בטח שמתם לב ש...גירסת ריאל מדריד

ron22 · 21 במאי,‏ 2019,‏ 7:20pm

מה זאת אומרת אם בצדק או לא בצדק - זה לא משנה. אם זה לא בצדק - אז מה הטעם להעלות בכלל את הנקודה?

asafbarca · 21 במאי,‏ 2019,‏ 7:22pm

הוא נתן בכוונה דוגמא להייפ שלילי סביב רונאלדו שהוא לא הסכים לגביו אז, בדיוק כמו שהוא לא מסכים לדוגמא להייפ “הלוזר” סביב מסי כיום.

ron22 · 21 במאי,‏ 2019,‏ 7:26pm

ראיתי שבסוף נכתב “אותן שטויות שמדברים על מסי היום” - דבר ראשון, אני לא מסכים עם זה כי לדעתי על מסי יש יותר קייס (היה על זה דיון לא מזמן), דבר שני - מה הקשר בכלל מסי? מסי טוב מרונאלדו הברזילאי ב-10 רמות כמו שכריסטיאנו טוב ממנו ב-10 רמות.
דבר שלישי, אם אתה מעלה טענה נגד רונאלדו ואז כותב “אבל אני לא מסכים עם זה”, אז פשוט אל תעלה את הטענה רק כדי להעלות משהו בכוח.

asafbarca · 21 במאי,‏ 2019,‏ 7:29pm

אתה מתעקש לא להבין? אני מסכים עם העובדה שהיה הייפ שלילי נגד רונאלדו בעקבות הופעותיו נגד ברצלונה בתקופה מסוימת ולכן העלתי נתונים מתוקנים שמסבירים חלק מהסיבות לכך. אני לא אמרתי שאני חושב שהטענות אז היו מוצדקות או לא מוגזמות.

Raulito-7 · 23 במאי,‏ 2019,‏ 4:32pm

[IMG]

לפני ארבע שנים, ה-23 במאי, ריאל מדריד סיימה את העונה עם 3:7 על חטאפה בברנבאו אבל היה קשה לשמוח. לא רק משום שהעונה הסתיימה בידיים ריקות עם שני כשלונות דווקא בסנטיאגו ברנבאו (רק תיקו 1:1 בגומלין חצי הגמר נגד יובנטוס, ו-2:2 עם ולנסיה בליגה). אלא בעיקר בגלל שריקות הבוז העצובות לעבר השוער איקר קסיאס במה שהיה כצפוי משחקו האחרון בקבוצה . כריסטיאנו רונאלדו כבש שלושער באותו ערב, וגם חסה, צ’יצ’ריטו בשער פרידה בלבן, חאמס ומרסלו הבקיעו.

אין ספק שזה אחד הרגעים היותר עצובים שלי כאוהד (הרי על מסיבת העיתונאים העצובה הזו בה קסיאס החליט להיפרד כשהוא מקריא מפתק, ובהמשך לאחר יום נעשה ‘תיקון’ - אין לנו שליטה). ראול וגוטי לא עזבו עם הראש למטה. וברור שקסיאס הציג יכולת לא טובה ועלה לנו בשערים במשחקים המכריעים, ועדיין, הוא אלוהים בריאל.

Master_M · 23 במאי,‏ 2019,‏ 6:42pm

צוות ESPN בחר את השחקנים שקבוצותיהם לא יסתדרו בלעדיהם. בריאל נבחר קאסמירו. זה מה שנכתב עליו:

“המשפט הבא מסכם עד כמה מוזרה הייתה העונה הראשונה של ריאל מדריד אחרי עזיבת כריסטיאנו רונאלדו: כרים בנזמה היה ככל הנראה השחקן הטוב ביותר בקבוצה העונה, כשהוא סיים אותה כמלך השערים ומלך הבישולים. אבל זה מרגיש כמו מתיחה לכנות “הכרחי” את החלוץ בן ה-31, שרק לפני שנה הבקיע חמישה שערים בלבד - לכן בחרנו בברזילאי”.

