נשמה קיבלתם הכי הרבה פנדלים העונה וגם נשרקו הכי מעט נגדכם. למה אתה ממשיך עם זה וחושב שאתה יוצא עם הנתונים לטובתך?
מה לטובתי? לא טענתי כלום. חצי שנה פמפמת לנו את טיעון ה-10:0 המגוחך, ולא ראיתי שום תגובה כשהוא יצא מכלל שימוש. זה הכול.
תעזבו את שביט, הוא עובד עכשיו על הספר החדש שלו שיצא בתחילת העונה הבאה.
הסיפור של ה 10-0 כבר נגמר, עוברים לסיפור הבא.
מקווה שהפעם יהיה סיפור מעניין.
לא אחי, מדובר באותו ספר. אני מבין שגם ספרים אתה לא קורא, אתה קורא רק את המאחורה של הספר.
אני מחכה שהסרט יצא ואז מסתפק בפריוויו ביוטיוב.
זה כל מה שיש לך ? כנראה שפולין לא עושה לך טוב… 
פולין אף פעם לא עשתה טוב ליהודים. את זה אפילו בתקציר אפשר לראות.
לייק 1
מזל טוב זידאן!| תאריך אייקוני בעולם הכדורגל היום, ה-23 ביוני - יום הולדת 53 לאחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה, קונצנזוס בכל פינה על הגלובוס - האגדה זינדין זידאן. שגם כמאמו רשם הישגים חסר תקדים בפרק זמן כלכך קצר במצטבר ועולם הכדורגל מחכה שישוב. נראה שרק נבחרת צרפת (שנרדמה בשמירה עם דידייה דשאן) בראש סדר מעייניו והוא מאז 2021 מחוץ למשחק.
בקיץ 2001 זה קרה - פלורנטינו פרס, נשיא בעל חזון שכבר טילטל את עולם הכדורגל שנה קודם עם החתמת לואיס פיגו - לא הסתפק בזה. החתים אותו על מפית מספרת האגדה, וזידאן עבר לריאל מדריד תמורת 77.5 מיליון יורו - השחקן היקר בעולם, וזה היה שידוך משמיים.
כמה סמלי שבתום עונת הבכורה שלו ועונת המאה של המועדון - זיזו זכה בליגת האלופות לראשונה בקריירה ושבר את הנאחס שלו אחרי שני הפסדים בגמר - עם הוולה המדהים לרשת של באייר לברקוזן בהמפדאן פארק, גלאזגו. ואז, באותו רגע על האולימפוס של הכדורגל - זיזו נגע בשמיים. באותו העת היה זיזו גם אלוף העולם ואלוף אירופה עם נבחרת צרפת, גם אלוף אירופה עם ריאל מדריד וגם השחקן היקר בעולם. והשחקן הטוב בעולם. לא שכחנו את השער בחצי הגמר נגד ברצלונה בקאמפ נואו בצ’יפ נהדר - ואסילינה.
כן, זיזו תמיד קונצנזוס בדיונים האלה. רבים רואים בו כאחד מחמשת הגדולים בתולדות ריאל על אף ששיחק רק חמש שנים בסנטיאגו ברנבאו; ושמו תמיד שם לצד עשרת הגדולים איי פעם. אין שחקנים כמו זידאן - אלוהי הכדורגל היפה ותמיד מתעלה במאני טיים. לצפות בו היה לחזות באומן. חורחה ואלדאנו אמר עליו שזה מדהים - כאילו הוא משחק עם ידיים ולא רגליים, ובעיקר המוח.
גם בעונה השנייה זיזו היה בשיאו. הוא פירק את מנצ’סטר יונייטד בשני רבעי הגמר עם כדורגל מהאגדות (זה היה “הוואלס של זידאן”, נכתב ב-AS) כפי שעשה לבאיירן מינכן שנה קודם; ובלט גם נגד יובנטוס אך הגברת הזקנה הדיחה את ריאל בחצי הגמר כששער שלו לא הספיק. זיזו התנחם באליפות ספרד ותואר חמישי בשנתיים.
