ריאל מדריד חושפת את מדי הבית שלה לעונה הבאה 2025/26 - והפרמיירה תהיה כבר בגביע העולם למועדונים ביום רביעי 18/6 נגד אל הילאל. כך שנוכל לראות את לוקה מודריץ’ גם כן בתלבושת הזו וכן את לוקאס ואסקס. מה יש כאן? נקודות כאלה באמצע, שילוב של צבע אפור ופסים כתומים/זהב עדין. דומה קצת ל-2009/10
החשיפה הרשמית של שאר המדים תפורסם בימים הקרובים, אך העיצובים כבר דלפו. המדים השניים ינטשו את הכתום של העונה ויחזור לכחול. בנוסף, הם יכלול קריצה לברנבאו החדש.. כבר אפשר לרכוש באתר הרשמי לזריזים ביניכם. שתפו אותנו: חולצה של איזה שחקן תקנו
עוד נזק מהעונה הזו של ריאל מדריד 2024/25 הוא ‘מהפך’ בטבלת השערים בליגה הספרדית מאז ומעולם. ברצלונה נישלה את ריאל מדריד מהפסגה כאשר הקטלונים עם 6,579 שערי זכות, 18 יותר מריאל מדריד לה 6,561 שערים. לפני פתיחת העונה ריאל מדריד הובילה בשישה שערים (6,483 מול 6,477). ריאל כבשה העונה 78 שערי ליגה בלבד לעומת 102 של ברצלונה
מה שכן, זו לא הפעם הראשונה שברצלונה עוברת את ריאל, העניין דינמי. הם הובילו 24 פעמים. מה שכן ריאל החזיקה בפער במשך 70 עונות כמעט. בעונת 1989-90 למשל ריאל הובילה ב-139 שערים, ואז הגיע יוהאן קרויף לברצלונה. היתרון הגדול ביותר של בארסה היה ב-43 שערים על פני ריאל, בעונת 1953-54, אבל אז אלפרדו די סטפאנו בא לעשות סדר
על כן - חקרתי קצת את הנושא עם זרקור על שנות ה-2000 קרי 25 השנים האחרונות. בדקתי עשור אחר עשור, מה קרה בתקופת כריסטיאנו רונאלדו נגד ליאו מסי ב-2009-2018 ועוד ועוד.
את העשור הראשון של שנות ה-2000 פתחה ריאל ‘בתנופה’ עם כמעט מאה שערים יותר בעשור – ממוצע של עשרה בעונה. היא כבשה יותר שערים מברצלונה בארבע העונות הראשונות (2000-2004), כשבעונת 2002-03 היה פער ממש גדול בין הקבוצות של 23 שערים לטובת ריאל ובסה"כ הפער היה 784:686.
זה כולל את עונת הבכורה של כריסטיאנו רונאלדו בקבוצה 2009-10, וזו הייתה הפעם הראשונה מאז 1990 בה קבוצה בספרד חוצה את רף מאה שערי הזכות. בתקופה הזל של עידן כריסטיאנו מול מסי – ריאל כבשה שער אחד יותר, זה מצחיק: 960 שלה לעומת 959 של ברצלונה. ריאל עברה את רף מאה שערי הזכות בשמונה עונות רצופות, מ-2009 ועד 2017. שיא השערים בליגה עדיין עומד על 121 בעונת 2011-12.
בעשור השני, בכל מקרה, ריאל כבשה 991 שערים שזה כמעט מאה בעונה, אך ברצלונה כבשה יותר – 1,037.
בעונה האחרונה ברצלונה עברה את ריאל משמעותית במספר השערים, והיא מובילה עליה בחצי העשור הזה מ-2020 ואילך, כשבעונה הראשונה 2020/21 היא עדיין נהנתה מליאו מסי. בסה"כ במאה הזו ריאל עדיין מובילה עם 2,162 שערים לעומת 2,127 של ברצלונה, ונתראה בעונה הבאה.
