בטח שמתם לב ש...גירסת ריאל מדריד

[Raulito-7]

דני קרבחאל כבר עבר הכל בכדורגל, באמת. נגע בשמיים וגם בשפל. לא היה לו ספק שינצח את הפציעה האכזרית ההיא. ועדיין - הקאמבק בסנטיאגו ברנבאו - 318 ימים אחרי הפציעה נגד ויאריאל - ריגש אותו. “אין צורך במילים”, כתב באינסטגרם ואכן - פירסם סרטון על הערב שעבר עליו. התשואות מהקהל בחימום וכשהכרוז הקריא את שמו, הצמרמורת וההתרגשות שלו, הרגע בו נכנס כמחליף וגם אחרי המשחק.

עוד בהקשר זה, בפוסט אחר וקודם שלו בעניין - היה מרגש לראות לא רק את החיבוק (התגובות) של הקבוצה בפוסט אלא גם מצד המגינים הגדולים בתולדות המועדון - מרסלו ורוברטו קרלוס.

מבחינתי - הרגע של המשחק. מגיעות לו כל התשואות. איך שהוא מדבר על תפקיד הקפטן…הוא חיכה לזה. לאט לאט יחזור להעז גם ספרינטים ויציאות קדימה.

[Raulito-7]

במארקה שוב דיברו היום על מאזן החוץ העלוב של ויניסיוס ג’וניור שלא כבש במשחק ליגה לא בסנטיאגו ברנבאו מאז אוקטובר אשתקד, ה-19/10/24, בבלאידוס נגד סלטה ויגו. “ויניסיוס ‘יבש’ מאוד מחוץ לסנטיאגו ברנבאו”.

קיליאן אמבפה למשל סיים את העונה שעברה עם 31 שערי ליגה - 17 בבית ו-14 בחוץ (עזר לו כמובן סיום העונה והשלושער נגד ברצלונה).

שימו לב: מאזן חוץ זה הוא השלישי בטיבו של מצד שחקן ריאל מדריד במאה, כשהוא שווה לזה של כריסטיאנו בעונת 2010-11 וב-2016-17, ורק 23 השערים של הפורטוגלי בעונת 2014-15 במשחקי החוץ ו-22 שערים ב-2011-12 לפניו אותו.

ויניסיוס סיים את העונה שעברה עם שלושה שערים בלבד(!) ב-15 משחקי חוץ, אחד בכל 375 דקות למעשה. ורק השער נגד סלטה היה שער שדה! נגד לאס פלמאס ונגד ריאל סוסיאדד הוא כבש בפנדל. השערים האלה הותירו את ויניסיוס עם 176 שחקנים לפניו בחמש הליגות האירופיות המובילות. מוחמד סלאח מוביל את הדרך עם 15 שערים ב-19 משחקים. בספרד, 31 שחקנים כבשו שלושה שערי חוץ או יותר. בראש הרשימה היה רוברט לבנדובסקי עם 15, ואחריו כאמור אמבפה עם 14.

מספרים אלה רחוקים מאוד מההופעה הטובה ביותר של ויניסיוס בחוץ: תשעה שערים ב-17 משחקים בעונת 2021-22. לוויני היה גם משבר עצום במשחקי החוץ ב-2022-23 אז החל לריב עם יריבים ושופטים.

[Raulito-7]

נבחן את זה מול קבוצה רצינית וכמובן שלעייפות של היריבה בדקה ה-80 ומעלה יש חלק בזה - אבל הכדורגל המודרני כבר כאן? שלוש חטיפות כדור=שלושה שערים. המארקה עם הכותרת: “ריאל מדריד החדשה - שלוש חטיפות - ושלושה שערים”. הקבוצה שהואשמה צדק בעונה שעברה עם קרלו אנצ’לוטי כמאמן, ככזו שמזניחה את העבודה בלי הכדור - הציגה פנים אחרות לגמרי. ניצחון החוץ הראשון של צ’אבי אלונסו היה סמל של עבודה ותיאום. טביעת האצבע של המאמן מורגשת.

-השער הראשון: אורליאן טשואמני מחלץ כדור בחצי של היריבה - > ארדה גולר מתקדם ומוסר לקיליאן אמבפה שעושה 0:1.

