בטח שמתם לב ש...גירסת ריאל מדריד

קרלו אנצ’לוטי חגג 150 משחקים כמאמן ריאל. האיטלקי נמנע מפאדיחה בערב בו רשם את ציון הדרך המרגש. עד עתה יש לו 113 ניצחונות, 18 תוצאות תיקו ו-19 הפסדים. הוא המאמן השביעי שהגיע לציון דרך זה והבא מעליו ברשימת המשחקים הוא מוריניו עם 178. האיטלקי אגב הוא המאמן שהוסיף הכי הרבה ניצחונות במאה המשחקים הרשמיים הראשונים שלו כמאמן ריאל (78).

לאחר המשחק אמר: “אני שמח מאוד, אני חושב שזה המשחק שנותן לי הכי הרבה אושר. זו קבוצה עם הרבה ענווה, אופי, כוח, הם אף פעם לא מוותרים. זה הדבר הכי טוב במשחק הזה. אז אפשר לדבר על הקושי, שהמשחק היה מאוד מסובך, אבל אני מדגיש את האופי של הקבוצה הזו ושל השחקנים האלה”.

התגובה לאחר השער: “הסגל מגיב טוב מאוד, שמח מאוד עבור איסקו והזאר שלא היו להם הרבה דקות, אבל הם היו שם היום, ידענו שזה יכול להיות משחק ארוך. צריך לחשוב שעלולים להגיע להארכה. היינו מוכנים להכל”. על התשישות פיזית: “ביום ראשון זה שוב משחק נגד אלצ’ה, לאף אחד מהם אין יתרון, אלצ’ה שיחקה משחק פנטסטי. הפנים למשחק הבא”. עוד אמר: “מרסלו אמר לי שהוא לא נגע בשחקן היריב. זו הייתה החלטה קשה מאוד. לוח השנה הוא נוראי ומקבלי ההחלטות חייבים להתעורר”.

ב-AS התעסקו רבות בשער הנפלא של אדר מיליטאו נגד אלצ’ה. הבלם הברזילאי הוא השחקן שאיים הכי הרבה פעמים על שער היריבה העונה בנגיחות בזכות הניתור האדיר שלו. עד עתה זה הספיק לשני שערים ואולי יגיעו עוד בהמשך. שימו לב לזה: מיליטאו נגח 15 פעמים לשער היריבה – ארבע פעמים למסגרת ו-11 פעמים החוצה; בנזמה במקום השני עם עשרה איומים – רק שניים למסגרת (כבש נגד סלטה ויגו) ועוד שמונה איומים החוצה. במקום השלישי קאסמירו עם שמונה ניסיונות ועדיין אין לו שער העונה (שלושה למסגרת וחמש פעמים החוצה); במקום הרביעי יוביץ’ עם חמישה איומים – כבש נגד סוסיאדד לדוגמא, ואחריו ויניסיוס עם ארבעה נסיונות; אלאבה הזאר, מריאנו ונאצ’ו עם שני איומים, איסקו וקמאבינגה עם פעם אחת.

הטבלה המלאה לפניכם:

לפני חודש וחצי בערך פרסמתי את הקליפ של המועדון עם מיטב השערים שלנו בחודש דצמבר וכתבנו שאיזה כיף שהכדורגל של ריאל שונה מהעונה שעברה. יש פה ושם גולים בבעיטות מרחוק כמו אסנסיו וקרוס נגד אינטר, הוולה בדרבי שזה מהלך כדורגל ענק והדריבלים של ויניסיוס. מה שכן, חסרים לנו השערים האלה בנגיחה. קאסמירו בכל עונה כבר עם שלושה-ארבעה במצבים האלה.
אני חושב שגם בימים הכי רעים שלו בקבוצה, בנזמה תמיד כבש המון שערים בנגיחות. הברנבאו פחות ‘אוהב’ את הסגנון הזה אבל גם זה פתרון נגד בונקר. לוקאס מרים טוב בגדול, גם מודריץ’ וקרוס בעוד לגבי מנדי ו-ויניסיוס זה אחרת. אפשר גם לתת גול בנגיחה אחרי מהלך כדורגל - דריבל על הקו, דאבל-פס וכן הלאה. לבנזמה יש משחק ראש מדהים. אם בשנה שעברה ההרגשה היא שכל גול שני שלנו היה בנגיחה שלו (גלדבאך למשל במשחק הקריטי בליגת האלופות) - השנה זה קצת חסר לנו. דעתכם?

