האמת שבגמר נגד ולנסיה הייתי עם ברצלונה מסיבות אנוכיות לגמרי ולא מטובת מסי או ברצלונה.
https://twitter.com/MxPelotas/status/1137035013168488448
https://twitter.com/Diego11TSN/status/1137029720388689920
https://twitter.com/mundodeportivo/status/1137028820542865410
אז בתקשורת בספרד נפלו בפח, אוהד יצירתי של ריאל מדריד יצר חולצה של אדן הזאר עם הספרה מס’ 7 ושם אותה לכמה רגעים בחנות הרשמית\ מעשה פוטושופ, ובאל-מונדו ואפילו במארקה האמינו. “מארקה אימתו את העניין”, לפי טענתם. אין ספק שזה משעשע. אגב, אם תשאלו את קווין דה בריינה, לא תהיה שום הודעה רשמית ב-4-5 ימים הקרובים וזה ימתין רק לאחר המשחק השני של בלגיה מבין השניים השבוע במוקדמות היורו.
דבר נוסף: לא מזמן נערך ‘מפגש צמרת’ וסלפי מרגש בקונגרס של אופ"א, בלטו בו מדרידיסטאס ידועים לשעבר. גולת הכותרת הייתה סלפי מרגש לצד ההחיוכים של איקר קסיאס וז’וז’ה מוריניו שממש שנאו זה את זה בריאל מדריד בשנה האחרונה. ‘אם לא היינו יודעים שהם התווכחו בעבר, הייתי חושב שהם חברים טובים לכל החיים’, אמה פדג’ה מיאטוביץ’. במארקה נכתב שמוריניו היה מודאג מאוד כששמע על התקף הלב של קסיאס במהלך אימון פורטו ולא הסתפק בהודעה לשוער אלא גם התקשר אישית לרופא של פורטו כדי לשמוע מיד.
2 לייקים
מסע אל העבר:: ה-9 ביוני, אין מצב שהתאריך זה לא אומר לכם כלום. סיום העונה הדרמטי ביותר בספרד איי פעם, עונת 2006/07, עונת הרמונטדות. ריאל וברצלונה בשווויון נק’ ערב המחזור ה-37. הקבוצה של קאפלו התארחה בלה רומארדה נגד סראגוסה שחלמה אירופה, בעוד ברצלונה אירחה את אספניול בדרבי. זו הייתה דרמה עוצרת נשימה, פרפרים בבטן לאורך כל המשחק, אך הכל מתגמד לעומת הדקה ה-89: “ועכשיו…אספניול משווה ל-2:2, אספניול משווה ל-2:2 בדקה ה-90. ריאל מדריד חוזרת למקום הראשון…אני לא מאמין שאני אומר את זה! לפני דקה זה היה גמור, האליפות הייתה כבר של ברצלונה”. את מה שחווינו באותו רגע אי אפשר להסביר במילים.
בשורה התחתונה: ואן ניסטלרוי השלים צמד וקבע 2:2 ובאותה הדקה בקאמפ נואו ראול טאמודו השווה ל-2:2 אחרי מסירה מדהימה של איבן דלה פנייה.
2 לייקים
היום לפני 12 שנה:: ריאל מדריד זוכה באליפות מס’ 30 בתולדותיה אחרי ניצחון 1:3 על מאיורקה בברנבאו. זו לא הייתה אליפות של כדורגל יפה, אלא אליפות הירואית. אליפות של קבוצה, של לב ונשמה, של אופי.
ריאל הגיעה למחזור הסיום כשהיא תלויה בעצמה וניצחון מול מאיורקה=אליפות. כמובן שכמו בכל העונה הזו, זה הלך קשה. הפיצ’יצ’י הכל יכול רוד ואן ניסטלרוי נפצע בשלב מוקדם והוחלף, מאיורקה כבר הייתה ביתרון משער של וארלה, ועד לדקה ה-69 ריאל לא הצליחה להגיב. אלא שאז המחליף חוסה אנטוניו רייס ז"ל, דווקא הוא, האיש שקאפלו העלה מהספסל במקום בקהאם במשחק הפרידה שלו - כבש את השוויון אחרי בישול של היגואין. דיארה כבש את השני בדקה ה-79 לאחר כדור קרן, ובדקה ה-83 רייס השלים צמד ולפחות ליום אחד היה חצי אל במדריד.
