לוקה מודריק
לייק 1
קרים בנזמה הוא הצרפתי הראשון שכובש 150 שערים בלה ליגה. והשחקן השביעי עם ההישג הזה בהיסטוריה של התחרות.
הצרפתי הראשון… יאללה אמבפה!
בטח שמתם לב שעברו שבע שנים מאז לוקה מודריץ’ הגיע לריאל מדריד אחרי משא-ומתן עיקש עם דניאל לוי יו"ר טוטנהאם. הקשר הקרואטי נרכש בתמורה ל-30 מיליון יורו בקיץ 2012 אחרי לחץ כבד של ז’וזה מוריניו וכעבור יומיים כבר רשם את הופעת הבכורה שלו בקבוצה בגומלין הסופר-קופה נגד ברצלונה. המספרים: 304 הופעות, 17 שערים, 47 בישולים כולל אחד גדול לסרחיו ראמוס בדסימה, 14 תארים (ארבעה גביעי אירופה) וכמובן במועדון שלנו, חשוב לציין: בלון ד’אור אחד, בשנה האחרונה. במועדון פרסמו את הגול שכבש מול מנצ’סטר יונייטד באולד טראפורד כשבעט לקורה ופנימה וגם לוקה עצמו לא שוכח: “שבע שנים בדיוק, 22.8.2012, התחלה של מסע נפלא במועדון החלומות. שבע שנים של שמחה וגאווה להיות חלק ממשפחת ריאל מדריד”, וכמובן המשפט הידוע שבספרדית נשמע יותר טוב: “Lo mejore Cosas Nunca Llegar Facil”.
כמו שאני תמיד נוהג לומר, השחקן שהיה כל כך חסר לנו, התרומה של מוריניו שהניח את היסודות ל-“לה דסימה”, מניח שאיתו גם היינו עוברים את באיירן מינכן בטרגדייה ב-2012. היה יכול לבעוט איזה מיליון פעם אבל וויתר ואני חושב שהוא שחקן כל כך גדול (היה) עד שמותר לוותר לו על תרומה התקפית מאוד דלה לאורך השנים. הוא נחלש פיזית אבל עדיין יכול לשנות את הקבוצה שלנו. חלק חושבים שהיה צריך להיפרד ממנו בקיץ כשהייתה הצעה קוסמת מאינטר אבל לי היה קשה לחשוב כך. רבים יבחרו בבעיטה ההיא לקורה ופנימה כרגע שפתח את הסכר, אני יילך עד יום מותי עם הקרן ההיא בדסימה כשכולו לחוץ ונסער, השעון סוגר עלינו, ואז זה הגיע - “קרן של מודריץ’”. אותו הטריק עבד גם בקלאסיקו ב-2016/17 עם הכדור החופשי. מודריץ’ גם אמר פעם משפט נכון אחרי שכמעט הודחנו מול בורוסיה דורטמונד בעונת הדסימה - “אנחנו תמיד עושים את אותן השגיאות ולא לומדים דבר”. את המשפט שכתב באינסטגרם - אמר אחרי ההפסד המתסכל לברצלונה בברנבאו אגב. אשרינו, זכינו, גראנדה לוקה!
מזכיר שוב כי בכתבה שעשיתי אחרי גמר ליגת האלופות נגד יובנטוס ב-2017, דירגתי אותו במקום החמישי מבין שחקני הרכש הגדולים של פלורנטינו פרס.
עשר שנים, וואו! 29.8.09, פרויקט הגלאקטיקוס 2 יוצא לדרך. ריאל מדריד מארחת את דפורטיבו לה קורוניה במחזור פתיחת העונה בסנטיאגו בברנבאו.
ראול כובש, כמה צפוי, את השער הראשון לעונה, בדחיקה ממטר (לא צריך יותר). כריסטיאנו רונאלדו, עם מספר 9 על הגב, בהופעת בכורה רשמית - עם שער בכורה בפנדל בדקה ה-34, חמש דקות לאחר שריקי השווה את התוצאה. חואן קרלוס ואלרון השווה בדקה ה-47 אך לאס דיארה, הקשר האחורי האפור, דווקא הוא, ניצח את המשחק בגולאסו בדקה ה-59 עם השתחררות יפה משחקן הגנה ובעיטה חזקה שטוחה לרשת, 2:3 לריאל מדריד בסום. עוד ערכו הופעת בכורה: קאקא, קארים בנזמה, צ’אבי אלונסו, אזקייל גאראי, ראול אלביול.
