לא הנרי ולא ואן-נסטלרוי מתקרבים לרונאלדו של 2003, אם אתה משווה אותם לרונאלדו שעזב את ריאל אז כן אפשר לנהל דיון.
לא יודע מה פרגסון בחר או לא.
אוקיי, תודה על ההבהרה
המספרים ב02-03: רונאלדו 30 שערים, רוד 44
בכל תחום אחר שאינו לשים כדור ברשת לא רואה בכלל במה אפשר להשוות. רק בשריקות בוז מהקהל שלו רונאלדו ניצח.
הוא היה הצלע הכי חלשה בהתקפה של הקבוצה, הכי לא מחובר. לזכותו יאמר שבגלל היכולת האישית הגבוהה שלו הוא נשאר יציב בשנים שלאחר מכן ולא קרס כמו השאר. שיא החשיבות שלו לקבוצה הייתה ב2005 כשהוא ואיקר היחידים שתיפקדו
8 לייקים
תודה על המספרים…
ההפרש בשערים הוא הפנדלים שההולנדי תמיד בעט ביונייטד ורונאלדו אולי בעט פעמיים בריאל, ואם ננטרל ונעשה שערים פר דקה הברזילאי ינצח.
גם אני לא רואה איך אפשר להשוות בכל תחום שהוא לא לשים כדור ברשת.
היה הצלע החלשה בהתקפה ? הוא זה היה שהחזיק את ההתקפה, הוא זה שהביא אליפות ובגלל הפציעה שלו איבדנו אליפות שהייתה כבר בכיס, בשנים האחרונות של הגלאקטיקוס הוא זה שהשאיר אותנו תחרותיים(עד הפציעה התורנית).
לא יודע איך אפשר להתקדם בדיון הזה, מוותר ברשותך.
החזיק את ההתקפה גם ב-2003/04 כשפיגו וזידאן “התעצלו” להניע כדור והטקטיקה היחידה הייתה לשלוח לו כדור לעומק. בעונת הבכורה ספג לא מעט בוז למרות מספרים טובים וראול היה טוב ממנו. אני חולה על רונאלדו אבל מעבר לצורך האוטומטי להגן על ראול - על כל שער גדול שלו ביוטיוב הוא חירב התקפות עם הראש בקיר, כמובן ששחקן כמוהו צריך לכדרר ולשחק עם יכולת אישית, ועדיין. ונכון שהוא היה טוב אצלנו אבל חשוב להבהיר שזה לא השחקן של 1998, הוא היה בעיקר חלוץ רחבה ענק ולא וירטואוז. ומאבק מול רוד בעונה הגדולה בקריירה שלו - לא נוטה לטובת רונאלדו, שזכה אגב באליפות אחת בקריירה והראשונה הייתה אצלנו ולא הבריק בצ’מפיונס אף פעם.
לגבי הנבחרת לא מבין למה עשיתם מזה עניין, עיתונאי אחד של ה-AS ואם “להדיח” מישהו מה-11 זה את מורו, מי יותר מזוהה עם ריאל מאשר ראול?
אגב עשיתי שיטוט ב-TransferMarket ואמנם מספר הבישולים נראה לי מוגזם (18) אבל ראול מעבר ל-25 שערים באותה עונה [יונייטד, מילאן, הצגות ענק, גם לו היה צמד בדרבי, ובישול ענק לזידאן נגד יובה שלא הספיק] - גם בישל המון שערים.
לייק 1
הערת אגב - בטרנספרמרקט מנפחים בישולים - הם כוללים בעיטות שהריבאונד שלהם נכבש, והם כוללים גם סחיטות פנדלים. קצת מתחכם מבחינתם, אבל בסוקר וויי למשל המספר יותר מקובל.
אני חושב שככה זה הרבה יותר מדויק. הכי שחקן שסוחט פנדל בישל גול לא פחות מכל בישול אחר.
בכל אופן אם ההשוואה כולה נעשתה בטרנספרמרקט אז זה שוויוני.
מאמן הכושר של הגלאקטיקוס נזכר:
- "רוברטו קרלוס רצה שאמדוד לו מאה מטר. אחרי אימון הוא עשה 10.8 שניות!
- ראול היה עם סיבולת גבוהה - מרתוניסט, עשה 14 ק"מ במשחקי צמפיונס.
- בקהאם היה עם פוטנציאל טוב ב-800 מטר.
