אני חולק עלייך לחלוטין האמת, זו ירושה של דון קרלו שלא שלט בשום דבר בעונה החולפת ולא מעט בגלל זה (כוכבים שבעים/עצלנים/לא מחוברים) הלכה העונה והושפלנו בלי סוף. לזה היה משקל לא פחות מכריע מהפרישה של קרוס והפציעות של קרבחאל והשאר. כשג’וד רק הגיע הוא היה עם פחות אגו. טבעי שמאמן חדש וחכם ירצה לעשות שריר ולתקן בעיה קריטית.
זה נכון אולי לפרק א’ של קרלו, הקבוצה עם כריסטיאנו ובייל וראמוס - עד שבייל היה אגואיסט במאסטייה ודרש לשחק במרכז.
כאן בין היתר ייבחן פלורנטינו פרז. האם יתן גב לאלונסו. נגמרו הימים של עליונות הסגל של ריאל מדריד. נדרשת קבוצה שהמאמן הוא הכוכב הגדול שלה. המשחקים מול ברצלונה, ארסנל ופאריז לא הותירו לנו מקום לספק. אמבפה, טוב ככל שיהיה, לא יעזור לנו מול קבוצות מאומנות יותר.
מבחינתי מדובר בשנת מפתח עבור ריאל מדריד. לא רק מקצועית אלא בראש ובראשונה מנטלית.
ככל שבקבוצה יש פחות כוכבים, יהיו פחות מלחמות אגו. בריאל נדרש “חינוך מחדש”. כולם חייבים להבין שהצלחה קבוצתית היא המפתח להצלחה אישית, ולדעת שהמאמן מחפש קודם כל הצלחה קבוצתית. אם מישהו “נפגע” - שיתכבד למצוא מקום אחר שיסכים להכיל אחד כמוהו.
אבל לפני הכל, צריך שגם ההנהלה (פלורנטינו) תבין ותפנים. אחרת נדבר על “הסגל המושלם” או “ארבעה מועמדים לכדור הזהב” בקבוצה שתילחם על סגנות ולעתים על טיפוס מעבר לשמינית הצ’מפיונס.
אני לא זוכר כל כך הרבה דרמות חדר הלבשה תחת הדון, להחזיק אותם מרוצים לרוב הוא ידע, במחיר הכדורגל אבל ידע.
האמת שברוב המועדונים ובטח שאצלנו הנוסחה די דומה- אם מנצחים, במומנטום חיובי וזוכים בתארים אז על פי התקשורת כולם חברים טובים ויש אידיליה, אם הקבוצה מפסידה מתחילים הדיבורים על מחנאות ו"רעל בחדר ההלבשה".
הצלחה קבוצתית תשתיק הכל. כשלא עומדים ביעדים של תארים- מחפשים תמיד סיבות למה. הגיבוי למאמן בעיני חייב להיות אוטומטי לעשות מה שהוא מוצא לנכון מבחינה מקצועית, אחרת איך הוא יוכל להנחיל לקבוצה את הדרך שהוא אחראי עליה?
‘המרתון’ של פדה ואלוורדה - שיא בדקות| כשהכדורגל הולך והופך למרתון - פדה ואלוורדה עומד בפרץ ולא נח לרגע. פדה “קובע את שיא העולם בדקות”, הרימו במארקה והגרפים פה לפניכם. אף אחד לא שיחק יותר מהקשר האורוגוואי העונה, עם 6,116 דקות ב-72 משחקים במדי ריאל מדריד (65) והנבחרת (שבעה). הוכחה לכך היא שבמהלך העונה הוא החמיץ רק שלושה משחקים: נגד ג’ירונה ובטיס בליגה ונגד ריאל סוסיאדד בגביע. הוא היה מחליף אך נכנס לאחר מכן נגד סלטה ויגו, ראיו וייקאנו ולגאנס, ונגד בוליביה עם נבחרתו.
