מאמן אייבר ביקש מלוקאס ואסקס שיורידו את הקצב (“יא ממזרים”), עשר דקות לפני המחצית 
2 לייקים
בזמן שריאל מדריד העונה בלי אף שער ממצב נייח, קרוס ומודריץ’ מבשלים פחות או יותר באותו הזמן שערים מכדורי קרן בנבחרות שלהם.
מה זה אומר על הנוגחים שלנו?
העונה רוב הקרנות שלנו הינן קרנות קצרות משום מה. חבל כי עם ראמוס, וראן, קאסמירו, ולעתים (רחוקות) בייל יש לנו נוגחים לא רעים בכלל ברחבה ומרימים מהדרג הראשון
מניח שהתכוונת לכתוב וראן. עם איך שהוא נוגח הייתי מעדיף את משומר בתוך הרחבה. הוא לגמרי היוצא מן הכלל ברשימה שנתת.
לייק 1
לא מסכים בכלל.
כבש שערי נגיחה בריאל ובנבחרת.
גם אזכיר שברוב הקרנות מחפשים את ראמוס יותר מאותו.
גם אם הוא לא ראמוס עדיין מדובר באיום רציני במצבים הנייחים
זה יותר כללי מהדיון פה אבל בלי כריסטיאנו וגם כשבייל רוב הזמן לא משחק ולדעתי משחק האוויר שלו השתפר נפלא ככל שתקופתו בספרד התקדמה - אין טעם להרים יותר מדי כדורים לרחבה. בנזמה הוא הכתובת היחידה והוא לעתים בצד, הזאר בקושי כבש שערים בנגיחה ורודריגו - קשה לבנות עליו. במצבים הנייחים הכוח היחיד זה ראמוס וכולם מכירים את הטריק הזה, גם לי זה מרגיש כאילו הוא לא כבש כבר חמש שנים. לגבי ואראן - התחושה היא שהגול האחרון שלו במצב נייח היה ב-2012/13 עם הצמד נגד ברצלונה בחצי גמר הגביע, אחד מכל משחק. רוב הנגיחות שלו לכיוון השער לא טובות.
בנזמה, ראמוס, ואראן, קאסמירו וגם וואלוורדה ורודריגו/בייל הם ארטילריה מכובדת מאוד ברחבה. שים לב שהבקענו די הרבה שערי נגיחה העונה, פשוט ממשחק שוטף ולא נייח. הנאחס הספציפי יעבור מעצמו לדעתי, ועד אז חכם יהיה להוציא קרנות קצרות ולעשות תרגילים כדי לגוון- אולי ישימו על ראמוס קצת פחות פוקוס וכד’
לייק 1
פוצ’טינו פוטר מטוטנהאם וכבר עושה מתיחות על הקווים. אבל רק התחת יחליט מתי הוא מפנה את הספסל.
לייק 1
אתה רוצה אותו?
אין ספק שהוא מאמן מעולה, אבל אצלנו כידוע הקשר בין זה לבין הצלחה לא תמיד ברור. אני מתלבט
הוא לא מהז׳אנר שמצליח פה.
אדן הזאר משתפר, זה ברור, אמנם לא מבחינת ‘המספרים הגדולים’ (רק שער ובישול אחד עד עתה העונה) אבל בהחלט מספרים, שימו לב לזה: מיסטר ד-ר-י-ב-ל| 10 דריבלים מוצלחים מתוך 12 במשחק נגד ריאל סוסיאדד - 83.33%, הכי הרבה שלו בקבוצה, והכי הרבה דריבלים של שחקן מאז אריאן רובן נגד ויאריאל בינואר 2009.
זה הנתון הרביעי הכי טוב באירופה העונה. במקום הראשון: לורנצו אינסינייה נגד זלצבורג (11 מתוך 12, אדם טראורה נגד אסטון וילה (11 מתוך 13), קטטיו אגודלו נגד יובנטוס (10 מתוך 10) וליאו מסי נגד סביליה (10 מתוך 12). עוד נכתב על השוואה לימיו הגדולים במדי צ’לסי - מי שמעניין אותו.