- רונאלדו פנומנו? ספרינט של 60 מטר והוא ינצח כל אחד
קיץ 2001, זידאן מגיע לריאל מדריד כשחקן היקר בעולם. איך אפשר לשכוח? לוצ’יאנו מוג’י, המנכ"ל האגדי של הגברת הזקנה, חשף כעת כיצד ההעברה נסגרה: “הוא היה להוט מאוד לעבור לספרד והייתי צריך פשוט להוציא אותו מחדר ההלבשה ולהעמיד דברים עד דיוקם. זה קרה לאחר משחק נגד אטלאנטה ב-2001. הבהרתי לו: ‘אתה לא משוחרר, תודיע על כך לפלורנטינו פרס’”. בהמשך הבהיר מוג’י: “פרס הבין שיהיה עליו לשלם סכום שמעולם לא היה כמותו”.
האיטלקי הבהיר ימים ספורים לאחר אותה העסקה: “זידאן רצה להישאר ביובנטוס והיה לו תפקיד בקבוצה, אך מאחר ותמיד הביע את רצונו לעזוב לספרד, ולא ייתכן ששחקן שנמצא עם הראש בריאל מדריד יישאר אצלנו - הוא נמכר בסכום שהתאים לנו. כשקיבלנו את ההצעה ההיא - החלטנו להעבירו מייד. אחרת זה היה פוגע בקבוצה שלנו בצורה משמעותית”.
לא יודע אם “אגדי” זו המילה הנכונה…
במועדון המשיכו לפרסם אירועים היסטוריים מרגשים והפעם: אליפות 2011/12 עם ז’וזה מוריניו . הוא אמנם לא הביא את הדסימה אבל הייתה לו חתיכת קבוצה. זו הייתה אליפות השיאים - אליפות המאה נקודות ו-121 שערי זכות. כולם זוכרים את הניצחון הענק 1:2 על ברצלונה בקאמפ נואו, המהלומה הסופית ושער האליפות של שחקן העונה כריסטיאנו רונאלדו, אבל היו עוד כל כך הרבה רגעי שיא, קבוצה שדרסה שבוע אחר שבוע. כבר במחזור הראשון זה נגמר ב-0:6 על סראגוסה. שישייה בפיחואן אחרי הפסד מצער בקלאסיקו, פער של 10 נקודות בפברואר אחרי 2:4 גדול על לבאנטה, שתי רביעיות בדרבי, כולל השלושער הבלתי נשכח של רונאלדו בויסנטה קאלדרון. קבוצה שהייתה במקום הראשון מהמחזור העשירי ועד הסוף, ובסך הכל בילתה שם 31 מחזורים. ומה עוד? הוולה של בנזמה כמו ואן באסטן והשער של כריסטיאנו באותו ערב בפגז, השער בעקב נגד ראיו…
קצת שיאים : ריאל קבעה שיא שערי ליגה - טרם נשבר| 50 נקודות במשחקי החוץ| ניצחה בכל מגרשי החוץ של שבע הקבוצות שזכו באליפות בעבר (דפורטיבו הייתה בליגה השנייה)| הפרש שערים 89+ | זו הייתה הפעם הראשונה בה שלושה שחקנים מאותה קבוצה כבשו למעלה מ-20 שערי ליגה - רונאלדו-היגואין-בנזמה| כריסטיאנו כבש ב-27 משחקי ליגה שונים ונגד כל הקבוצות, היו לו שבעה שלושערים.
לשמחתנו ארכיון האתר הפעיל ותוכלו להיזכר קצת באותה עונה גדולה עם פרויקט האליפות שלנו .
2 לייקים
כשמדברים על המשחקים הגדולים שלנו בליגת האלופות, תמיד חושבים על מעמדי הגמר. לפני 17 שנה, השמונה באפריל 2003, ריאל מדריד ניצחה 1:3 את מנצ’סטר יונייטד באולד טראפורד ברבע גמר ליגת האלופות. אמנם זה לא המשחק הכי גדול אבל כנראה הכי יפה. היום בו הכל התחבר, וכשהכל התחבר לאלופת אירופה דאז - גם יונייטד שמשה רק לתפאורה. מסירות קצרות מרגל לרגל, הכדורגל כפי שהוא צריך להיות משחק. “שירה בתנועה” בהובלתם של פיגו (גולאסו לחיבורים) וזידאן (שני בישולים), ומה נגיד על ראול שכבש צמד ופירק את האנגלים באחד ממשחקיו הטובים בקריירה? נו, טוב, הציטוט של פרגוסון אומר הכל: “השחקן הטוב בעולם”. רונאלדו היה היחיד שלא היה מחובר. אין דבר, הוא שמר את שלו לגומלין.
