בעניין המאמנים:
לא חושב שאפשר למצוא שני מאמנים יותר שונים בכדורגל בעולמי. הדבר היחיד שמשותף לשניהם זו ההכנה הטקטית למשחקים גדולים. האחד תמיד רגוע, תמיד יקח את ה-high way, תמיד יגבה את השחקנים. השני רוב הזמן זועף, לא מוכן להתפשר על שום דבר ויכול לשרוף שחקן על מהלך אחד שגוי.
הערך העליון של זידאן הוא שלום בית. מצד אחד, אנחנו מקבלים כוכבים שמחים וקבוצה מגובשת. מצד שני, נשארנו עם אותן רעות חולות יותר מדי שנים. הנכס הכי גדול שלו היא הקריירה שלו כשחקן. על הדרך השונה של מוריניו לניצחון אפשר לכתוב ספר.
לא יודע איך אפשר להכריע לכאן או לכאן. מוריניו מאמן 20 שנה ועבר בכל סוג מועדון אפשרי. זידאן מאמן פחות מ-5 שנים ואימן רק אצלנו. בשורה התחתונה, זידאן מאמן יותר מתאים לריאל מדריד. הוא גם לא יריב עם חצי מועדון לפני שיעזוב.
בעניין אלונסו-קסאמירו:
החלטה קשה ורחוקה מאוד מלהיות חד צדדית לטעמי. אבל כששניהם בשיאם, הייתי הולך על אלונסו. למרות שקסאמירו אדיר ומתחרה רציני על הכי טוב בעמדה שלו.
בעניין ריאל מדריד הכי טובה:
2016-2017 הכי עמוקה ומגוונת. 2013-2014 הכי כישרונית ומבוזבזת. 2011-2012 הכי טובה בפועל.
לגבי מרסלו זה לא נכון, הוא עשה קפיצת מדרגה אצל מוריניו אבל ב-2012/13 היה פצוע, ועובדה שבמשחק האליפות בקאמפ נואו הוא לא שיחק. וגם לא בגמר הגביע ולא נגד באיירן בחצי הגמר. מעבר לכך בעונת הדאבל שלנו הוא בישל 13 שערים שזה מטורף (וכבש עוד שלושה), ועונה לאחר מכן פשוט כבש בכל סיבוב נוק אאוט - פ.ס.ז’ בברנבאו, יובה בטורינו, מינכן (גם בישל בגומלין לבנזמה) ובישל שער בגמר.
זידאן מונה לקסטיליה כי היה שחקן עבר גדול ובגלל ההילה קיבל את הצ’אנס, לדעתי בגלל אותה הילה הייתה יכולה להיות סלחנות גדולה יותר כלפיו בהשוואה לאחרים אבל הוא הוכיח שמקומו כאן אז זה לא חשוב. גם מוריניו, גם זידאן, גם קאפלו - כולם היו נחוצים ומתאימים בדיוק בשלב הזה שמונו. אני חושב שסימן השאלה לגבי זידאן - בניית קבוצה. השנה זה לא הצליח.
ריאל מדריד 2016/17 - הכי הרבה אופי, תארים וכיוצא בזה הכי טובה| ריאל מדריד 2013/14 - הפספוס הכי גדול שלנו בליגה| ריאל מדריד 2011/12 - האליפות הכי גדולה בהיסטוריה של ספרד| ריאל מדריד 2002-2003 - הקבוצה שהכי נהניתי לראות.
בימים של זידאן פשוט ידעת שאנחנו נשיג את התוצאה הרצויה. נסגור עניין במחצית באייבר עם ההרכב השני, נצא מפיגור במינכן או בטורינו או לא יודע מה, ננצח משער בדקה ה-90 של ראמוס או שרונאלדו ידפוק צמד בנוקאאוט.
אני מת על אלונסו, אוהב אותו עוד מתקופתו בליברפול, הביא לנו צ’מפיונס יחד עם ג’רארד.