היום ב-13:00: משחק אגדות העבר: ריאל מדריד נגד בורוסיה דורטמונד. שיחזור גמר ליגת האלופות האחרון. השמות החדשים בסגל הם טוני קרוס שפרש בדיוק לפני שנה, וכן מרסלו, רפאל ואראן, ופפה שכבר שיחק עם קבוצת הוותיקים אבל לא בסנטיאגו ברנבאו. בשנה שעברה במשחק האחרון במתכונת הזו הפסידה ריאל מדריד 1:0 לפורטו - הפסדה הראשונה במשחק שנערך בסנטיאגו ברנבאו. כמובן שכל ההכנסות - מחיר צנוע של עשרה יורו לכרטיס - יועברו לתרומות.
הסגל המלא:
שוערים: איקר קסיאס, פאקו בויו, פדרו קונטרראס
הגנה: פפה, רפאל ואראן, מיצ’ל סאלגדו, מרסלו, רוברטו קרלוס, איבן קאמפו, ראול בראבו, פרננדו סאנס
קישור: טוני קרוס, לואיס מילה, אסטבן גראנרו, חוסה אמוויסקה
חלוצים: ראול, אמיליו בוטראגיניו, ג’וליו בפטיסטה, אלפונסו, אדווין קונגו
שחקנים ששיחקו לא פעם אבל היום בצהריים לא יהיו: אלבארו ארבלואה, זינדין זידאן, לואיס פיגו, קלארנס סיידורף, סנטיאגו סולארי
המאמן יהיה חוסה אנטוניו קמאצ’ו כפי שקרה לא אחת במשחקי האגדות, בואו נגיד שכמאמן הקבוצה זה פחות הצליח לו..
הפעם האחרונה בה פפה ורפאל ואראן שיחקו יחד בהרכב הייתה באפריל 2017 כשריאל מדריד הביסה 0:3 את אלאבס. ואראן נפצע כבר בדקה ה-11 ופפה היה הקפטן. גם טוני קרוס שמופיע בתמונה - פתח בהרכב. מרסלו לא היה זמין. המשחק האחרון של פפה היה קצת אחר כך בדרבי נגד אתלטיקו מדריד - פפה כבש ב-1:1, נפצע והוחלף. מרסלו כן היה, רפאל ואראן לא שיחק.
עד היום ריאל ודורטמונד נפגשו 16 פעמים במסגרת רשמית, המשחק האחרון כמובן היה ה-2:5 העונה עם השלושער של ויניסיוס ג’וניור ושנה קודם לכן בגמר ליגת האלופות המרגש גם כן ויניסיוס הבקיע, קודם עשה זאת דני קרבחאל. המאזן עומד על שמונה ניצחונות לריאל ושלושה לגרמנים
*אפשר לומר שהבדיחה של בן נכונה - אדווין קונגו הוא שחקן שהוחתם מראש ככל הנראה כדי לשחק במשחקי האגדות העתידיים.
משחק האגדות: ריאל מדריד-בורוסיה דורטמונד 3:3| כל אוהד שהגיע לסנטיאגו ברנבאו בצהריים השימשי נהנה מנוסטלגיה של ממש. בין אם מדובר בראול שכבש את השער השלישי או טוני קרוס שבדיוק לפני שנה פרש והבקיע את השער השני. ריאל הובילה מבישול של מרסלו – הטוב במגרש, כבר בדקה השלישית – לג’וליו בפטיסטה שנגח היטב לרשת בשיתוף פעולה כל-ברזילאי. הגרמנים ביצעו מהפך בדקות 16 ו-20 אולם קרוס השווה מהנקודה הלבנה והקבוצות ירדו למחצית בשוויון. ראוליטו הזכיר נשכחות עם שער בנגיחה בדקה ה-56, אולם למרות הצלות של קיקו קאסייה – אמורסו השיג את השוויון של הגרמנים שלוש דקות לסיום. ראול בראבו עוד הציל שער בגליץ’. עוד: רפאל ואראן עשה גם כן קאמבק, פפה היה נפלא וסיים את המשחק כקשר אחורי. רוברטו קרלוס נטש מוקדם ואיקר קסיאס לא היה. כמובן שכל ההכנסות מהמשחק יילכו לתרומות. כמו שאומרים - הכדורגל ניצח.