בעונה לאחר מכן כוחו החזיק עד למרץ, פחות או יותר כמו הקבוצה, וכמובן ישנם שני שערים אייקונים כמו הוולה נגד ויאדוליד אחרי מסירה של דיוויד בקהאם מהחצי, וגם וולה יפה מאוד נגד ראסינג סנטאנדר גם כן בברנבאו.
אל תדברו איתנו במספרים מיותרים. כמה הבקיע בעונה הזו ומה עשה שם. במשחק הפרידה שלו מהברנבאו נגד ויאריאל ב-3:3 ההוא - 80 אלף איש בכו ובעיקר אמרו תודה. כעבור חודש הגיע למונדיאל בגרמניה לקרב אחרון בהחלט. זיזו רקד על המגרש ומשך את חבריו העייפים שבקושי הסתדרו במוקדמות בלעדיו.
ספרד המרעננת - הודחה; ברזיל של הגלאקטיקוס עם רונאלדיניו, רונאלדו, קאקה ואדריאנו - הודחה; וגם פורטוגל של פיגו וכריסטיאנו. בגמר נגד איטליה הוא כבש בקור רוח מצמרר כבר בפתיחה בפאננקה בפנדל ובמהלך ההארכה כמעט ניצח את המשחק בנגיחה. ואז מטראצי התגרה - הדם עלה לראש - הראש ירד לחזה של האיטלקי - אדום לצרפת, אדום לאוהדים, אדום לכדורגל. אבל גם בלי מונדיאל שני בזהב - לזיזו הייתה קריירה ענקית.
עשור מינוס כמה חודשים הוא חזר לכאן כמאמן. עם אותה הקרחת, הכדור, הכריזמה. מודע לציפיות ולאחריות. כבר במאי הניף את גביע האונדסימה ואז דאבל היסטורי ואז זכייה שלישית ברציפות בליגת האלופות. גארת’ בייל והמספרת. התפטר, נקרא לדגל בעת צרה והביא אליפות. ולמרות ששוב שבר את הכלים ועזב - לעולם לא נשכח אותך ואולי עוד ניפגש. תודה על הכל זיזו. האגדה זידאן. המאמן והשחקן
תאריך ה-24 ביוני הוא יום חג לאוהדי ברצלונה ונבחרת ארגנטינה ועוד אוהדי כדורגל. ליאו מסי בדיוק היום בן 38, וזה אומר שגם לו כמו לכריסטיאנו רונאלדו - לא נשאר עוד הרבה זמן. אחד מהשחקנים הגדולים בהיסטוריה ללא ספק.
מסי הוא מלך שערי הקלאסיקו מאז ומעולם וספק אם שיאו יישבר - הוא כבש 26 שערים נגד ריאל מדריד וגרם לנו להרבה תסכול וכאבי לב. מה שכן - מאז עונת 2017/18 הוא לא הצליח לכבוש אף שער, גם לא כשחקן פריז סן ז’רמן. בסה"כ מסי לא כבש תשעה משחקים ברציפות נגד ריאל מדריד, כאשר באחד מהם עלה כמחליף.
המפעל היחיד בו ריאל הצליחה להתמודד איתו “בקלות” יחסית היה בגביע המלך. ריאל מדריד ניצחה את ברצלונה בשני גמרים ב-2011 עם כריסטיאנו רונאלדו (0:1) וב-2014 עם השער של גארת’ בייל (1:2). בשניהם מסי לא הבקיע, ובעצם באף משחק שלו בקופה דל ריי (סה"כ) שמונה.
בהקשר זה - הנה חמשת היריבים הקשים ביותר שאני זוכר כאוהד ריאל מדריד:
1.ליאו מסי - אין מה לעשות. יכולת להקיף אותו במיטב השחקנים שלנו אם זה צ’אבי אלונסו מקדימה וסרחיו ראמוס ופפה מולו גם כן - וזה לעתים לא עזר.
2.רונאלדיניו - הקוסם, זה שעשה את “הנזק” לפניו. גם הסנטיאגו ברנבאו מחא כפיים במשחק ההוא ב-2006. מפלצת כדורגל.