אבל אם אני בונה קבוצה אז קסמירו לפני אלונסו, כששניהם בשיאם קסמירו הוא הקשר האחורי הטוב בעולם.
האמת שהדעות פה על אלונסו vs קאסמירו מאוד מפתיעות אותי בלשון המעטה. אין לי כ"כ איך להתמודד עם הקביעה שקאסמירו בשיאו הוא הטוב בעולם מעבר ללטעון שמבחינתי קשר חייב להיות חכם בצורה יוצאת דופן רק כדי להתחיל לדגדג את הטופ של המקצוע, קאסמירו לא שם. לא היה ולא יהיה.
אלונסו בשיאו זה שחקן שמגדיר קבוצה.
קסמירו ואלונסו הם שחקנים שונים. אם אני צריך לבחור אני לוקח את קסמירו. היכולת שלו לנטרל את היריבה ולגרום למשחק ללכת לצד אחד היא מעבר לרגיל. בעונה שעברה כשלא היה טוב החיסרון שלו בלט במיוחד.
מעבר לכך הוא יודע לסחוט עבירות, לאיים על השער לפעמים, להוציא את היריבה מריכוז והוא תמיד בזון במשחקים הגדולים. מת עליו.
באספקט של לנעול את האמצע, אני לא בטוח שראיתי שחקן טוב יותר מקאסמירו. הוא נותן למי שמשחק איתו הרבה שקט לעלות יותר קדימה.
מעניין אם ניתן בכלל לענות על זה ולהתעלם מערמות הכריזמה שהיו לצ׳אבי אלונסו. וגם מזה שהוא עוד צריך לחזור בתור מאמן. אבל שחקן שמגדיר קבוצה - על אף הערטילאיות המובנית שבמושג - לא נראה לי שהוא שם. אני אפילו לא בטוח שאני יכול להגיד את זה על מודריץ׳, שאין לי ספק שיזכר כגדול יותר.
אני לגמרי מחשיב את אלונסו ככזה. הקבוצה של מוריניו הוגדרה על ידו לדעתי לא פחות מאשר ע"י רונאלדו. כל תבנית המשחק שלנו התבססה על יציאה דרכו, הוא היה השחקן שדרכו הכל עבר, גם אם זה אומר לרדת מאחורי הבלמים כדי לקבל כדור. התחושה שלי כצופה הייתה ששום מהלך משמעותי לא יכול להתחיל בלי מעורבות שלו. כמובן שזה סובייקטיבי, ומעיד המון גם על החברים לקבוצה, אבל שוב, נסיבות, בארסה מטורפת (שתמיד היה נראה שרק אלונסו מכל הקישור שלנו משחק איתם באותו ענף) וכו’.
גם קריאת המשחק שלו והחיפויים לא זוכים לקרדיט לו הם ראויים. הוא אמנם לא נועל את האמצע במובן של קאסמירו הנמרץ, אבל הוא כן תמיד נמצא שם, קורא קווי מסירה, מחפה ולוחץ בחסד. הוא גם מתקל מצוין ושחקן שמאוד קשה לעבור, ועם כל האלגנטיות יודע גם להתלכלך כשצריך (רק תזכר בזעקות השבר של אוהדי בארסה על אלונסו המלוכלך).
אני חושב שאלונסו נתפס בתודעה כקשר 50-50 עם אוריינטציה יותר דפנסיבית. מבחינתי, לפחות בריאל, הוא היה לגמרי העוגן של הקישור האחורי, על אף הצימוד לחדירה הנגר.
הגדולה שלו על פני שחקנים כמו קאסמירו זה שהוא ידע לשלב את זה יחד עם יכולת ניהול משחק שלא תלויה בשחקנים כמו קרוס או מודריץ’ אותם הברזילאי חייב כדי לשגשג.