בניגוד ל"מהפכה" הנוכחית, לפני עשור לקחו את זה ברצינות יתרה.
הזרעים של השושלת נבטו ביום הזה, למרות שרובם לא היו חלק מהזכיות הרצופות באירופה, המועדון שידר לעולם - הבנו את המחדל בעונה שעברה, 6-2 לא יחזור שנית. וביצעו שינויים רדיקלים.
היום? מה שהיה הוא שיהיה. השינוי היחיד זה הפרצופים על הספסל.
4 לייקים
גוטי מתגעגע ומעלה זכרונות בפוסט באינסטגרם: “מי אמר פחד?” (תמונה מעונת 2004/05) ובתרגום שלנו: החומה היקרה בהיסטוריה
- ובנושא אחר, ארגון השחקנים FifaPro פרסם את רשימת 55 השחקנים המועמדים להרכב השנה. הנבחרת מתבצעת על ידי בחירה של לא פחות מ-23 אלף שחקנים בכל הכדורגל האירופי. לריאל מדריד יש שמונה נציגים (לא כולל אדן הזאר), שנייה רק לברצלונה עם תשעה. ואלה שמות: דני קרבחאל, סרחיו ראמוס, רפאל ואראן, מרסלו, לוקה מודריץ’, טוני קרוס, קאסמירו, קארים בנזמה [התארים האישיים וההגמוניה של פלורנטינו…]. קיילור נאבאס שהיה בשנה שעברה, נעדר.
קסיאס זוכר: 20 שנה להופעת הבכורה!
20 שנה להופעת הבכורה של הילד איקר קסיאס בסאן ממס נגד אתלטיק בילבאו (עונת 1999/00). מאז החל המיתוס של השוער הטוב בהיסטוריה. ג’ון טושאק המאמן דאז, עוד אמר: “פחדתי מאוד, הוא היה נראה כל כך קטן והשער היה כזה גדול”. איקר כמובן לא שכח את הרגע: “12 בספטמבר, תאריך מאוד מיוחד עבורי. היום בו ערכתי את הופעת הבכורה שלי בקבוצה הגדולה ביותר בעולם. היו הרבה עצבים ורגשות. 20 שנה עברו! וואו!” איקר גם הוסיף בנימה אופטימית - וזה עוד לא נגמר.
הוא היה בקושי בן 18 כשזכה לרגע הגדול הזה. הגיל המדויק: 18 שנה, שלושה חודשים ו-20 יום. אנחנו זוכרים שעוד בגיל 16 הוא נכלל בסגל של ריאל מדריד, למשחק חוץ ברוזנבורג בשל פציעות והיעדרויות, כשהוא קיבל את ההודעה באמצע הביה"ס - אך לא שותף. לטושאק היה ברור באותה עונה (1999/00) שהילד בשל לעלות לקבוצה הבוגרת.
עם הזמן הפך איקר לאייקון לא רק של ריאל מדריד אלא של הכדורגל העולמי. 725 משחקים רשמיים במדי הקבוצה, חמש אליפויות ספרד, שלוש זכיות בליגת האלופות והישיגי שיא גם כקפטן נבחרת ספרד - יורו-מונדיאל יורו. בספרד התייחסו לא מעט לעניין. "הרחק מצ’מרטין ואחרי פרידה קרה עם דמעות רבות ביולי 2015, כשבשנתיים האחרונות אחרי אופרת הסבון עם מוריניו היה לו קשה - איקר מצא חיים חדשים בפורטו והוא מקווה להמשיך. קסיאס קיבל את ההזדמנות. את סיפור הקריירה שלו אין צורך להציג בפניכם כמו גם את התקווה שיחזור לשחק לאחר שיעבור בדיקות בדצמבר, כשכזכור עבר אירוע לב בחודש מאי. בפורטו רשם קסיאס 156 הופעות, ספג 116 שערים ושמר על שער נקי 74 פעמים. זכה באליפות אחת ב-2017/18 וגם בגביע.
“גררו ואורסאיס היו מאוד מפחידים, תמרורים ברחבה. אבל אני מקווה שזה לא יהיה היום הכי טוב שלהם”, אמר קסיאס למארקה לפני הופעת הבכורה שלו. לאחר המשחק אמר: “זה היה קשה, אבל ניסיתי לעשות פעולות פשוטות ולהפחית את הלחץ. הקבוצה הוציאה תיקו במגרש קשה, עבדנו קשה וכמובן שזה היה מרגש לשחק - אלה הדברים הטובים. הדבר הכי גרוע הוא שהייתי צריך לעצור את השער של גררו (בילבאו הובילה 0:1 בדקה ה-15)”.
