בטח שמתם לב ש...גירסת ריאל מדריד

מרסלו הוא אחד השחקנים הכי מוכשרים ששיחקו בריאל מדריד, לא מגינים, שחקנים בכללי. כישרון על, מבחינת טיפול בכדור היה בין הטובים בעולם טופ 2-3. יש תמיד טיעון של ״גוף עבודה שלם״ דהיינו הצלחה בנבחרת, יכולת הגנתית, משך הפריים וכו.

מבחינתי היכולת בשיא אני מעריך אותה יותר מאשר משך זמן בטופ. ואצל מרסלו הפריים היה מטומטם לגמרי, הוא אשכרה היה הפליימייקר השני הכי טוב בעולם אחרי מסי, נקודת הייחוס של כל ההתקפה שלנו, האיש שדרכו הכול עובר והפנטזיסט מספר 1 על המגרש, זה חריג בכל קנה מידה ואין עוד מגן בהיסטוריה שיכול להגיד את זה.

אני מכבד בחירות אחרות ״שלמות יותר״ אך אני זוכר בבירור איך כל משחק חיכיתי שהכדור יגיע אליו, איך כל נגיעה הייתה קסם טהור ואיך הוא פשוט הפנט, לא נהניתי מאף שחקן שלנו ככה מאז, עבורי הוא הגדול ביותר שהיה בעמדה והבחירה הראשונה שלי לעמדת המגן.

4 לייקים

אחלה מרסלו שבעוד נניח בני ארצו גם היו וואו והכל זרם להם בניגוד אליו ואצלו זה היה מהפך ענק. מרגש ואגדה וסמל והיסטורי ודמעתי כשעזב. אבל אני חושב שחלקכם מתחילים להגזים - ואיפה הייתם כשהוא פרש או עזב אותנו? כבר אז הייתם צריכים לכתוב את כל הטוב הזה. וברצינות - הפליימקר הכי טוב אחרי ליאו מסי זו היסחפות. כי יש צ’אבי, ואינייסטה, ומודריץ’, ודה בריינה, ואוזיל, ואיסקו בפריים שלו.

בכל מקרה מבחינתי הרבה מאוד שמות של מגינים שהוזכרו כאן לא באיזור חיוג גם לא של RC, למעט הברזילאיים ומבחינתי קאפו פחות מהם.

האמת כאן אני חולק עליך. אני חושב שמרסלו לא היה טוב כקיצוני, יש הבדל עצום בין להתמודד מול קשרי אמצע או מול הקיצוני שלך כשיש לך חופש התקפי. לבוא כגל שני זה שונה לגמריי מלהיות הקיצוני, הפוקוס עליך הוא אחר והתמודדות היא אחרת. אי אפשר להשוות את היכולת ההגנתית של הקיצוני מול המגן. אם מרסלו היה מתמודד מול מגנים ובלמים, לדעתי הוא היה קיצוני לא כזה טוב.

לגבי אלבס-הוא היה חור הגנתית רוב הזמן, אבל כשהוא רצה לשחק הגנה הוא היה מדהים.

זו בדיוק ההוכחה לכך שדיבורי המערכים הם מוגזמים לגמרי.
במקרה של מרסלו היה את קרוס שגרם לנטייה של כל המשחק שמאלה. למרות שבציור של ה- 433 הוא כביכול באותו קו של מודריץ’, בפועל התפקיד של שניהם היה שונה כשקרוס יותר אחורה ומשמאל. עם קאסמירו שידע לטאטא בדרך כלל זה שחרר את מרסלו קדימה רוב הזמן. ביהלום עם איסקו זה היה נכון ביתר שאת כי גם הוא נטה שמאלה והעמיס עוד יותר את האגף הזה.

מרסלו קיבל חופש לבטא את היכולות שלו כשהוא אס בבילד אפ ובהשתחררות מלחץ כי אין מגנים כאלה (העונה קיבלנו את פריים פראן גארסיה, צריך לשקול שוב את העמדה הזו), ואז עולה למעלה ועושה מה שבא לו.

יש, לפעמים, לאוהדי בארסה יכולת נפלאה להמעיט בערכו של מסי כי אז צריך להודות שכל מיני התפלספויות והתפלפלויות לאורך השנים הם קצת חסרות משמעות. על האיש הזה היו ליטרלי 5 זוגות עיניים כמעט בכל רגע נתון. רק זה לבד מסביר חלק גדול מהחופש שהיה לאלבס. אני יכול לתת לך עוד חמש טיעונים כאלה בקלות.