ולאחר שראיתי את העריכה - מבחינתי אלונסו גדול ממודריץ. לוקה לא מגדיר קבוצה, פעם חשבתי שהוא יכול להתפתח להיות כזה, בדיעבד לדעתי טעיתי.
מהצד השני אלונסו כדי לשגשג היה תלוי בנגרים מהסוג של חדירה ומסצ’ראנו שבלעדיהם לא היה מצליח להחזיק את הקישור לבדו, היה איטי ומוגבל טכנית, התקשה לשמור על הכדור תחת לחץ, נכון שהוא פיצה עם חוכמת משחק ויכולת מסירה אבל שחקן שמגדיר קבוצה הוא לא היה.
כדי להיות הקשר האחורי הטוב בעולם לא צריך להיות השחקן הכי חכם בעולם(וקסמירו מספיק חכם), צריך להיות מפלצת שעושה טרור באמצע המגרש, שחקן שהוא חומה לפני ההגנה, ובנוסף היכולות הטכניות של קסמירו ממש לא מה שמנסים לתאר לנו כאן בשירשור.
חצי השקל שלי לגבי מוריניו: נכון שהפך ממורמר אבל התקשורת מציירת תודעה על כל הקריירה שלו כאילו מעולם לא ידע להסתדר עם איש. ז’וזה מוריניו עלה בין היתר בזכות הקשר שלו עם שחקניו בצ’לסי ואז באינטר (והעיתונאים באנגליה פעם), הם היו מוכנים לתת הכל בשבילו, אלו לא היו רק יחסים טובים. אז נכון שמעולם לא היה טוב עם כולם אבל זה יותר נראה לי כמו ציניות שהתדרדרה והזדקנות מסויימת כי בשיאו ידע ימים יפים באמת של ניהול סגל.
לגבי קסמירו ואלונסו: אני חושב שקסמירו אנדרייטד גדול. הוא קשר מעולה מהמון בחינות והוא עוגן רציני בקבוצה מאז שהתברג להרכב והוא מאוד מחויב אליה. אצלו אין 50-50 שהופך ל20-20 ובעולם שלוקאס ואסקז מסיים על זה עונה עם 50 משחקים בריאל מדריד, זה בטוח שווה משהו. על אלונסו אני מוכן לקבל את הטענה שיתרונותיו חיפו רק לרוב על חסרונותיו ככה שעם כל הגאונות הרבה שבו, כקשר אחורי קסמירו. מצד שני שים את אלונסו בשיאו עם קרוס ומודריץ’ בשיאם ואולי זה יהפוך למתחרה לשלישייה אלה-לה-מסיה…
אלונסו שיחק עם קישור של מודריץ’ ודי מאריה בלי אף נגר לידו וגם בלי עוד קשר כמו איסקו בנוסף שאת זה רבים שוכחים (ששיחקתם עם 3 האמצע שלכם היה מספיק פרוץ גם עם מירו) וזה עבד טוב בנוק אאוט וגם הכדורגל היה יותר יפה בעיניי.
אלונסו לגמרי היה יכול להשתלב בקבוצה של זידאן ביחד עם קרוס ומודריץ’ (בטח אם אתה מוסיף להם את איסקו כמו שאמרתי) ואני ממש לא בטוח שזה היה רע יותר (לדעתי גם טוב יותר). אבל אם קאסמירו היה משחק במקום אלונסו בקבוצה ההיא של מוריניו…אוי לעיניים, כל האמצע שלכם התבסס עליו. קאסמירו הוא שחקן מצוין אבל שחקן משלים. הם לא שחקנים באותו סדר גודל בעיניי.
באותה מידה ייתכן וקישור של אלונסו-קרוס-מודריץ’ היה רך ופרוץ מדי. קשה להשוות כי קסמירו השלים את קרוס ומודריץ’ בשיאם גם ללא תוספת איסקו בצורה מדהימה. עם חדירה כצמד בטוח שכל המשחק יילך דרך אלונסו. אומנם קשה יותר ככה אבל הייתה לו קבוצה של סילונים סביבו ככה שחסרון המהירות התטשטש קלות.