3.לואיס סוארס - רקורד ההבקעות שלו נגדנו פשוט פסיכי, כולל משחק על אחד שלו בלי מסי - תשאלו את לופטגי.
4.סמואל אטו - לדעתי שחקן ההתקפה שהכי הקשה על רוברטו קרלוס איי פעם. סיוטים עוד מימי מאיורקה
5.ריבאלדו - הכוכב של ברצלונה בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000. גם הוא עם מאזן כיבושים נאה.
-לואיס אנריקה שעבר צד, שמר את ברצלונה רלוונטית במשחקים האלה גם כשהיו אנדרדוג.
שחקנים שמאוד-מאוד הקשו עלינו מקבוצות אחרות: קווין דה בריינה (מנצ’סטר סיטי), קיליאן אמבפה כמובן (פריז סן ז’רמן), ג’ובאני אלבר (באיירן מינכן) וג’יאנלואיג’י בופון שהתעלה נגדנו (יובנטוס)
לייק 1
17 פוסטים אוחדו לנושא קיים: מי יותר גדול? השוואות בין כדורגלנים
אני חייב לומר את זה ומניח שאמרתי את זה כבר בעבר: מזל שהגיע גמר ליגת האלופות האחרון ב-2017 וריאל מדריד הביסה את יובנטוס 1:4 במחצית שנייה חד צדדית לחלוטין. זה קצת הוציא לי את הטעם המר מהמפגשים עם הביאנקונרי שתמיד עשו לנו את המוות. “לה ספטימה” הוא גמר היסטורי (1998) אבל הייתי קטן מדי - בן חמש. זה גמר שהשלמתי “בדיעבד”.
יובנטוס “הרעה” שברה לי את הלב ב-2002/03. הרי הגלאקטיקוס עם פיגו-זידאן-ראול-רונאלדו שהצטרף - זו הקבוצה שחלמו שתביא את הדסימה. ואז עדיין היו שם פרננדו היירו ובעיקר קלוד מקאללה (שהחמיץ את הגומלין). אחרי שתי ההצגות נגד מנצ’סטר יונייטד בשלב רבע הגמר - 1:3 בבית עם אחד ממשחקיו הגדולים של ראול בקריירה, והפסד אמנם 4:3 באולד טראפורד אבל ריאל כבשה שער בכל רגע שרצתה (שלושער של רונאלדו) - הייתי בטוח שנדלג גם על פני יובה. ואז הבנתי שהקבוצה שלי בהחלט לא ‘בלתי מנוצחת’.
למרות שהאיטלקים היו קבוצה שונה לגמרי. עם אדגר דווידס ואלסיו טאקינרדי שנושכים באמצע, עם ג’יאנלוקה זאמברוטה שמתגבר את האגף, עם ליליאן טוראם ועם ג’יאנלואיג’י בופון - ההגנה החזקה באירופה לצד מילאן, וכמובן הקסם בחלק הקדמי.
אנחנו לא כאן כדי לתרץ. הגלאקטיקוס איכזבו. ועדיין. ראול החמיץ את המשחק הראשון במדריד - ניצחון 1:2 “בלבד” שחששתי ממנו - בשל ניתוח אפנדציט. רונאלדו הגיע למשחק לא כשיר במאה אחוז, פתח בהרכב, הבקיע ובהמשך הוחלף. פרננדו מוריינטס בעונה רעה - לא סיפק את הסחורה וזה בטח לא היה הזמן של חאבייר פורטיו. מי שנחלץ לעזרת ריאל היה רוברטו קרלוס.
בגומלין, ראול פתח בהרכב כשהוא עדיין חיוור, ובעיקר כי רונאלדו סובל מפציעה ולכן שולב רק כמחליף - ומייד סחט פנדל. לואיס פיגו החטיא בפיגור 2:0 ולאחר מכן במתפרצת נדבד נעץ את השלישי כשהוא משיג את פרננדו היירו בקילומטר בערך. זינדין זידאן שהיה מצוין בצמד המשחקים - צימק ממש לקראת תוספת הזמן. ריאל התפרקה בלי מקאללה באמצע אבל פלורנטינו פרס כנראה לא למד את הלקח.