-השער השני: ויניסיוס ג’וניור מפעיל לחץ מצוין על שחקני ההגנה בערך 30 מטר מהשער ומביא ליתרון מספרי - > ומבשל בקלילות לקיליאן אמבפה את ה-0:2.

-השער השלישי: המשחק די גמור אבל טרנט אלכסנדר-ארנולד (זה שחוטף את הכדור בחצי שלנו) וגונסאלו גארסיה (מוסר לכנף ימין) המחליפים הטריים מפעילים לחץ יחד - > ברהים דיאס בכדור רוחב לרחבה ו-ויניסיוס מבקיע את ה-0:3.

[SantiagoBernabeu]

זה נחמד אבל הצד השני של המטבע ומה שמטריד אותי זה שבמשחק מסודר אנחנו מאוד מתקשים להגיע למצבים.

באינטנסיביות של אתמול אנחנו ננצח את המשחקים, ושערים אנחנו נכבוש כי יש יותר מדיי איכות מקדימה, אבל אני מצפה לכדורגל מנצח בזכות עצמו ולא בגלל היכולת האינדיווידואלית של השחקנים שלנו.

[Raulito-7]

בהחלט, אני הראשון להתלונן וגם אתמול על זה שאנחנו מייצרים מעט מאוד, צפויים ואפורים ולא חדים (ובמשחקי הבית הרף שלי תמיד גבוה יותר). ניסיתי להיות חיובי לגבי משהו שכן עובד והוא שינוי מבורך. וגם סייגתי שכמובן שני שערים אחרי דקה 80 כשאין לאוביידו אוויר וקצת לפני כן הקורה. טוב לא להתחיל משחק בפיגור 1:0 כמו בעונה שעברה לפחות זה.

[Tal_rmcf]

הרבה זמן שאלתי את עצמי מה עם זה,סוף סוף מעטפת הלד הותקנה בברנבאו.

[Raulito-7]

אז כמובן שהיום הוא האחת בספטמבר והילדים חוזרים ללמוד. מבחינתי התאריך הזה תמיד ריגש, מרגש ותמיד ירגש גם אם אני כבר לא חלק מההוראה. רוצה לברך כאן את כל המדרידיסטאס ובכלל שהילדים שלהם מתחילים שנה ובטח את אלה שנמצאים במעמד המרגש - מלווים את הבן או הבת לכיתה א’.

אחד הדברים שהכי אהבתי בבית הספר זה לקנות יומן של סופרגול שפעם היה מרגש מאוד ולפנק את עצמי - בעזרת אמא היקרה - במחברות, קלסרים, מדבקות כיתה וכל דבר של ריאל מדריד.
כאן אני מציג בפניכם איזה זיכרון מהארכיון - הפכתי קצת את הבוידעם מה שלא התעצלתי - ממחברת ששימשה אותי לפני יותר מ-20 שנה. קניתי יומן סופרגול כפול כדי לגזור את הדמוית של ראול, זינדין זידאן, וגם לואיס פיגו ודיוויד בקהאם (שבצד השני של המחברת).

[EJB]

מוצאי שבת
מנסה להיזכר אם המשחק של שריאל הערב או מחר
נזכר שפגרת נבחרות אז אין משחק בכלל השבוע
מתבאס

התגעגעתי לתחושה הזאת

[Raulito-7]

קצת היסטוריה: חזרה לבכורה של גארת’ בייל בריאל מדריד, עונתו הראשונה ובכלל מבט על “האליפות שהוחמצה” בעונת הדסימה.

בדיוק היום לפני 12 שנה - הזמן טס. גארת’ בייל, הגלאקטיקו של קיץ 2013 (קרלו אנצ’לוטי אגב גילה שפריז סן ז’רמן הגשה לטוטנהאם הצעה כספית שמנה יותר מריאל מדריד) שהגיע פצוע - עורך הופעת בכורה בריאל מדריד כשפתח בהרכב במשחק בוויאריאל (2:2), בכורה בסטייל כשכבש לאחר בישול של דני קרבחאל. המגן הימני קיבל כדור עומק, מסר רוחב ובייל הקדים את דייגו לופס וכבש וסימן לב. גם כריסטיאנו רונאלדו כבש באותו משחק ולצערינו במחזור הרביעי הגיע איבוד נקודות ראשון של ריאל.