לאחר שריקת הסיום הברנבאו החל בחגיגות אליפות מרגשות, והמועדון נפרד משתי אגדות: רוברטו קרלוס ששרף את האגף 11 שנה, וגם דיוויד בקהאם, שלפחות בעונתו הרביעית והאחרונה במדריד - זכה בתואר גדול וחשוב. בקס שהוגלה ליציע על ידי קאפלו בשלב מסוים במהלך העונה, היה חלק חשוב בישורת האחרונה.
משהו אחרון על אליפות 2006/07: זו הייתה האליפות הראשונה של ראול כקפטן. שבעה שעקי ליגה היו לו בסה"כ, אבל שימו לב לזה: דרבי, קלאסיקו(כבר בדקה השנייה - נגיחה מכל הלב) ומאסטייה(שער ניצחון). כמה לב, כמה נשמה, כמה מנהיגות. תמיד במאני טיים.
2 לייקים
“האליפות של רונאלדו”. בדיוק היום לפני 16 שנה, החלוץ הברזילאי הענק זכה בפעם הראשונה בקריירה שלו באליפות, בגיל 26. זה קרה, איך לא, בעונת הבכורה בריאל מדריד, כשהוא מלך שעריה בליגה (23 כיבושים), כולל צמד במשחק האליפות המרגש. שבוע קודם לכן כבש החלוץ צמד בדרבי נגד אתלטיקו מדריד בויסנטה קאלדרון, (גם ראול הרשית פעמיים בדרך ל-0:$) בערב המיוחד בו הטבלה שוב התהפכה, כשריאל סוסיאדד המוליכה נכנעה 3:2 לסלטה ויגו בבלאידוס.
רונאלדו העלה את ריאל ליתרון אחרי בישול של רוברטו קרלוס (גם ללואיס פיגו מגיעות מחמאות על המהלך), אלא שאתלטיק בילבאו השוותה. הסנטיאגו ברנבאו היה עצבני ואז המגן הרגיע כשהחזיר את היתרון בכדור חופשי לפני ההפסקה - איזה טיל. דקות ספורות בפתיחת המחצית השנייה זה נגמר כשרונאלדו השלים צמד אחרי מסירה של זידאן. ריאל מדריד מנצחת 1:3 וזוכה באליפות ספרד בפעם ה-29 בתולדותיה. מה שקרה מייד אחר כך (היירו, דל-בוסקה, בהמשך מקאללה נמכר לצ’לסי) - כברר עדיף לא להרחיב.
רונאלדו אולי היה הכוכב הראשי בקבוצה הזו, אבל יא ראבאק, איזה כדורגל שהם שיחקו כקבוצה כשהם היו בפוקוס. בסופו של יום עונת ליגה לא גדולה במיוחד עם מספר נק’ קטן וקרב צמוד עם ריאל פאקינג סוסיאדד, אבל כשזה עבד - וואו. העונה האחרונה הגדולה באמת של ראול, זיזו עם רגעי קסם הזויים בסגנון הבישול לפורטיו מול ולנסיה, כדורגל מכושף לפרקים בצ’מפיונס.
זו האליפות היחידה של זיזו ורונאלדו אצלינו, ואחת משתיים של פיגו. היתה תחושה של אימפריה שרק במקרה הודחה בחצי גמר ליגת האלופות (למרות שיובה היתה נהדרת, ולתחושתי מילאן של אותה עונה היתה חזקה מריאל), בקיץ יגיע בקהאם ואחריו עונה שהתחילה עם חלומות על דריסת כל אירופה והסתיימה בדיכאון שלא באמת נצא ממנו עד שלוש שנים לאחר מכן, לא לפני שבאמצע אותה עונה, אותו רונאלדו - אחרון הגלקטיקוס - נשחט.