ברונו פרננדש עוקב אחריו, אבל עם יותר מ-300 דקות הפרש, ובמקום השלישי נמצא מייק מייניאן, שוער מילאן. ישנם שני שחקני לה ליגה נוספים בטופ - יאן אובלאק במקום העשירי (5,190 דקות) ופדרי במקום ה-13 (4,611). הקפטן השני שלנו שהיה הקפטן בגביע העולם למועדונים ויענוד את הסרט לא מעט העונה - העוגן גם של צ’אבי אלונסו אחרי שקרלו אנצ’לוטי נהנה ממנו.
ועוד: גונסאלו גארסיה הוא הכובש המצטיין בגביה העולם למועדונים! אמנם הוא לא היחיד שכבש ארבעה שערים, היו עוד שלושה - אך הוא היחיד שגם הוסיף בישול ולפי הקריטריונים בטורניר הוא זה “שהוכתר”. גונסאלו גם בנבחרת הרשמית של הטורניר.
אני מלא אהבה והערצה לפדה מיום ליום, מרגש שהוא יהיה הקפטן השני ובעצם יענוד את הסרט המון בעונה הקרובה. אני חושב שעוד מעט צריך לפתוח לו ת’רד משלו. שלא ייגמר לעולם ורק בריאות ומנוחה בפגרה הקצרצרה הזו.
מת לראות מה צ’אבי אלונסו באמת מתכנן לו העונה ואתבאס מאוד אם הוא לא יישאר בסגל הקבוצה, זה חבל מאוד.
אולי שמתם לב לזה, אבל צמחנו בהגנה בכמה סנטימטרים טובים הקיץ הזה.
בהשוואה לעונה החולפת, 3 מתוך ארבעת שחקני ההגנה הפותחים שלנו הוחלפו. בעוד רודיגר נשאר שחקן הרכב, שלושת השחקנים האחרים הוחלפו.
אסנסיו 184 → האוסן 197 = +13 ס"מ
לוקאס/דני 173 → טרנט 180 = +7 ס"מ
פראן גרסיה 169 → קרראס 186 = +17 ס"מ
שוב פעם אפשר להגיד שטרנט לא כזה שדרוג, כי למרות שהוא לא נמוך אני לא זוכר סיטואציה שהוא לוקח כדור עם הראש. בטח לא לעומת קרבחאל שהיה פייטר רצח וידע להגיע לכדורים מדיי פעם. אבל חוץ ממנו, אפשר לומר ששדרגנו את אחת מהחסרונות הכי גדולים שלנו, והוא משחק הגובה.
אחד מהדברים שהכי חשוב לנו להחזיר זה את האיום מהמצבים הנייחים. בעבר היה לנו את בייל רונאלדו ובנזמה, כל אחד מהם נוגח בחסד, וזה עוד לפני שהזכרנו את ראמוס וקסמירו שגם היה נותן לנו שערים חשובים מדיי פעם במצבים נייחים. היום ההתקפה שלנו לא יודעת לשים כדור ברשת עם הראש ואנחנו ראינו כמה זה קריטי בעונה שעברה.
אני מקווה שעם האוסן, קרראס, רודיגר (וייתכן קונאטה אם מסתכלים לרחוק), טשואמני וג’וד, תהיה לנו יותר נוכחות בגובה, ובייחוד במצבים נייחים.
מחזק, הנה הסטיסטיקה
ריאל כבשה רק 2 שערים בנגיחות, מקום אחרון בליגה (שניהם של בלינגהם). לשם השוואה, בארסה כבשה 10, אתלטיקו 6.
ריאל ספגה 9 שערים מנגיחות, מקום 3 מהסוף בליגה. לשם השוואה, בארסה ואתלטיקו ספגו 4 כ"א, מקום ראשון בליגה. זה למרות שהג’רפה בשער של ריאל יכול להגיע לכל כדור גובה בלי לקפוץ.