מאז עברנו כל כך הרבה רגעים יפים והצלחות, אבל ספק אם התקרבנו לאותה רמה של כדורגל. למעשה, ספק אם קבוצה אחרת התקרבה לכך. אפילו נדב יעקובי שהוא בטח לא אוהד, אמר: “לא היית צריך להיות אוהד ריאל מדריד. הלב שלך פשוט פעם”. אבי מלר הוסיף: “הם (יונייטד) פשוט עמדו והסתכלו כמו ניצבים. לא היה להם מה לעשות”. במוח ובדמיון שלנו עדיין אפשר לראות את הקבוצה של דל בוסקה רוקדת על המגרש, עם השחקנים שגדלנו עליהם וכה אהבנו. הזיכרון הגדול של הגלאקטיקוס. כי למי ששכח, הפרויקט בתחילת דרכו היה הצלחה אדירה. בעצם, לא צריך להוכיח דבר לאף אחד. המחצית הראשונה | תקציר של דקות . חג שמח
אומרים לי שאני נוסטלגי מדי, לא רק בכדורגל אלא בחיים. עכשיו יש סיבה. ובעיקר: תמיד אמרו לי שדמיינתי איזה משהו לא אמיתי סביב הגלאקטיקוס. שלא היינו טובים כפי שחשבתי (אף אחד לא רואה את המגרעות של האהבה הראשונה שלו), שלא שיחקנו כמו שחשבתי, שלא זכינו במספיק תארים. לפחות יש את המשחק הזה שיחזק את הדמיון שלי.
לייק 1
למרות שראיתי את זה איזה חמישים מיליון פעמים, המועדון פרסם בטוויטר את הנאום האלמותי של זידאן במחצית המשחק נגד יובה. תמיד כיף להיזכר - גם בנאום וגם באיך שקרענו להם את הצורה כמה דקות לאחר מכן.
3 לייקים
הקדמת אותי ובכל זאת התזה שלי:
אתמול שידרו בערוץ הטלוויזיה של המועדון את גמר ליגת האלופות ב-2017 . ריאל מדריד השלימה זכייה שנייה ברציפות במפעל בעונת הדאבל האגדית עם זינדין זידאן - הראשונה שעשתה זאת. אז נכון שכעבור שנה הגיע גארת’ בייל ודפק מספרת מהסרטים בדרך לגביע ה-13, ועדיין, אם אם צריכים לשאול אותי, כנראה שזה היה הרגע הכי עוצר נשימה. כילד אתה גדל בעולם ורוד ומעוות קצת את המציאות. אתה בטוח שהקבוצה שלך היא הכי טובה, בלתי מנוצחת. אתה לא רואה את החסרונות שלה, רק עם השנים אתה הופך להיות ביקורתי יותר.
אבל ריאל מדריד הזו באמת הייתה קבוצה בלתי מנוצחת וזה לא חשוב אם לא היה רשום לה “0” בטור ההפסדים. הפיניש המטורף של כריסטיאנו רונאלדו שכבש צמד בגמר הוא חלק מהעניין, אבל עוד קודם לכן. הסגל המפלצתי, האמונה שהשער תמיד יגיע איכשהו - אחד המחליפים לדוגמא, ומתישהו - רצוי בדקה ה-90, ותודה לסרחיו ראמוס. הקבוצה הזו הייתה מפלצת ואולי ריאל הגדולה בכל הזמנים. והגמר עצמו? אף אחד לא חשש מיובה שהייתה להוטה. חוץ מ-CR, הייתה שם פצצה של קאסמירו, שני בישולים של המגנים הכל-יכולים, מספרת של מנדז’וקיץ’ שכמעט אף אחד לא זוכר, עונת השיא של אסנסיו נמשכה עם שער בגמר וחצי שעה של גארבץ’-טיים טהור במחצית שנייה למופת, מי היה מאמין. וגם המופע הזה של זידאן במחצית. אהה, כן, ושוב: תודה
2 לייקים
הרגע החביב עלי זה שהוא מזיז עם הרגל את התלבושות של השחקנים לפני שהוא מדבר
2 לייקים
כל מי שהלך לישון מאוחר אתמול יכל היה ליהנות מ"איחוד הגלאקטיקוס" כאשר רונאלדו אירח באינסטגרם בלייב בזה אחר זה את לואיס פיגו, רוברטו קרלוס, איקר קסיאס ודיוויד בקהאם. רונאלדו היה מרגש: “היה כיף להתאמן בקבוצה הזו. אמנם לא יכולנו לזכות בכל התארים, ככה זה, אבל זה גם היופי שבכדורגל. אין שילוב טוב יותר של קבוצה גדולה ועיר כמו במדריד. ריאל הייתה אחת התקופות היפות בקריירה שלי. נלחמתי בפציעות במשך שנים, ואז הגיע המונדיאל והמעבר לריאל, אלה היו כמו חיים חדשים עבורי”. הברזילאי אמר לבקס: “היית מהטובים בקבוצה, תמיד שמת את הכדור בדיוק איפה שרציתי, תודה על כל הבישולים”.