ההרכב שפתח: קונטרראס; סאלגדו, פפה, ואראן, רוברטו קרלוס; גראנרו, קרוס, א.קאמפו, מרסלו; בפטיסטה וראול
היה כיף לראות אותם שוב פעם. פתאום נזכרתי כמה מוח היה לראול, כמה אני אוהב את פפה, ושנגיעה כמו של מרסלו בכדור אין היום בכדורגל. פתאום אתה מעריך כל רגע שאתה רואה אותם משחקים כדורגל ולעזאזל התוצאה.
איזה כיף היה לצפות במשחק האגדות היום. יש שחקנים שתמיד ההילה שלהם תהיה מדהימה. ראול היה וימשיך להיות הסיפור הכי גדול מבחינתי במשחק האגדות, חיכיתי לגול שלו, ויסלח לי טוני קרוס שאני מאוד מחבב אותו.
האמת שיש לי איזו שאיפה לא ריאלית שיבוא יום ויהיה גם כמו ליגת האלופות לוותיקים, לארגן סגל. או לפחות כמה משחקים על פני שבוע-שבועיים, לקצר אולי את משך הזמן וכדומה כי בכל-זאת החבר’ה מעל 40 פלוס.
גם משחק בין ריאל מדריד של 2003 למשל מול הקבוצה של 2012 או משהו כזה יכול להיות מעניין. לא רחוק היום שנראה את לוקה מודריץ’, סרחיו ראמוס וכריסטיאנו רונאלדו גם כן במשחקים האלה.
מפריע לי שנגמר 3:3 ושריאל מדריד הלכה אחורה, כשמדובר בשחקנים האלה שאני כל כך אוהב - אני תמיד רוצה לנצח. מיצ’ל סאלגדו - מתחבר לגישה הלוחמנית שלו - היה היחיד שדיבר על זה. מצחיק לראות את מיצ’ל מרוכז כמו תמיד וגם עושה חורים באגף כמו תמיד. חבל שרוברטו קרלוס לא מסוגל להחזיק עשר דקות, גדלנו עליו כפלא תבל.
ראול ככה בצניעות האופיינית לו - לא התעקש לבעוט את הפנדל, לא ניסה בכל רגע להבקיע, ניסה לשחק קבוצתי ובסוף הגול הגיע. נשיקה לטבעת ואם לא השיער שקצת מאפיר והקמטים הייתי חושב שאנחנו שוב ב-2003 - התספורת דומה. אהבתי את העקב לאסטבן גראנרו.
אין לנו אף שחקן בסגל היום, אולי קצת-קצת-קצת דויד אלאבה של העונה הראשונה - שמסוגל לשים כדור לחלוץ כמו שמרסלו בישל לג’וליו בפטיסטה. הוא איים על השער היום גם - מרסלו - יותר מאשר בכל משחק שלו בלבן. השובבות, הטכניקה, חדוות המשחק. תיזכרו בזה כשהכדור יגיע לפראן גארסיה או גרוע מכך לפרלאן מנדי בעונה הבאה.
טוני קרוס הבוס, מנהל עבודה, כמובן שגם התסרוקת תמיד במקום, הכל לפי הספר. האהבה של הקהל כלפיו היא לא נורמלית.
רפאל ואראן הוא הצעיר בחבורה, אני התלהבתי מפפה. לא הפסיק לרוץ, כשסיים את המשחק בקישור זה הזכיר לי קצת את גמר גביע המלך ההוא נגד ברצלונה - אייקוני. כמעט כבש בנגיחה אדירה, למעשה השוערים היו גדולים. אפילו פאקו בויו הקשיש וגם קיקו קאסיה. פפה היה תמיד עם שיער מאיים כזה ונראה ממש כמו בעונת הבכורה שלו בקבוצה לפני יותר מ-15 שנה.