אמנם ריאל זכתה באליפות ספרד, לא מעט בשל המעידה של ריאל סוסיאדד בבלאידוס מחזור אחד לסיום - אבל זה לא הספיק. בקיץ של יותר מגלומניה מאשר שפיות - היא ויתרה על מקאללה, זרקה את הקפטן היירו בלי להביא בלם, ויסנטה דל בוסקה לא המשיך - רק משום שלא זכה בליגת האלופות - ובמקומו הגיע אשכרה רק עוזר המאמן ממנצ’סטר יונייטד קרלוס קיירוש. וכמובן הגלאקטיקו של הקיץ דיוויד בקהאם. שנים לקח לריאל מדריד לתקן את העוול הזה. שנים לקח לה באמת לחזור לטופ האירופי.
לייק 1
ככה באמצע המשחק נגד יובנטוס - רשמו ביומנים. הגרלת משחקי הליגה הספרדית לעונה שבפתח עונת 2025/26 - נערכה בשעה זו.
מחזור הפתיחה ב-17 באוגוסט (עשוי להידחות בשל גביע העולם למועדונים) - הבכורה של צ’אבי אלונסו כמאמן ריאל מדריד בליגה - נגד אוססונה בסנטיאגו ברנבאו.
הקלאסיקו הראשון במחזור העשירי בסנטיאגו ברנבאו - כמו בעונה שעברה, ב-26 באוקטובר (באותו תאריך בדיוק). הקלאסיקו השני קרוב לסיום הליגה, מחזור מספר 35, חוזרים לקאמפ נואו המשופץ בתאריך העשרה במאי.
ומה עם הדרבים? במחזור השביעי נפגשים כמוב עונה שעברה - מול אתלטיקו מדריד בדרבי חוץ במטרופוליטאנו ב-28 בספטמבר. דרבי הבית במחזור 29 - תאריך 22 במרץ| מחזור הסיום: ריאל מדריד תארח את אתלטיק בילבאו ב-24 במאי
לייק 1
מצחיק? הרי ברוב המקומות אין סימפטיה יתירה לטורניר מונדיאל המועדונים, כפי שטבס אמר שככל ויהיה ביכולתו הוא יפעל לביטול הטורניר “המיותר” הזה.
“ריאל מדריד שוברת שיאים” - המועדון הלבן משיג שיא היסטורי של משחקים בכדורגל האירופי. ריאל מדריד “כבר עשתה היסטוריה עוד לפני שגביע העולם למועדונים הסתיים”. עם העפלתה לרבע הגמר, הקבוצה מגיעה ל -67 משחקים רשמיים בעונת 2024-25, ובכך תשווה את שיא כל הזמנים למספר המשחקים הרב ביותר ששיחק מועדון אירופי בעונה. עד כה, רק ליברפול בעונת 1983-84 וצ’לסי בעונת 2012-13 הגיעו עד הלום.
כעת השוותה את שיא המשחקים שלה בכל הזמנים (66), שנקבע בעונת 2001-02. בעונה זו ריאל העפילה לגמר הגביע, שיחקה 17 משחקים בליגת האלופות וכן שני משחקי סופרקופה. אם נעפיל לחצי הגמר, הם ישחקו זה יהיה המשחק ה-68. ואם יגיעו לגמר, הם יסיימו את העונה עם 69 משחקים רשמיים , מספר חסר תקדים בהיסטוריה של הכדורגל האירופי. "אבן דרך שתשקף לא רק שיא חדש, אלא גם את הישרדותה ויכולת ההסתגלות של הקבוצה בלוח שנה שדוחף אותם עד קצה גבול היכולת.
הכי הרבה משחקים בריאל מדריד בעונה אחת - יש לכם ספק מי במקום הראשון? פדה ואלוורדה ויש לו לפחות עוד הזדמנות אחת. ורק שניים חצו את רף 60 המשחקים!