השוער קסיאס אמר: “הופעת הבכורה שלך הייתה נפלאה, הרווחת את המקום שלך בקבוצה בצדק, כולם אהבו אותו. באותו משחק, אגב, עצרתי פנדל לפני שכבשת”. פיגו נזכר גם הוא בגלאקטיקוס: “הייתה לנו הזדמנות נדירה לאסוף בקבוצה כישרון יוצא דופן, יחד עם אנשים מאוד אנושיים. כל הזמן בילינו יחד, היה לנו קשר מיוחד וזה אפשר לנו לנצח. כל אחד בקבוצה ידע את מקומו למרות השמות הגדולים שלנו. הזמן הזה לא יחזור על עצמו”. בקהאם אמר על תקופתו בריאל: “היה לי מאוד נוח. בברזיל יש את השחקנים הטובים ביותר. מאוד חיבבתי את כולכם - אתה, רוברטו קרלוס וג’וליו בפטיסטה”.
2 לייקים
מסוט אוזיל, זוכרים אותו? הקשר הגרמני שהגיע במחיר מציאה מוורדר ברמן ב-2010 (עונה אחרונה לחוזה). 26 בישולים בעונה הראשונה, 26 בישולים בעונה השנייה בעונת האליפות (כולל ההוא בקאמפ נואו) ו-21 בעונה השלישית. הטבח מספר אחד של כריסטיאנו רונאלדו. הקשר הגרמני שעזב בקיץ 2013 לארסנל כשהקבוצה חידשה את עצמה עם קרלו אנצ’לוטי, היה במוקד של הפינה הקבועה של המארקה “וידויים”. בקצרה: מספר עד כמה מוריניו היה משמעותי בהגעתו, על העצב הגדול כשעזב ומאשים את אבו שלו בחמדנות.
הגעתו לריאל: “אחרי מונדיאל 2010 רצו אותו הרבה קבוצות גדולות. ריאל, ברצלונה, באיירן מינכן. רציתי להגיע לבארסה כי היא שיחקה הכי יפה, אבל אף אחד לא יצר איתי קשר, גווארדיולה היה בחופשה וזה הפריע לי. מוריניו היה מאוד משכנע ונחוש, והתעקש, ההיפך מפפ. ואז היה לי קל לבחור בריאל”.
תקופתו במועדון: “הייתי ממש עצבני בהתחלה אבל גם אסיר תודה, ריאל הייתה קבוצה נהדרת, חלמתי לשחק שם כי האליל שלי זינדין זידאן שיחק שפ. כשאתה בחדר ההלבשה כשחקן חדש אתה קצת שקט ועצבני בפנים, היו שם כל כך הרבה שחקנים גדולים. היה לי נהדר לפגוש את זידאן. התקופה שם הייתה נהדרת. הלב שלי דופק עד היום כשאני שומע על ריאל מדריד. יש לי הרבה חברים במועדון”.
העימות עם מוריניו - בעונה האחרונה בקבוצה:
[אתם יכולים לראות את הדו-שיח המדויק בינו לבין המאמן - לחצו כאן]
מוריניו: “אתה חושב שאתה מספיק טוב כי נתת שתי מסירות טובות, זה מה שאתה מסוגל, שתי מסירות -50%?”
