אז זה מי שפלורנטינו מתכנן להביא תמורת 150 מיליון?
2 לייקים
למי שמתבאס מהמונדיאל ורוצה לראות ‘כדורגל אמיתי’ אבל בקצב נמוך - מחר ב-13:00 אגדות ריאל מדריד יפגשו את אגדות אינטר בסנטיאגו ברנבאו. כמיטב המסורת כל ההכנסות מהאירוע ייתרמו, כרטיסים במחירים של עשרה יורו או משהו כזה וזו תהיה הפעם ה-13 בה מתקיים משחק האגדות והמסורת המקסימה הזו נמשכת. ב-2014 הקבוצות סיימו בתיקו 2:2 במשחק האגדות כאשר זינדין זידאן כבש את אחד מהשערים שלנו וחאבייר זאנטי מצידם הבקיע. משחק האגדות האחרון של ריאל היה בשנה שעברה עם 2:2 נגד בורוסיה דורטמונד, משחק בו שיחק טוני קרוס וראול הבקיע.
בצד שלנו נוכל לראות את רוברטו קרלוס לדקות בודדות, את יורשו מרסלו. אמיליו בוטראגיניו וקרלוס סנטיאנה הוותיקים הרבה יותר גם יקבלו דקות. עוד ישחקו: פאקו פאבון, פרננדו סאנס והשוער פאקו בויו. סנטיאגו סולארי ואסטבן קמביאסו ששיחקו בשתי הקבוצות ועברו מריאל לאינטר כל אחד בזמנו - אולי ישחקו מחצית אחת בכל קבוצה. הקפטן האגדי של אינטר חאבייר זאנטי יהיה גם כן, שוער העבר פרנצ’סקו טולדו ועוד.
אגדות ריאל מדריד ניצחו היום בצהריים 1:2 את אגדות אינטר בסנטיאגו ברנבאו לאחר שחזרו מפיגור, במהדורה ה-13 של המשחק האייקוני. האצטדיון היה מלא ולמעשה כשההכנסות נתרמות על ידי קרן ריאל מדריד - כולם היו מנצחים.
פפה היה האטרקצייה הגדולה במשחק האגדות והתקבל בתשואות אדירות בסנטיאגו ברנבאו בין אם קשור לכך שלפי פרסומים בתקשורת היה מועמד להיות חלק מהצוות של ז’וזה מוריניו. בהמשך הוא גם כבש את שער השיוויון בנגיחה. בחדר ההלבשה הוא וקלוד מקאללה התחבקו כאילו שיחקו באמת יחד.
אינטר עלתה ליתרון סמוך לסיום המחצית הצמודה - עם מצבים מצד-לצד, כאשר הרנאס אמנם החמיץ את הפנדל אותו הדף השוער קונטרראס אבל היה הראשון לריבאונד. טוני מוראל שספק כמה מכירים אותו, בישל בדקה ה-69 בהגבהה מצד שמאל ופפה נגח מכל הלב לרשת. כעבור שש דקות דויד באראל קבע מהפך בשער בחזה אחרי עוד הרמה מצד שמאל שתפסה את ההגנה האיטלקית לא מוכנה.
בין היתר בקבוצה שלנו ניתן היה לראות את פדרו לאון בהופעת בכורה במשחקי האגדות, עוד שחקן שבקושי שיחק בקבוצה כמו אנטוניו נונייס הצעיר (עונת 2003-04) וגם שמות יותר מוכרים כמו קלוד מקאללה, אסטבן גראנרו מיצ’ל סאלגדו, אמוויסקה, איבן קאמפו ומיצ’ל סאלגדו; במארקה הדגישו את היעדרותם של לואיס פיגו ורוברטו קרלוס וגם של רונאלדו-פנומנו אם כי השלושה שליחים במונדיאל כמובן. בצד של אינטר שיחקו בין היתר הקפטן האגדי חאבייר זאנטי, ועוד מחוליית ההגנה של טרבל 2010 היו לוסיו ומאייקון. גם אסטבן קמבואיסו שיחק, סאנטון, בורחה ואלרו, אנדי ואן דר מיידה, דויד סואסו וגוראן פאנדב.