“בזמן שכל שחקני הסגל סביבו ירדו ביכולתם במהלך העונה, קאסמירו היה שם כדי לכבות שריפות משמאל, מימין ומקדימה: הוא הוביל את הקבוצה בנתוני התיקולים והחטיפות ב-90 דקות ובממוצע הניצחונות במאבקים על כדורי גובה”.

“איך ריאל מדריד זכתה בשלושה גביעי אלופות רצופים, עם קבוצה שבקושי קיבלה עזרה הגנתית מהשלישייה הקדמית, שני שליש מחוליית הקישור ואחד משחקני ההגנה? קאסמירו היה זה שעשה את עיקר העבודה בשבילם”.

מה אומרים? אני לא חושב שזה נכון לגבי העונה האחרונה, ראמוס היה יותר חסר כשנעדר מאשר קאסמירו.

Morientes_9 · 23 במאי,‏ 2019,‏ 7:16pm

לא הסריח את המגרש כמו רוב השחקנים העונה אבל לא חף מאשמה. קאסמירו כבר שנה פלוס לא במיטבו והסתדרנו יפה מאוד בלעדיו כשנעדר. זאת אומרת היינו גרועים באותה מידה. יורנטה לטעמי עשה את התפקיד יותר טוב ממירו.

jese · 24 במאי,‏ 2019,‏ 7:47am

היו חלקים העונה שהוא היה על גבול האסון המהלך, מסוג הדברים שסטטיסטיקה לא מראה. מזכיר לי את נאבס לפני שתי עונות, שכל פעם היה יוצא מהשער עד לחצי, מפספס את הכדור ובנס לא סופג.

אני חושב שזה זמן טוב לרענן את העמדה, אבל בטח במועדון עובדים על חוזה חדש בשבילו, איזה פרס על זה שהוא לא מכניס כדורים לרשת שלנו או משהו כזה

Raulito-7 · 24 במאי,‏ 2019,‏ 9:40am

תעצרו הכל, שום דבר לא מעניין, זה ה-24 במאי. היום לפני חמש שנים ריאל מדריד זכתה בדסימה אחרי ניצחון 1:4 על אתלטיקו מדריד בגמר ליגת האלופות.

ה"לה דסימה" זו המילה הכי שגורה באתר לדעתי חוץ מ-‘ריאל מדריד’, ‘ראול’, ‘כריסטיאנו רונאלדו’ ו’ליגת האלופות\הגביע עם האזניים הגדולות’. פוסטים מתוזמנים בפייסבוק היו כבר מזמן וגם באתר כתבתי על חמישה רגעים: הגול האלמותי של ראמוס, העובדה שדווקא בייל כבש את ה-1:2, הטירוף של צ’אבי אלונסו לאחר השער עם חליפה ביציע, הבכי המרגש של מרסלו וקסיאס עוד לפני השריקה, וכמובן שההמתנה לגמר ליגת האלופות הייתה כמו נצח. אבל אתם מכירים את זה, ואני חייב שוב לספר בפעם המי יודע כמה, את נקודת המבט שלי. [נכתב ב-2017]

“הגשמתי חלום” - כמה פעמים זרקתם את המשפט הזה לאוויר ובאמת התכוונתם לזה? כמה פעמים המציאות עולה על כל דימיון? שלוש שנים עברו מאז גמר ליגת האלופות בליסבון, הדסימה של ריאל מדריד. והתאריך הזה, ה-24 במאי יישאר תמיד חלק מחיי, ירגש כל פעם מחדש. כן, הייתי שם, הגשמתי חלום. אבל ‘הגשמתי חלום’ פשוט לא מספיק כדי לתאר את החוויה, וגם לא יומן המסע ומיליון המילים שכתבתי. ושום תמונה או סרטון. אני, דור, מדרידיסטה מלידה ומנהל האתר - זוכה להיות במשחק היסטורי שאוהדים שנושמים את הקבוצה כבר 50 שנה - לא זכו.

