דלפ מדובר באדום מגוחך גם אם הארגנטינאי קרא לאחותו של השופט זונה
אני מסכים ואני לא יודע עד כמה זה דלפ.
איגוד השופטים והשופטים בספרד עם אגו בשמים ויש עשרות מקרים כאלה ולא רק במשחקים של ריאל ובארסה.
לייק 1
התלונה שלנו לא היתה שהשופט שמע את השחקן של בנפיקה קוף ולא העניש על זה. התלונה שלנו היתה שהשעו את השחקן של בנפיקה מהמשחק השני בלי שהחקירה הסתימה על סמך “מילה מול מילה”.
פה השופט הספרדי עשה דוח שיפוט והוציא אדום על מה שהוא שמע.
אתה מבין את ההבדל?
דרך אגב אני חושב שזה מגוחך שהוציאו לו אדום אבל רודיגר יצא בלי כרטיס ממה שהוא עשה. כתבתי את זה גם בפורום שלנו
לא חושב שזה שחור ולבן. כתבתי את זה שנה שעברה יש מקרים שהשופטים צריכים להפוך להיות חרשים ועיורים ולתת לשחקנים לשחרר רסן אבל יש מקרים שזה מוגזם ושופט לא יכול להפוך את עצמו לשטיח בפני השחקנים.
אין לי מושג מה הארגנטיאי קילל או אמר.
לייק 1
התכוונתי באופן כללי ולא ספציפית למקרה של מאסטה - יכול להיות שהאדום מוצדק.
יש משחקים שלמים של כניסות חזקות וכיסוחים שמחייבים צהוב אבל הצהוב הראשון שיוצא במשחק זה דקה 65 על דיבורים לשופט.
אני למשל במקרה של הארגנטינאי הייתי מבליג או מוציא רק צהוב או משהו כזה.
מה שצריך להתלונן עליו זה החוסר שליטה שלו בבריונים של חטאפה. בעיני זה הרבה יותר גרוע מאדום הזה.
זה נראה שלקלל שופט זה יותר גרוע מלכסח שחקנים ולבזבז זמן באופן לא ספורטיבי.
לייק 1
היה יותר טוב מגולר, זה בטוח.
3 לייקים
ריאל מדריד, המועדון הגדול בעולם, חוגגת 124 שנה להיווסדה. השישה במרץ יישאר לנצח תאריך בצבע זהב בדברי הימים של הכדורגל. הנה הקליפ של המועדון - מעל שש דקות אני התרגשתי אבל זו לא חוכמה.
מי האמין אז בכיתה ג’ כשנחשפתי לריאל מדריד לראשונה - שהכדורגל יתפוס חלק כל כך עצום בחיים שלי ובלב שלי. ואני ממשיך גם 20 שנה של כתיבה, הספר והדסימה. אני רוצה להגיד תודה לראול, לכריסטיאנו, לראמוס, לאיקר, לפיגו ולזידאן
לכבוד המאורע ביקשתי מכמה אוהדים אחרים מהקהילה שלנו לבחור את הרגע הגדול ביותר של הקבוצה. כמובן שהשאלה הגדולה הייתה “הרגע הגדול שלי עם הקבוצה?” או “הרגע הגדול ביותר של ריאל מדריד”? ואיזה מזל שלפחות עבורי זה הצטלב.
הבחירה שלי: "בדרך כלל אני אוהב לבחור הרבה, אני בקלות יכול לבחור גם מעל 20. הפעם אתמקד בגמר הדסימה. הייתי שם במשחק ההיסטורי ההוא, הייתי גם אובססיבי לדסימה ו-12 השנים שהרגישו כמו נצח היו שוות את ההמתנה. שום דבר שחוויתי מאז (לצערי עדיין לא הקמתי משפחה), כולל הספר שהוצאתי – לא היה קרוב לזה, לאותן התחושות ברגע בו סרחיו ראמוס הבקיע מכל הלב.
השנייה הזו ב-92:48 בה הרגשתי שאני ממש מרחף ויש לי כוחות קסם. כל החיים עמדו לי מול העיניים. וכך חזרה השושלת, ריאל מדריד הנצחית, אחרי הרבה כמעטים. גיסי שהיה הפרטנר שלי למסע – הלך מהר לתעד אותי בוכה כמו ילד אחרי הגול של ראמוס. עוד על המסע הזה – בספר שלי".
בן מייזל: “הרגע הגדול ביותר היה משחק האליפות ב-2007 נגד מאיורקה עם חוסה אנטוניו רייס שכבש צמד וגם מהמאדו דיארה. זה היה המשחק הראשון שלי בסנטיאגו ברנבאו, סיום הולם לעונה מרגשת. הייתי גם בגמר 2018 עם המספרת של גארת’ בייל אבל אני חושב שזה גדול יותר”.