שערו הראשון מתוך ה-22 בעונת הבכורה הנהדרת (44 הופעות) עם ההתעלות בגמר גביע המלך והגול גם בגמר הדסימה, והראשון מתוך 106 בכלל.

“אני גאה לכבוש בבכורה שלי בריאל מדריד ומרוצה ששיחקתי 60 דקות, למרות שאני מאוכזב מהתוצאה. מצפה בקוצר רוח ליום שלישי עכשיו (משחק הבכורה בליגת האלופות)”, כתב בייל לאחר המשחק בחשבון הטוויטר שלו. “בייל שיחק טוב, היה מעורב והפגין כושר טוב, הוא מרוצה וכך גם אנחנו”, אמר המאמן קרלו אנצ’לוטי. במארקה החמיאו לבייל שהפגין את האתלטיות והסקורריות שלו על אף שזו הייתה רק הופעת הבכורה, שהיה ללא כושר משחק והקבוצה עצמה במשחק רע. בייל בעונת הבכורה: 44 הופעות - 22 שערים ו-19 בישולים ב-3,330 דקות.

אלו לא היו רק המספרים אלא גם המשחקים הגדולים: בייל כבש בליגת האלופות נגד יובנטוס ב-2:2 בטורינו בשלב הבתים, צמד ובישול נגד שאלקה ב-1:6 בחוץ בשמינית הגמר, שני בישולים בגומלין, שער נגד בורוסיה דורטמונד ברבע הגמר הראשון בסנטיאגו ברנבאו, בישול נגד באיירן מינכן בגומלין חצי הגמר (את השער השלישי) וגם בגמר.
בליגה הוא בישל שער נגד אתלטיקו מדריד בדרבי השני, בגומלין חצי גמר גביע המלך נגדם וכמובן גם הבקיע את שער הניצחון המדהים בגמר הגביע נגד ברצלונה

כל אזכור של עונת הדסימה גורם לי קודם כל לצמרמורת בגלל שזכינו בליגת האלופות בפעם העשירית, סימנו V על האובססיה, הגשמתי חלום ו-“הייתי שם”. מעבר לכך אולי אם נציג את ה-11 של ריאל מדריד, ההרכב עצמו ולאו דווקא הסגל (חסר חלוץ מחליף) - אולי מדובר בהרכב החזק ביותר שלנו איי פעם על אף הדעיכה ביכולת של איקר קסיאס. ולצד העונה המוצלחת מאוד עם המשחק ההיסטורי גם כן נגד באיירן מינכן וזכייה בגביע המלך - יש את “הפיל שבחדר”.

הטרבל שהוחמץ מבחינתי. ריאל מדריד הייתה צריכה להיות הקבוצה הטובה באירופה ואולי הייתה כזו אבל לא הוכיחה את זה בליגה אין מה לעשות.

הגענו לקלאסיקו במחזור ה-29, קלאסיקו ביתי ומרגש, מהמקום הראשון - והפסדנו, ואחר כך שוב, וירדנו למקום השני. עד למחזור ה-25 אגב למרות רצף של 31 משחקים ללא הפסד בכל המסגרות - לא החזקנו בפסגה! כמובן שגם אחרי הבטחת העפלה לגמר ליגת האלופות הקבוצה הזו הפסיקה לשחק בליגה. תיקו מאכזבה נגד ולנסיה עם 2:2 ביתי במחזור ה-35, 1:1 שהוא שערורייה נגד ויאדוליד ואחר כך הפסד בבלאידוס.

כבר התלוננתי על כך לא פעם: נקודה אחת בלבד מ-12 אפשריות בדרבי ובקלאסיקוס וגם אותה חילצנו ברגע האחרון, ובנוסף המשחק הראשון איי פעם בו צפיתי בריאל מדריד אהבת חיי בסנטיאגו ברנבאו היה ההפסד 1:0 לאתלטיקו מדריד בספטמבר 2013.

המאזן שלנו בליגה באותה עונה היה 27-6-5, על פניו 87 נקודות זה בסדר אבל זה לא וואו, ולאתלטיקו מדריד היו 90 נק’ וגם ברצלונה לה 87 נקודות - עם יחס טוב במפגשים הפנימיים נגדנו. בכל משחק חוץ קשה אפשרי למעט ריאל סוסיאדד אולי והמאסטייה - נפלנו. נגד ברצלונה וסביליה ברצף ההפסדים לא הצלחנו להוציא אפילו תיקו.