כבר התחלת ואין לי כוח לקרוא את הטיעון שלך. נתקו את החרא הזה מהדיונים כבר.

מסי מטורף והוא שיפר את כל מי שמסביבו. אני מסתכל על היכולות של אלבס גם בלי מסי.

אני גם יכול להגיד שמרסלו לרוב היה טוב מאוד בערבים הגדולים בליגת האלופות אבל זו מוטיבציית שיא וכדומה. הרי אני לא יכול להציג את המשחק של מרסלו נגד באיירן מינכן ואריאן רובן שם ב-2017 (הסתדר איתו מעולה באחד על אחד וגם הציל שער מהקו, קינח עם הבישול לכריסטיאנו רונאלדו שהיה בנבדל) כדוגמא ליכולת ההגנתית שלו. אם רוב הימים במשרד הם אחרת, מכל סיבה שהיא - אז העובד “פחות מצטיין” בתחומו.

דניאל אלבס היה מגיע להיות אגדה ומגן היסטורי גם בלי ליאו מסי, שהוא פקטור עצום. בסביליה זה היה השחקן שחששו ממנו עם כל הכבוד לחסוס נאבאס ולואיס פביאנו, פרדי קאנוטה..

אגב אני עוד מעט מקבץ פה את המספרים של המגינים הגדולים בעידן המודרני וכל אלה שהציגו את רוברטו קרלוס בהשוואות לא נעימות ירגישו רע עם עצמם! :face_savoring_food:

אגב - אוהדים שמרשים לי לקחת חלק ממה שהם כתבו ולפרסם בפייסבוק עם קרדיט כמובן - לגבי הרוברטו קרלוס VS מרסלו - אשמח אם תכתבו לי בפרטי

בלי מסי היה לפחות 30% פחות טוב, כמעט כמו כל מי ששיחק ליד מסי.

אם מרסלו ומודריץ’ היו משחקים ליד מסי לא היה פה דיון מי המגן הכי טוב בהיסטוריה ומי הקשר הכי טוב בהיסטוריה, למרות שמבחינת המגן הטוב בהיסטוריה אין מבחינתי דיון, זה השחקן השני שאני הכי אוהב בהיסטוריה של המשחק, מרסלו.

ניר כתב: “תסכים איתי שלהעביר עשור כמגן על הקו של מסי זו פריוילגיה מטורפת שמאוד קשה להתעלם ממנה.”

אתה כתבת: “זה טיעון שאני פחות מתחבר אליו, כי קשה למדוד כמה מסי באמת קשור ליכולת שלו”
וכתבת גם: “מסי מטורף והוא שיפר את כל מי שמסביבו. אני מסתכל על היכולות של אלבס גם בלי מסי.”

אני לא ממש מצליח להבין איך אתה מתמודד עם הטיעון. העובדה שזה לא מדיד (אתה מצפה לקבל את זה באחוזים?) לא אומרת שההשפעה הזו לא קיימת.

יש הבדל בין דיוני פיפי קקי כמו למשל דיוני קיפוח שופטים, הודעות ששלחת פה בעשרות לאחרונה, לבין טיעון ענייני כמו שלי. הטיעון שלי, ואני עומד מאחוריו ויכול להסביר לך אותו, הוא שאוהדי ברצלונה לא פעם מסבכים את הפשוט כשזה מגיע למסי כי קצת קשה להודות שהחלק שלו בפאזל משמעותי בסדר גודל מכל מיני נימוקים אחרים של טקטיקה, רוח המועדון וכו’. וכן, זה אופייני לאוהדי ברצלונה ומכאן ההכללה שהיא רלבנטית במקרה הזה כיוון שהיא נובעת מהרצון של האוהד להאמין במה שיותר כיף להאמין.

9 לייקים

וואלה כתבתי את זה תמיד … גם כשעזב וגם כשליבי נחמץ
לראות אותו יורד מגדולתו עם התרסקות פיזית מפוארת. אני זוכר מה הרגשתי כשהוא קיבל את הכדור, קרנבל בריו, ולזה אין תחליף.

