לגמרי. עליי נפלה ההבנה שאנחנו ה"רעים" ותמיד נהיה כשיצא סרטון הצבועים בזמנו… באותו רגע שיחררתי ימאז הרבה יותר נחמד לחייך בהתנשאות אל אוהדי הקבוצות ה"טובות" 
מבחינתי לפחות ההישג הזה הוא בלתי נתפס. היסטורי ממש.
המילכוד הוא המאזן באותו הזמן בליגה.
אפשר להסביר את זה בחוזקה של היריבה, שגם מאזן האלופות שלה לא רע בעשור הזה ומשתפר אם הולכים מעט יותר אחורנית. אני מקבל את ההסבר הזה ולכן בדיוק הביקורות. אתה טוב יותר מכולם פרט ליריבה הישירה שלך. תארי האלופות לא שכנעו אותי אחרת. את זה צריך לשנות בקרוב.
לרוח הדברים שלך אני מתחבר. אנחנו מפונקים…
נגנב מרדיט, היום הראשון של זידאן חזרה בחדר ההלבשה של ריאל:
5 לייקים
(נכתב אתמול) - רבע גמר ליגת האלופות הערב , נגד מי משחקים? למה אף אחד לא מדבר על ריאל מדריד.
וברצינות: אלה תמיד היו ימים של טירוף עבורי. לכתוב שעות על המשחקים ולקרוא כל מילה בתקשורת, לפרשן עם החבר’ה, ללכת עם חולצה של ריאל מדריד לעבודה או ללימודים ולהתכונן למפגש צפייה מטורף בערב. והיום לא, איזה מוזר . לא ידעתי מה לעשות עם עצמי והיה חסר הריגוש. אחרי שמונה שנים של טירוף(מינימום חצי גמר) - אלופת אירופה הנצחית בשנת שבתון. אבל היא עוד תחזור.
בנושא אחר: המגזין הנחשב Four Four Two דירג את הקבוצות שזכו בליגת האלופות ממארסיי ב-1993 ועד ריאל מדריד של העונה שעברה:
ריאל מדריד 2018 זו שהשלימה זכייה שלישית והיסטורית במפעל אחרי ניצחון על ליברפול(1:3), דורגה במקום החמישי והגבוה ביותר מבין הזכייה שלנו, מקום אחד מעל ריאל מדריד מודל 2017 שהשלימה דאבל הסטורי ופירקה את יובנטוס בגמר חד צדדי - 1:4. במקום השמיני דורגה הקבוצה של הדסימה ובמקום התשיעי הקבוצה של 2002. במקום ה-14 הזכייה בשנת 2000 ואת הדירוג סוגרות הזכייה ב1998(מקום 17) וכן בעונת הבכורה של זידאן ב-2016.
די ברור שקופחנו. בואו נשתעשע בנוסטלגיה. איזו ריאל מדריד הייתה הכי חזקה לדעתכם? ריאל של ראול וזידאן? הקבוצה של אנצ’לוטי בדסימה? או ריאל של זידאן?(לציין את העונה) טקבקו!
בטח שמתם לב שיוסי בניון הודיעה על פרישה.
איך זה קשור אלינו? כנראה שאף אחד לא ישכח את הנגיחה של יוסי במדי ליברפול בניצחון 1-0 בברנבאו.
חשבתי שמגיע לשחקן הענק הזה כבוד גם כאן למרות שבפעם ההיא זה היה נגדנו.
2 לייקים
פינת ההיסטוריה:
![[IMG]](https://scontent.fsdv1-2.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/fr/cp0/e15/q65/57272101_1859155704185435_4751083227878260736_o.jpg?_nc_cat=100&_nc_ht=scontent.fsdv1-2.fna&oh=042e515e2204232bf402034b245472be&oe=5D29214E)
לאליפות הגדולה בהיסטוריה של הליגה הספרדית, אליפות ה-100 נקודות ו-121 שערי זכות - מגיעה חותמת גדולה. וזה בדיוק מה שעשתה ריאל מדריד של מוריניו.