בטח שמתם לב שרודריגו פגש אתמול את אליל ילדותו (שעדיין בעיצומה):
https://twitter.com/RodrygoGoes/status/1199766386467360770?s=20
הנה הם ב2011, רודריגו בטירוף של רגשות:
3 לייקים
https://twitter.com/viniciusjr/status/1201627823770918912?s=20
הוא ככה קרוב מלהוציא צו הרחקה נגדנו
5 לייקים
היום לפני 17 שנה: ריאל מדריד זוכה בגביע הבן יבשתי השלישי בתולדותיה אחרי 0:2 על אולימפייה בגמר. רונאלדו כבש ראשון וגוטי הכפיל בנגיחה אחרי בישול של פיגו. זוכרים את פתיחת הרגליים של ראול? מהלך שכה מזוהה איתו (עשה את זה גם בקלאסיקו ו’בישל’ לפיגו ב-2001/02)
אגב, עוד לגבי רונאלדו, בדיוק היום לפני 13 שנה הוא כבש את שערו האחרון בקבוצה, במהלך 1:2 על אתלטיק בילבאו בסנטיאגו ברנבאו בעונת 2006/07.
ובנושא אחר, במארקה כתבו על דני קרבחאל: “עידן קרבחאל”. במארקה הפנו את הזרקור הפעם למגן הימני הנפלא שלנו שפתח את העונה בסערה. 1440 דקות רשם דני, יותר מבפתיחת כל עונה אחרת ובלי פציעות (טפו טפו טפו). שער הניצחון מול אלאבס בגשם (אחריו כתב: “התחושה הזו של שמחה, אושר ותשוקה אחרי שאתה כובש במדי הקבוצה שאתה כל כך אוהב - היא פשוט מדהימה”) ועוד חמישה בישולים. עוד נכתב על “רשימת הקורבנות” שלו הכוללת את ארבלואה, דנילו ואשרף להם לא הותיר סיכוי. וכן, הוא בדרך הבטוחה להיות המגן הימני הטוב בהיסטוריה של המועדון ויסלחו לנו מיצ’ל סאלגדו וצ’נדו. “דני כמו סופה לעבר ההופעה ה-300”. מדרידיסטה מלידה ואגדה בהתהוות.
3 לייקים
אם פרז היה מוותר על הגימיק של כוכב על כל קיץ והיה משאיר את הסגל וההרכב כמו זה שפתח במשחק ההוא לפני 17 שנה היינו זוכים בהרבה יותר תארים.
מקאללה עם קמביאסו/קונססאו בקישור נתן הרבה חופש לרביעייה הקדמית ולקרלוס שעלה כמה שרצה. ועם מחליפים מצויינים, חבל שהביאו את בקהאם.
לייק 1
הייתה לנו עוד עונה אחת שנחשבנו לאחת הקבוצות הכי חזקות, 2003/04, למרות הגנת טלאים ועם האלתור במרכז השדה עוד הובלנו את הליגה עד מרץ והכל היה בסדר כשרונאלדו הבקיע וסאן איקר הדף הכל, אבל מאז - נאדה, לקח לנו שנים רבות לחזור באמת. בדיוק היום הראו בגולד את ההדחה נגד מונאקו וה-3:1 בצרפת (עוד הובלנו וספגנו רגע לפני ההפסקה). זו הקבוצה שגדלתי עליה ואני לא אובייקטיבי, מבחינתי זו הייתה הקבוצה הטובה ביותר של ריאל מדריד גם אם היא לא ניצחה מספיק ולא זכתה במספיק תארים. אולי המילה הנכונה היא שהייתה לה את הכי הרבה הילה, מבחינת סגל שחקנים ושמות ובאז - זו קבוצה של פעם ב-50 שנה. בכל מקרה, הגלאקטיקוס הזדקנו לאט לאט, אצל ראול הירידה בכושר הייתה תלולה ו-3/4 מההגנה הייתה טלאי - מיצ’ל, הלגרה שהיה קשר אחורי גדול אבל בלם בינוני. זה לא היה מחזיק מעמד לצערי…
הובלנו 8 הפרש על פני וולנסיה ואז רונאלדו נפצע ובסוף הכל התפרק.
הבעיה העיקרית אחרי העזיבה של מקאללה הייתה במרכז השדה, שום דבר לא הצליח וזה הרס עונות, בסוף הגענו למצב שאנחנו מחתימים את גראבסן כדי לחזק את מרכז השדה ולהציל עונה !!! והיה גם האורוגוואי או הארגנטינאי עם השיער הארוך ששכחתי את שמו שגם הוא הצליח איך שהוא להיכנס למרכז השדה שלנו, השיחרור של מקאללה היה טעות ענקית, עלינו להרבה משחקים עם בקהאם וגוטי כקשרים מרכזיים 
לא היה איזון.