משחק שהוא לא היה בו ובחר לציין – חצי הגמר נגד מנצ’סטר סיטי ב-2022 – נס רודריגו.
שי רבין: “הרגע הכי גדול שלי אישית יצא לחוות זה הניצחון 1:3 על פריז סן ז’רמן בגומלין שמינית הגמר ב-2021-22. ניצחון גדול על קבוצת הכוכבים הצרפתית עם ליאו מסי, קיליאן אמבפה וניימאר. במשחק בברנבאו חוויתי בערך כל תסמין אפשרי של התקף לב, ואת הקסם הכי גדול שאפשר לחוות מצד הברנבאו”.
"הרגע הכי גדול של ריאל לפחות שאנחנו חווינו הוא כמובן דקה 92:48 הקדושה ההיא. מהרגע הזה, החלה לה שושלת חדשה, כזו ששחזרה את ימיה הגדולים של אלפרדו די סטפאנו (אנקדותה: בהצגת כריסטיאנו רונאלדו, פלורנטינו פרס קרא לו’ די סטפאנו’ של ימינו ואכן צדק).
אורי רייזר: “לדעתי הרגע הגדול ביותר של ריאל מדריד ומה שעיצב אותה זה גמר הדסימה… השעון הראה כמובן: 92:48…. זה הרגע שעיצב, הסביר וקבע את האופי העקשן של מדריד זאת שלא מוותרת, והמשכנו מכאן להצליח”.
אוריאל ישראל אלחייאני: הרגע הגדול של ריאל מדריד עבורי הוא הדקה ה-92:48 נגד אתלטיקו מדריד בגמר ליגת האלופות, הרוח של חואניטו מופיעה שוב, סרחיו ראמוס נוגח עם הלב דרך הראש וריאל מדריד ממשיכה לזכייה העשירית הכלכך נחשקת".
נטלי ניימילר: “להיות מדרידיסטה זה לא רק לאהוד מועדון-זה להאמין, להרגיש ולחיות את זה כל יום. יש כל כך הרבה רגעים כך שקשה לי לבחור. עידן כריסטיאנו רונאלדו היה מוצלח מאוד, אחרי שבשל גילי הצעיר החמצתי את הקבוצה של ראול וזינדין זידאן. הדסימה בליסבון ב-2014- השער של ראמוס בדקה ה93 שהחזיר את ריאל לחיים, שלוש הזכיות הרצופות בליגת האלופות בעידן כריסטיאנו. הקאמבק המטורף נגד מנצ’סטר סיטי ב2022 כשהברנבאו רעד והראה לעולם שוב מה זאת הרוח של ריאל מדריד”.
“לשמחתי יצא לי גם לחוות משחק גדול ענק, הפעם הראשונה שלי בברנבאו הייתה הקלאסיקו האדיר ב-2024, אותו 2:3 דרמטי עם שער הניצחון של ג’וד בלינגהאם בזמן שזכיתי לראות גם את טוני קרוס ולוקה מודריץ’ מקרוב. אותו ערב הכיל את כל הרגשות, את כל הטירוף, כל שער וכל רגע הרגשתי את הכל בלב. זה אחד הרגעים “שלקחתי חלק” מהקסם של ריאל מדריד עם המהפכים בדקות האחרונות”.
מאיר חממי: “הנגיחה המדהימה של סרחיו ראמוס ב-92:48 הייתה יריית הפתיחה לעשור הכי גדול שלנו באירופה. אני זוכר שבכתבה באולפן ליגת האלופות לפני אחד המשחקים אמרו האוהדים שמתי שתגיע הדסימה - יגיעו גם הגביעים 11-12-13 וזה נכון. אבל הרגע שלי הוא ב-2022. בזכות הספר שלך דור קראתי על כל המהפכים המרגשים של שנות ה-80 עם חואניטו. ואז זה ממש חזר. המהפך מול פריז סן ז’רמן, מה שקרה נגד צ’לסי ואז…הנגיחה של רודריגו. זה הגול שצפיתי בו הכי הרבה אחרי הנגיחה של ראמוס. הטירוף שהיה בברנבאו, של השדרים..שהשדר אומר שאסור להספיד את ריאל מדריד לעולם…ככה היא הווינרית הכי גדולה בתולדות התחרות הזו”.
פלורנטינו פרס חוגג יום הולדת 79 ולרגע המאורע החלטתי להמשיך בדירוגים (מתעדכנים)
שחקני הרכש הגדולים בעידן כבוד הנשיא:
1.כריסטיאנו רונאלדו
2.סרחיו ראמוס
3.לוקה מודריץ’
4.לואיס פיגו
5.זינדין זידאן
6.קארים בנזמה וגארת’ בייל.
7.טוני קרוס
8.טיבו קורטואה
9.ויניסיוס ג’וניור
10.רונאלדו-פנומנו
הפירוט - לחצו כאן.