אתה מתכוון שמבחינתם מצד אחד אי אפשר לערער על הקביעה שמסי הגדול מכולם בהיסטוריה בפער ענק אבל מצד שני אי אפשר לטעון שהוא הפך את השחקנים לידו להרבה יותר גדולים ממה שהם באמת ?
או על זה שמסי הוא הגדול מכולם אבל מצד שני מאמן אחד מאוד מסויים הוא האחראי הבלעדי על בניית ‘‘הקבוצה הטובה בהיסטוריה’’ בגלל טקטיקות חדשות והמצאת הכדורגל מחדש ?

4 לייקים

לא כתבתי שאני לא מסכים שיש השפעה, לא כתבתי שזה לא נכון, כתבתי שאני פחות מתחבר לטיעון הזה בגלל מה שאמרת בעצמך-זה לא מדיד. כשזה לא מדיד אז כל אחד יכול לזרוק את זה לדיון ולהגיד ״זה למה הוא טוב״ או להמציא מדידה של 30%.

ושוב, אני אחזור על אותה טענה-דניאל אלבס היה המגן הכי טוב בעולם גם לפניי מסי במדי סביליה. הוא היה מגן מעולה גם ביובה וגם בפריז וגם בברזיל ללא מסי.

לגבי המונולוג שלך על אוהדי ברצלונה-המשקעים שלך עם אוהדי ברצלונה לא קשורים אליי, תפנה לאנשי מקצוע או אל האוהדים האלה שאתה מדבר עליהם. אני מייצג את עצמי לא את אוהדי ברצלונה.

ולא כיף לי להאמין בכלום. אני בכלל שנאתי את דניאל אלבס רוב הזמן ורציתי שהוא יעוף הרבה לפניי שהוא עף. אתה נובח על העץ הלא נכון.

להמציא עובדות זה לא יותר גרוע ?
אלבס ברוב הקריירה שלו בברזיל גם כשהיה ‘‘המגן הטוב בעולם’’ היה עדיפות שנייה אחרי מייקון.

גם הקופה אמריקה 2007 שאלבס ‘‘הביא כשחקן מוביל’’ כדי לטעון שהוא הצליח יותר ממרסלו כל הטורניר מייקון היה המגן הפותח, רק שבגמר הוא נפצע מוקדם ולכן אלבס נכנס במקומו וגם הבקיע, זה הספיק לך להמציא סיפור שלם, אבל לא מפתיע אתה הרי ידוע כמספר סיפורים מדופלם.

6 לייקים

בקופה אמריקה 2007 יש לדני אלבס שני משחקים בהרכב. צ’ילה ואקוואדור בשלב הבתים. הוא לא שיחק ברבע הגמר בגלל צהובים, בחצי הגמר היה על הספסל ובגמר כאמור נכנס בדקה ה-34 בשל פציעה - של הקשר אלאנו - ההוא ממנצ’סטר סיטי, ועשה גול גדול.

במונדיאל 2010 הוא סופסל בשני המשחקים הראשונים ואז השלים 90 דקות בכל שלושת הבאים. הוא שיחק כקשר ימני אגב.

אני זוכר שעפתי על עונת 2007-08 של גוטי בה סיים כשיאן הבישולים של הליגה עם 15, ודני אלבס מעמדת המגן רוב הזמן עשה שני בישולים פחות. שנה קודם לכן אגב בעונת ה-“סביליה הגדולה בכל הזמנים” המספרים מאוד נמוכים.

ביובנטוס זה כבר היה במערך של שלושה בלמים לא בגללו אבל לבטח עזר לו אבל כן לצערי הוא היה מגן מעולה.

אגב בדקתי סתם מסקרנות - במספר ההופעות בנבחרת אין עוררין שדני אלבס >>>מרסלו, לגבי ההופעות במונדיאלים זה יותר צמוד משחשבתי.

אגב הבטחתי לכם - כדי שתרגישו רע:

-רוברטו קרלוס: 1996-2007 - רשם 527 משחקים: 69 שערים ו-117 בישולים [ריאל מדריד]
-מרסלו: 2007-2022 - רשם 546 משחקים: 38 שערים ו-103 בישולים [ריאל מדריד]
-דני אלבס: 2003-2016 - רשם 657 משחקים: 38 שערים ו-143 בישולים [ברצלונה בלבד: 22 שערים ו-105 בישולים ב-408 משחקים]
-קאפו: 1997-2008 - רשם 384 משחקים : 12 שערים ו-57 בישולים [רומא ומילאן]
-חאבייר זאנטי: 1995-2014 – רשם 858 משחקים: 21 שערים ו-37 בישולים [אינטר]
-פיליפ להאם: 2005-2017 – רשם 517 משחקים: 16 שערים ו-70 בישולים [באיירן מינכן]
-ג’ורדי אלבה: 2012-2023 - רשם 459 משחקים: 27 שערים ו-99 בישולים [ברצלונה]
-אשלי קול: 2000-2014 - רשם 565 משחקים: 16 שערים ו-54 בישולים [ארסנל וצ’לסי]
-דויד אלאבה: 2011-2021 - רשם 421 משחקים: 33 שערים ו-55 בישולים [באיירן מינכן]

בדקתי גם את פטריס אברה, לא התעצלתי, אבל מספר הבישולים שלו היה כל כך נמוך עד שחשבתי שזו טעות בנתונים.


אפילו כשאתה צודק אתה טועה.

מייקון באמת היה המגן הפותח, דניאל אלבס נכנס הרבה בתור קיצוני והם שיחקו ביחד. הוא עדיין היה שחקן ענק וכן גם כבש בגמר. זה החותם שהוא השאיר. הוא גם נבחר לשחקן המצטיין בקופה 2019 וזכה בו כקפטן נבחרת ברזיל. זה החותם שהוא השאיר. הנקודה היא אותה נקודה-דניאל אלבס הוכיח את עצמו במקומות אחרים. מתי מרסלו נתן טורניר גדול בנבחרת?

האמת היא שמייקון גם היה מדהים, לפחות עונה אחת תחת מוריניו.

סליחה שאני קוטע את הדיון המדהים שאני גרמתי לו - זה שווה את זה:

בדיוק 18 שנה לטאמודאזו. שני מחזורים לסיום העונה - עונת 2006/07, ריאל מדריד וברצלונה ראש-בראש נאבקות על האליפות כשהן בשיוויון נקודות ומשחקות במקביל. ריאל מדריד עם פאביו קאפלו מתארחת בלה רומארדה של סראגוסה עם האקס סזאר והחלוץ האדיר דייגו מיליטו - שרצתה אירופה; ברצלונה אירחה בקאמפ נואו את היריבה אספניול לדרבי ענק, עם ראול טאמודו ואיבן דה לה פנייה וכשהפריקוס בעונה ענקית הגיעה לגמר גביע אופ"א. ברצלונה פתחה את העונה כפייבוריטית ברורה.

כל תמונה, ציטוט אייקוני או וידאו שנצרף כאן ואולי אפילו לא הטירוף של נדב יעקובי לא יצליח להעביר את המסר ואת הצמרמורת והרעידות שחשנו באותן הדקות. “ארץ שלמה יוצאת מדעתה”. זה שווה ספר שלם!

“באותו יום בלתי נשכח בתשעה ביוני 2007, הכדורגל הספרדי את אחד הערבים והמשחקים המרגשים והדרמטיים ביותר בתולדותיו”, הגדירו זאת במארקה. “תוך 18 שניות הייתה תפנית מדהימה והכל השתנה לחלוטין!”. תקציר האירועים:

-דקה 30: 0:1 לאספניול בקאמפ נואו - ראול טאמודו.
ריאל מובילה בנקודה.

-דקה 32: 0:1 לסראגוסה - דייגו מיליטו כובש בפנדל.
-סטטוס קוו - ריאל עדיין ראשונה

-דקה 47: ברצלונה משווה ל-1:1 - ליאו מסי.

-דקה 57: מהפך של ברצלונה - מסי מבקיע שער לא חוקי עם היד.
הפער בצמרת: ברצלונה בפור 3 נקודות.

דקה 57: רוד ואן ניסטלרוי משווה ל-1:1 מיד אח"כ
כעת ריאל בפיגור שתי נקודו

דקה 64: השני של דייגו מיליטו - 2:1 סראגוסה
הפער עומד על שלוש נקודות לברצלונה

דקה 89: ואן ניסטלרוי עם צמד משווה ל-2:2.
ריאל עדיין שנייה, בפיגור שתי נקודות, כי ברצלונה הוליכה אבל כעבור 20 שניות…

-דקה 90: ועכשיו אספניול משווה ל-2:2 - ראול טאמודו.
ריאל מדריד חוזרת למקום הראשון - בשל יתרון במפגשים הפנימיים.