בסוף זה גם הרבה ויכוח של סגנון, העדפת חוכמת משחק מול משחק “בולי” ואתלטי יותר. החסרונות הגדולים של אחד הם היתרונות של האחר (לא שקסמירו טיפש, פשוט הוא חד משמעית לא אלונסו) ולכן תלויים בקבוצה שסביבם, כמעט כמו שהיא תלויה בהם. עם חדירה, אין ספק שאלונסו היה האיש הנכון.
איך מנסים לתאר בשרשור את היכולות הטכניות של קאסמירו?
הוא לא נגר כמו חדירה, אף אחד לא עשה ממנו כזה, בטח לא אני. הוא יודע להתנהל עם הכדור אבל הוא בשום פנים לא אלונסו.
אלונסו לא ידע לשמור על הכדור תחת לחץ? זה כבר פשוט לא נכון. אני לא בטוח שקאסמירו היה מצליח להחזיק את הכדור אצלו ברגל 2 שניות מול בארסה של פפ, כאשר אלונסו (ומרסלו) היחידים שהצליחו לעשות את זה באותה קבוצה. וזו הקבוצה הלוחצת הכי טובה ששיחקנו מולה.
השחקן היחיד שהיה יכול להגדיר את הקבוצה “כמו רונאלדו” זה מסי אם הוא היה משחק אצלנו. רונאלדו של אז היה הרבה יותר מרגל מסיימת, הוא היה טס למתפרצת בעצמו. ואני מחזיק מאלונסו, לא לוקח צד ממש בוויכוח הזה ואני זוכר שבכתבה החגיגית של האליפות באתר הענקתי לו את הציון 8
שמונה שנים בדיוק לאחר הזכייה באליפות ב-2011/12, אליפות המאה נקודות וה-121 שערי זכות, לאחר 0:3 על בילבאו בסאן ממס (היגואין כבש שער ראשון נפלא, אוזיל הכפיל וכריסטיאנו סגר עניין) - ז’וזה מוריניו משחזר את אותה עונה בראיון למארקה:
“הגענו לקאמפ נואו ואמרתי לשחקנים שאנחנו הולכים לנצח. הרגשנו שאנחנו הכי טובים ועם הגישה הזו הגענו לכל מגרש, לא היינו לחוצים אף פעם. סיימנו את הדומיננטיות של ברצלונה בצורה הטובה ביותר. היו לנו מעברים מהירים והתקפות מתפרצות קטלניות. היינו בלתי ניתנים לעצירה. לקבוצה היה סגנון משחק מאוד ברור, זה היה שילוב של שחקנים עם כישרון אדיר שהייתה להם גם מוטיבצייה מטורפת להצליח ולזכות באליפות”.
“ההפסד לבאיירן היה אכזרי (ההדחה בפנדלים), זו הפעם היחידה בקריירה שלי שבכיתי אחרי הפסד. אחרי המשחק אני וקראנקה העוזר שלי פשוט ישבנו באוטו ובכינו. רונאלדו, קאקה וראמוס הם ווינרים ומפלצות כדורגל אך גם אנושיים היה לנו קשה לקבל את ההדחה. היינו הקבוצה הטובה ביותר באירופה”.
איזה שחקן כזה בדיוק היה לכם בסגל ההוא אצל מוריניו? אלטינטופ? לשחק עם קאקה ואוזיל יחדיו? אלונסו יכול לעשות גם את התפקיד של אלונסו בקבוצה של מוריניו וגם את זה של קאסמירו בקבוצה של זידאן כמו שהוא עשה מצוין אצל אנצ’לוטי ואפילו אצל באיירן עם פפ אחרי שיאו. קאסמירו יכול לעשות רק את התפקיד של קאסמירו.