בספרד, איך לא, לא החמיצו הזדמנות לדבר עוד על הקריירה - קריירה של שני עשורים בטופ - ההצלות מול אריאן רובן בגמר המונדיאל, מול דייגו פרוטי בפיחואן של סביליה, בכל מגרש. בלילה ההיסטורי בגלאזגו בגמר ב-2002 (עלה מהספסל), או נגד קון אגווארו בליגת האלופות. עצירות, עצירות, עצירות. האוהדים חגגו את ההדיפות האלוהיות שלו כאילו היה חלוץ שהבקיע. כזה הוא - סאן איקר. ועשרים שנה אחרי שהאגדה החלה - הוא מחכה לאתגר הכי גדול שלו, בסבלנות, בשלווה ובמצב רוח שתמיד אפיין אותי בשיא הלחץ במדריד. “עשרים שנה בכדורגל - מה שעוד יבוא…”
לייק 1
נראה ששלב הגישושים נגמר, ומעכשיו בארסה (ובתקווה גם אנחנו) תפסיק לאבד נקודות חדשות לבקרים. סה"כ אפשר להיות מרוצים מהמזל הרע שפקד אותם, שהכיל את נפילות חוסר הביטחון שלנו כך שאנחנו מסיימים 4 מחזורים עם נקודה יותר מהם.
עילעלתי קצת בלוח המשחקים, וראיתי שבסיבוב הראשון אנחנו מול כל הגדולות בחוץ: סביליה, ולנסיה, אתלטיקו וברצלונה.
בארסה לעומת זאת קיבלה את ולנסיה, סביליה ואותנו בבית. את אתלטיקו בחוץ.
זה נראה רע, אבל אם איכשהו נישאר תחרותיים בסוף הסיבוב הזה, יהיה לנו יתרון לא רע בסיום. לאו דווקא כי יותר קל לנו בבית (לפחות לא לפי השנה האחרונה), יותר כי בארסה קבוצת בית מובהקת.
אתה שוכח את אתלטיקו… לעקוף את ברסה זה כבר לא מספיק
נכון, קשה לי להתרגל לזה עדיין.
אם נותנים משקל למדד ה xG, אפשר לראות מס’ תופעות מעניינות בנוגע לשלושת הגדולות.
העונה הנוכחית
הגנה: ההגנה של ריאל הייתה שווה 6.68 ספיגות. טיבו ספג 6.
של בארסה שווה 3.60. טר שטגן ספג 7, -3.4.
של אתלטיקו שווה 3.65, אובלק ספג 4. -0.35.
קורטואה היחידי שספג פחות מ"המצופה".
התקפה: ההתקפה שלנו הייתה שווה 8.80 והבקיעה 9.
ההתקפה של בארסה הבקיעה 5.14 יותר ממה שהייתה שווה, מה שמעיד על האיכות שלה.
באופן כללי, בארסה “אמורה” להיות מעלינו בטבלה כרגע.
עונות קודמות
בעונה שעברה הבקענו שישה שערים פחות ממה שהיינו שווים, ובארסה הבקיעה שישה יותר ממה שהייתה שווה. גם הפער בעמדת השוער ניכר כששטגן הציל כמעט 9 שערים וטיבו\נבאס כמעט 3.
(בנוסף, הנתונים של השנה שעברה מראים את החוזקה של אתלטי, שהייתה “אמורה” לסיים מתחתינו. היא צברה כמעט 17 נק’ יותר מהצפוי, הרבה בזכות 13 שערים שאובלק הציל)
באופן כללי (ומצער), אם מסתכלים על 2014-2016, פחות או יותר השיא של הBBC, בכל עונה שכזו ריאל מדריד הבקיעה בסביבות ה20 שערים יותר ממה שהייתה שווה, שזה נתון מפלצתי.
נקווה לראות את בייל והזארד מחזירים אותנו למחוזות האלו, ופחות את ויניסיוס מחמיץ ברשלנות 3\3 גולים בטוחים.
