בטח שמתם לב ש...גירסת ריאל מדריד

dmitrys · 18 בפברואר,‏ 2021,‏ 7:32pm

התקציב ב 20\21 קטן ב 300 מיליון מהתקציב שהיה מתוכנן ל 19\20, וקטן ב 140 מיליון מההכנסות בפועל של 19\20.
החובות שלכם 240 מיליון נטו.
קשה להאמין שאם נתונים כאלה הקבוצה יכולה להרשות לעצמה רכש של 200 מיליון ועוד משכורת אסטרונומית שאמבפה יבקש. וגם בייל יחזור ולא תוכלו להיפתר ממנו.

אל תשווה לברצלונה, זה לא פייר.
תשווה לגדולות של אנגליה. ההכנסות של ליברפול ב 19\20 ירד ב 43 מיליון לעומת 18\19, ושל סיטי ירד ב 53 מיליון, צ’לסי ב 39 מיליון. שלכם ירד ב 42 מיליון. “כל קבוצה אחרת במינוס מטורף” זה פשוט לא נכון. לא כולם ברצלונה.
ולאנגליות יש חובות קטנים יותר והכנסות מהטלויזיה גדולות יותר.
ול PSG עצמה יש באר נפט אינסופי וחוקי הפייר פליי פוסחים עליה.

Mikelike · 18 בפברואר,‏ 2021,‏ 7:49pm

ההשוואה לא צריכה להיות בארסה, כי בארסה במצב נורא ואיום.
זה שסיימת את העונה ברווח, לא אומר שהמאזן חיובי. אינני יודע מה המאזן, אבל אם חושבים על השיפוץ של האיצטדיון, הרכש בקיץ 2019, ההדחה השמינית של האלופות והקורונה שטרפה את הקלפים וטירפדה את ציפיות הרווח, אני בטוח שהמצב לא טוב.
בטח ובטח כשרק מדברים על הרצון של הקבוצה בקיצוץ חוזים ושאתה שומע שוב ושוב שמחכים שיסתיים החוזה של שחקן כזה או אחר.

בנוגע לאמבפה, לאחרונה ראיתי דווקא הרבה ציטוטים שלו שאומר שטוב לו בפאריס. מקווה מאוד שלא יאריך שם חוזה, חייב לומר שאני לא אופטימי לגבי ההגעה שלו לכאן כמו הרוב פה.

dkaro · 19 בפברואר,‏ 2021,‏ 7:17am

גם אם אמבפה לא יהיה זמין, הלאנד יעלה פחות וכנראה טוב יותר. לא רואה סרט שאף אחד מהם לא מגיע בשנתיים-שלוש הקרובות.

Gev · 19 בפברואר,‏ 2021,‏ 8:21am

מי אומר אחרת? איזה שחקן אומר שרע לו במועדון בו הוא נמצא? הם עדיין מנסים לזכות בתארים, בלאגן בחדר ההלבשה זה בהחלט לא מה שחסר להם.

אני גם כמו דוד לא רואה מצב שאף אחד מהם לא יגיע, לפלורנטינו נגמרו התירוצים:
18-19 - עונת בניה - כישלון
19-20 - הזאר - גירדנו אליפות אבל המשכנו להראות רע
20-21 - קורונה ושוב מאבדים אליפות כנראה
אנחנו כבר סופרים עונה שניה ברציפות של הדחה בשמינית והשנה כמעט הודחנו בבתים.
פלורנטינו לא ישאיר את זה ככה.

לעונה הבאה אין תירוץ, כלומר אולי תירוף כמו ב19-20, אבל בשביל זה צריך להגיע שחקן בקאליבר של הזאר.

matanel · 19 בפברואר,‏ 2021,‏ 10:33am

מחשבה שעלתה לי. אם הלאנד מגיע אלינו הקיץ הוא עושה זאת כשהוא חוגג יומולדת 21.
בהנחה שהוא הולך במסלול יציב כמו רונאלדו ולא בייל/הזאר יהיה לו עשור בשקט כאן. עם יכולות הכיבוש שלו הוא יכול לעשות את הבלתי אפשרי ואולי להצליח לעבור את רונאלדו.