את הדיל לגמר סגרנו כבר במחצית נגד באיירן. 0:3 מוחץ, פעמיים (ראמוסX2, כריסטיאנו). זה נגמר ב-0:4 מהדהד, המשחק הכי גדול של ריאל מדריד שראיתי כאוהד. עד לרגע שנכנסתי לאצטדיון, עם חיוך גדול מרוח על הפנים והחולצה הקדושה של ראול – לא האמנתי שאני שם. בפסטיבל לפני המשחק עטפתי את הגביע עם הצעיף של ריאל מדריד ובכניסה למגרש עשינו שם תמונה קבוצתית- 15 חבר’ה מורעלים. “הזמן הולך ואוזל!” החלום נגוז! אתלטיקו מובילה. ריאל מנסה ומנסה ולא כובשת. כמו מוריניו סטייל, יורד לכיוון ‘חדר ההלבשה’ אבל לא באמת. לוקח נשימה ארוכה, מתפלל וחוזר. קרן של מודריץ’…אני זוכר את היד הארוכה של קורטואה מושטת ואת ראמוס הכל יכול פותח בריצת אמוק. איזה טירוף! כמה דמעות! כל החיים עוברים מול העיניים. זה אף פעם לא ‘רק כדורגל’. זה הכל

Raulito-7 · 24 במאי,‏ 2019,‏ 12:25pm

קרלו אנצ’לוטי: "אזכור את הדסימה כל חיי"

המאמן האיטלקי שעמד על הקווים של ריאל מדריד בגמר המרגש נגד אתלטיקו בעונת 2013/14 והביא את גביע האלופות העשירי, התראיין למארקה חמש שנים לאחר האירוע, הנה דבריו:

“אני זוכר את הכל. לעולם לא אשכח את הדסימה, אזכור אותה לכל חיי”. על הימים לקראת המשחק : “ידענו מה מונח על כף המאזניים אך אני חושב שהתמודדנו עם זה כמו שצריך, רצינו להפוך את הלחץ למוטיבצייה מקסימלית, ברור שרצינו לזכות בגביע אחרי הרבה שנים. לא היו עצבים”.

המאמן נזכר ב פציעות לקראת הגמר : “הגענו עם סמי קדירה שרק התאושש מניתוח, עם בנזמה וכריסטיאנו רונאלדו לא כשירים במאת האחוזים, ללא צ’אבי אלונסו המורחק, ואני זוכר מחווה מרגשת של פפה. הוא היה מאוד כנה איתי, עם חבריו ועם המועדון. יום קודם לכן הוא אמר לי שלמרות כל המאמצים, הוא חושש שלא החלים מהפציעה בברך ופתאום ייאלץ לנטוש אחרי רבע שעה ולבזבז לנו חילוף. זה לא קל עבור שחקן לוותר על גמר ליגת האלופותו, אבל הוא הוכיח לי עד כמה הוא איש גדול ועשה את זה לטובת הקבוצה”. על ההכנות : “הסתכלנו על משחק הגביע נגדם בסנטיאגו ברנבאו, ניצחנו 0:3 בלי יותר מדי בעיות וניסינו לחזור על הכל - התנועות לעומק, האגרסיביות והטקטיקה”.

“זה נכון שסבלנו הרבה יותר ממה שחשבנו וכבשנו שער מאוחר, אבל אי אפשר היה להגיד שזה לא הגיע לנו. שיחקנו כדורגל עד הסוף. יצרנו המון מצבים, שלטנו במשחק. נכון שהשער לא הגיע והיה לנו מזל, אבל הגיע לנו המזל הזה”. על הדקות שאחרי השוויון: “ידענו שבזמן הנוסף המורל הוא שלנו ולא נגיע לפנדלים. אתלטיקו התעייפה וסבלה ממכה מנטאלית, זה הגיוני, זה מה שקרה לי בגמר 2005 נגד ליברפול והפסדנו”.

