תאריך יפה מאוד היום - ה-10/10. לכבוד המאורע בחרתי לדרג את עשרת השחקנים האהובים עליי בריאל מדריד הנוכחית 2025/26. האגדות לוקה מודריץ’ ולוקאס ואסקס שנפרדו הקיץ - בהחלט היו נכללים בדירוג. מעבר לכך, קחו בחשבון: לוקח לי זמן להתחבר לשחקני רכש, זו לא אהבה ממבט ראשון כמו כריסטיאנו רונאלדו או סרחיו ראמוס.
השחקן האהוב עליי: דני קרבחאל - אני לא חושב שצריך הסבר. היה תותח מהרגע הראשון. הספארטני הוא גיבור הדסימה האחרון. כל השיאים ששבר ואמן שיזכה בגביע אירופה השביעי ואני אבכה, הלב והנשמה, המאבק בפציעות שוב ושוב - ודני ניצח, התמונה האייקונית בוולדבבאס, התשוקה העזה בכל משחק, זה שהוא לא פראייר
מקום שני: פדה ואלוורדה - הראשון שקניתי חולצה שלו השנה. המנוע טורבו שלנו, “אמשיך עד שהרגליים שלי לא יוכלו יותר”, אמר בעבר. וכמה שהוא טוב (עזבו את החודשיים האלה) - הוא לא קרוב לפיק שלו לדעתי. הבומבות מחוץ לרחבה.
מקום שלישי: ג’וד בלינגהאם - יסמן עידן בלבן, שחקן שמסוגל לעשות הכל. החיבור שלו למועדון היה מיידי, כבר אחרי שלבש את החולצה מספר 5 בפעם הראשונה. הסנטיאגו ברנבאו מחכה כבר לפרוש ידיים הצידה יחד איתו אחרי גול.
מקום רביעי: טיבו קורטואה - נכנס לנעליים לא קלות של קיילור נאבאס, ובגבורה, וכעת משווים בינו לבין השוער הגדול בהיסטוריה סאן איקר. הקאמבק ב-2023-24, הדרך לגביע ה-14 עם הצלה לא הגיונית אחרי לא הגיונית, איך שהוא ‘תוקע להם’ לאתלטיקו מדריד, כיום בצד הנכון של ההיסטוריה. מפלצת. ואתם יודעים מה - איזה כיף שהוא לצידנו, בגלל שהוא נשוי למישל. מנהיג.
מקום חמישי: קיליאן אמבפה - שנים שחלמנו שהוא יצטרף. בן אדם מתמכר לגולים. המהירות המסחררת, הקילריות, השלושער בקלאסיקו למרות ההפסד. הענווה והצניעות שלו. שכחתי את הטלנובלה המיותרת שהייתה וגם את חצי העונה הקשה. נראה שאם נזכה בתואר השנה זה רק בזכותו.
מקום שישי: ויניסיוס ג’וניור - זו לא אהבה נקייה, זה כמו ‘נשיקה סטירה’. הוא שחקן מתסכל. אבל אני לא יכול לשכוח לו את כל מה שנתן לנו ואת הדרך. שחקן שהאמנו שלא ייצא ממנו כלום, הפך לאחד השחקנים הגדולים בעולם ולמי שאמור להיות מחזיק הבלון ד’אור. 2021-22 הייתה פנטסטית (פרננדיניו, זוכרים?), 2022-23 הייתה פנטסטית, 2023-24 פנטסטית. גול בשני גמרים. תנו כבוד. אני עוד מאמין בו.
מקום שביעי: אנטוניו רודיגר - עבדכם הנאמן שיחק בלם בילדים והיו לו רגע כמעט דומה לרגע של רודיגר בפנדל המנצח נגד מנצ’סטר סיטי באיתיחאד. הוא מפחיד את החלוצים היריבים תמיד, הוא שיחק כל כך הרבה זמן פצוע ונתן מעצמו, הוא מנהיג. סגנון הריצה המצחיק. פפה לייט.
מקום שמיני: רודריגו - לכו תראו שוב את שתי הדקות האלה נגד מנצ’סטר סיטי בגומלין חצי גמר 2022. הוא גרם לי להרגיש כמו שלא הרגשתי מעולם למעט הדסימה. הניצוץ תמיד שם, והוא עדיין אצלינו, ואולי כשהגול הראשון יגיע זה כמו קטשופ. ההתחלה שלו - שלושער נגד גלאטאסראיי - הייתה מרהיבה.
מקום תשיעי: ברהים דיאס - הטכניקה המדהימה שלו על שטח קטן קנתה אותי כולל כמה גולים אייקונים בעונת הקאמבק 2023-24 שהייתה מהפנטת. היו ימים שהזכיר לי את זינדין זידאן. חבל שכנראה המדגם לא מייצג. אבל הוא אחלה טים-פלייר, חבר אמיתי בחדר ההלבשה, הבישול האחרון שלו מדגים זאת.
מקום עשירי: אדוארדו קמאבינגה - כבר כתבתי עליו - הוא נפצע ואתה כל כך מתגעגע. הוא עולה מהספסל ושולח רגל ארוכה, פותח בדריבלים מצוין, מחייך ברגעים הכי מלחיצים, לוקח פיקוד במשחקים הקשים. ואז מקבל את חולצת ההרכב, מאכזב אותך ונפצע. מחכים לפריצה