ככה בקצרה, אני נמצא ב"טים מודריץ’" לכן הוא הרבה יותר גבוה מאשר קרוס. ברכישה של פיגו היה משהו מאוד סמלי, וגם רונאלדו-פנומנו אולי לא ראוי. טיבו מקופח.
שחקני הרכש הכושלים ביותר:
1.אדן הזאר
2.לוקה יוביץ’
3.רינייר
4.וולטר סמואל
5.קאקה
6.מריאנו דיאס
7.אלבארו אודריוסולה
8.ג’ונתן וודגייט
9.פלאביו קונססאו
10.אסייר ייראמנדי
כמעט נכנסו: פרלאן מנדי, דנילו, פאבלו גארסיה, חסוס ואייחו, לוקאס סילבה, נורי שאהין
הפירוט: לחצו כאן
אני לוקח בחשבון את המחיר שעלה כל שחקן, היכולת שלו לפני ומה תרם לנו. לכן קאקה מדורג גבוה, הוא הגיע כדי להוביל את הגלאקטיקוס יחד עם כריסטיאנו. סמואל היה בלם גדול שנכשל לחלוטין. את דנילו הצלחנו למכור, מנדי פתח פעמיים בגמר הצ’מפיונס אבל הוא כל הזמן פצוע.
בטח שמתם לב שהצמודה הידשה של אמבפה היא האקסית של ויניסיוס…
איך לדעתכם זה ישפיע על חדר ההלבשה?
בטוח מסתתרת פה בדיחה כלשהי על היכולת שלהם לשתף פעולה, או של שניהם לתת מספרים במקביל.
7 לייקים
אני לא יודע איך ויניסיוס פישל עם הדבר הכי יפה בעולם שנקרא אסתר אקספוזיטו, אבל אמבפה נתן לי שנאה נוספת לשנוא אותו.
אתה מתכוון שהאקסית שוויניסיוס זרק ועכשיו אמבפה הוא זה שנראה איתה לאחרונה - זאת ריאל מדריד, כן?
3 לייקים
לא רואה למה שתהיה להם בעיה כזאת, הם רק צריכים לקבוע מראש כמה כללים ברורים:
2 לייקים
כביכול ידיעה סתמית, אבל זו כנראה הידיעה שתגרור את השינוי אם וכאשר. הדבר שהכי חשוב למועדון הוא התדמית והכסף, ואם במשחק נוקאאוט מול סיטי אנחנו לא מוכרים את מלוא הכרטיסים, זו סיבה מספיק טובה להפעיל את הסירנות. לפחות כך אני מקווה.
לייק 1
בלי פרטים, מדוייקים במקרה הזה או בהשוואה למשחקים קודמים, זה לא שווה הרבה.
א. מה קורה/קרה בד"כ במשחקים אחרים? האם גם זה רגיל שהרבה כרטיסים נמכרים ברגע האחרון או שזה “אירוע” חדש?
ב. בלי להגיד כמה כרטיסים לא נמכרו, זה לא אומר יותר מדי. כרטיסים של ריאל, סיטי או שתיהן? כמה זה “הרבה” - 200? 1000? 40,000?
אני יודע שבברצלונה, בהרכב מאוד מקרים, גם במשחקים הכי גדולים היה אפשר להשיג כרטיסים (בעיקר מושבים בודדים) ביום המשחק. אבל זה לא שבפועל היו קרחות ביציעים.
היה אפשר להשיג אבל במלא מזל.
אני למשל נגד ריאל מדריד הצלחתי להשיג דרך האתר אבל זה כי ממש חיכיתי לשעה שיפתחו כרטיסים לקהל הרחב, וזה ממש יום לפניי במשחק לדעתי.
קודם יש מנויים, אחריהם יש מכירה לסוסיוס ואז מה שנשאר פותחים לקהל הרחב. אני החלטתי לעשות סוסיו בשביל לא להסתכן עם זה יותר.
המכירה נגד מדריד נסגרה תוך 10 דקות. הצלחתי לקנות לי ולחבר, וגם לא צמודים. לוקחים מה שיש. אם נגד סיטי במשחק ליגת האלופות, משחק שכבר הפך להיות קלאסיקה הם לא מצליחים למלא את האיצטדיון, זה בהחלט אומר משהו.
אני הייתי בסיטואציה כמעט זהה - במשחק הראשון בברנבאו לפני שנתיים (ב3-3 המטורף ההוא), קניתי חשבון מדרידיסטה פרמיום מראש בשביל לקבל גישה מוקדמת למכירת הכרטיסים ותוך שעה כל הכרטיסים נמכרו. שבוע מראש הכל היה סולד אאוט.
11 לייקים
היה יותר מתאים להשתמש במקורי עם הקהל שיש לנו 
לייק 1