כריסטיאנו רונאלדו ‘מעלה זכרונות’ לגבי תקופתו המדהימה בריאל מדריד. אתם זוכרים כמה הוא רצה את הדסימה. כמה אנחנו רצינו את הדסימה. זוכרים את התגובה שלו על הדשא בשריקת הסיום? מעבר לכך זו הייתה העונה הטובה ביותר שלו במפעל, בה קסע שיא הבקעות בצ’מפיונס של 17 שערים (ב-11 משחקים!). כה אמר על הגמר בליסבון: “קל לדבר עכשיו, אבל אני מרגיש שאני יכול להגיד את מה שהרגשתי אז - הייתה הרגשה חיובית הייתה שנוכל להבקיע בכל דקה במהלך גמר 2014 לא הפסקנו להאמין”. וכמה פעמים הוא מירר לאתלטיקו את החיים - שלוש פעמים שלושער אצלינו…על הדרבים אמר: “התחושה תמיד מיוחדת בדרבי של מדריד, תמיד היו קרבות נחמדים, ואתה מרגיש תחרותיות ותשוקה ברחובות גם מהאוהדים שהם בטירוף".

ואם כבר רונאלדו - שימו לב לסיפור החביב הזה מעונת 2017/18. ריאל פגשה את גרמיו הברזילאית בגמר אליפות העולם למועדונים כזכור לכם. אדילסון מנדש, המגן הימני של היריבה, בא לבעוט כדור חופשי וכריסטיאנו אמר לו: “אתה הולך להיכשל”. הוא בעט כדור לא רע שחמק מהמסגרת. ואז בדקה ה-53 כשלוח התוצאות הראה 0:0 - הגיע תורו של כריסטיאנו. מנדש סיפר בריאיון במולדתו: “ואז הייתה עבירה על רונאלדו עצמו. הוא התכונן לבעיטה, נאנח כמו תמיד, לקח כמה צעדים לאחור ואמרתי לו ‘אתה מחמיץ’. ניסיתי להתגרות בו גם כן. הוא חייך וענה לי: ‘שים לב לזה. הנה הגול’”. עם רונאלדו לא מתווכחים ונגדו לא מהמרים. הפורטוגלי כמובן הבקיע בכדור חופשי את שער הניצחון ומנדש סיכם: “אמרתי איזה ** ****. הממזר הזה עשה כישוף ופתח חור בחומה שלנו. רק הוא היה יכול לעשות את זה”, וצחק.

לייק 1

זוכרים את ואנדרליי לושמבורגו, “הקוסם מברזיל”? הוא החזיר את ריאל למאבק על התואר וניצח בקלאסיקו בברנבאו ב-04/05 אך בדצמבר פוטר לאחר פתיחת עונה חלשה בעונת 2005/06. השיחה בינו לבין הנשיא פלורנטינו פרס וגזר הדין בעצם מספרים את סיפור המועדון הזה. כך שיחזר לושמבורגו בריאיון:

“ניצחנו את חטאפה ובקהאם הורחק במחצית הראשונה. ניצחנו 0:1 ובדקה ה-90 הורדתי את רונאלדו לספסל. עם שחקן אחד פחות, הדבר הנורמלי הוא לסגור את המשחק כדי לנצח. האוהדים יצאו מדעתם והתחילו למחות עם בוז ומטפחות לבנות”. "יצאתי מהמגרש, נכנסתי למנהרה, הגעתי למסדרון. פלורנטינו ירד מתא הכבוד ומצא אותי שם. הוא אמר לי ‘אדוני, מה קרה?’ עניתי שלא קרה כלום. ‘למה החלפת את רונאלדו?’ “אה, כבוד הנשיא, אנחנו מובילים ורציתי לנצח. אני לא דואג מהאוהדים, אני דואג מברצלונה. אני רוצה להגיע אליה”.

הטיעון לא שכנע את פרס שאמר לו: “בריאל מדריד אנחנו צריכים לחשוב על הכדורגל ולחשוב על האוהדים. הם משלמים, הם משלמים כדי לראות את ההצגה”. המאמן לא הסכים, ענה בחזרה ולמחרת פוטר: “כבוד הנשיא, בוא אני אגיד לך משהו: אני לא נהנה מזה. לא ביקשתי להגיע לכאן. אתה הלכת עד לברזיל כדי להביא אותי. באתי לכאן כי נסעת לברזיל והעסקת אותי, אז אני הולך לעשות מה שאני חושב שאני צריך לעשות. למחרת פוטרתי”

בדיוק הסתיים המיני קלאסיקו בתוצאה של 2-2.