Shayhi7 · 19 בפברואר,‏ 2021,‏ 5:52pm

בתוך תוכנו, כולנו יודעים מה סביר שיקרה:
זידאן כנראה לא יהיה פה עונה הבאה מה שיפחית מהרצון של אמבפה להגיע למושבה הצרפתית המתפרקת.
כמו שאמרו לפני פה, עם הכסף של השייחים ופאריז בפרט אין לנו איך להתחרות וזה לא לוותר על 5 מיליון לעונה, זה לוותר על 20 וזה הרבה פחות סביר.
במקרה הטוב הוא יעביר קריירה בפאריז ואז באיזה קבוצה אנגלית וכמו האזר יבוא לפרוש במדריד (הלוואי ואני אתבדה בקיץ והוא ינחת פה).

האלנד וראיולה לא יגיעו למדריד מכל הסיבות שכבר ציינו לפניי…

אין ספק ששניהם צריכים לנחות במדריד ועכשיו. כל יום שהם לא חתומים על חוזה בריאל מדריד רק מרחיק את הפנטזיה הזאת עוד יותר.
אבל נעים לפנטז, בינתיים נמשיך לדשדש מול קבוצות תחתית בליגה הספרדית.

whykds · 20 בפברואר,‏ 2021,‏ 6:51am

אתם פסימיים:

אנחנו ריאל מדריד. אם כבר - אני חושש מהאנגליות או מבאיירן (פחות, הם לא משתוללים עם משכורות). יש גבול כמה האלאנד או מבאפה יכולים להשתשע בפריז או בדורטמונד. השם, המסורת, העובדה שאתה הולך להתמודד על כל התארים בבמה הכי גדולה - כל אלה בהחלט עושים משהו ברגע שאתה מקבל הצעה (מה היה רע לאנצ׳לוטי בפריז או למוריניו באינטר?)
כשזה קשור למימון, לא הייתי מזלזל בפלורנטינו כל כך מהר (cc: התאחדות שמאי ריאל מדריד בישראל)
בניגוד למועדונים אחרים בבעלות אמריקאית להם שורת הרווח היא הדבר החשוב בסופו של דבר: ריאל מדריד מובלת בידי מישהו שאמנם אפשר להגיד עליו הרבה דברים, אבל אי אפשר להכחיש שהוא אוהד ריאל מדריד, פשוטו כמשמעו. פרז רואה את הקבוצה השנה ותיהיו בטוחים שהוא משתגע לא פחות מאיתנו. האם המהלכים שלו יצליחו או לא - רק הזמן יגיד. האם הוא צפוי לעשות משהו? לדעתי כן

Santi_Yago · 20 בפברואר,‏ 2021,‏ 10:49am

אנחנו מפנטזים על אמבאפה והאלנד כאילו לא ברור שבסוף נישאר עם הבנזמה ביד

Raul777 · 20 בפברואר,‏ 2021,‏ 11:49pm

טוב לא יודע אם זה המקום המתאים לכך אבל אחרי ההרכב הנוראי שעלה הערב אני צריך קצת מנת נוסטלגיה לוריד. להלן ההרכב הכי טוב של ריאל שאני ראיתי בעיניים שלי( משנת 97 בערך עד היום) מוזמנים לשתף את שלכם ולזכור ימים טובים מאלה.

שוער- קסיאס. אין באמת תחרות על העמדה הזאת. הקדוש האחד והיחיד. כמה פעמים עשה את הבלתי אפשרי והציל קבוצה עם הגנה ביזיונית. הצלות לפנתיאון ורגעים מרגשים אין ספור.

מגן ימני- קרבחאל. החבילה השלמה. הגנה, התקפה ונשמה. מהרגע הראשון שראיתי אותו במשחק הכנה ידעתי שיש פה מגן לעשור קדימה, התגלמות המגן המודרני.