63 - פדה ואלוורדה (2024/25)
61 - לוקה מודריץ’ (2024/25)
59 - קמאבינגה (2022/23)
58 - פאקו בויו (1986/87) שהיה שוער
58 - מיצ’ל (1986/87)
58 - רוברטו קרלוס (1999/00)
כבוד ענק ללוקה שאולי לא משחק הרבה דקות אבל בגיל 39 לא נפצע. השיא של ראול למשל עומד על 57 משחקים בעונת 1999/00. כריסטיאנו רונאלדו עם פעמיים 55 משחקים.
“התחדשות טוטאלית” בריאל מדריד - כותרת מדויקת במארקה. ספק אם זה קרה איי פעם. אף אחד מארבעת המאמנים הראשיים במועדון לא ממשיכים. קרלו אנצ’לוטי הוחלף בצ’אבי אלונסו| ראול מאמן קסטליה נפרד ובמקומו קפץ כיתה אלבארו ארבלואה| צ’וס מטאו מאמן קבוצת הכדורסל עזב “בהחלטה הדדית” (כך לפי הודעת המועדון) על אף שזכה באליפות שנייה ברציפות - בעיקר בגלל הכישלון ביורוליג וסרחיו קאריולו יחליפו - זה קרה ממש רשמית אתמול בלילה וקאריולו יגיע אחרי שיסיים עם נבחרת ספרד בטורניר בקיץ| גם מאמן קבוצת הנשים של המועדון אלברטו טוריל הוחלף.
העזיבה הראשונה שפורסמה היא של אנצ’לוטי, הכרזה שיצאה בכלל מצד נבחרת ברזיל על מינויו כמאמן. ראול הוא היחיד שעזב מבחירה, להתרענן ולצאת לדרך חדשה, כל השאר - בגלל עונה לא מספיק טובה לטענת הנהלת המועדון ו’המשרדים הגבוהים’. למטאו, בדומה לאנצ’לוטי - היה חוזה לעוד עונה. אבל הוא שילם על הכישלון “בליגת האלופות של הכדורסל” - על כך שלא העפיל לפיינל-פור. טוריל לא זכה באף תואר עם הנשים..
לייק 1
“התמונה ‘שהציתה’ את גונסאלו גארסיה”, זו הכותרת במארקה. בטח כבר ראיתם שישנו מנהג חדש - תמונה של קבוצתית של שחקני הקאנטרה שבכל שנה מחזקים את ריאל מדריד בפרה-טמפורדה, והעונה גם בטורניר הזה. בתמונה אפשר לזהות בצד ימין למעלה את חאקובו ראמון, את חואן מרטינס שנפצע, ראול אסנסיו שני מצד שמאל, גם אלבארו רודריגס החלוץ כאן, המגן השמאלי רוברדור, סזאר פלאסיס, פראן גונזאלס, מריו מרטין, לורנו אגואדו, וניקו פס.
מי לא כאן? גונסאלו גארסיה. גונסאלו החל את העונה שעברה 2023/24 בצורה טובה עם צמד במחזור הפתיחה, אפילו ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת, אך נפצע וסיים את העונה חודשיים לסוף. פציעת השריר הזו מנעה ממנו לקבל את הקריאה מקרלו אנצ’לוטי לקדם העונה וזה שבר את ליבו. “זו הייתה ההתחלה של גונסאלו שמנצח את כולם כעת. לפני שנה הוא לא היה בתמונה - תרתי משמע, עוכשיו הוא במרכז תשומת הלב”.
זה נבנה צעד אחר צעד, תחילה היה המנהיג הבלתי מעורער של קסטיליה של ראול. שער ניצחון על לגאנס מיד כשעלה מהספסל בגביע המלך - הראשון שלו בקבוצה הבוגרת, לבסוף 25 שערים בקסטיליה בסה"כ כמעט כמו שיא כל הזמנים, ומאז הוא ניצל כל צ’אנס שקיבל מצ’אבי אלונסו בטורניר ולא זז מההרכב. כמובן שהווירוס ממנו סבל קיליאן אמבפה עזר, אבל מכאן ואילך זה רק הוא.