הדקה ה-93: “לא ידעתי איך השער יגיע אבל האמנתי בכל ליבי שהשער יגיע. זו הייתה ההזדמנות האחרונה, סמכתי על השחקנים שלי, ידעתי שהם לא יוכלו להיכשל. הקבוצה הייתה אופטימית ואנרגטית עד הסוף, עד לשנייה האחרונה של המשחק. בסופו של דבר הגיעו מודריץ’ וראמוס”. אנצ’לוטי מספר שלא חגג את השער: “לא יכולתי, המשחק עדיין היה בחיים, הייתי צריך להירגע עד להארכה, הייתי צריך להתמקד בשחקנים כמו די מאריה שסבל מפציעה”.

“השער של מרסלו היה מכריע, עד אז הכל היה פתוח ואתלטיקו יכלה להעניש אם היינו טועים. עם השער הזה הרסנו טוטאלית את אתלטיקו. מאז השער של מרסלו אפשר היה להתחיל להינות באמת”. על החגיגות : “הגענו מאוחר למדריד ולא ציפיתי לשום דבר מיוחד, אבל ראיתי כל כך הרבה אנשים חוגגים ברחוב את השער, זה משהו שלא אשכח בחיים. הסיבלס היה מלא, הרחובות, אוהדים בכל מקום. נהנתי בריאל מדריד”.

גם במארקה כתבו על המשחק הזה - “המשחק ששינה את ההיסטוריה”, אבל לא נראה שיש עוד מה להוסיף לגבי הדסימה, אנחנו כבר יודעים את הכל…

Raulito-7 · 26 במאי,‏ 2019,‏ 6:09pm

שנה מאז הזכייה בגביע האלופות ה-13

בדיוק היום לפני שנה ריאל מדריד הייתה על גג העולם עם זכייה שלישית ברציפות בליגת האלופות לאחר ניצחון 1:3 על ליברפול בגמר בקייב, וזכייה רביעית בחמש שנים. “בתאריך ה-26 במאי גם העיר קייב נכבשה על ידי ריאל מדריד ונכנסה להיסטוריה שלה”, כתבו באתר הרישמי. קארים בנזמה ניצל טעות של קריוס ולאחר מכן היה זה הזמן של המחליף גארת’ בייל שכבש במספרת והשלים צמד עם עוד בירטוז של השוער שממול. “אנחנו מחכים לך בבית”, נכתב בשער המארקה ערב המשחק, וזה מסביר הכל. על העוצמה של ריאל מדריד והדחף הבלתי נלאה שלה לזכות בליגת האלופות. הכותרת שלנו באתר הייתה “נצחיים”.

הוא עלה מהספסל זועם, כועס על המאמן זידאן שהתעלם מסיום העונה הנפלא שלו וסיפסל אותו שוב בגמר (לטובתו של איסקו, שפתח על חשבונו גם בגמר 2017 מול יובנטוס, ובמשחק נגד ליברפול דווקא איים פעמיים על השער ופגש את המשקוף). ריאל למעשה חזרה בדיוק על אותם 11 מהגמר ב-2017. גארת’ בייל עף באוויר, התחבר להרמה של מרסלו ברגל ימין ורשם את הצ’ילנה-מספרת פסיכית המטורפת הזו. “בייל עלה מהספסל ועשה את מה שעשה, מה אתה עוד רוצה שאני אגיד לך?”, אמר זידאן בעמדת הראיונות לאחר המשחק. באותו רגע, הכל נשכח. “זה השער של החיים שלי, ללא ספק”, אמר בייל. לא נשכח לך את זה, גארת’!

אף אחד לא שיער לעצמו שהמשפט המטומטם הזה: “היה כיף בריאל מדריד”, שאמר כריסטיאנו רונאלדו בערך דקה וחצי לאחר הגמר והצליח להרגיז - ירמוז על עתידו. זה היה משחקו האחרון של כריסטיאנו רונאלדו בריאל מדריד, בו זכה בגביע אירופה הרביעי שלו בלבן והחמישי בסה"כ. “אפשר לקרוא למפעל הזה ליגת האלופות על שם כריסטיאנו רונאלדו”, אמר בנוסף.