בלם ימין- פפה. איזה שחקן היה בשיאו. מהיר, חזק ועם קריאת משחק נדירה. סלע איתן.

בלם שמאל- ראמוס. גם כאן אין באמת תחרות. תמיד הרגשתי שעם ראמוס יש שתי אפשרויות או שהוא מחלץ את הכדור או שהוא הופך את השחקן בדרך לשער אין באמצע. ללא ספק השחקן הכריזמטי ביותר ששיחק כאן וזה אומר הרבה. השער בדסימה לנצח חקוק לי בלב.

מגן שמאלי- מרסלו. שנאתי אותו ברמות של ויניסיוס בשנים הראשונות שלו כאן, היום הוא בטופ 3 שחקנים של ריאל שאני הכי אוהב, וואחד מהפך. אחד משחקני ההתקפה הכי טובים ששיחקו כאן והוא במקרה מגן. פליימייקר אמיתי, טכניקה ברמה של ניימר/רונלדיניו ונשמה ענקית. הלוואי שנזכה לעוד כמה רגעים של אושר איתו.

קשר אחורי- קאסמירו. לא התרשמתי במיוחד כשנחת כאן טרי מברזיל. התפתח להיות הקשר האחורי המושלם. גרזן אמיתי ועוגן במרכז המגרש שנותן שקט לכל השאר לתפקד.

קשר 50/50- מודריץ׳. אחד השחקנים האהובים עליי. בשיאו( העונה, איכשהו) הוא עונג של כדורגל. השתחררות מלחץ הכי טובה שראיתי, ראיית משחק נדירה ויכולת מסירה משובחת. תוסיפו לזה יכולת הגנתית טובה וריצה בלתי פוסקת והשקעה וקיבלתם את אחד הקשרים הטובים שהיו פה.

קשר 50/50- זידאן. היו לי בעיות איתו כששיחק פה. לעיתים היה כל כך מתסכל לראות אותו משתלט על מסירה של 40 מטר, דופק סיבוב 360 זורק חצי משחקני ההגנה ומקנח באיזה עקב מהסרטים רק כדי לחזור לנמנם לו במשך שאר ה89 דקות ביותר מדי משחקים. אבל בסוף מדובר כנראה בשחקן האלגנטי ביותר שדרך על מגרש כדורגל ובווינר ענק. חייב להיות כאן.

קשר התקפי/ חלוץ שני- ראול. השחקן האהוב עליי בכל הזמנים. הסיבה שאני אוהב את ריאל וכדורגל בכלל. בשיאו היה מכונת התקפה אדירה. שערים, בישולים ומסירות מעולות, לא מפסיק לרוץ וטונות טונות טונות של קלאס. לדעתי יש לו את אחוז ההקפצות מעל שוער הגבוה בכל הזמנים. שחקן קלאץ׳ מהטובים שהיו לנו.

חלוץ- רונלדו הברזילאי. לא השיג כאן המון אבל כנראה השחקן המוכשר ביותר שאי פעם עלה על מגרש כדורגל וסיפק לנו לא מעט רגעי קסם.

חלוץ- CR7. איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא. לא חושב שאי פעם נחזה בתופעה כזאת שוב. 450 גולים ב9 עונות. רשימת תארים בלתי נגמרת. הוביל את ריאל לשיאים שלא חשבנו שאפשריים בכלל בעת המודרנית ואנחנו רואים בדיוק איפה אנחנו בלעדיו, אשרינו שזכינו.