15 לייקים
יופי של תגובה, מדהים לראות איך שילוב של נתונים יבשים יכולים לתת תמונת מצב כל כך ברורה…
בכללי זאת אחת הסיבות שאני מתעודד מהעונה הזאת, אמנם בינתיים ניצול המצבים שלנו לא השתפר, אבל אין לי ספק שזה יקרה כשנתחיל לרוץ עם ההרכב הראשון קבוע ובלי אילתורים.
בייל והאזרד ייתנו את המספרים שלהם ובנזמה נראה בכושר מצויין, אם חאמס יאפס כבר את הרגל הוא גם יכול לתת עוד דאבל פיגרס…
גוטי התעלל בארץ המגף, רונאלדו ורוברטו קרלוס חגגו עד על מארסיי, היום בו מוריניו וכל המדרידיסטאס יצאו מדעתם וגם הרמונטדה של חאמס ומוראטה. רגע לפני שליגת האלופות חוזרת - משחקי הפתיחה המטורפים של ריאל מדריד בשלב הבתים. תבלו
עונת 2001-02| קרב אלופות
קרב אלופות כבר במחזור הפתיחה של ליגת האלופות. זה לא היה רק אלופת איטליה נגד אלופת ספרד אלא אלופת איטליה הנוכחית נגד אלופת אירופה שבדרך. ריאל מדריד שלא ממש התמחתה בניצחונות חוץ גדולים בליגת האלופות, התארחה באולימפיקו נגד רומא של פאביו קאפלו. לואיס פיגו כבש שער נפלא בכדור חופשי בדקה ה-50 וכעבור 13 דקות היה חתום גם על בישול בערב המוצלח שלו - כשגוטי שם את הראש בידיוק בזמו. פרנצ’סקו טוטי האל המקומי רק צימק לאיטלקים. זינדין זידאן, כמובן, נעדר בשל השעייה עוד מתקופתו ביובנטוס וירשום את הבכורה שלו רק “בגומלין” בברנבאו ב-24 באוקטובר. כמובן שהוא יעשה את שלו גם בגמר הקסום בגלאזגו
עונת 2002-03| את רומא פירקו ב-90 דקות
שנה חלפה ושום דבר לא השתנה. שוב ריאל מדריד ורומא מוגרלות בשלב הבתים יחד, שוב משחק הפתיחה נערך באולימפיקו ושוב זה קורה במעמד צד אחד. ושוב גוטי בלט, ועוד איך בלט. לזכותה של רומא ייאמר שהיא גם הייתה קבוצה הרבה פחות טובה וגם חסרה את טוטי ובאטיסטוטה באותו ערב כך שלא היה לה סיכוי. ריאל, עדיין ללא רונאלדו, הייתה טובה מן הרגע הראשון. בדקה ה-41 גוטי קיבל את הכדור בצד שמאל, חתך לאמצע ובעט נהדר ברגל ימין - 0:1 לריאל מדריד. בדקה ה-56 הגיע השער השני כשראול הגיע מאחור ובעט בעיטה חזקה עם הפאלש שטוח לפינה - 0:2, הניצחון בדרך. בדקה ה-74 הניצחון הובטח עם גולאסו של ממש. שוב גוטי, בשער אפילו יפה יותר מאשר הראשון - הטעה את טומאסי, הערים על שני שחקני הגנה ובעט חזק לרשתצ כדי לרשום את הצמד הראשון והיחיד שלו בליגת האלופות. 0:3 מוחץ. ההמשך היה פחות טוב ואחרי 0:6 על גנק הבלגית במחזור השני עם שישה כובשים שונים - ריאל לא ניצחה עד לסיום שלב הבתים הראשון.
עונת 2003-04| גלאקטיקוס-שואו
אתם זוכרים את הימים האלה, כשהכדורגל נגע בשלמות בחלק ההתקפי אך הייתה טיילת בצד ההגנתי. קבוצה שכובשת מתי שהיא רוצה. קבוצה שאהבנו למרות הכל. הניצחון 2:4 על מארסיי בהחלט שיקף את הקבוצה של קרלוס קיירוש. דרוגבה העלה את האורחת ליתרון כשניצל בלבול בהגנה אך ריאל הגיבה מהר. כעבור שלוש דקות (29) בקהאם הרים מצד ימין והמגן-חלוץ רוברטו קרלוס שלח וולה נפלא לחיבור! איזה שער! רונאלדו התחמם לאט לאט. הוא כבש שער קל אחרי בישול נפלא של סאלגדו והשלים צמד בבעיטה חדה מחוץ לרחבה אחרי מבצע נהדר של זידאן. פיגו הוסיף את הפנדל הקבוע והעלה ל-1:4, כשהבלם ואן בויטן עוד כבש שער מצמק לאחר כדור קרן לזכות הצרפתים. תוצאה כזו, דרך אגב, תעיף אותנו נגד מונאקו ברבע הגמר.