בחגיגות בסנטיאגו ברנבאו אמר הקפטן סרחיו ראמוס : “אמרו לנו שאי אפשר לזכות פעמיים בליגת האלופות, ועשינו את זה, והנה אנחנו שוב עומדים כאן מולכם עם גביע האלופות השלישי”. הקפטן הצטלם עם הנחיתה במדריד יחד עם מלך ספרד.

ומי היה האחראי על התזמורת? זינדין זידאן , ששקל להתפטר בחודש פברואר לאחר ההדחה נגד לגאנס בגביע המלך ולאור העונה האיומה בליגה. זידאן רשם את שמו בהיסטוריה של המועדון עם שלוש זכיות ברציפות בליגת האלופות (אף מאמן לא זכה בתואר הזה שלוש פעמים) ותשעה תארים בשנתיים וחצי. “אין לי מילים, אלה חיים טהורים כמו שהשחקנים אומרים, אנחנו כאן בשביל הרגעים האלה. אנחנו חייבים לעכל מה שעשינו כאן, עשינו היסטוריה”, סיכם.

Raulito-7 · 28 במאי,‏ 2019,‏ 5:35pm

כשהקבוצה שלך היא מלכת אירופה, כמעט כל יום בחודש מאי הוא ציון דרך, והפעם: ה-28 במאי, לפני שלוש שנים, ריאל מדריד זכתה ב-UnDecima, גביע אירופה ה-11 בתולדותיה לאחר ניצחון על אתלטיקו מדריד בגמר בסאן-סירו בפנדלים (1:1 בתום 120 דקות). הגמר לא היה מרגש כמו הדסימה, זה לא היה ניצחון מוחץ כמו על יובנטוס או היסטורי כמו נגד ליברפול (זכייה שלישית ברציפות), אבל עדיין כמה נקודות על הגמר:

נקודה ראשונה: נובמבר 2015 השחור, ריאל מדריד מובסת 4:0 בקלאסיקו בסנטיאגו ברנבאו מול ברצלונה נטולת מסי (טוב, נו, עלה לשחק במחצית השנייה היות וחזר מפציעה). מי האמין באותו רגע שככה יהיה סיום העונה? איך אמר צ’אבי: “ריאל מדריד מסוגלת תמיד לזכות בגביע אירופה”.

נקודה שנייה: לא מרגש כמו הדסימה אך עדיין מרגש - “הגמר שלא נגמר” כתבתי עליו לא פעם. ושוב נגד אתלטיקו מדריד. ארבע שנים לפניכן חווינו שברון לב ביום העצמאות עם הפנדלים מול באיירן מינכן, והפעם זה היה דו קרב מורט עצבים ועוצר נשימה שהסתיים בצורה הטובה ביותר: כריסטיאנו עם הפנדל המנצח, כמה צפוי וכמה סמלי, כשקיילור נבאס אמנם לא הודף אף בעיטה מהנקודה אך נשא תפילה בדיוק כמונו, וחואנפראן פגש את הקורה. הבועטים שלנו, זוכרים אותם? לוקאס ואסקס בעט ראשון, סובב את הכדור על האצבע. אחר כך בעטו מרסלו, גארת’ בייל (עם פציעה במפשעה), סרחיו ראמוס וכריסטיאנו. וכמובן, הדמעות של פפה - הנה זה

נקודה שלישית: ההיסטוריה של זידאן: כבש בוולה את השער המדהים נגד לברקוזן והביא את “לה נובנה” ב-2002, היה עוזרו של אנצ’לוטי בדסימה ב-2014 וקפץ על ערימת השחקנים לאחר השער של ראמוס, וכעבור שנתיים זכה בגביע אירופה הראשון שלו כמאמן ראשי.