אזכורים של כבוד- רדונדו, מקללה, אלונסו, רוברטו קרלוס, פיגו, היירו, בייל, ואראן.

dan1990 · 21 בפברואר,‏ 2021,‏ 10:27am

אהבתי את הרשימה שלך!
חסר לי רק שחקן אחד שהיה יכול להיכנס בכל שנייה ולשנות את המשחק. ה-שחקן ה12…גוטי

Raulito-7 · 21 בפברואר,‏ 2021,‏ 10:41am

גוטי עולה מהספסל בדקה ה-65 לעשות סדר ולסדר שני בישולים גאוניים לואן ניסטלרוי ורוביניו. אם תיתן לו את המקום ב-11 הוא יאבד כדור קריטי כמו נגד אספניול ויירד לספסל…זו לא רמונטדה קלאסית אם זה לא קורה ככה.
ההרכב שלי: איקר קסיאס, דני קרבחאל, סרחיו ראמוס, פפה, רוברטו קרלוס, לואיס פיגו, קלוד מקאללה, לוקה מודריץ’, זינדין זידאן, ראול, כריסטיאנו רונאלדו.

על הספסל: קיילור נבאס, רפאל ואראן, מרסלו, גוטי, צ’אבי אלונסו, גארת’ בייל, רונאלדו השמן, ואן ניסטלרוי

רונאלדו השמן הוא די פספוס, אין ספק ועדיין היו כמה ימים בלתי נשכחים. אפשר להתווכח אולי על צד שמאל כשבחרתי רוברטו קרלוס ולא מרסלו. בלב כבד בלי די מאריה ואוזיל שדפקו איזה 25 בישולים כבר בתחילת הדרך - אפילו לא על הספסל.

Gev · 21 בפברואר,‏ 2021,‏ 10:43am

הרשימה נוסטלגית, אבל בכנות אם כבר עשית את זה כהרכב אז לראול אין שם מקום.
לא כי ראול לא גדול, פשוט כי אם שמת את רונאלדו פנומנו בהרכב וגם את cr7 אז אין מקום לחלוץ רחבה נוסף.
קיצוני כמו פיגו היה מתאים שם הרבה יותר, לא כי פיגו טוב או גדול מראול, פשוט כי ראול, כריסטיאנו ופנומנו יחד לא היה עובד טוב כמו סך הכישרון שקיים שם.

Raul777 · 21 בפברואר,‏ 2021,‏ 11:05am

מבין את המחשבה ובהחלט התלבטתי על פנומנו. בסוף החלטתי על הרכב נטול קיצוניים ולתת יד חופשית למרסלו וקרבחאל באגפים. מה גם שרונאלדו וראול בשיאם היו גם שחקני אגף מצוינים אז יוכלו לעשות הרבה תנועה שתשגע את ההגנה.

dan1990 · 21 בפברואר,‏ 2021,‏ 11:33am

בגלל זה כתבתי השחקן ה -12, כלומר חילוף ראשון מבחינתי כשצריך שער. בהרכב שלך הוא יכול להוות חילוף לזידאן.

Alonso · 21 בפברואר,‏ 2021,‏ 1:08pm

אם מתייחסים באופן יבש לתקופות של כל שחקן אצלנו (יחד עם מוטיב הרגש והחיבור האישי כמובן, אחרת אין סיבה שלא לתעדף את בנזמה בהתקפה מעל כל מי שהוא לא כריסטיאנו או ראול) ולא לגדולה שלהם או להיסטוריה שלהם כמכלול, לא בטוח שלא הייתי מציין את היגוואין לפני בייל, ואן ניסטלרוי ואולי אפילו פנומנו.

לטעמי היה השחקן הכי טוב שלנו ב2008/09 ובעונה עם פלגריני לאחר מכן, אולי יחד עם איקר וכריסטיאנו. חוץ מזה, אני תמיד אזכור את השערים שלו כנער עם שיער ארוך מול אספניול ואוסאסונה שהביאו אליפויות רצופות וגם את השער ההוא מול חטאפה במשחק הידוע לשמצה של פפה.

Raul777 · 21 בפברואר,‏ 2021,‏ 1:56pm

גונזו הוא אגדה בלבן ללא ספק. חבל מאוד שהפציעות שינו אותו כשחקן מאוד ועוד יותר חבל שהחתול הועדף על פניו. כנראה בעט יותר מדי לשער כשרונאלדו רצה לקבל מסירה.