פפה אמר לאחר המשחק: “עבורי, זו זכות לחזור לכאן, למה שהיה ביתי במשך עשר שנים, ולקבל את חיבת האוהדים. המשחק הזה מדגים את גדולתה של ריאל מדריד . זהו משחק שנועד לעזור לאנשים, ואנחנו חייבים לברך את המועדון על היוזמה הזו לעזור לאחרים. האוהדים הגיבו, וזה מדהים מה המועדון הגדול בעולם יכול לייצר. זה גרם לאצטדיון להתמלא היום”. מעבר לכך פפה התייחס גם לקבוצה הנוכחית: “ריאל מדריד תזכה בתארים, אני לא מודאג. להיות חלק מהצוות של מוריניו? הכל שמועות. לא דיברתי עם מוריניו. אף פעם אי אפשר לדעת מה יכול לקרות בעתיד. אני ממש אוהב את איברהים קונאטה. אני מקווה שהוא יותר טוב ממני, זה יהיה סימן שהדברים הולכים טוב כאן בריאל מדריד ושאנחנו זוכים בתארים. זה מה שאני רוצה”.
חאבייר זאנטי שלפני 16 שנה באותו מגרש הניף את גביע אירופה כקפטן אינטר וחגג טרבל: “הסנטיאגו ברנבאו השתנה לטובה, האצטדיון הזה מרהיב.” "לשחק עם גג סגור זה משהו באמת נפלא. ריאל מדריד היא קבוצה עם הרבה היסטוריה וזו הסיבה שהיא זוכה לכבוד רב ברמה עולמית
המועדון ממשיך להדהד את “פרשת נגריירה” - ריאל מדריד הוציאה הודעה רשמית כרגע: "ריאל מדריד הודיעה כי, בנוגע למה שמכונה “תיק נגריירה”, היא גישה מכתב לאופ"א הממוען לגופי המשמעת שלה.
“במסמך זה, המועדון הודיע לאופ"א על קיומן של ראיות רלוונטיות המחזקות באופן חד משמעי את האינדיקציות שכבר ידועות מראש אודות קיומם של תשלומים ממושכים ואטומים ללא כל הצדקה ניתנת לאימות, שבוצעו על ידי ברצלונה לסגן נשיא הוועדה הטכנית של השופטים של התאחדות הכדורגל הספרדית המלכותית, חוסה מריה אנריקז נגריירה, באמצעות מבנים תאגידיים שונים”. זו ההודעה המלאה.
פלורנטינו פרס דיבר בהצהרה הזועמת שלו על כך שלטענתו ‘נשדדו לו’ שבע אליפויות - ריאל מדריד “הפסידה” שבע אליפויות בתקופתו כנשיא. הוא מדבר על עונות 2004/05, 2009/10, 2010/11, 2014/15, 2015/16, 2020/21 ו-2024/25.
קודם כל בעונת 2020-21 זו בכלל לא ברצלונה ‘האשמה’ - “הפסדנו” את האליפות לאתלטיקו מדריד. נראה כי במועדון פשוט הלכו ובדקו טבלאית מתי העונות היו כביכול צמודות והחליטו לזמר. מתבססים שם על טעויות שיפוט ברורות נגד ריאל מדריד* ותמיד נבדק מספר הפנדלים שקיבלה ברצלונה לעומת ריאל, והכרטיסים האדומים שספגה ריאל לעומת ברצלונה ו\או היריבות של ריאל לעומת היריבות של ברצלונה.