קסטיליה קבוצה הרבה פחות מוכשרת מבארסה ב’ ההבדל לדעתי(שהיא לא הכי אובייקטיבית) היה בעיקר על הקווים. קסטיליה הובילה 2-0 וספגה שער שוויון בדקה ה-95.
הקבוצה נראתה מאוד מאומנת, עמדה יפה מאוד בהגנה ויצאה ללחץ מאוד מתואם, מאורגן ויעיל. שלושה שחקנים הרשימו, אריבאס שהיה היחיד שהצליח לקדם את הכדור. שזו הייתה הבעיה העיקרית של קסטיליה במשחק, מסירות מזעזעות של רוב השחקנים(חוסר דיוק נוראי) והרבה איבודים מיותרים במרכז המגרש(בעיקר של בלנקו). פיטר פדריקו עשה בהגנת בארסה ב’ שמות כל פעם שקיבל את הכדור בשליש השלישי של המגרש. וחואנמי לטסה שכבש צמד ובכללי עשה רושם די טוב במשחק, לטעמי ברגע שיתחזק קצת פיזית יש לו הרבה מה למכור בליגה הראשונה.

קסטיליה כאמור הובילה 2-0 למרות פציעה של הבלם הבכיר רפא מרין שהוחלף, בארסה ב’ חזרה די משום מקום עם שער גדול של מתאוס פריירה מ-30 מטר שהדביק את הכדור לחיבורים. ראול ניסה להרוג את המשחק בצורה זידאנית והלך אחורה עם חילופים הגנתיים ואז אנטוניו בלנקו איבד כדור בצורה הזויה למדי במרכז המגרש, בארסה ב’ יצאה למתפרצת שבסיומה פאבלו ראמון עשה עבירה טיפשית, קיבל צהוב שני והורחק. משם היה ברור לאן הרוח נושבת, ואחרי מהלך שכלל קומדיית טעויות בהגנה הם גם השוו.

סה"כ הופעה טובה של קסטיליה למרות הנחיתות באיכות. אריבאס, לטסה ופיטר חייבים להתקדם. ולמען האמת גם ראול.
מה שכן, אחרי שראיתי את שחקני הקישור בפעולה היה לי ברור כשמש למה ממשיכים לחפש רכש מבחוץ שיחליף את השלישייה כי אלה שחקנים שנראו נורא. לא יכולים להכתיב קצב, אחוזי דיוק נוראיים במסירות, ואי סבילות ללחץ. חוץ מאריבאס כמובן שהוא נראה כמו מסי לידם.

7 לייקים

מרסלו מורחק ומנדי נפצע. גם מיגל גוטיירס פצוע, לא שאנצ’לוטי סופר אותו… אני מניח שנאצ’ו ישחק מגן שמאלי מול בילבאו. מזל שמיליטאו קיבל צהוב בנבחרת וחזר בזמן למשחק מול בילבאו. מנדי בספק גם למשחק מול פ.ס.ז’.

בטח שמתם לב לגול הבכורה של רודריגו במדי נבחרת ברזיל!
שער יפו ממהלך שרודריגו מתחיל ומסיים ב4-0 הקליל מול פרגוואי. הוא שיחק 8 דקות והוכיח שלא נסע לטיול בדרום אמריקה לשווא.

וינסיוס רשם משחק בינוני, לא מצליח לבוא לידי ביטוי בנבחרת עד כה והוא הוחלף בדקה ה-61.
קסאמירו נח על הספסל לקראת המשחק מול בילבאו.

לייק 1

מהתקציר שראיתי ויניסיוס היה נראה נהדר.
סידר 2 מצבים טובים והגיע לעוד אחד.

בתקשורת מדברים שויניסיוס ישחק מול בילבאו. נראה לי סיכון מיותר, אין אפילו 48 שעות בין שני המשחקים.

מילא קאסמירו שלא שיחק מול פרגוואי, זה לא אידאלי אבל אפשר להבין. גם רודריגו ששיחק רק 10 דקות. אבל ויני פתח בשני המשחקים של ברזיל ויש את פ.ס.ז’ באופק, לא שווה לסכן אותו. לפתוח פעמיים תוך פחות מ-48 שעות זה בעייתי גם בלי טיסה ארוכה באמצע.