Bblanko · 21 בפברואר,‏ 2021,‏ 2:49pm

יאללה אני גם אלך על זה, אהבתי את הדיון…

ההרכב שלי יהיה 4-4-2

שוער-
הטוב והמרגש-קסיאס היה לו בעיה במשחק הגובה וגם הרגל, אבל הוא עשה דברים שלא ראיתי שוערים אחרים עושים .
בנוסף, איקר באמת הרגיש כמו קדוש כשרק התחלתי לראות אותו משחק

בלמים-
הטוב- ראמוס תמיד הרגיש לי שהוא לא מודע למגבלות שלו והייתי חוטף עליו קריזים, אבל כשהראש שלו היה במקום הוא באמת היה מהטופ בתפקידו.

המרגש- וראן משהו בשילוב של הגיל, הקלאסה, והגולים נגד בארסה גרמו לי להתאהב ב"ילד".

הטוב והמרגש- פפה, מהרגע שהוא השתגע על קראסקו ידעתי שהוא יהיה אחד האהובים עלי.

מגן שמאלי
הטוב (והמרגש) מרסלו ממרשמלו למגן השמאלי הטוב בעולם, היה עושה משחק מעמדת המגן והמציא את התפקיד מחדש.

המרגש- רוברטו קרלוס, כי גדלתי עליו, שחקן ההגנה הראשון שהייתה לי חולצה שלו.

מגן ימני
הטוב-קרבחאל, הבחירה הכי קלה בהרכב בלי ספק.

המרגש- ארבלואה, היה אוהד של ריאל קודם כל. זה תמיד ריגש אותי.

קשר אחורי/ 50-50
הטוב- מקאללה, הקשר האחורי הטוב בהיסטוריה לדעתי

המרגש- קאסמירו בעיקר כי הוא לא נכנס להכי טובים והייתי חייב להכניס אותו פה, אבל אני גם מת עליו.

הטוב- אלונסו, עיין ערך “מקאללה”

המרגש- מודריץ ראיתי אותו במקרה משחק בדינמו והתאהבתי, התפללתי שיגיע לריאל ועקבתי אחריו עד שהגיע.

קשר אגף/התקפי-

הטוב- פיגו, שחקן עם סגנון שמאוד התחברתי אליו, משחק אגף משוגע.

המרגש- גוטי, מסמל את כל מה שיפה בכדורגל לדעתי, הגאון המשוגע.

הטוב- זידאן, השחקן שהכי נהניתי לראות משחק בריאל.

המרגש- די מאריה, היה נכנס לקטגוריה של ה"טוב" אם לא היה כל כך טיפש, שחקן ששנאתי ואהבתי באותו זמן.

חלוצים-
הטוב- כריסטיאנו רונאלדו, כי הוא השחקן הכי טוב שאי פעם שיחק בריאל

המרגש- ראול, אין צורך שאפרט רק אוסיף שהייתי מתרגש כמו ילדה בת 5 מכל פעולה חיובית שעשה, אפילו מסירה פשוטה.

הטוב- רונאלדו, לא חווה את השיא שלו אצלנו ועדיין, היה החלוץ הטוב ששיחק בריאל .

המרגש- היגוואין,אחד השחקנים האהובים עליי בכללי ולא רק בריאל, פתח בסערה והפציעה מנעה ממנו להפוך לאחד הטובים בהיסטוריה לדעתי. גיבור טראגי ואנדרייטד ענק מבחינתי.

מאמן-
הטוב- זידאן, נו באמת.
המרגש- מוריניו, גם נו באמת.

*הרשיתי לעצמי להיות חופשי עם ההגדרות של התפקידים.