*באותה מידה אני מניח שברצלונה יכולה לעשות עבודה הפוכה, את הקונטרה שלה, ולמצוא בקלות טעויות שיפוט ברורות נגדה בעונות צמודות. לכן “העבודה” של ריאל מדריד לא רצינית. הנתונים בלבד גם אם יש פערים גדולים בעונות מסוימות לא יכולים להצביע על משהו כה נחרץ.
עונת 2004-05:
1.ברצלונה -84 נקודות
2.ריאל מדריד – 80 נקודות
אליפות הבכורה של ברצלונה מאז 1998-99. זו הייתה העונה הראשונה לאחר בחירתו מחדש של אנחל וילאר לנשיא ההתאחדות בעקבות שינוי דעתו ברגע האחרון של ז’ואן לאפורטה בעוד רוב מועדוני הליגה תמכו בחרארדו גונזאלס. ריאל מדריד מאמינה ששגיאות השיפוט בכמה משחקים העדיפו בבירור את בארסה כדי " לתגמל " את הקול הזה עבור וילאר.
ברצלונה קיבלה עשרה פנדלים – פי שניים מריאל מדריד, רק שני כרטיסים אדומים (לעומת חמישה לריאל מדריד); ברצלונה קיבלה 78 כרטיסים צהובים (לעומת 97 של ריאל מדריד) ויריבותיה קיבלו לא פחות מ-104 (לעומת 81 בלבד ליריבות של ריאל מדריד).
עונת 2009-10
1.ברצלונה – 99 נקודות
2.ריאל מדריד – 96 נקודות
המפץ הגדול, הגלאקטיקוס2, פלורנטינו פרס חזר בסערה כדי להתמודד עם ברצלונה הטרבליסטית המפחידה. ריאל מדריד שקבעה את שיא הנקודות שלה איי פעם עד אז – הובילה את הטבלה פעמיים אבל הפסידה בשני הקלאסיקוס לברצלונה. ריאל מדריד התלוננה על החלטות השיפוט בהפסדים לאתלטיק בילבאו בסאן ממס (1:0) ולסביליה בפיחואן (2:1) בגדול.
עונת 2010-11
1.ברצלונה – 96 נקודות
2.ריאל מדריד – 92 נקודות
ז’וזה מוריניו הגיע לריאל מדריד אחרי שעשה היסטוריה באינטר – והרבה להתלונן. 92 הנקודות של ריאל לא הספיקו, היא הובסה בקלאסיקו הראשון. יום אחד הוציא ז’וזה מוריניו את הרשימה המפורסמת של “13 הטעויות של השופט קלוס גומס”. הוא התלונן על משחקי החוץ נגד אלמריה ודפורטיבו לה קורוניה (תיקו 0:0) וגם על האדום שספג אלביול בקלאסיקו הביתי (1:1)
ריאל מדריד ספגה 98 כרטיסים צהובים לעומת 74 בלבד לשחקני ברצלונה, ולגבי האדומים – שבעה לריאל מדריד – בשני הקלאסיקוס הורחקו פעם אחת סרחיו ראמוס ופעם אחת ראול אלביול [אבל מוצדקים] לעומת שניים לברצלונה.
עונת 2014-15
1.ברצלונה – 94 נקודות
2.ריאל מדריד – 92 נקודות
העונה אחרי הדסימה. רמונטדה בקלאסיקו הראשון ובסה"כ 22 ניצחונות בכל המסגרות עד ינואר – לא הספיקו לריאל מדריד כדי לזכות בתואר. המועדון התלונן על השיפוט בשני ההפסדים לאתלטיקו מדריד בליגה – 2:1 ביתי במחזור השלישי, הפסד שני ברציפות, וכן על התבוסה 4:0 במשחק החוץ.
עונת 2015-16
1.ברצלונה – 91 נקודות
2.ריאל מדריד – 90 נקודות
עונת הבכורה של זינדין זידאן שהחליף את רפא בניטס לאחר תיקו 2:2 נגד ולנסיה במחזור ה-18. ב-20 משחקי הליגה שלו על הקווים הצליח זיזו להשיג 51 נקודות – מאזן 16-3-1, ניצח בקלאסיקו את ברצלונה בקאמפ נואו.