אגב סתם אני מספר את זה, אני בטח לא הסיפור, התקבצנו לצפייה משותפת מפוצצת ומרגשת בדיזינגוף לקלאסיקו השני בליגה, היו מעל 250 איש שעשו אווירה מטורפת, באתי חגיגית עם חולצה של לואיס פיגו מליגת האלופות, אנשים שתמיד נפנפו אותי לגבי המפגשים - באו והיו מבסוטים מהטירוף שלנו, ובכל-זאת הפסדנו, זה שבר אותי.

שימו לב כמעט לכל איבודי הנקודות שלנו בליגה ואני די מתעלם מהישורת האחרונה:

מחזור רביעי: ויאריאל - ריאל מדריד 2:2
מחזור שביעי: ריאל מדריד - אתלטיקו מדריד 1:0
מחזור עשירי: ברצלונה - ריאל מדריד 1:2 [משחקים בלי חלוץ]
מחזור 22: אתלטיק בילבאו - ריאל מדריד 1:1 [יתרון לא הספיק, אדום לכריסטיאנו]
מחזור 26: אתלטיקו מדריד - ריאל מדריד 2:2 [משווים ברגע האחרון]
מחזור 29: ריאל מדריד - ברצלונה 3:4 [כבר הובלנו 2:3, אדום לראמוס]
מחזור 30: סביליה - ריאל מדריד 1:2 [כבר הובלנו]

[Tal_rmcf]

הבן של נגריירה העיד היום בבית המשפט וזה מה שהיה לו להגיד.

[Mendieta]

כסף קטן, לא מבין מה הוא רוצה.

[Harozim]

אולי זו בדיוק הבעיה שלו

[SantiagoBernabeu]

צ’אבי אלונסו עם כמה התבטאויות חשובות לדעתי.

• “אתמול לא היה הזמן המתאים לדבר עם ויני, אבל היום הוא היה עם מצב רוח חיובי יותר ודיברנו קצת”. מה שאני שומע מזה שהבנאדם עדיין נתון למצבי רוח קיצוניים עד כדי כך שהמאמן שלו בוחר שלא לדבר איתו, גם אם אין אצטדיון שלם ששורק לו בוז. מטריד מאוד.
• “אני לא יכול להבטיח כלום, אבל הרעיון הוא שפדה ימשיך בקישור ולא ישחק מגן”. כך הוא הגיב כשנשאל על האפשרות שפדה ישחק מגן ימני.
• “קמא שחקן כל כך שלם שהוא יכול לשחק בהרבה תפקידים, אבל אני רואה אותו כ6 או 8”. נשמע שהוא מאוד מעריך את קמא ואולי אפילו מתעד אותו להרכב. נראה איפה הוא יכנס ועל חשבון מי.

[Oleguer23]

אגב, חסוס פורטיאה, שהוא השם המבטיח ביותר לעמדת המגן הימני, זומן לאליפות העולם עד גיל 20 וגם הוא לא יהיה זמין בתקופה הקרובה. מסטנטואונו לא זומן.

[Santi_Yago]

לסגל של נבחרת ספרד למונדיאל עד גיל 20 זומנו חמישה שחקני ריאל ורק שחקן בארסה אחד.

ראיתי עכשיו נתון שמתוך 47 משחקי הליגה שנערכו עד כה, רק בארבעה הקבוצה האורחת לא קיבלה אפילו כרטיס צהוב אחד. המשחקים:
חטאפה במסטאייה
אוססונה בברנבאו
מאיורקה בברנבאו
אספניול בברנבאו

אנחנו קיבלנו 5 צהובים בשלושת משחקי הבית שלנו לעומת 0 לקבוצות האורחות. מה שכן, אוססונה קיבלה אדום בדקה האחרונה. אתמול הסטנדרטים הכפולים בלטו לעין במיוחד. תוך כמה דקות טשואמני קיבל צהוב על עבירה מאחור ואילו שחקן של אספניול על עבירה זהה לא קיבל. מישהו עדיין מאמין שזה מקרי?