Raulito-7 · 26 בפברואר,‏ 2021,‏ 8:03pm

שנה בלי צ’מפיונס בברנבאו | ה-26 בפברואר 2020. בדיוק שנה עברה מאז- הסנטיאגו ברנבאו המלא עד אפס מקום (למעלה מ-80 אלף איש, מגרש מפוצץ) התרגש לפני עוד ערב של ליגת האלופות הכה מזוהה איתו- בפעם האחרונה - מי היה מאמין. הקורונה החלה להתפשט לאט לאט בספרד, בעיקר בחבל הבאסקים, ואף הגיעה אט-אט למדריד אך העולם עדיין התנהל כרגיל. ריאל מדריד אמנם הפסידה 2:1 למנצ’סטר סיטי במשחק חלש מאוד (דה בריינה אחד היה טוב מכל השחקנים שלנו) ולא השכילה לשמור על שער היתרון של איסקו - עם תוצאה כזו הנחנו כנראה שזה לא מספיק שזידאן חזר לקווים והקסם פג לו (כבר לא “בלתי מנוצח” במפעל הזה)- אבל זה כלל לא משנה. להיות שם בשדרה ולשיר עם האולטראס שהדליקו חזיזים, להריח את הטירוף שעות לפני השריקה ואת העיר נכנסת למוד-צ’מפינס, להיכנס לברנבאו ולשמוע את המנון הדסימה ואת ליגת האלופות …צמרמורת, געגועים! אנחנו עוד נחזור כמובן. נשארנו גם לקלאסיקו ואחרי כמה ימים הגיע התיקון.
לאלה שמתעקשים להיזכר בכדורגל נטו - זידאן פתח עם איסקו ו-ויני מתחת לבנזמה, מנדי הועדף כמגן שמאלי במקום מרסלו וההפתעה הייתה ספסולו של קרוס שלא אהב זאת. הזאר כמובן היה פצוע. קורטואה הדף לא פעם עד שנכנע לנגיחה של ז’סוס שהאפיל על ראמוס. קרבחאל הפיל את סטרלינג המחליף והבלגי קבע מהפך. בהמשך ראמוס “הקריב” את עצמו כדי למנוע 3:1 חסר סיכוי.

לפני שבע שנים: 1:6 אדיר על שאלקה | משחק נוקאאוט ראשון בעונת הדסימה, ריאל מדריד של קרלו אנצ’לוטי מתעללת בשאלקה עם 1:6 אדיר. עד אז לריאל היה ניצחון בודד על אדמת גרמניה. כל אחד מחברי ה-BBC הבקיע פעמיים כששער אחד של כריסטיאנו היה ממש בלתי נשכח - דריבל אדיר וסיומת גדולה ברגל שמאל לפינה הרחוקה. ההגנה הגבוהה של שאלקה אחלה אותה שוב ושוב ושוב מול המהירות והחדות של השחקנים שלנו. איקר ספג גולאסו מהונטלאר ממש ככה בתוספת הזמן ובכך הרצף הטוב ביותר בקריירה שלו ובתולדות המועדון - 952 דקות ללא ספיגה - תם לו. באותה עונה ריאל ניצחה ב-11 מ-13 משחקי הצ’מפיונס שלה בדרך לזכייה בדסימה. היא ניצחה בחוץ את גלאטסראיי (1:6 במחזור פתיחת הבתים), 0:2 את קופנהאגן, את הגרמנים כמובן וגם 0:4 מטורף על באיירן הטרבליסטית הגאה. היו ימים.

ההרכב המלא שלנו: איקר קסיאס| דני קרבחאל, סרחיו ראמוס, פפה, מרסלו| צ’אבי אלונסו (אסייר יירמאנדי, 73), לוקה מודריץ’, אנחל די מאריה (איסקו, 68)| גארת’ בייל (חסה רודריגס, 80), כריסטיאנו רונאלדו וקארים בנזמה.

https://twitter.com/ChampionsLeague/status/1365304607052881920

Raulito-7 · 27 בפברואר,‏ 2021,‏ 7:16pm

קצת אוף-טופיק: בשנה שעברה לא חגגתי את פורים, חזרתי אחרי המסע סיטי-קלאסיקו היישר לבידוד. במקום להיות כריסטיאנו רונאלדו החלטתי לשכנע את סרחיו ראמוס לחתום על חוזה חדש עם המחווה הזו. הכדורגל מחזיר אותנו לילדות וגם החג הזה. האמת שכל הציוד נמצא (החליפה, סרט הקפטן, מדליה חדשה מהגמר בקייב, מגן זיעה) חוץ מהמסכה שהכנתי אותה, לא צריך להתאמץ ולהתחנן לבחור מ-Ebay שיישלח לישראל. הכנתי בכמה גדלים. גם הספרדית בסדר האמת (יש סרטון וידאו למתעקשים), חסר רק הגובה והקעקועים. אנשים קלטו והתלהבות גם אם זה כמובן לא אפקט רונאלדו.