“אין מה להוסיף” אומרים במועדון על הנתונים הבאים: ברצלונה נהנתה מ-19 פנדלים בחסות ה-MSN, לעומת ריאל מדריד שקיבלה תשעה פנדלים בלבד – כמחצית. נגד ברצלונה נשרק פנדל אחד.
-שער חוקי אלף אחוז של גארת’ בייל בנגיחה נפסל בקאמפ נואו אחרי הצגה של ג’ורדי אלבה שנפל.
עונת 2020-21
1.אתלטיקו מדריד – 86 נקודות
2.ריאל מדריד – 84 נקודות
העונה המדכאת בצל הקורונה. הפעם המאבק היה נגד אתלטיקו מדריד. במחזור ה-35 בשיאו של מאבק האליפות אירחה ריאל את סביליה באצטדיון די-סטפאנו הריק. היא קיבלה פנדל אחרי הכשלה של קארים בנזמה אך ה-VAR בחר להתערב, הפנה את תשומת ליבו של השופט סאנצ’ס מרטינס לעבירה של אדר מיליטאו ברחבה בהתקפה קודם לכן, וסביליה לבסוף קיבלה פנדל. ריאל חילצה 2:2 בשיניים ברגע האחרון עם כדור שפגע באדן הזאר, ושער יתרון שלה נפסל. ריאל התלוננה גם על הדרבי נגד אתלטיקו במטרופוליטאנו שם נגיעת יד של פיליפה לא זכתה לתשומת לב מצד השופט הרננדס הרננדס למרות שה-VAR קרא לו.
עונת 2024-25
1.ברצלונה – 88 נקודות
2.ריאל מדריד – 84 נקודות
קודם כל נציין כי ריאל מדריד הובסה 4:0 בקלאסיקו הביתי בחודש אוקטובר, ובמשחק בברצלונה הובילה 2:0 אך הפסידה בכל-זאת. במחזור ה-21 היא העפילה לפסגה אחרי 0:3 על ויאדוליד בחוסה סורייה עם שלושער של קיליאן אמבפה.
לאחר מכן יצאה לרצף של שלושה משחקים ללא ניצחון עם רצף החלטות רעות. היא הפסידה 1:0 לאספניול מהתחתית בקורנייה כאשר קרלוס רומרו לא ספג כרטיס אדום אחרי עבירה על אמבפה ולבסוף ניצח את המשחק סמוך לסיום| במשחק הדרבי הביתי דה בורגרוס שרק לפנדל של אורליאן טשואמני על סמואל לינו| ובמשחק החוץ נגד אוססונה בפמפלונה מונוארה מונטרו הרחיק את ג’וד בלינגהאם בטענה שקילל אותו וגם שרק לפנדל לטובת אוססונה אחרי עבירה של אדוארדו קמאבינגה כשהבעיטה כבר נבעטה. פער שבע הנקודות של ריאל מדריד על ברצלונה נמחק.
האליפות היחידה שבאמת נגנבה מאיתנו מבחינתי זאת האליפות של אתלטיקו בעונת הקורונה עם הפנדל ההזוי שקיבלה סביליה נגדנו על נגיעת יד של מיליטאו במחזור ה 35.
ונמאס לי כבר מהפרשה הזו, שמישהו יגיד לפרז שיירד מזה כבר, זה מביך.