ולסיום: ההרכב התיאורטי למשחק האגדות הבא - יוני 2026 עם החלום שגביע אירופה ה-16 של ריאל מדריד יוצג לפני המשחק סתם כי כיף: איקר קסיאס| אלבארו ארבלואה, פפה, רפאל ואראן, מרסלו| לואיס פיגו, טוני קרוס, צ’אבי אלונסו, זינדין זידאן| ראול ורוד ואן ניסטלרוי.
ישולבו כמחליפים: פאביו קנבארו, פרננדו היירו, מיצ’ל סאלגדו, פרננדו רדונדו, רובן דה לה רד, דיוויד בקהאם, פרננדו מוריינטס
תראו את התמונה הזו ממשחק האגדות. רוברטו קרלוס ומרסלו. אב ובנו. האגדה והיורש תוצרת ברזיל כשהסיפור שלהם הצטלב יחד. שניים מהמגינים הגדולים בהיסטוריה של המשחק. יש כאן 26 וחצי שנה במצטבר ומעל אלף משחקים שהם חרשו את אגף שמאל בסנטיאגו ברנבאו. יש כאן שמונה גביעי אירופה, מאה שערים וכמעט 200 בישולים. יש כאן שמחה ומנהיגות. בסגנון המשחק הם כלכך שונים - פיזיות ועוצמה מול טכניקה ודימיון. אבל מכנה משותף ברור. “מגן” זו המלצה. משחקים בחצי של היריבה. בעצם ברחבה
מתי והאם בכלל נזכה לראות מישהו מכניס חיים בצד שמאל וגורם לנו להרגיש כמו אז? האם בכדורגל בכלל מישהו מתקרב לזה?
-רוברטו קרלוס: 1996-2007 - רשם 527 משחקים: 69 שערים ו-117 בישולים| שלוש זכיות בליגת האלופות
-מרסלו: 2007-2022 - רשם 546 משחקים: 38 שערים ו-103 בישולים| חמש זכיות בליגת האלופות
אני חייב לומר שכילד שתמיד אהב השוואות וואלה זו הנקודה היחידה ש"אין לי". תמיד הצהרתי שרוברטו קרלוס גדול יותר. למה? הוא היה יותר טוב בהגנה ממרסלו, הוא רשם יותר עונות באמת בטופ ממנו (למרסלו לקח זמן - וזה בסדר, והוא מ-2018 בערך ויתר על הכתר), הנה אפשר לראות גם בסטטיסטיקה שרוברטו קרלוס כבש יותר ובישל יותר. כשמרסלו פרש הרגשתי רע עם עצמי עם עצם זה ש"הכרעתי" ואמרתי שאני חושה שהסיפור שלו והדרך שלו לניצחון ‘מקנה לו’ את הבמה ודווקא כי הוא כמעט עזב בהשאלה לאיזה קבוצה פח בספרד והצליח להתעלות על האליל שלו.
אולי דווקא אוהדי קבוצות אחרות יעשו סדר וירשמו מה דעתם?
רוב מוחלט של השערים והבישולים של רוברטו קרלוס הם מכדורים חופשיים, מרסלו אפס שערים ובישולים מכדורים חופשיים.
מרסלו שחקן הרבה יותר מלהיב ויצירתי, מבחינתי הבחירה ביניהם קלה, מרסלו המגן השמאלי הטוב בהיסטוריה קרלוס שני.