3 לייקים
זו הקבוצה שלי, זו ריאל מדריד שגדלתי עליה כילד, ‘הגלאקטיקוס’. לא ניצחו הכי הרבה (יש היאמרו שלא ניצחו מספיק), קבוצה שבוודאי לא הייתה מספיק מאוזנת, אבל מבחינתי זו הקבוצה הטובה ביותר. דבר שספק אם יחזור.
- אתם זוכרים את הציטוט של רונאלדו אחרי גמר ליגת האלופות ב-2003? “לא יכולתי לראות את המשחק, נרדמתי באמצע”.
- אמנם עונת ליגה עם מעט נקודות (78 במקום 80 למשל באליפות הראשונה עם פיגו), אבל הפסדנו מעט - 4 פעמים.
- ‘הכוכבית’ כביכול - לא ניצחנו את ברצלונה בשני משחקי הקלאסיקוס, למרות שהיינו קבוצה טובה הרבה יותר, ובטבלה היה פער היסטורי של 22 נקודות.
- ריאל נתנה הצגה גדולה במיוחד ב-1:4 על ולנסיה בברנבאו, טקס העברת הכתר, אחד מהמשחקים הגדולים של זידאן.
- הם בהחלט שיחקו כדורגל מהפנט, ניסו להיכנס עם הכדור אל השער, ומה נגיד על המשחקים נגד מנצ’סטר יונייטד?
- לגבי חצאי הגמר מול יובה: ראול החמיץ את המשחק בברנבאו, וגם הוא וגם רונאלדו לא היו כשירים לגומלין שם ההגנה התפרקה, מקאללה היה מוצהב וזה השפיע. בברנבאו היינו חייבים לכבוש עוד גול. איזו נוסטלגיה.
3 לייקים
גם עבורי זו היתה ההתחלה, ואין כמו התחלות - זו העונה הראשונה שראיתי באופן מלא כאוהד.
הפרש הנקודות הוא לא הישג גדול, זו בארסה הכי גרועה שאני זוכר בפער, בקושי השתחלו לגביע אופ"א. מצד שני זה גם גרם לפספוס מולם להיראות חסר משמעות - הם לא היו באותה קטגוריה אפילו. מדובר כאן גם על העידן שמספיק זמן אחרי החמישיות של הניינטיז, עונה אחת בלבד אחרי שיצאנו עם היד על העליונה בצ’מפיונס ועדיין לפני שאכלנו מהם את ההשפלות של רונאלדיניו ומסי. אולי זה גם בגלל שהייתי צעיר ובארסה אז נראתה לי באופן די נאיבי כמו מקסימום סוג של דפורטיבו, אבל לנצח בקלאסיקו נראה פחות ‘בוער’ מאי פעם.
אגב, מדהים לראות שהיינו קבוצת טופ עם הגנה שכללה את הלגרה, מיצ’ל סלגאדו והיירו של אחרי השיא, פלוס לא מעט פאבון. אני חושב שהיום אפילו מאסה של כישרון התקפי כמו אז + מקללה לא היתה מחזיקה את הדבר הזה.
רצו להחתים בלם - גאבי מיליטו, וניסו להביא בישורת האחרונה של חלון ההעברות בחורף 2004 את רוברטו אז’אלה ואדגר דווידס, מניח שזה היה עוזר לנו באותה עונה. איבן הלגרה היה כובש את השערים המכריעים, יש לו לא מעט כאלה, שערי ליגה דרמטיים ב-2002/03, הגול נגד באיירן ב-2002 עם תחילת הרמונטדה, אפילו יובה ב-2005, היה בלם לא רע, בעיקר במשחק הראש. רוברטו קרלוס היה בעל יכולות הגנתיות סבירות. אני חושב שהיירו היה ‘מתפרק’ דווקא בכל משחקי הליגה האלה ובצ’מפיונס חוץ מהמירוץ מול נדבד - היה דווקא בסדר. אגב, הגנה - נו, היה את סאן איקר שהדף הכל, כל הזמן.