2 לייקים
בטח שמתם לב ש-ברנרדו סילבה הוא שחקן הרכש החמישי הכי מבוגר שמצטרף לריאל מדריד בכל ההיסטוריה שלה. הקשר יהיה בן 32 בחודש אוגוסט. אם נתעלם למשל מירז’י דודק שהגיע כמחליף לאיקר קסיאס בגיל 34 בקיץ 2007 הרי שיש רק שלושה שחקנים שהצטרפו לריאל בגיל מבוגר יותר. פאביו קנבארו הגיע ב-2006 בגיל 32 כאלוף העולם עם איטליה; ריקארדו קרבאליו נרכש באותו גיל מצ’לסי ב-2010, ומי היה המאמן? ז’וזה מוריניו. חוסלו סגר מעגל כמושאל בגיל 33 בקיץ 2023. ברנרדו סילבה מנצח את פרנץ פושקאש.
הקשר דידי שהצטרף ב-1959 היה שחקן הרכש האחרון של ריאל מדריד שחצה את גיל 30 עד לקיץ 2006 שהיה די שונה ובו הצטרפו עוד שני שחקנים מעל גיל 30 מלבד פאביו קנבארו - גם אמרסון - עוד שחקן של יובנטוס שירדה ליגה, והחלוץ רוד ואן ניסטלרוי.
- ירז’י דודק (בן 34) - שוער שהצטרף בקיץ 2007
- חוסלו (בן 33) - חלוץ שהצטרף בקיץ 2023
- ריקרדו קרבאליו (בן 32) - בלם שהצטרף בקיץ 2010
- פאביו קנבארו (בן 32) - בלם שהצטרף בקיץ 2006
- ברנרדו סילבה (בן 31) - קשר שהצטרף בקיץ 2026
- פרנץ פושקאש (בן 31) - חלוץ שהגיע בקיץ 1958
- דייגו לופז (בן 31) - שוער שהצטרף בחורף 2013
- רוד ואן ניסטלרוי (בן 30) - חלוץ שהצטרף בקיץ 2006
- אמרסון (בן 30) - קשר שהגיע בקיץ 2006
- דידי (בן 30) - קשר שהגיע בקיץ 1959
אני מסתכל על הרשימה הזאת, וכל מה שעובר לי בראש זה - כמה מטומטם ה”חוק” הזה של ריאל במשך שנים, שלא לרכוש שחקנים מעל גיל 30.
רק לחשוב איפה היינו היום, לדוגמה, אם לפני שנתיים היה מצטרף לרשימה הזאת גם הארי קיין.
7 לייקים
סיכויי הצלחה עם שחקנים מעל גיל 30 >>>>>> סיכויי הצלחה ברכישה מעל 100 מיליון יורו.
2 לייקים
ה-agism שקיים בעולם הכדורגל(אוהדים ואנשי מקצוע כאחד) זו רעה חולה שגובלת בטמטום.
זה אחד הדברים שאני הכי סובל מלדון עליו.
זה עניין שבעיני לא קשור לספורט או כדורגל.
לייק 1
רק קחו בחשבון שבעשר השנים האחרונות התחום הזה עובר מהפכה. לא סתם חלק גדול מהרשימה הוא מהשנים האחרונות. המגבלה הזו תשתנה עם הזמן, אין לי ספק בכך.
לייק 1
הוביל את המועדון לתקופה המוצלחת בהיסטוריה שלה (או של כל קבוצת כדורגל).
הבעיה לא שלא הביאו שחקנים מבוגרים, אלא שהבליגו על חוסרים בסגל יותר מדיי זמן, שנתנו כח לשחקנים שלא היו צריכים לקבל אותו, שהפכו את המועדון לבדיחה עם המלחמות בבתי המשפט מול כל גורם אפשרי… להגיד “אם X היה אז הכל היה שונה” זו חשיבה שגויה מיסודה.
זה קצת מטעה, כי החלק המדובר מהשנים האחרונות (אני מניח שאתה מתכוון ל 2006 , 2007 בעיקר) נרכש תחת נשיא אחר, רמון קלדרון. קראבליו נרכש די בתחילת הקדנציה השניה של פלורנטינו, ובינו לבין חוסלו היו עשור וחצי של יישום מוחלט של המדיניות הזאת וזה אכן מטומטם. אפשר לסנגר קצת על פלורנטינו, שאולי הרכישה של הזארד הרתיעה אותו מאוד מלהחתים שחקנים בשלב כזה של הקריירה.