Raulito-7 · 1 במרץ,‏ 2021,‏ 7:30pm

שנה בלי הברנבאו – לא יאומן. הגיע לו ה-1.3, לפני שנה ניצחנו 0:2 את ברצלונה בקלאסיקו לוהט - כי המשחק הזה תמיד כזה ואני הייתי שם. הקורונה כבר החלה להתפשט אבל מי יוותר על משחק כזה. שנתיים וחצי חיכיתי לסגור איתם חשבון, מאז דצמבר 2017 כשחגיגות יום ההולדת שלי (25) השתבשו. לא אוהב להיות חייב לאף אחד. הייתי גם במשחק נגד מנצ’סטר סיטי ולא לראות ניצחון - לא הייתה אופציה כזו. גשם, הכי קר שיש אבל כל כך חם בלב, אנשים מסתכלים ולא מבינים למה יש לידם אוהד מטומטם מישראל בלי חולצה ששואג “SSUUUIII” בגול של מריאנו ולא יושב לרגע, מחלקת הוראות לשחקנים כאילו הוא זידאן. אפילו הלכתי והפסדתי איזה 50 יורו בבינגו - הכי קרבי שלי.

הייתי מחלוצי הבידוד - אבל זה היה שווה כל רגע. לא יכול לתאר את התחושה של הטירוף בכיכר לפני המשחק, לספור את הדקות ולהיות בקלאסיקו, המשחק הכי גדול בעולם יחד עם גמר ליגת האלופות גם אם ריאל ובארסה חיוורות. גם אלף מילים ביומן מסע לא יסבירו. מסוגל להעביר שם חיים שלמים בגראן ויאה ולהתלהב בכל פעם מחדש מהמוזיאון בברנבאו, מחדר מסיבת העיתונאים, להיכנס לכל חנות שרואים מחלון הראווה שלה את הדגל של ריאל שכבר יש לי, מהסיבלס והתמונה המסורתית. כשהכדורגל נעצר לשלושה חודשים זה היה כאילו עקרו לי חלק מהלב, אין כמו כדורגל. מי שלא אוהב כדורגל הפסיד משהו אדיר בחיים שלו.

כמה מילים על כדורגל, ברשותכם: מרסלו פתח בצד שמאל במפתיע, היה מעולה ורשם חילוץ כדור מטורף מול מסי ברגע האחרון. כן, ויניסיוס נענה לסימון של קרוס, עשה תנועה לעומק ועם עזרה, אחרת גם אלוהים לא יעזור - הצליח לכבוש. טר שטגן הדף שם בעיטה מחשמלת של איסקו שעשתה את דרכה לחיבור. גם קורטואה היה טוב ועצר אחד על אחד נגד ארתור. אמנם רונאלדו היה חסר וגם כמה שחקני על נוספים, סוארס גם היה פצוע בצד שלהם - אבל זה לא משנה, תייקתי בזיכרון לכל החיים. עד עכשיו אני לא מבין איך מריאנו עשה את מה שעשה. “הוא העיף את אומטיטי כי הוא במכון”, תמיד אמרתי בצחוק.

בעזרת השם בקרוב, לא רחוק היום - ונחזור הביתה. ל-“El Nuevo Bernabeu” - המגרש החדש והמפלצתי שצפוי לנו, כמה גלאקטיקוס כמו פעם ולא ריאל מדריד המתסכלת של היום. אני הקמע, כל שנה כשאני נוסע - מסתיימת עם תואר גדול. תודה אלוהים. Como No Te Voy A Querer