עונת 2009-10| כריסטיאנו יוצר את המורשת
במשחק בו גמר ליגת האלופות נערך בהיכל הקודש ע"ש הסנטיאגו ברנבאו, ברור לכולם מה הייתה המטרה של פרויקט הגלאקטיקוס2\רבע מיליארד היורו של פלורנטינו. ריאל של פלגריני פתחה את העונה במשחק חוץ נגד ציריך החביבה. זה נגמר בניצחון 2:5 עם צמד בעיטות חופשיות של כריסטיאנו מול השוער המרגש ג’וני לאוני. הראשונה הייתה בהחלט מרשימה, פצצה לפינה, בעוד בשער השני היה לו חלק גדול, למי אכפת. הפגזה כבדה ראשונה של כריסטיאנו, שניים מתוך מאה. גם ראול כבש במפעל איתו הוא מזוהה יותר מכל (זוכרים, בעידן שלפני כריסטיאנו ומסי, היה מלך אחד ברור לימי שלישי-רביעי). היגואין היה אחראי על ה-0:3 רגע לפני המחצית ועל הקינוח אחראי גוטי בשער חביב בהקפצה מעל השוער לפני שנפרדים.
עונת 2012-13 | הטירוף של מוריניו
זה כל הקסם. המשחק המטורף ביותר בשלב הבתים, בטח במחזור הפתיחה. ריאל מדריד של מוריניו, ימים ספורים לאחר תצוגה מבישה בפיחואן שהסתיימה בהפסד 1:0, חמש נקודות בלבד מארבעת מחזורי הפתיחה ופער עצום מברצלונה המוליכה, הייתה חייבת לעשות את הסוויץ’ כשאלופת אנגליה הגיעה להתארח בסנטיאגו ברנבאו. הימים הם חודש ספטמבר, בסה"כ חודשים ספורים לאחר אליפות המאה נקודות ו-121 שערי זכות, אך אם תשאלו את מוריניו - “אין לי קבוצה”, זוכרים את זה? ראמוס נזרק לספסל, אסיין פתח במרכז השדה על חשבון אוזיל והיגואין הועדף על פני בנזמה בחוד.
המחצית הראשונה הייתה במעמד צד אחד אבל ריאל מדריד פשוט לא הצליחה לכבוש. כריסטיאנו, היגוואין וארבלואה נעצרו על ידי ג’ו הארט כשסמי קדירה רשם החמצה לא הגיונית. בשורות האנגלים בלט יא יא טורה עם כוח הפריצה הנפלא שלו. המשחק התעורר בדקה ה-68 כשטורה הוביל מתפרצת אחרי שגיאה של פפה ודז’קו הכניע בקלות את איקר. אוזיל כבר היה על המגרש ומודריץ’ נקרא להחליף את קדירה. ריאל עבדה קשה ושער השיוויון הגיע - מרסלו חתך לאמצע ושלח בעיטה נפלאה ברגל ימין לחיבורים, 1:1 בדקה ה-76!
אלא שסיטי עקצה שוב, הפעם בכדור חופשי מתוחכם של קולארוב, בערך מקילומטר. אף אחד לא נגע בכדור ואיקר נפל בפח, ריאל נקלעת לפיגור 2:1, איך יוצאים מזה? ריאל לא הורידה את הראש ובדקה ה-87 בנזמה המחליף קיבל מסירה מדי מאריה, נגע בכדור פעם נוספת ושלח בעיטה נפלאה בסיבוב בין הקורות לידיו הארוכות של ג’ו הארט, 2:2! הברנבאו בטירוף, יש עוד זמן להשלמת הרמונטדה. ריאל הייתה ראויה לשער ניצחון. 5-17 בבעיטות לשער, 3-13 בבעיטות למסגרת וגם החזקת כדור בולטת. בדקה ה-93 כריסטיאנו קיבל את הכדור בצד שמאל, חתך לאמצע אחרי שהשאיר את קומפאני מאחור ובעט כדור שפגע בדשא וחדר מתחת לידיו של הארט, 2:3 מטורף לריאל מדריד בסיום.