נקודה רביעית: הם אנושיים. בהארכה ראינו את שתי הקבוצות נופלות מהרגליים. כריסטיאנו לא היה כשיר במאת האחוזים, גארת’ בייל צלע, ואלה ששמרו את ריאל מדריד בתמונה היו בעיקר קאסמירו עם גליץ’ נפלא שעצר מתפרצת של אתלטיקו מדריד, לוקאס ואסקס שלא הפסיק לרוץ, וגם שחקני ההגנה.

נקודה חמישית: הכל התחיל, לדעתי, עם הניצחון 1:2 בקאמפ נואו בליגה. בעשרה שחקנים (גם אם ראמוס הורחק ממש רגע לפני שער הניצחון), לאחר פיגור, עם עוד ‘Calma, Calma’ של כריסטיאנו רונאלדו. כתבתי לא אחת: הניצחון הזה לא יספיק לאליפות (ריאל צימקה ל-7 הפרש) אבל הוא מניח את היסודות ל-UnDecima. ריאל השיגה 12 נצחונות ברציפות עד לסיום העונה ואפילו הייתה אלופה למשך כמה דקות, עד שברצלונה כבשה מול גראנדה.

Raulito-7 · 1 ביוני,‏ 2019,‏ 5:41pm

https://twitter.com/ToniKroos/status/1134771401062322176

טוני קרוס נפרד מהכתר אחרי 1099 ימים (טוב, נו, ריאל הודחה נגד אייקס בתחילת מרץ - 5.3, אך עדיין החזיקה בגביע עם האזניים הגדולות למעלה מאלף ימים) ומאחל בהצלחה לשתי הקבוצות. גם במארקה כתבו על זה: “ו…1099 ימים לאחר מכן - ריאל מדריד מעבירה את הכתר, השושלת מסתיימת”. גמר ליגת האלופות ישוחק היום במדריד, ממש-ממש קרוב, וריאל מדריד לא חלק, סרחיו ראמוס לא יניף את הגביע. תקופה של פעם בחיים - נגמרה. 67% מהנשאלים בסקר המארקה ענו ששושלת כזו של שלוש זכיות ברציפות לא תחזור - אף קבוצה לא תעשה זאת.

Raulito-7 · 3 ביוני,‏ 2019,‏ 11:27am

[IMG]

אמרו שאי אפשר לזכות בליגת האלופות פעמיים. אז אמרו. בדיוק היום לפני שנתיים השלימה ריאל מדריד דאבל ענק כשהביסה 1:4 את יובנטוס בגמר ליגת האלופות וכמובן שהייתה הראשונה במתכונת הנוכחית ששמרה על התואר. בסה"כ זכתה ריאל מדריד בארבעה תארים באותה עונה עם זינדין זידאן. המחצית הראשונה עוד הייתה בשלב הגישושים ויובנטוס שיחקה לא רע ומנדג’וקיץ’ הבקיע שער ענק במספרת. אבל המחצית השנייה כבר הייתה סיפור אחר לגמריי. ריאל מדריד שטפה את המגרש והציגה את אחת המחציות הטובות ביותר שלה בליגת האלופות. כריסטיאנו רונאלדו כבש צמד, קאסמירו שלח בומבה מרחוק וגם המחליף מרקו אסנסיו הספיק לכבוש שער בערב בו חאמס רודריגס בכלל לא התלבש. היו ימים!

באותו ערב ענק הפך כריסטיאנו רונאלדו לשחקן הראשון בהיסטוריה של ליגת האלופות שכובש בשלושה משחקי גמר - 2008 עם מנצ’סטר יונייטד, 2014 עם ריאל מדריד וכמובן 2017. והפעם לא מדובר באיזה פנדל ברגע האחרון. שני שערים בנגיעה, כשהוא מקדים את שחקני ההגנה וממשיך להיות בלתי ניתן לעצירה. עד לשלב רבע הגמר היו לו בסה"כ שני שערים בליגת האלופות, ואז הוא הפגיז עשרה: פעמיים שלושער ועוד שני צמדים. עונת הנוק אאוט הגדולה ביותר של שחקן בהיסטוריה של ליגת האלופות, המלך CR7