3 לייקים
היי כולם, בקצרה. רובכם מכירים אותי. הספר, גמר הדסימה, הפודקאסט, האתר וכמובן הפורום עוד מהגלגול הקודם שלו. 22 שנה שאני בעניינים - כותב על ריאל מדריד יום-יום. מהאתר האגדי בטיפו, פריצת הדרך ב-Realmadrid.co.il בזכות האגדה גיא קליין, ועד דף הפייסבוק של האתר - שלצערי נסגר בחודש מרץ בלי סיבה (ובמשך חודשיים עשיתי הכל כדי לנסות להחזיר אותו ולא הצלחתי, הייתי מוכן לשלם אלפי שקלים). מגמרי ליגת האלופות ועד למשחקים נגד הקבוצות הקיקיוניות בגביע המלך. מראול, דרך כריסטיאנו ועד חוסלו.
כן - זה עדיין בוער בי, זה חלק ממני, זה חלק מסדר היום שלי. וזה לא יכול להסתיים בצורה עצובה כזו. מבחינתי זה פשוט כיף.
אחרי כמה חודשים של הפסקה חלקית וכפויה - איחדתי כוחות עם שני אוהדים מהקהילה של ריאל מדריד - שי רבין וחמי אלמוג. כל אחד עם הסגנון והצבע שלו - כדי לבנות שוב בית לאוהדי ריאל מדריד בישראל עם התוכן הכי איכותי שיש. הפתעות בהמשך. כמובן שחלק מהתוכן אני גם מפרסם פה. בואו לדף החדש וסמנו בלייק.
12 לייקים
בטח שמתם לב להופעה המזעזעת של אורוגוואי במונדיאל.
קראתי דיווחים שאני לא יודע מה אמינותם, שהיה מרד שחקנים על מרסלו ביילסה בהובלתו של ואלורדה. הסיבה היא שהשחקנים חשבו שאורוגוואי צריכה לשבת בlow block ולא לשחק את הכדורגל של ביילסה.
לא התייחסתי, אבל ראיתי שואלורדה הוחלף בדקה 55 כשהם בפיגור 1-0 ונלחמים על להישאר במונדיאל. וזה בעיניי מחזק את הדיווחים.
בכל אופן that’s not a good look.
לייק 1
לא דווח שהיה מרד. דווח שכמה שחקנים בכירים הלכו לביילסה (כולל ואלוורדה כמובן) והתלוננו על סגנון המשחק שלו בטענה שהסגנון שלו דורש מהשחקנים יותר מדיי מבחינה גופנית. ביילסה בחר לעשות מזה דרמה וטען שהם מנסים להדיח אותו.
מצחיק שאמירה כזו נאמרת דווקא בדיונים שנושאם הוא ריאל מדריד, על מאמן שמעולם לא היה בריאל מדריד, וההקשר לריאל הוא הקפטן של הנבחרת שכועס על כך שהמאמן דורש מהשחקנים לרוץ יותר ממה שהוא רגיל כי למשל הוא מאוד הורגל בריאל שלא לרוץ/ללחוץ יותר מידי בזמן שהקבוצה מתגוננת אלא לחכות שהיריבה תאבד כדורים
אני שופט את פדה ואלוורדה עדיין לכף הזכות למרות שהשנה הזו פגעה בתדמית שלו והמונדיאל גם פגע. אולי אני מגזים ומרים לשחקנים יתר על המידה, אבל לדעתי גם אתה מגזים ולצד השני. פדה ואלוורדה שיחק לא מעט פעמים פצוע ואף פעם לא חסך בחמצן ובמאמץ ובקילומטראז’ בריאל מדריד. זה שהקבוצה הייתה דפוקה טקטית ולא מאומנת לא אומר שפדה עצמו גם היה בטלן. הוא היה לוחץ ואחרים לא, הוא היה סוגר אגף שלם. נדיר שראית אצלו שאננות. אצלו דין אוססונה כדין באיירן מינכן. בלי באמת להיות קשר אחורי כמובן, הוא הציל אותנו מעוד יותר מבוכות רק בזכות הלב שלו, האתלטיות שלו, יכולת התיקול שלו שהיא טובה.
