16 - הקהל העז לשרוק לו בוז באותו משחק, הוא סיים עם רביעייה כולל גולאסו.
-סרחיו ראמוס נגד מאיורקה בעונת 2019/20 - אליפות הקורונה, מגרש ריק, קשה לנצח משחקים. רגע של קסם בשלהי העונה, ושער שני שלו בכדור חופשי בקריירה.
-טוני קרוס נגד ברצלונה בעונת 2020/21 - לא גול קלאסי אמנם והכדור פגע בשני שחקנים אבל זה השער הראשון שלנו בכדור חופשי בקלאסיקו מאז רוברטו קרלוס ב-2000.
שערי ניצחון דרמטיים: לואיס פיגו נגד ראיו וייקאנו בחוץ ב-2002/03| דני סבאיוס נגד בטיס בחוץ בעונת 2018/19
שלוש שנים לרגע המטורף הזה. נס רודריגו על הפרצוף של מנצ’סטר סיטי. ויאללה לגמר. אחרי שבמשחק הראשון “היינו צריכים להפסיד להם 10:1” (טוני קרוס). וחשבנו שפריז סן ז’רמן זה היה נס.
שני רק לדסימה. מה שהכדורגל מוציא ממך. אני לא יודע אם כאוהד אוכל לחוות שוב את הצמרמורת הזו.
ערב יום העצמאות. דקה לפני אבא נכנס וריאל משווה ל-1:1 בדקה ה-89 ואני צורח.
"אבל דור מה אתה מבסוט. הם חייבים עוד גול, לא?'.
“כן אבא אבל לך תדע, יש זמן”. הכרוז מודיע על שש דקות תוספת זמן והברנבאו שואג. הקסם של הברנבאו. הם האמינו, הם הרגישו, ידעו. ההיסטוריה, המיסטיקה. המיתוס. וזה בא. לא נרדמתי.
אנחנו ריאל מדריד. תודה על הכל אלוהי הכדורגל, תודה שאתה תמיד-תמיד-תמיד איתי. אנחנו עוד נחזור.
לייק 1