אבל כבר ראינו את אלונסו משחק כקשר אחורי בודד ביחד עם מודריץ ודי מאריה והצלחתם לנצח את באיירן 5-0 מצטבר בשני משחקים מול קישור של פפ בלי לספוג. אתם הופכים את אלונסו למאין טוני קרוס כקשר אחורי, הוא היה שחקן חרוץ ואגרסיבי מאוד.
מה שאתה אומר נכון מאוד ואני האחרון שארצה לגרוע מאותו 0:4 שאני מגדיר אותו כמשחק הכי גדול של ריאל מדריד שראיתי. מצד שני, באיירן עלתה עם קישור רך גם כן באותו משחק וזו הייתה אחת הביקורות על פפ. מעבר לכך אני מניח שאם היינו משחקים באותם תנאים ושוב עם אותו הרכב זה לא היה נגמר 0:4 לנו גם עוד 50 פעם. הרגשתי נחיתות עם הקישור הזה נגד בארסה, נגד באיירן ונגד דורטמונד שזה אולי הפספוס הגדול אבל אלונסו בעונה האחרונה של מוריניו סבל מפציעה והיה לא כשיר. אני לא חושב שיש ניסיון להוריד מאלונסו אלא להאדיר את קאסמירו. אגב, ה-2 במאי, מביא איתו עוד ציון דרך אחד עצום לריאל מדריד ואחד שהיינו מתים למחוק מהארכיון. זוכרים?
מבלי להוריד מערכו של אלונסו כמובן באותו קישור, די מאריה היה הגרוש ללירה באותה שלישייה. הוא רץ כמו משוגע מההגנה להתקפה, יצר המון בלאגן וחוסר צפיות מהקישור שלנו. הוא ומודריץ’ בשיאם חיפו על עניין המהירות. לא בטוח שאם תחליף את העבודה הקשה של די מאריה באדישות של קרוס זה יעבוד טוב. אולי, לא בטוח.
הקושי שלי עם שחקנים כמו אלונסו הוא האיטיות שלהם. קשה לי עם שחקני כדורגל כל-כך איטיים ואני לגמרי ממעריצי ולוורדה בהקשר הזה. אני אוהב שחקנים חכמים אבל בעוד על קסמירו אי אפשר להגיד שהוא טיפש, אלונסו סופר לא מהיר וזה חיסרון שקשה לי לחיות איתו. בקבוצה עם סילונים זה מתטשטש, אם הוא היה משחק בקישור של היום זה היה הרבה פחות נסבל.
מה זה איזה שחקן היה ? לא היה ! כי אלונסו היה ולכן היה צריך את חדירה ולאס שישלימו אותו, אם היה למוריניו את קסמירו אז הוא לא היה רוכש את חדירה והיה רוכש שחקן אחר.
אלונסו לא יכול לעשות קסמירו, הקבוצה של זידאן הייתה הרבה פחות דורסנית וחזקה אם אלונסו היה משחק במקום קסמירו, היינו משחקים “כדרוגל יותר יפה לעין” אבל מנצחים פחות.
וקסמירו היה יכול להשתלב מצויין בקבוצה של מוריניו, קסמירו זה סוג השחקנים שמוריניו הכי אוהב, וגם היה מפנה מקום לעוד קשר הרבה יותר התקפי ומסוכן מחדירה.
אני אוהב את אלונסו יותר, אלונסו אחד השחקנים הכי חכמים שראיתי, ואני מת על שחקנים חכמים, אם אני צריך לבחור הרכב כדי לצפות בו משחק אלונסו לפני קסמירו, אם אני המאמן וצריך לבחור הרכב מנצח קסמירו כל משחק.
דעתי האישית היא שאם אתה משחק עם די מריה תמיד תהיה במצב שחסר לך גרוש ללירה, או יותר נכון שחסר לך 99 גרושים ללירה.
אחת ההחלטות הכי טובות בחייו של פרז הוא שיחרור די מריה מדורג אצלי לפני ההחלטה לרכוש את רונאלדו.