לפני שבע שנים ריאל התארחה בקאמפ נואו מול ברצלונה של גוארדיולה, האלופה בשלוש השנים שלפניכן. סמי קדירה, דווקא הוא, העלה את ריאל ליתרון מוקדם וריאל שברה את שיא השערים מעונת 1989/90, אלא שהמחליף אלכסיס סאנצ’ס השווה.
ואז הגיע הרגע שלו. כריסטיאנו עשה תנועה לעומק, קיבל כדור מושלם מאוזיל ומול ואלדס בעט לרשת מכל הלב. 1:2 לריאל מדריד שתנצח את המשחק ותסגור את סיפור האליפות(אם כי לא רשמית), ובקיצור: Calma, Calma. זו הייתה העונה השנייה הכי טובה בקריירה של כריסטיאנו שהבקיע 60 שערים.
לייק 1
ראול זוכה עם הבחורים בטורניר בינלאומי כלשהו. מרגש זה לא יכול לא להיות
https://twitter.com/RaulGonzalez/status/1119989900198207495?s=19
ריאל מדריד שגדלתי עליה. ריאל מדריד של פעם הייתה קבוצה כזו: נספוג שלושה ונכבוש ארבעה. טוב, אמנם התוצאה הייתה הפוכה בגומלין רבע גמר ליגת האלופות בעונת 2002/03, וריאל נכנעה 4:3 למנצ’סטר יונייטד באולד טראפורד, אבל זה היה הפסד מתוק. כבר 16 שנה חלפו…
בעיקר בזכות האיש שבתמונה, רונאלדו-פנומנו, שכבש שלושער עצום, לא הותיר סיכוי למנצ’סטר יונייטד ואפילו הקהל המארח ידע לתת כבוד לאגדת כדורגל והריע לו כשהוחלף.
בלי יותר מדי מאמץ, ריאל מדריד של דל בוסקה, במשחק בו ראול נעדר בגלל פציעה, כבשה מתי שהתחשק לה. הפנומן, שהיה מהחלשים על כר הדשא במשחק הראשון בברנבאו, התחיל את העבודה עם בעיטה חדה לפינה של בארטז אחרי בישול של גוטי. בהמשך הגיע אחד מהשערים הקבוצתיים היפים בתולדות המפעל כאשר זידאן שלח כדור חכם לרוברטו קרלוס והאחרון יישר רוחב לרונאלדו שדחק לרשת, ואת השער השלישי רונאלדו עשה לבד. ‘הולך ימינה, הולך שמאלה’, כמו שאמר רמי וייץ. היו ימים
3 לייקים
טוב מספיק עם הדיכאון. זוכרים את המשחק הזה? בלתי אפשרי לשכוח. בדיוק היום לפני חמש שנים _ריאל מדריד פירקה 0:4 את באיירן מינכן הטרבליסטית הגאה באליאנץ’ ארנה והעפילה לגמר ליגת האלופות לראשונה מזה 12 שנה. בגרמניה הבטיחו שמחכה לריאל “הגיהנום של באיירן” אלא שלקבוצה של קרלו אנצ’לוטי היו תוכניות אחרות. ראמוס כבש צמד מדהים בנגיחות תוך ארבע דקות ועוד במחצית הראשונה ה-BBC טסו למתפרצת (הפעם היחידה באמת בה עמדו בציפיות) ובייל בישל לכריסטיאנו את השלישי וה-15 שלו במפעל - שיא אירופי. הפורטוגלי השלים צמד בכדור חופשי לפני השריקה. ובאיירן של אז הייתה באמת קבוצת על, אבל פפ קיבל בראש.
צמרמורת, היינו כחולמים, אחד המשחקים הכי גדולים שראינו כאוהדים. כזה שמשאיר לך חיוך למשך ימים ארוכים. עבדכם הנאמן סגר דיל לגמר בליסבון עוד במחצית והספירה לאחור החלה. איזה ימים, אחח איזה ימים!