זה לא נעצר שם. מוריניו לא היה יכול לשלוט בעצמו וגלש בטירוף לכר הדשא, כמעט כמו החגיגות כשהיה מאמן אינטר שעברה את בארסה בחצי הגמר בקאמפ נואו בעונת הטרבל. כריסטיאנו, שלפניכן אמר “אני עצוב” אמר לאחר המשחק: “גולים כאלה צריך לחגוג. המחצית השנייה הייתה מושלמת, התגברנו על כל הקשיים וניצחנו בצדק”. מוריניו אמר: “הקבוצה הזו הוכיחה היום שיש לה את ה-DNA של ריאל מדריד, השחקנים באו כדי למות על המגרש”. גם בספרד לא נותרו אדישים. “רמונטדה מטורפת, מפיגור 2:1 בדקה ה-86 ועד ניצחון 2:3 ענק על חשבון האנגלים. ריאל מדריד שוב מחייכת”, סיכמו במארקה.
כמה אהבה, כמה
עונת 2013-14| קפה טורקי
עונה גדולה כמו עונת הדסימה צריכה להיפתח במשחק גדול. ריאל מדריד התארחה אצל גלטסראיי אלופת טורקיה, שנה אחרי שעברה אותה בשלב רבע הגמר, ובשעה טובה השיגה ניצחון בכורה בטורקיה, ולא סתם ניצחון. ריאל מדריד פירקה 1:6 את המארחת עם שלושער של כריסטיאנו רונאלדו, כשהשער האחרון מרהיב ביופיו, קארים בנזמה כבש צמד ואת השער הראשון הבקיע בכלל איסקו בדקה ה-33. כשהקבוצות ירדו להפסקה, לוח התוצאות הראה רק 0:1. איקר קסיאס, שלפי החלטתו של קרלו אנצ’לוטי לא ישחק במשחקי הליגה באותה עונה - סבל ממזל רע כשנפצע והוחלף בדייגו לופז. “הזוג הזה תמיד עובד היטב”, נכתב במארקה כשאנצ’לוטי אמר: " עם השניים האלה - הכל הרבה יותר קל". זה היה ניצחון החוץ השני הכי גבוה של ריאל מדריד באירופה. ואתם זוכרים איך העונה הזו הסתיימה…
עונת 2016-17| ככה מדריד מנצחת
בספרדית זה נשמע יותר טוב: Así, así, así gana el Madrid! אלופת אירופה הגאה פתחה את העונה במשחק בית נגד ספורטינג ליסבון אך הייתה די עצלה. הברנבאו שרק בוז כשראה את ברונו סזאר כובש שער קל בסיבוב מתוך הרחבה בדקה ה-48, במשחק בו ג’לסון מרטינס גנב את ההצגה כשחרש את הקו שוב ושוב ושוב. אלא שאת ריאל מדריד הזו אסור היה להספיד. הקבוצה של הדקה ה-90, שכחתם? בייל ובנזמה המאכזבים הוחלפו ובמקומם עלו מהספסל חאמס רודריגס ואלבארו מוראטה, אדריכלי שער הניצחון. כך היה בדקה ה-92 כשהקולומביאני הרים מצד ימין ומוראטה נגח לרשת מכל הלב. אהה, כן, והיה שער שיוויון של כריסטיאנו בכדור חופשי נהדר עוד בדקה ה-88, שער אותו לא כבש נגד קבוצת ילדותו. “ה-9 של הצ’מפיונס” כתבו על מוראטה במארקה בהמשך ישר לכושרו הנהדר במדי יובה, כשגם ראול הגדול שיבח. כעבור יומיים בחרו בשער המארקה בשער “רמונטדות FC”.
עונת 2018-19| אשליות
כשמגיע אז מגיע. הזיכרון המתוק היחיד של ריאל מדריד של ז’ולן לופטגי. אליפות אירופה הגאה נתנה סיבות לאופטימיות לפחות באותן 90 דקות נהדרות בסנטיאגו ברנבאו נגד רומא. הימים בהם העזנו לחלום שגם בעידן שאחרי כריסטיאנו - תהיה קבוצה טובה. המאמן החליט לפתוח עם איסקו במערך היהלום כאשר אסנסיו ירד לספסל. ריאל שיחקה מעולה ואיימה על השער 30 פעם במהלך המשחק וחיברה 639 מסירות, אפילו קרוס ומודריץ’ ניסו את כוחם. ממש עם סיום המחצית הוכיח איסקו, הבן המועדף של הספרדי, שההימור השתלם עם כדור חופשי נפלא לרשת.