אבל אני לא חושב שזה בהכרח עניין של גובה, לפחות בהגנה. קוברסי ואיניגו לא גבוהים במיוחד, אבל בארסה לא סופגת הרבה מנגיחות. זה עניין של מיקום, כוח במאבק על המקום, נחישות ותיאום, בנוסף לגובה.
בהתקפה זה עניין הרבה יותר אישי. נוגח טוב הוא סכנה ממשית. בודימיר לא שחקן גדול ולא גבוה במיוחד, אבל הוא עם 7 נגיחות.
בהגנה זה גם עניין של אגרסיביות ונוכחות. בעבר היינו עם מפלצות רעות עם שליטה בגובה, בעיקר קסמירו ראמוס פפה. אפילו ואראן הילד טוב ירושלים היה עדיף בגובה ובלכלוך על כל השחקנים שלנו למעט רודיגר. יתר הבלמים שלנו וטשואמני הם לא מאותו סגנון.
בהתקפה פשוט אף אחד לא יודע לנגוח, אין מה להתעמק.
הבעיה שלקחו את זה מאתר capology שמתימר לדעת שכר של כל שחקן ושחקן.
זאת הערכה כלשהי , כמו שטראנספרמארקט עושה הערכות לשווי השחקן, ויכול להיות הבדל גדול בין זה לבין האמת.
למשל, סך השכר לפי האתר הוא 300M יורו לשנה, וזה נמוך מדי. אפשר להשוות למקורות אמינים כמו דו"ח של ריאל עצמה, כדי לראות שזה נמוך בעשרות אחוזים.
הסתכלתי גם על בארסה, לפי האתר סך השכר הוא 200M, כשידוע לכולם שבארסה בצרות והשכר מעל 400M.
הזמן עובר מהר. פדה ואלוורדה שעבור רבים מאיתנו יהיה לנצח ‘הילד הנצחי והמרגש’ - כבר בן 27, הגיל בו מתקרבים לשיא הקריירה. הקשר שהגיע מאורוגוואי הוא מדרידיסטה בכל רמ"ח איבריו. הלב הפועם של ריאל מדריד, הרגליים והריאות. זה שתמיד מקריב את עצמו את עצמו - משחק בכל עמדה, משחק את כל המשחקים ולראייה השיאים ששבר בעונה האחרונהף משחק גם כשהוא לא בריא. “אני אמשיך עד שהרגליים שלי לא יוכלו יותר” (לאחר הניצחון ההירואי על מנצ’סטר סיטי ב-2022). צ’אבי אלונסו השווה אותו לסטיבן ג’רארד שהוא שחקן היסטורי.
המהירות המסחררת, חוכמת המשחק - לאו דווקא לשים שחקן מול שוער למרות שהוא בהחלט מסוגל לכך, אלא שהוא מקריב למען הקבוצה ומזהה את הבעיה עוד מראש, יכולת התיקול, כמובן בעיטת התותח. התשוקה. יש שחקן שעושה פעולה ששווה גול במשחק, ויש שחקני הגנה או שחקנים דפנסיבים שעושה פעולה שהיא מניעת שער.
התאהבנו מהרגע הראשון אפשר לומר, כבר ב-2018/19, החשוכה, ומי שלא - אז בעונת 2019/20 כשהיה הקשר המודרני שלנו עוד לצד ה-CMK. תשאלו את אלבארו מוראטה עם הגליץ’ האייקוני ההוא ואפילו דייגו סימאונה ידע להחמיא. כבר לפני חמש שנים הוא סיפסל את לוקה מודריץ’ וטוני קרוס פה ושם ובמשחקים הגדולים. זינדין זידאן בנה אותו. זוכרים את המשחק במאסטייה? ריאל משווה ברגע האחרון כשטיבו קורטואה עלה להתקפה בקרן, התערב, הריבאונד הגיע לקארים בנזמה. פדה הלך שם לפינה וחגג את הגול כאילו זה גמר ליגת האלופות, כמו אוהד.