2 לייקים
![[IMG]](https://scontent.fhfa2-2.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/fr/cp0/e15/q65/56806613_1859223907511948_4181146535192428544_o.jpg?_nc_cat=110&_nc_ht=scontent.fhfa2-2.fna&oh=e6860ef8ce2bbd71a7a63c00733b89f6&oe=5D37249A)
בדיוק היום לפני שנתיים: חצי גמר ליגת האלופות בברנבאו, ריאל מדריד נגד אתלטיקו מדריד . אני הייתי במשחק הזה וזכיתי לראות את כריסטיאנו רונאלדו כובש שלושער גדול וממשיך את הנוק אאוט המפלצתי שלו, אחרי שעשה את זה נגד באיירן מינכן, ואת ריאל מדריד משיגה מקדמה ענקית לקראת הגומלין בויסנטה קאלדרון. שער אחד בנגיחה, השני בבעיטה חזקה מתוך הרחבה והשלישי אחרי בישול של לוקאס המחליף. “השור יושב” כתבו בשער המארקה לכבוד החגיגה החדשה של כריסטיאנו שהגיע ל-400 שערים בריאל מדריד. הקהל? עם השלט המוכר העוקץ את אתלטיקו: Indio Decime Que Se Siente (איך זה מרגיש).
כריסטיאנו רונאלדו, אגב, כבש שלושער נגד אתלטיקו מדריד גם בליגה במשחק הפרידה מהויסנטה קאלדרון. חשבתם שזה יהיה אחרת?..
אתם זוכרים את זה? בפינת משחקי העבר הפעם:
בדיוק ברגע הנכון, עמוק בתוספת הזמן, כדי שבארסה תעשה פאסיו מושלם בברנבאו - גונזלו היגואין, בימים שעוד היה ילד מבטיח, כבש את שער האליפות המרגש בריינו דה נאבארה הגשום והבוצי של אוססונה. המארחת מהתחתית הובילה, ריאל נותרה בעשרה שחקנים, היינצה ספוג הדם התגלגל לדשא למי שזוכר, אבל רובן השווה בנגיחה, ואז הגיע פיפיטה. אליפות מס’ 31, 4/5/2008.
לא רשמי עדיין: יש מצב שזו החולצה שלנו ל-2019/20. גוון זהב יפה מאוד כמו בעונת האליפות עם מוריניו ב-2012/12. לטעמי, העונה המדים היו מזעזעים. בשנה שעברה היה לא רע עם התכלת ואת של 2016/17 אהבתי מאוד.
כריסטיאנו בראיון: “במדריד אנשים אומרים לי: כריס, תחזור הביתה”(וזה משמח). נתתי הרבה לריאל מדריד וגם היא נתנה לי".
לקראת ויאריאל מחר: סרחיו ראמוס לא ישחק וכותרת שחזרה על עצמה: ויניסיוס נגד הדיכאון. צפוי לערוך פרמיירה תחת זידאן גם אם כמחליף. הילד בריא כבר שבועיים.
תמיד אומרים על ריאל מדריד שהיא לא יודעת להיפרד מאגדות העבר: פרננדו היירו, ראול, איקר קסיאס ויש היגידו גם כריסטיאנו רונאלדו. מי שכן זכה לפרידה של אלוף הוא זינדין זידאן. בדיוק היום לפני 13 שנה הקוסם זיזו נפרד מהסנטיאגו ברנבאו במשחק נגד ויאריאל. למעלה מ-80 אלף איש הגיעו לסנטיאגו ברנבאו במשחק חסר חשיבות והכינו תפאורה מחשמלת עם שלטים וחולצות. זקנים, ילדים, ואפילו תיירים - הרבה דמעות היו באותו ערב בסנטיאגו ברנבאו וגם השחקן עצמו דמע. במשחק עצמו, ריאל מדריד לא ממש הצליחה לנצח אבל לפחות לא הפסידה. היא הובילה 0:1 משער של ג’וליו בפטיסטה, פיגרה 2:1 ואלברו מחייה הורחק, אבל הרגע הגדול הגיע כשזידאן נגח לרשת מבישול של בקהאם והשווה ל-2:2. בסיום נפרדו הקבוצות בתיקו 3:3. עוד קצת מהתפאורה - לחצו כאן
ועוד בפינת העבר:
הדבר היחיד אולי שעדיין לא ראיתי מהקבוצה שלי, מריאל מדריד, הוא ניצחון ענק ומוחץ באמת על ברצלונה. מה שכן ראינו הוא משחק בו ברצלונה רועדת מפחד בברנבאו, כשלפני השריקה היא קיבלה ב’פאסיו’ - המסדרון, כמיטב המסורת, את האלופה ששמרה על הכתר שלה. שוסטר הבריק עם קישור מעובה וחופש לראול ורובן מקדימה.