בייל כבש שער סרגל אופייני מאגף שמאל בבעיטה חזקה לרשת בדקה ה-58 ועל הפינאללה היה חתום מריאנו דיאס בהופעת הבכורה המחודשת בלבן כשהטעה שחקן וסובב כדור לחיבורים של אולסן, אם תרצו ‘עשה כריסטיאנו’ עם החולצה מספר 7 וכמובן, איך לא, המהלך הנפלא של אסנסיו שביטל שני שחקני הגנה בתרגיל מדהים אך נעצר על ידי השוער. “השחקנים ראויים לקרדיט, הם רוצים, הם מתאמנים טוב, נתנו הופעה בזכותם”, סיפר לופטגי. בתקשורת סיכמו “פתחה כמו אלופה”, ו"המשיכה מהיכן שעצרה". לא ממש.
כבר התרגלנו לגוליאדות: לאחר שני הפסדי ליגה רצופים, ריאל טחנה 1:5 את באזל בברנבאו והחלה את הרצף המדהים שלה עם אנצ’לוטי בעונת 2014-15| 0:4 בפתיחת שלב הבתים על שחטאר ב-2015-16 - כריסטיאנו אמנם יכעס לאור השלושער שלו, אך זה היה משחק נטול רגש. בנזמה כבש ראשון| עונת 2017-18 - המסע לגביע ה-13 והשלישי ברציפות החל עם 0:3 על אפועל ניקוסיה בבית. כריסטיאנו שהיה מושעה בליגה, כבש צמד קליל וראמוס הוסיף במספרת.
פשוט משעמם: ריאל פיגרה 2:0 בליסבון בפתיחת שלב הבתים ב-2000/01 והצליחה להשוות ל-2:2| “זה המפעל שלהם” כתבנו על הניצחון 1:2 על ורדר ברמן ב-2007-08, עם שערים של ראול ורוד| ניצחון 0:2 חלש וחסר השראה על באטה בוריסטוב (עונת 2008-09)| הבכורה של מוריניו בליגת האלופות עם 0:2 קשה לצפייה נגד אייקס בברנבאו (עונת 2010-11)| 0:1 קשה על דינמו זאגרב בחוץ בתלבושת אדומה (2011-12)
נעדיף לשכוח: פתיחת עונת 2004-05 - תבוסה מחפירה לבאייר לברקוזן עם חוסה אנטוניו קמאצ’ו על הקווים (0:3)| המנחוס של ליון - שנתיים ברציפות פותחים עם הפסד בצרפת בין 2005-2007 - הפסד 3:0 ובהמשך 2:0, ז’וניניו כיכב.
הכובש הראשון בליגת האלופות: כריסטיאנו רונאלדו עשה זאת שלוש פעמים (2009/10, 2016/17-2017/18), ראול עשה זאת פעמיים (2004/05, 2007/08), גם איסקו (2013/14, 2018/19) ורוברטו קרלוס (2000/01, 2003/04) בדיוק כמו “שער עצמי”. כל היתר עשו זאת פעם אחת - קארים בנזמה (2015/16), מרסלו (2012/13), סרחיו ראמוס (2008/09), לואיס פיגו (2001/02), גוטי (2002/03), רוד ואן ניסטלרוי (2006/07) ופרננדו היירו (1999/00).
בדיוק היום לפני שש שנים הגשמתי חלום וטסתי לראשונה בחיים שלי לראות את האהבה הגדולה שלי משחקת: ריאל מדריד נגד אתלטיקו מדריד. טסנו בשישי לפנות בוקר, הדרבי עצמו הגיע ביום שבת (עונת הדסימה) ותפסנו גם משחק בליגת האלופות באמצע השבוע. הגיל הוא קרוב ל-21, אוטוטו השחרור מהצבא (חודשיים), החיים יפים בסה"כ.