ברור שזו אפשרות ואני לא ניטראלי.
כגודל הציפייה ממנו במיוחד כי הוא הקפטן, כך האכזבה הגדולה ממנו וזה לא רק האירוע עם טשואמני שלפי הנגלה פדה “אחראי” יותר והיווה גורם תורם יותר לאירוע. אצלי זה התחיל באי רצון להישמע טקטית וליישם את ההוראות של צ’אבי אלונסו. ברגע שזה קורה, הכיוון האפשרי היחיד הוא מטה. לפחות הוא מאלה שנלחם כמחו אריה “להוכיח” שצדק בזה שפיטרו את אלונסו.
אני בטוח שלכל אוהד ריאל היו תקוות עצומות בעת מינוי אלונסו, לכך שריאל תהפוך להיות קבוצה יותר מודרנית עם משחק שיותר כיף לצפות בו. חלק התאכזב מהתוצאות המעולות בגלל הכדורגל שלא תאם את הציפיות, אבל להערכתי רובנו תמכנו בדרך (למרות הבאמפר המפואר בדרבי הראשון) וציפינו שהשיפור יגיע עם הביטחון.
רובנו גם כנראה לא קלט לגמרי את הרחשים שהיו בזמן אמת אצל השחקנים שלא אהבו מה שהתבקש מהם. לא משנה אם זה לרוץ יותר, לרדת להגנה או שינויי תפקוד, ואת זה שהם פעלו לערער את ההרמוניה בקבוצה. מסתבר שהם תקעו מקלות בגלגלים אם לא חמור מכך, עד השיא של שחקן שבירידה כבר שנתיים, מקטר על חילוף מטעמי עייפות, לטובת מחליף שהוא שחקן בכיר אחר ואפילו חברו הטוב (שוב, ניחוש שלי לפי המשחק).
מצטער שקשה לי לסלוח, כולל השלושער (מדהים בפני עצמו) מול סיטי.
לייק 1
אני לא בטוח שהבנת אותי. תדמית “המדרידיסטה (הכמעט)? מושלם” והיורש הראוי מכל לסרט הקפטן - נסדקה בהחלט, הוא עשה הרבה טעויות. אבל התלונה האחרונה שלי לגביו תהיה היותו פאסיבי, עצלן, כזה שלא “יהרוג על המגרש למען החברים שלו או הסמל”. זה מה שמשתמע כאילו מהמשבר מול מרסלו ביילסה, שפדה ואלוורדה מעדיף את החפיפניקיות ולא לעבוד קשה. הוא בטח לא אשם שהסגנון של קרלו אנצ’לוטי היה פאסיבי והוא תמיד רץ יותר מכולם אצלינו. ביקורת מקצועית? תעבירו חופשי.
אגב, אני עדיין חושב שהתרומה שפדה נתן לנו עדיפה וגדולה בהרבה על הטעויות\החרא\המעשים הרעים שבאו מכיוונו.
כנראה שלא הסברתי נכון- אני בכלל לא מתלונן על התפקוד על המגרש, כי פדה תמיד משאיר הכל על המגרש.
אני מבין שזה משתמע מזה שאמרתי בהתחלה- פדה מתלונן על אינטנסיביות. הבעייה בעיני אינה האינטנסיביות של פדה אלא שהוא זה שמתלונן על כךבעודו בהחלט שחקן שבנוי על להשקיע אנרגיה.