הבחירה שלך מהממת וזה עניין של סדר העדפות, אבל מה שכתבת לא ממש מדויק לדעתי: אם רוברטו קרלוס פיתח מיומנות תיאורטית שאין למרסלו זה לא לא לחובתו אלא לזכותו (כן ברור לי שסגנון הבעיטה הייחודית שלו לא היה הכי יעיל איי פעם). וזה לא נכון שהוא בישל הרבה מכדורים חופשיים. משנת 2000 כבר לואיס פיגו בעט את הכדורים מהפינות, דיוויד בקהאם בהמשך הדרך. רוברטו קרלוס היה טוב יותר בהגנה לדעתי ופלא תבל. אגב, שניהם כיסו אגף שלם וזה מה שיפה. RC “בגלל” זינדין זידאן שנכנס לאמצע, ומרסלו משום שכריסטיאנו רונאלדו היה חלוץ רחבה.
-אגב אני משער שגם אם אתה מבטל את הבעיטות החופשיות של רוברטו קרלוס הוא כבש יותר ממרסלו, אין לי כרגע את הנתונים ואין לי זמן לבדוק אבל הוא לא הבקיע 30..
זה לזכותו, אבל זה לא הופך אותו לשחקן יותר טוב, השערים שהבקיע כנראה היו מובקעים ע’'י שחקנים אחרים אם קרלוס לא שם, כלומר התרומה לקבוצה לא גדלה בגלל קרלוס, לדעתי להיפך, כל הטקס הזה בכל עבירה 35 מטר מהשער לצפייה לבעיטה של קרלוס שנכנסה רק פעם בעונה רק פגע בריאל ובשתף המשחק שלנו, כך גם רונאלדו אחריו.
זה כמו שמסתכלים על כמה קרוס בישל ומתחילים להאמין שהיה מוסר דגול לעומק כשרוב הבישולים זה בכלל קרנות.
לפי צ’אט גי פי טי כבש 49 בעיטות חופשיות רק 7 מהן בריאל מדריד, אבל לא נשמע הגיוני.
אין בעיה אבל יצאת בהצהרה שאני חושב שאם אלך לעשות עבודת מחקר מה שנקרא - היא שגויה משמעותית. הוא לא כבש את רוב השערים שלו בכדורים חופשיים - פחות מחצי, ולבטח-לבטח שלא בישל כל כך הרבה שערים מקרנות או כדורים חופשיים.
אגב, הנה טענה נוספת “לטובת” רוברטו קרלוס. מרסלו בעידן כריסטיאנו 2009-2018, ולפניכן ואחריכן הוא לא ממש היה בעניינים - שיחק בקבוצה מפלצתית-היסטורית ברמת הסגל המאוזן שלה וכדומה. לרוברטו קרלוס היו שותפים בהגנה כמו מישל סאלגדו ואלברו מחייה..
דור ידידי, שמתי אותם כמספר אחד בהיסטוריה ומספר שני בהיסטוריה, אי אפשר לטעון שקיפחתי אחד מהם.
מרסלו זה סוג השחקן שאני הכי אוהב, הוא היה מספר 10 מעמדת המגן השמאלי, בשיאו לא פחות טוב מכל קשר מהתקופה שלו.
קיצוני, פליימייקר ומגן בשחקן אחד.
התמזל מזלי ויצא לי לראות אותו בפריים שלו בלייב, ב-2017 בברנבאו (באיירן ברבע וקלאסיקו). איך שהוא שורף את האגף…
הדיון הכי צמוד כנראה שיש, שניהם היו טובים מאד התקפית (לדעתי מרסלו יותר) ושניהם לא היו עילוי הגנתי (כשרוברטו קרלוס עדיף מן הסתם).
בפוטו פיניש אני לוקח את מרסלו ורק בגלל העדפה אישית, לדעתי מהשחקנים המהנים והטכניים אי פעם עם הכדור ואני ממש לא מדבר רק על שחקני הגנה.
דור לא שאני לא מסכים אבל את אותה הטענה אפשר גם לטעון בדיוק ההפך- מרסלו כל הקריירה שיחק נגד בארסה הגדולה של פפ, מסי, צ’אבי, אינייסטה וכו, אני מניח שאם נכין קליפ של מרסלו החלש הגנתית חלק ניכר מהביצועים יהיה במשחקי הקלאסיקו לאורך השנים.