כל עוד רונאלדו היה בריא הכל היה בסדר, ברגע שהוא נפצע(והוא נפצע לא מעט ולקח לו זמן לחזור לכושר) הכל התפרק.
אתה גדלת על ראול ואהבת אותו, אני זידאן ובעיקר רונאלדו שגם היו 2 השחקנים הטובים בעולם אז, כששניהם חתמו בריאל הרגשתי שאני בתוך חלום, חבל שאותו אחד שהגשים את החלום היה זה שגם הרס אותו.
במחזור ה-26 הטבלה הייתה ככה: 1. ריאל מדריד - 59 נק’| 2. ולנסיה - 51 נק’, ומצד שני נשארו לנו קלאסיקו וריאזור לעומת העטלפים להם היה לוח משחקים יותר נוח.
בקלאסיקו בברנבאו (ערב יום הזיכרון, רצתי ככה בין לבין הטקס בביה"ס לראות כמה-כמה) דווקא היו לנו דקות מטורפות של בליץ’ אבל ילד צעיר בשם ויקטור ואלדס הדף הכל וראול החמיץ הכל, הפסדנו וסיימנו את העונה עם חמישה הפסדים רצופים, ממש אשפתות. אני חושב שקרלוס קיירוש היה המאמן הכי גרוע בהיסטוריה שלנו, לא פחות מזה, גם עם הקבוצה הלא מאוזנת הזו אפשר היה להצליח. פיגו (55 משחקים) וזידאן (50 משחקים) רשמו את העונה הכי ארוכה שלהם, לא קיבלו מנוחה גם לא בגביע.
טוב, נו, גם מהעונה האיומה הזו יש לנו שלושה משחקים למזכרת: הניצחון ההיסטורי בקאמפ נואו, השער המהיר של רונאלדו בדרבי וגם ה-2:7 על ויאדוליד - הוולה הבלתי נשכח של זידאן והפארטידזו של ראול.
האורוגוואי שדיברת עליו זה פאבלו גארסיה שהיה גרזן סביר אבל לא ידע לתת פס קדימה וזה התאים לאוססונה אך לא לריאל מדריד.
אבל כפי שכבר ציינת ריאל של קיירוש הייתה הגירסא המוקדמת של ברצלונה של היום, שוער שעוצר כמעט הכל וחלוץ שעושה גול מאין מצב.
רונאלדו על כל ק"ג שהוסיף החזיר עם 5 שערים, איקר היה לא פחות ממדהים, ראול יקירך היה מאוד חלש אז(בלשון המעטה רק כדי לא להיכנס איתך לוויכוח) וזידאן ופיגו לא תרמו מעולם מספרים מספיק טובים, הכל נפל על רונאלדו שהיה לדעתי בעונה הכי טובה שלו מאז ברצלונה עד הפציעה.
זה שפאבלו גארסיה ואז גראבסן הגיעו בעונות שלאחר מכן רק מראה כמה המצב במרכז המגרש היה אנוש, מקאללה ופלאביו קונססאו היה קישור שאי אפשר היה לעבור אותו.
הקלאסיקו שאתה מדבר עליו זה הקלאסיקו עם הגול של צ’אבי ?
ראול היה בעונה הכי גרועה בקריירה כנראה, מינואר נראה כמו שחקן עבר וגם כשהגיע למצבים - החמיץ. עם הראש באדמה וביטחון בריצפה. לבארסה הנוכחית לפחות על הנייר יש שחקנים סבירים בהגנה ואצלנו היו ראול בראבו ומחייה ופאבון שהיה הנורמלי יחסית. לגבי רונאלדו כמה שנתן היה נראה שהוא מסוגל ליותר והוא היה יותר פינישר ושחקן שינצח כל בלם מאשר פאנטזיסט. מה שזידאן סיפר עליו מתמצת הכל. אגב זידאן אמר שחודשי הסיום של אותה עונה היו הכי גרועים עבורו ברמה האישית.
זה אכן היה הקלאסיקו ההוא, ניצחון ראשון של בארסה במקדש מאז 1998/99. פיגו הורחק בצהוב שני מוגזם אחרי הצגה של פויול שעף כאילו ירו בו. עובדה שההתאחדות ביטלה את הצהוב ופיגו שיחק בהפסד בריאזור.
2 לייקים