אוזיל (בספרו) – "הוא עצר, הביט בי בעיניים חומות וכהות. נשענתי לאחור, זה היה כמו מראה של שני מתאגרפים לפני הסיבוב הראשון. רק חיכיתי לתשובה. באותו הרגע שנאתי אותו למרות שבאמת הערצתי אותו:
מוריניו: “אני רוצה שתשחק כמו שאתה יודע. אני רוצה שתלך כמו גבר על הכדור. אתה יודע איך אתה נראה במאבקי הגובה על הכדור ובכלל? לא? אני אראה לך!”
אוזיל (בספרו) – “הוא עמד על קצות האצבעות, זרועותיו קרובות לגופו, עשה פרצו, קטן והחל לקפץ בחדר ההלבשה”
אוזיל ענה לו: “אם אתה כל כך טוב ומגניב, שחק בעצמך. שים עליך חולצה ותעלה לכר הדשא – בהצלחה”.
מוריניו: “אתה מוותר עכשיו? אתה פחדן! מה אתה רוצה, ללכת להתקלח ולשטוף את השיער שלך? אתה רוצה להיות לבד? או שאתה מעדיף להפגין עוצמה ולהילחם עם החברים שלך ועבור האוהדים? מה אתה יכול לעשות? אתה בוכה לי והולך להתקלח? אם זה ככה אנחנו לא צריכים אותך”.
אוזיל (בספרו) – “תפסתי את המגבת שלי ועברתי לידו בדרך למקלחת. בלי לומר לו מילה. התנצלתי לאחר מכן על התנהגותי בפניו ובפני סרחיו ראמוס ושאר החברים”. ראמוס, אגב, שיחק באותו משחק נגד דפור עם חולצה של אוזיל מתחת לחולצתו, כמחווה על הביקורת הקשה של מוריניו כלפי הגרמני.
עזיבתו: “הרגע שעזבתי היה ממש ההחלטה הקשה ביותר בחיי. חלמתי לזכות בליגת האלופות עם המועדון. הפרק שלי במועדון עדיין לא תם. אבי לא מושלם והמשא ומתן עם הנשיא פרס היה מנקודת מבטו. זו לא הייתה תאוות בצע, ביקשנו ממנו מה שחשבנו שהוגן, והוא לא נתן לנו. אסור להיות עקשן עם פלורנטיני”. מעבר לכך, “בהתקף זעם, אבא שלי סגר לי את חשבון הטוויטר ואיבדתי מיליוני מעריצים. זה לא היה מהלך נבון, אדידס העמידה אותי לדין”.
לא הצלחתי לסלוח לו אחרי ההחמצה נגד בורוסיה דורטמונד בחצי הגמר. כל החיים הוא מסר ודווקא אז לא? שחקן נפלא, פעם היו לנו שחקנים שידעו למסור כדור עומק. באמת היה הטבח המושלם של כריסטיאנו. “הבעייה” שלו הייתה שהוא היה מעולה מהרגע הראשון ודפק 25 בישולים. בהתחשב בשינוי שהקבוצה עשתה באותו קיץ עם רכישתם של בייל ואיסקו, והרי אין מקום לכולם - לדעתי עזב בצדק. בתקופה מסוימת היו לי תלונות אליו שהוא לא מעורב מספיק, אלגנטי מדי ולא קילר מול השער, אבל כשהוא מספק בישולים כמעט כל ערב - אולי זה לא פייר. מעניין.
במארקה נכתב שוב על כך שהשחקנים ידעו לתת יד למועדון בעת משבר וסיימו את העניין בקלאסה. בלי הדלפות לתקשורת, בלי עימותים, בלי לבזבז זמן. לפי חישובים שונים נכתב שהשחקנים ויתרו אפילו על סכום גבוה יותר מאשר אלה של ברצלונה ואתלטיקו מדריד.
מעבר לכך, במונדו דפורטיבו פרסמו את שכר השחקנים לאחר הקיצוצים (בגובה 10%), בתקווה שהליגה תחזור). פדריקו ואלוורדה הוא בעל השכר הנמוך ביותר וקצת מעליו אלפונס אראולה השוער המחליף. גארת’ בייל ואדן הזאר עם שכר זהה בטופ וקצת אחריהם הקפטן סרחיו ראמוס. מהרשימה בולט השכר של ויניסיוס שמשתכר יותר מאיסקו, וגם קאסמירו יחסית לא ממש מוערך.