רוברטו קרלוס שיחק מרבית הקריירה נגד פיגו, ריבאלדו וחבורות הולנדים, קבוצות טובות אבל ממש לא ברות השוואה לברצלונה של עשור אחר כך.
ב2004-2006 כשהיה מול רונאלדיניו ואחר כך מסי הצעיר קרלוס לא היה נראה טוב בהרבה ממרסלו.. בכל מקרה דיון מאד צמוד בעיני.
כן ולא. כמובן שיש אמת בדברייך. אבל לפשל בקלאסיקו זו לא בושה. אבל כמו סרחיו ראמוס היו לו את הימים האלה במשחקי ליגה רגילים. אמנם נגד חסוס נאבאס זה בתחילת הקריירה ולפני הנסיקה שלו. אני זוכר את התקשורת צולבת אותו ב-2:2 נגד סלטה ויגו עם אינספור איבודי כדור וחורים. אגב באיכויות של הגנה לדעתי RC כן טוב יותר.
רוברטו קרלוס גם שיחק נגד העוכר הגדול שלנו סמואל אטו, נגד דיוויד בקהאם, פאבלו איימאר. אין במה להתבייש.
כנראה שדל"פ - לא כזה צמוד. מרסלו הוא עילוי כדורגל, הרבה מעבר למגן. רוברטו קרלוס היה מגן שמאלי ענק אבל עדיין “רק” מגן ענק. לצורך העניין אשלי קול ורוברטו קרלוס הרבה יותר צמודים מאשר רוברטו קרלוס ומרסלו.
תסתכל כמה גולים אשלי קול בישל כל הקריירה בקבוצות טובות כמו ארסנל וצ’לסי וגם הבקיע. כולל יכולת בנבחרת במאני טיים. גם בלי להיות פליימקר מחונן עם הכדור - RC הגדיר אגף שלם. אחושרמוטה דל"פ. לא צמוד בכלל. רוברטו קרלוס >>>אשלי קול
לא שולל מה שאמרתי, אמרתי שקרלוס יותר צמוד לאשלי קול מאשר למרסלו.
זה פשוט אומר שמרסלו>>>>>>>>>>>>>קרלוס ואז המשוואה שלי עדיין מתקיימת.
אגב, 8 אנשים בנתיים הסכימו עם הדל"פ, אז זו אולי לא כזו דל"פ אחרי הכל.
מרסלו זה עילוי חד פעמי.
אז איך זה מתכתב עם זה שרוברטו קרלוס כבש הרבה יותר ובישל יותר? ומרסלו שיחק עם כריסטיאנו רונאלדו שחקן התקפה טוב מהאחרים. והוא גם RC היה טוב הגנתית ממרסלו. גם רוברטו קרלוס עילוי פשוט בלי השליטה בכדור האלוהית של מרסלו. ולטעמי יש לו יותר עונות בטופ ממרסלו. הדעה שלך סבבה לגמרי, “השוואת ההשוואות” לדעתי לא. הלייקים בפורום לא אומרים כלום. הנה קיבלת גם ממני
אפשר לבדוק לעומק אבל אני מניח שחלק נכבד מזה נובע מהעובדה שקרלוס בעט חופשיות והרים נייחים.
אני מעריך מאוד את RC אבל מהזכרון שלי לא עולה עילוי כמו מרסלו, הייתה לו בעיטה חריגה והוא היה מאוד מהיר, ובזה זה מסתכם בערך.
השליטה האבסולוטית של מרסלו בכדור זה לא “רק”. בעיני זו היכולת הכי חשובה בכדורגל, ולא זכור לי שום מגן שאפילו קרוב אליו בתחום הזה. היו עוד מגיני על כמו זאנטי, אלבס, פיליפ לאהם, אבידאל, כל אחד מהם ענק בתחומו אבל קוסם כמו מרסלו יש רק אחד. אשכרה התבססנו עליו כנשק ההתקפי העיקרי שלנו למשך לא מעט עונות.
אבל טעם וריח וזה…