ראול, כמה סמלי, כבש את השער הראשון בבעיטה מסובבת לקורה ופנימה, מה שהיה השער האחרון שלו בקלאסיקו. רובן הכפיל בנגיחה ובמחצית השנייה זה היה קונצרט. היגואין המחליף הבקיע את השלישי, ומחליף אחר, רוד ואן ניסטלרוי שחזר מפציעה, כבש בקאמבק שלו אחרי שרוביניו הוכשל. כמה חבל שבמקום לכבוש את השער החמישי, ריאל ספגה מרגלי הנרי, אבל גם 1:4 זה בסדר והיה שמח באותו ערב. היה שווה לוותר על חגיגות יום העצמאות…
לייק 1
דווקא את המשחק הזה פספסתי, הקלאסיקו היחיד שלא ראיתי, בגלל שהייתי תקוע על הר דב בלי טלוויזיה, אני כזה שחור…
איך נפרדים בצורה מכובדת משחקן שלא הודיע מראש שהוא עוזב? בקיץ אין משחקים,הקבוצה עסוקה בהכנה לעונה הבאה ובמחנות אימונים,אז באמת איך?
מי שפרש במועדון קיבל כבוד כמו זידאן או ארבלואה למשל ואפילו דודק,מי שמתעקש להישאר שחקן הרכב גם כשברור לכולם שהוא לא יכול,עוזב בצורה כביכול לא מכובדת,וטוב שכך,מועדון שנותן לסמלים מקום בהרכב רק ב בשביל ״לתת כבוד״ יגמור כמו מילאן.
כריסטיאנו הוא היוצא מהכלל כי עוד היה אפשר לעשות עליו קופה.
לייק 1
-
-
-
4 לייקים
אגב, כהתרסה הם היו חוגגים בסיבלס. לפחות זה נמנע.
6 לייקים
ההתייחסות הרצינית היחידה שיש לי לעניין הזה, זה אם בראשות מאמן כל כך עלוב, הקטאלונים הולכים לזכות בדאבל שני ברציפות על הראש שלנו, מה זה אומר על הרמה שלנו בשנים האחרונות?
האמת שאין לי שום טיפה של שמחה לאיד. בטח בעונה שאנחנו נראים ככה, אנחנו לא יכולים לשמוח שאחרים לא הצליחו. הם קיבלו רביעייה מליברפול באנפילד, אנחנו קיבלנו רביעייה מאייאקס בברנבאו. יחי ההבדל הקטן.
בכלל, השלב של “שנאה” בכדורגל דיי עבר לי. החיים האמיתיים לימדו אותי שכדורגל צריך לקחת בפרופורציות. אפשר לשנוא את משרדי הממשלה, את הבנק, וכן הלאה. כדורגל? זה רק תחביב. לא היה אכפת לי שברצלונה תזכה בטריפל. אכפת לי מריאל מדריד.
3 לייקים
כל כך מסכים איתך על זה.
אם היית שואל אותי לפני שנתיים שלוש הייתי חוגג כל תיקו של בארסה מול חטאפה, אבל זה עבר… אולי בהשפעת יום הזיכרון, אולי כי לנו כאוהדי ריאל של השנה שהבכנו את עצמנו כל כך הרבה פעמים פשוט אין זכות לשמוח לאיד ואולי כי פשוט התבגרנו…
יכול שזה ילדותי מצידי, אבל אשקר אם אגיד שהפרצופים המאוכזבים שלהם לא עושים לי משהו. ומעבר להכל, עוד טרבל שלהם על הפרצוף שלנו, היה סוגר את העונה הזאת יותר גרוע ממה שהיא גם ככה תיסגר. הוקל לי במידה רבה אתמול.
אגב, ההודעה הקודמת שלי באה לדבר יותר על העובדה שגם כשאין לה יותר מדי מה למכור בארסה לוקח אליפויות ודאבלים ואנחנו צריכים ממש להתאמץ עד שזה קורה.
6 לייקים