עוד נתון מעניין - היריבות של ריאל מקבלות בממוצע כרטיס אחרי כל 16 עבירות.
היריבות של בארסה מקבלות כרטיס אחרי כל 3.9 עבירות.
אמנם היו רק 4-5 משחקים עד עכשיו אבל זה נתון חריג סטטיסטית.

[goldi]

אני באמת שלא יודע מה יותר מרגיז אותי - ההטיה הברורה לעין נגד ריאל, או העלאת הטענות (שצודקות כמובן) שלא אמורות להיות לרמה ולקלאס שאני מצפה מהקבוצה.
ואתמול זה ממש צרם לעין- עבירה רכה של טשואמני מאחור לעצור שחקן יריב והשופט הוציא צהוב בלי היסוס. דקה וחצי אח"כ עבירה דומה ממש, השופט שורק לעבירה ויאללה להמשיך. אמבפה בא להסביר לשופט שזה לא הגיוני בשום צורה שלא יהיה פה צהוב והשופט נראה כעוס- מה אתה בכלל מעיר לי- וניהל שיחה עם אמבפה ואני רק חששתי לצהוב לאמבפה. גם השדרן טען שזה לא הגיוני ובעיקר עקב דמיון בעבירה והסמיכות ביניהן, והפרשן אמר- חבל על ההתעסקות הזו. להרגשתי זה ויכוח שאנחנו רק מפסידים בו, והיחס למעלה בהגעה לכרטיס על עבירות היריבה לא יכול להיות מקרי. שלוש קבוצות חוץ שלא יעשו עבירה של צהוב מול יריבה עדיפה תוך הסתגרות כמעט מלאה בהגנה- לא הגיוני בעליל. זה רק אומר- השופטים החליטו שכל עוד ריאל נגדם- הם נגדה בכל ההחלטות שלא דורשות הסבר.

[Bblanko]

זה שיפוט גרוע שנופל פעם לפה ופעם לשם, זה נובע משופטים גרועים, הלך רוח (כי הרי כולנו רק בני אדם) ותכנון ויישום לקוי של החוקה (שכמובן מבחינתם זה מצב אופטימלי). מאוד פשוט… הלאה.

[Mendieta]

@Santi_Yago

לסגל של נבחרת ספרד למונדיאל עד גיל 20 זומנו חמישה שחקני ריאל ורק שחקן בארסה אחד.

נו מה אתה רוצה, יש לכם מחלקת נוער יותר טובה.

[Raulito-7]

ריאל מדריד צריכה לחשוב איך היא מצמצמת את הפער במחלקת הנוער מול ברצלונה וכדומה. אי אפשר לצפות אולי “לבנות” מפלצת כמו לאמין ימאל, וגונסאלו גארסיה וראול אסנסיו הם שחקני סגל טובים, אבל כמובן שיש פער. זה הרבה מעבר לכך שברצלונה נקלעה למצב כלכלי מסוים ש"חייב" אותה להתמקד יותר בילדים, זה לא זה. צריך לחקור מה הם עושים, עד כמה זה באמת שהם משחקים באותה השיטה בכל קבוצות הילדים וכדומה.

ראול גדל באתלטיקו מדריד ונהנינו מההפקר אבל גוטי הוא תוצר מחלקת הנוער שלנו, איקר קסיאס גם כן משהו להתגאות בו וכמובן ימי הקינטה דל בויטרה.

זה חשוב לדעתי, לא הכי חשוב אבל בהחלט חשוב, זה לא רק רומנטיקה ושקהל יתחבר יותר לשחקנים שגדלו כאן וכדומה או שהם מבינים את המשמעות.

[Santi_Yago]

יש לנו מחלקת נוער מעולה, רק שאנחנו לא נותנים לצעירים שלנו מספיק הזדמנויות להשתלב.

בשנים האחרונות יצאו שחקנים שיכלו להשתלב בקלות בהרכב או בסגל כמו אשרף חכימי, ניקו פז, קראררס, מרקוס יורנטה.

לראיה יש לנו 5 שחקנים במונדיאליטו בסגל של ספרד לעומת רק אחד של בארסה. מחלקת הנוער שלנו לא נופלת משלהם להוציא חריגים כמו מסי וימאל. ההבדל הגדול הוא שהם מאמינים בצעירים שלהם ונותנים להם צ’אנסים.