אני תמיד משתמש בעונה הזו כדי להציג את התזה שלי: אין לנו את הטירוף הזה לקלאסיקו, הם יודעים יותר טוב להתכונן מאשר אנחנו. גם הרצף השחור בקאמפ נואו לאורך השנים היה משהו שנשגב מבחינתי להבין. לי זה כן היה ‘בוער’.
לגבי הפרש הנקודות - לא משהו לנפנף בו, רק הרגיז אותי כל כותרות העיתונים בקטלוניה שדיברו על העונה האחרונה. זה לא השיא בין ריאל וברצלונה.
היו גם דיבורים חזקים על פטריק ויירה בזמנו, חצי שנה אחרי בערך נחת פה גראבסן בסוף.
איבן הלגרה היה קשר אחורי מצויין אולי עם פוטנציאל להיות מהטובים בעולם. רק אלוהים יודע למה שינו לו את העמדה במקום להביא בלם טוב פשוט.
הלוואי שילמד אותו אפילו רבע מהסיומת שלו. איזה איש מבוזבז יאללה.
גדול שחקני הפרו אבולושן בכל הזמנים
8 לייקים
אינטר איתו ועם זלאטן מקדימה 
לייק 1
משחק אגדות העבר בין ריאל מדריד וצ’לסי ממש עכשיו - שידור ישיר באתר הרישמי. מחצית, ריאל מדריד מובילה 2:4. כל הגולים - בטוויטר.
ריאל מדריד פתחה בבליץ’ ותוך שמונה דקות כבשה שלושה שערים. ראול היה הראשון, דחיקה קלה לרשת שתמיד תרגש את הקהל, דווקא אחרי מהלך נהדר של ג’וליו בפטיסטה בין שחקני ההגנה(דקה 11). פרננדו מוריינטס כבש את השני כעבור שלוש דקות אחרי מהלך מהיר של ריאל מדריד ברחבה של צ’לסי, ושלח נגיחה אדירה לרשת כמו בימים הטובים בדקה ה-190 אחרי הרמה של אמוויסקה מצד שמאל. ריאל, כיאה ל-DNA של המועדון, נרדמה, וספגה פעמיים. בדקה ה-36 כריסטיאן קראמבו שלח בעיטה נהדרת מחוץ לרחבה, כדור שאף שוער לא יכול לעצור, וביסס את היתרון של ריאל.
צ’לסי פתחה בין היתר עם וויליאם גאלאס, ריקרדו קרבאליו, פויט, אנדריי שבצ’נקו שעונד את סרט הקפטן, מאלודה, קלוד מקאללה האקס, שכנראה ישחק במדים שלנו במחצית השנייה. בדקה ה-39, רגע אחרי שצ’לסי כמעט צימקה, ריאל יצאה קדימה וראול מסר לג’וליו בפטיסטה ששלח בעיטה חזקה קצת מעל המשקוף. בדקה ה-41 מוריינטס מסר לראול שחיכה בפינה הימנית וניסה ואסילינה. בימיו כשחקן זה בטוח בפנים, הפעם לא. עוד נציין גם את גוטי ואלבארו ארבלואה.
ראול השלים צמד בפנדל והעלה את ריאל ל-5:3 בדקה ה-52. מאלודה צימק בדקה ה-66 אחרי שקיבל מסירת עומק נפלאה…
אני משדר את הגולים בבית כמו אידיוט, האושר הפשוט. 
3 לייקים
הגול של ראול זה הגירסא החיוורת (או פשוט גירסאת משחק האגדות) של הגול הזה אבל זה היה מספיק קרוב כדי לשלוח בי גלים של נוסטלגיה
לייק 1
בול מה שעלה לי לראש עוד לפני שגלגל לרשת. ראול בשיאו היה פאקינג מיוחד.
#טראש
ראפר שנראה כמו דוד של לוקאס וכרים בנזמה בגדולתו
לייק 1
צא דיבוק צא
7 לייקים