הקפטן השני שלנו, יורש מספר 8 של טוני, שכבר ענד את הסרט לא מעט ובדגש גם על גביע העולם למועדונים - קרוב להגשים את חלומו, ממשיך לעשות היסטוריה, שחקן שאין לו תחליף כבר כמה שנים טובות. והוא אולי השחקן האהוב בסגל. כולנו מטורפים עליו.
בשנה שעברה הוא היה שחקן העונה מבחינתי, השחקן שלבשתי את החולצה שלו לפני משחקים גדולים, הרגשתי שרק לו באמת מגיע, שאכפת לו. בעונה שעברה לריאל מדריד ממש לא הגיע לזכות באליפות, אבל ברגע האחרון כשפדה כבש שער פשוט ‘לא הגיוני’ נגד אתלטיק בילבאו עם סגנון הבעיטה הייחודי וכמעט כל הוורידים יצאו לו מרוב הטירוף - אמרתי ‘וואו’. איזה אושר של רגע. לנו לא מגיע לזכות בתואר אבל לפדה כן, והוא “סגר חשבון” עם היריבה מולה טעה בסיבוב הראשון - טעות שהוא עושה אולי פעם בכמה שנים - והתייסר.
כבר היום הוא שחקן כל כך טוב והראשון שאני שם ב-11 שלי ויוצא איתם למלחמה יחד עם טיבו קורטואה, ועדיין - כמה שהוא טוב - זה ברור שהוא עדיין לא סיים להתפתח ואולי תחת מאמן כמו אלונסו זה יקרה. השמים הם הגבול. כמו הציוץ ההוא של טוני על כך שהוא בין שלושת הקשרים הטובים בעולם. אני סקרן לראות אותֹו לא משחק בעמדה כל כך אחורית או כל כך בצד ימין. שמישהו יתן לו דרור - חופש - ויצטרך “לסגור עליו”. שפדה יוכל להתרכז בפריצות הסוחפות ובבומבות מחוץ לרחבה. אני עדיין כועס שגזלו לו את השער נגד נאפולי.
אני רוצה לראות אותו לוקח אפילו עוד צעד קדימה ברמת המנהיגות. פדה מספר 8 נכנס לעונה השמינית שלו. יש לו משקל בחדר ההלבשה. הוא אולי לא הטיפוס ש"גוער" או מדבר מול כולם, אבל דופקים לו חשבון. כשהוא רץ כמו טאזמאניה או “האקון” - אחרים פחות יכולים לחפף. הוא משאיר את הגן המנצח, זה של דני קרבחאל שעוד מעט לצערינו לא יהיה פה. את הגן “הפסימי” של נאצ’ו. פדה אף פעם לא איכזב. תנו לו בכבוד
המספרים: 323 משחקים, 32 שערים וכמעט כולם בומבות אדירות מחוץ לרחבה, 14 תארים.
בטח שמתם לב שבזמן שאצל היריבה המושבעת שגם ככה נמצאת אחרי עונה חלומית ואליפות, עושים רכשים משמעותיים ביותר - אצלנו פלורנטינו ישן בעמידה:
מקווה מאוד שיהיה מענה הולם מצד ההנהלה המדרידאית.
אנחנו כבר החתמנו את רביע.
חתיכת פספוס, אבל חייבים להודות ש @sh4rky כאוהד יונייטד זה פשוט בזבוז
וואי חנן אחי, אני ממש מעריך את זה, אבל בזמן שפורום ברסה אשכרה החתים את רונאלדו פנומנו, אתם מחתימים את רונאלדו השמן.
איזה מצחיקים השארקי ורביע האלה, חושבים שזה בסדר ומקובל לאהוד 2 קבוצות במקביל…פחחחחח
רגע, לא הבנתי… שארקי, רביע וטיטי זה לא אותו בנאדם?