הנה הרשימה: אדן הזאר וגארת’ בייל - 13 מיליון יורו| סרחיו ראמוס - 10.8 מיליון יורו| טוני קרוס - 10.5 מיליון יורו| מרסלו - 9.5 מיליון יורו| לוקה מודריץ’ - 9.4 מיליון יורו| קארים בנזמה - 8.7 מיליון יורו| חאמס רודריגס - 7.6 מיליון יורו| טיבו קורטואה - 7.2 מיליון יורו| ויניסיוס ג’וניור 6.3 מיליון יורו| איסקו - 6 מיליון יורו| רפאל ואראן - 5.2 מיליון יורו| קאסמירו - 4.7 מיליון יורו| דני קרבחאל, לוקה יוביץ’, פרלאן מנדי, אדר מיליטאו - 4.5 מיליון יורו| מרקו אסנסיו - 4 מיליון יורו| מריאנו דיאס, רודריגו ונאצ’ו פרננדס - 3.6 מיליון יורו| לוקאס ואסקס, ברהים דיאס, אלברו אודריוסולה - 3.1 מיליון יורו| אלפונס אראולה - 2.3 מיליון יורו| פדריקו ואלוורדה - 1.8 מיליון יורו
אני פשוט לא מאמין שויניסיוס מרוויח יותר מכמה שחקנים בולטים. נתתם את איסקו כדוגמה, אבל לי יותר מפריע שהוא משתכר מעל קאסמירו, קארבחל, ווראן.
אירוני שהשחקן אולי הכי טוב שלנו העונה הוא המשתכר הנמוך ביותר.
משבר קורונה הוא הזמן הטוב ביותר לנוסטלגיה. ויום הולדתו ה-47 של רוברטו קרלוס היא סיבה מספיק טובה להיזכר באחד השחקנים האהובים ביותר בברנבאו איי פעם. המגן השמאלי הטוב בהיסטוריה, האיש עם בעיטת הפצצה. היה טוב מאוד בהגנה על אף הביצועים מול השער ולמרות שלא היה גבוה למשל. המהירות המסחררת וחוכמת המשחק, השנים בהן היה כל אגף שמאל שלנו, המחויבות וכמובן הבעיטות נגד חוקי הפיזיקה, סגנון ייחודי שאפילו אומץ במשחק הפלייסטיישן האהוב PES. אלוף כבר בעונת הבכורה עם פאביו קאפלו - וכאלוף גם עזב. 527 הופעות בלבן - יותר מכל שחקן זר אחר. 69 שערים ו-86 בישולים. שלוש זכיות בליגת האלופות כשבכל אחת מהן היה משמעותי, ארבע אליפויות ספרד ואינספור רגעים משמחים. עולם הכדורגל מתגעגע,
הגול נגד טנריפה מנקודת הקרן - נגד חוקי הפיזיקה, גמרי הצ’מפיונס (“רק הוא היה יכול להגיע למסירה של סולארי”) ומתנת הפרידה. נזכרים ב-11 רגעי השיא של רוברטו קרלוס בלבן. אגדה שהייתה באמת.
יש אפשרות לדעת על אינסטגרם לייב שהשחקנים עושים לאחרונה מראש? אני כל הזמן מפספס!
תודה
לפני שנתיים - אחרי 0:3 ענק על יובה בטורינו ברבע הגמר, דווקא בגומלין בברנבאו - היו צרות. התקפי לב. עד שכריסטיאנו לקח נשימה עמוקה, אפילו שתיים ובעט את הפנדל לחיבור מכל הלב ולקח אותנו לחצי הגמר. זה היה גם השער האחרון שלו בצ’מפיונס בריאל.
לאחר המשחק כתבתי כולי רועד:
“לפעמים אני שואל את עצמי האם הכדורגל שווה את זה? עדיין חיי, אבל עם 20 שנה פחות מהמתוכנן, בדוק.
הכי מלחיץ בעולם לראות ככה בלינק באינטרנט, והתסריט המושלם קרה - הכל הלך הפוך. אני מלא ריספקט ליובה שהיא אימפריה. נתעדכן בהגרלה של החצי, אבל וואלה לוקח פגרה מהכדורגל, זה גדול עליי”.
חבר ראה את הפוסט בלילה ושאל אותי למחרת - נו הצלחת? (להתנתק). אמרתי לו "מה פתאום. מייד אחרי זה שוב כתבתי על כדורגל. ריאל מדריד היא החיים שלנו.