שיזמן את קמאבינגה לשחק קיצוני ימני.
4 לייקים
מתנצל מראש:
התחושה במשחק נגד פריז סן ז’רמן בהחלט הייתה זהה (בהמשך לטור דעה הקודם מה-AS) לתבוסה 4:0 בקלאסיקו הביתי בסנטיאגו ברנבאו - בעיקר בגלל התוצאה, כי באותו קלאסיקו המחצית הראשונה הייתה צמודה עם יתרון קל לריאל. אבל תחושת החוסר אונים הזו ליוותה אותנו כל העונה (למשל בסופרקופה שם תבוסה 5:2 מאוד משקרת), וזה היה ככה גם ב-4:0 נגד מנצ’סטר סיטי ב-2022-23, וזה נמאס. תחושה שאתה פשוט מת שהמשחק ייגמר וחושש מתבוסה שתזכור לעד. אסור להתפרק, זה חמור, אבל קבוצות לפעמים מפסידות 4:0 כשהן משחקות לא כל כך גרוע. במקרה שלנו זה לא היה ככה.
ובקיצור: ב-Transfermarkt קיבצו את התבוסות הכואבות של ריאל מדריד ב-15 השנים האחרונות. ארבע מהן העונה וחמש מהן נגד ברצלונה בסה"כ. כמובן שכולנו זוכרים גם את הבושה נגד אייאקס בסנטיאגו ברנבאו ב-2018-19 - משחק שהיה סופו של עידן. ה-4:1 נגד ולנסיה במאסטייה ב-2020/21 היה הזוי, “משחק הפנדלים” עם קרלוס סולר כמו שאומרים והמשחק היחיד של זינדין זידאן כמאמן ברשימה, זה גם לא היה ממש כואב, סתם מעצבן. קרלו עם חמישה משחקים פה ברשימה כולל קלאסיקו 2022 השחור תרתי-משמע. ממש קצת אחורה, פברואר 2015: תבוסה 4:0 בוויסנטה קאלדרון בדרבי בליגה, גם כן עם קרלו.
במבט על שנות ה-2000 - הייתה תבוסה מחפירה מאוד למאיורקה בסנטיאגו ברנבאו דווקא ב-2002-03 המוצלחת, ובעיקר ההפסד הנורא מזה שנים - תבוסה 6:1 לסראגוסה בחצי גמר גביע המלך ב-2005/06. כמובן שני קלאסיקוס כואבים מאוד. בליגת האלופות ריאל הובסה 4:0 מול ליברפול באנפילד בגומלין שמינית גמר 2008/09.
ברצלונה ספגה 8:2 נגד באיירן מינכן בבמה הרבה יותר גדולה והתוצאה היסטורית הרבה יותר, הרי 0:4ים יש בכל עונה, אבל אני לא יודע כמה פעמים לאוהדיה היו את התחושות האלה של פחד שיגיע עוד גול או שניים וזה יהיה הפסד שאי אפשר לקום ממנו. אולי ב-4:0 נגד ליברפול באנפילד ב-2018.
כל משחק. כל פאקינג משחק.
2 לייקים
בטח שמתם לב שדון קרלו לא פה בסהכ חודש, וכבר הדיבורים על אגו, אינטריגות, חוסר מאמץ ובסה״כ תחילת הטלנובלה הריאל מדריד הקלאסית כבר פה.
לריאל מדריד יש DNA ייחודי מאוד, הדרך שבה קרלו הוביל אותנו להצלחות לא לוותה בכדורגל מוצלח במיוחד אבל כן הצליחה להשקיט לכמעט 0 את כל הדרמה.
אני רוצה כדורגל מודרני סוף סוף, ולשם כך המועדון יצטרך לתת גב מלא לאלונסו להיות בשליטה מוחלטת מקצועית, גם אם זה אומר שאמבפה ביציע, מעניין אם יצליחו…
לייק 1