אני מגדיר את עצמי כאוהד מטורף של ריאל מדריד, לא בגלל ש"יש לי אתר", לא בזכות “ידע” או שאני עובד בזה וגם לא בגלל החולצות והמרצ’נדייז (אין לי במה להתבייש), אלא פשוט כי זה חלק ממני, אני חיי את זה כל כך. אני לא יכול להסביר במילים מה זה היה לנחות שם בספרד במדינה הזו שהשפה שלה כל כך סקסית, לקנות את המארקה וה-AS בכמה עותקים, להתלהב מכל חנות מרצ’נדייז מעפנה בכל פעם מחדש, ללכת לולדבבאס ו"להתראיין" לבלונדינית מלה סקסטה (אפילו הספקתי לצלם את איקר טס עם המכונית בסיום האימון - רק חבל שאותי לא רואים בתמונה) וכמובן הסיור בברנבאו עם כל הגביעים של ליגת האלופות.
והרגע הזה שאתה מגיע למגרש ורואה את הכוכבים שאתה מעריץ ברמה עיוורת, לקלוט חלק מהשירים מהיציע, לעשות צ’ק-אין בברנבאו, כל החיים עומדים לך מול העיניים. היה ברור שייצא יומן מסע. היה ברור שאני עוד אחזור לשם.
[בצחוק אני תמיד מספר לחבר’ה בספורט1 - מוכן גם להיות מנקה רחובות בספרד, להיות איש תחזוקה בברנבאו, העיקר ללכת עם הסמל ולשרת את המועדון]
דווקא לכבודי, ריאל הפסידה 1:0 בברנבאו ואתלטיקו שברה את הנאחס בן ה-14 שנה בליגה, וכן, התבאסתי, למרות שהראבונה של די מאריה נגד קופנהאגן וההמנון המצמרר בליגת האלופות - שיפרו את התחושה. את ראול אמנם החמצתי משחק וזה מחדל, אבל ידעתי שהטירוף שלי רק התחיל. בסיום אותה עונה פגשנו את אותה אתלטיקו מדריד בגמר ליגת האלופות ובליסבון, ההמתנה ל"לה דסימה" הייתה כמו נצח. דור רומנו, אוהד מטורף אבל אחד שלא מבין בזה כלום - סגר דיל מייד עוד במחצית מול באיירן בחוץ (0:3). חברים רצו להגיע אבל כששמעו על המחיר - לקחו צעד אחורה, אז הלכתי עם גיסי. דור רומנו היה במשחק שאנשים שראו את פושקאש ודי סטפאנו משחקים - לא היו.
ושם הייתה סגירת המעגל שלי. דקה 92, אני כבר מתחיל ללכת החוצה, כמו מוריניו - לא באמת, קרן של מודריץ’…דמעות של אושר, גיסי רדף אחריי עם המצלמה ותפס אותי בוכה, תיעד את הרגע, חבר’ה מספרד רצו להצטלם עם האיש שלקח ללב.
4 לייקים
מטורף בעיני שמספיק לי לקרוא את המילים האלה כדי שיעלו לי דמעות בעניים ואחזור לאותו הרגע מבחינת התרגשות בשניה.
צריך מתנדב נוסף לשבור לו שוב את הזרת, צריך אותו בתפוקה מלאה
לייק 1
בכוונה אני שם את זה כאן: לא עוד יום בהיסטוריה. בדיוק היום לפני ארבע שנים ודווקא במשחק חוץ במאלמו - כריסטיאנו רונאלדו כבש צמד והפך למבקיע הגדול בהיסטוריה של ריאל מדריד (324 שערים) על חשבונו של ראול. כל זה תוך פחות משש וחצי שנים. פשוט לא הגיוני. על הדרך הוא חצה באותו ערב אפרורי בשבדיה את רף 500 השערים בקריירה. “זה כבוד גדול לשבור את השיא הכי חשוב בכדורגל העולמי”, אמר. הנה שער המארקה החגיגי. הכותרת שלנו הייתה - שיעמום היסטורי..כמה כמה ימים קודם לכן הוא הפך אגב תחילה לכובש המצטיין של הקבוצה בליגה. השער המאה - נגד ליון בנובמבר 2011| השער ה-200: מאי 2013, נגד ויאריאל (במשחקו ה-197 בלבד)| השער ה-300: נגד יובה במאי 2015| כעבור ימים ספורים ערכה ריאל מדריד טקס חגיגי בברנבאו לכבוד המאורע. נאהב אותך לנצח, CR.
טוב, אז פוצ’טינו יהיה פנוי בקיץ. אבל אני שם את הכסף על שובו של מוריניו.
זה היה ערב מספיק קשה. אין צורך לשלוח אותנו לישון עם המחשבות האלה.
9 לייקים