כמובן נציין שוב את כובש הצמד רוד ואן ניסטלרוי, שתי נגיעות ברחבה - הגול הראשון בנגיחה אחרי בישול של סרחיו ראמוס, והשני בדחיקה עם הרבה לב ונשמה - ושני שערים. הוא כבש שבעה משחקים ברציפות! זכה בפיצ’יצ’י. ברצף הזה היו לו עשרה שערי ליגה. גם שווה אזכור משחק הלחימה של דיוויד בקהאם שהיה פצוע והמשיך לשחק ולתת הכל, וגוטי שעלה מהספסל ושינה את המשחק.

הרכב ריאל מדריד: איקר קסיאס| סרחיו ראמוס, איבן הלגרה, פאביו קנבארו, רוברטו קרלוס| אמרסון (גוטי, 46), מהמאדו דיארה, דיוויד בקהאם| רוביניו (חוסה אנטוניו רייס, 66), ראול (גונסאלו היגואין, 46) ורוד ואן ניסטלרוי

במחזור הסיום ברצלונה רמסה את חימנאסטיק אבל האליפות חזרה הביתה לסנטיאגו ברנבאו עם 1:3 על מאיורקה בפרידה של רוברטו קרלוס ודיוויד בקהאם. אליפות מספר 30 עם גיבור בלתי צפוי: חוסה אנטוניו רייס ז"ל.

2 לייקים

דיון ברדיו מארקה על הבלם החדש שלנו: “דין האוסן הוא בלם מרכזי נהדר ויש לו הרבה חוצפה מעבר לאיכויות, אבל עליו להיזהר מהלחץ הגדול בריאל מדריד”. רק כשיתחיל הדבר האמיתי נראה אם הוא באמת כה שקט ונינוח ובטוח בעצמו - וזה היה נראה ככה במשחקי הנבחרת.

מה שכן מבחינת הבלמים הצעירים שהגיעו לריאל מדריד סביב גיל 20 - הוא בסיטואציה דומה יותר לסרחיו ראמוס עם חולצת ההרכב וציפיות מ-Day One שיעשה סדר בהגנה בעוד רפאל ואראן (פפה היה לפניו) ואדר מיליטאו (רפאל ואראן) הגיעו להיות בלמים לספסל ולהשתלב תוך כדי תנועה.

האוסן הפך לשחקן ההגנה היקר בתולדות ריאל מדריד כשהוא רק בן 20 וזה מרשים מאוד. אבל ריאל מדריד החתימה כבר בלמים צעירים אפילו יותר. סרחיו ראמוס הגיע מסביליה ברגע האחרון בתמורה לסעיף השחרור שלו כשהוא בן 19 וחצי; רפאל ואראן הצטרף כבר בגיל 18! אחרי עונה אחת בלאנס.

ומנגד רכש ממש חריג היה בקיץ 2006. פאביו קנבארו היה הבלם הטוב בעולם ואחרי מונדיאל היסטורי ב-2006, הגיע כשהוא אוטוטו בן 33. ריקארדו קרבאליו הגיע מצ’לסי בגיל 32.

עוד קצת לגבי בלמים בעידן הנוכחי:

-אנטוניו רודיגר - הגיע בקיץ 2022 בגיל 29 וחצי
-דויד אלאבה - הגיע בקיץ 2021 בגיל 29.
-וולטר סמואל - הגיע בקיץ 2004 בגיל 26
-פפה - הגיע בקיץ 2007 בגיל 24 וחצי
-ראול אלביול - הגיע בקיץ 2009 בגיל 24
-אדר מיליטאו - הגיע בקיץ 2019 בגיל 21
-חסוס ואייחו - הגיע בקיץ 2017 בגיל 20 וחצי

בטח שמתם לב שקרלו שנה שלמה מתעקש בריאל על ויני כקיצוני בצד שמאל שנכנס לבלטה של אמבפה ומפריע לו והורס לנו את העונה, ופתאום במשחקו השני כמאמן ברזיל הוא שם את ויני חלוץ 9 ומזיז אותו מאגף שמאל.

לייק 1

בטח שמתם לב שקרבאחל נכלל בסגל לגביע העולם למועדונים (!)
מסקרן מאוד מה תהיה היכולת ואיזה תפקיד הוא יתפוס בעונה הקרובה, בטח בהתחשב בזה שטרנט הגיע.

בנימה אישית: כיף לראות אותו חוזר.