לייק 1

המעשה ההגיוני יהיה לפתוח איתו על הספסל.
סה"כ המצב די טוב ביחס לנסיבות כשרק מנדי חסר.
הזאר ורודריגו בצדדים כשויני עולה כמחליף אמור לעשות את העבודה.

2 לייקים

בנזמה מחוץ לסגל,אני בטוח שויני יפתח,הלוואי ולא.

רק אני מתרגש מזה? מאדון מרסלו - פוסט שהיה ויראלי מאוד בפייסבוק שלנו יחסית:

איזה רגע עוצמתי. לא פחות משער הניצחון של אסנסיו אתמול. מרסלו הבין לגמרי מדוע הוא מוחלף לקראת הסיום. לאחר שירד מכר הדשא, הוא קיבל תשואות רמות מהאוהדים, נישק את הסמל והצביע עליו כהוקרת תודה. הוא מזמן כבר קיבל את תפקידו כמחליף בקבוצה, תפקיד משני בפן המקצועי אבל חשוב מאוד בחדר ההלבשה. גם אנצ’לוטי פסע לעברו כדי לחבק אותו. הוא מעולם לא אמר אף מילה רעה, גם לא על סולארי שאפשר לומר ‘התעלל’ בו ותמיד שמר על החיוך ועל המוטיבציה. מדרידיסימו טהור ללא ספק. ככה נראה קפטן. תיהנו מכל רגע שלו על כר הדשא או בכלל כי לא נשאר עוד הרבה, עוד ארבעה חודשים תגיע פרידה שתהיה כואבת. פאקו גונזאלס מרדיו קופה אגב טוען שמרסלו רוצה להפוך לשיאן התארים של ריאל ולעבור את חנטו, ואם ריאל תזכה באליפות ספרד זה יקרה – ואז לפרוש מכדורגל. הוא לא צפוי לשחק בקבוצה אחרת.

הנה מה שאמר לאחר המשחק: “אין משחקים קלים. מהדקה הראשונה גרנאדה דרשה מאיתנו הרבה. היינו סבלניים וניצחנו בצדק. במחצית הראשונה עוד חיפשנו את עצמנו אבל במחצית השנייה השתפרנו. נגענו יותר בכדור באיזור המסוכן, מסרנו יותר ואסנסיו כבש שער מדהים”. הוא משוכנע ששום דבר לא סגור כמובן: “לא ברחנו לליגה, ראינו בספרד שהכל מוכרע במחזורים האחרונים. אנחנו כמובן מאושרים, כי עבדנו קשה היום”. הקפטן קיבל מחיאות כפיים מהברנבאו ולאחר שהוחלף נישק את הסמל והצביע עליו כהוקרת תודה וריגש את כל האוהדים: “אני מאוד שמח, ב-15 השנה שלי כאן מאוד אהבו אותי, אני לא יכול לעשות דבר חוץ מלהודות לאוהדי ריאל מדריד. האהבה שלהם אליי מדהימה. זו לא הפעם הראשונה כמובן שהם מריעים לי. אני נהנה כאן בכל יום”. על מעמדו: “הקבוצה היא לא רק 11 שחקנים. כמובן שחלק משחקים יותר מאחרים אבל אנחנו יודעים להיות שם כשהמאמן צריך”. במארקה נכתב על היכולת שלו: “המצב הראשון של גרנאדה הגיע מאחוריו, כצפוי. אבל, עם כל המגבלות שלו, כשהוא מופיע בהתקפה הוא עושה דברים שונים ומייצר חוסר איזון אצל היריבה. בגדול הוא שיחק טוב”.

לייק 1

השופט האיטלקי דניאלה אורסטו, ששפט אותנו בהדחות מול סיטי וצ’לסי, שובץ למשחק מול פ.ס.ז’.
אופ"א שולחת מסר…

לייק 1

שנצטרך לשחק יותר טוב הפעם כדי לעבור? :slight_smile:

5 לייקים

את שני המשחקים הללו הפסדנו כי לא היינו טובים מספיק. הלוואי והיה לנו את השופט להאשים

יש מצב שזה נכתב כבר בעבר - הנה מצאתי משהו (סיכוי טוב שפעם אחת, אולי אפילו פעמיים), אבל אתם תתנו לי להתרגש ותזייפו מהצד שלכם, סבבה?

לפני שלוש שנים בדיוק, ה-21 בפברואר 2019, לפני הזוועה נגד אייאקס (למעשה, שבוע אחרי המשחק הראשון שניצחנו 1:2) - ציינה ריאל מדריד אלף ימים ברציפות כאלופת אירופה. הישג בלתי הגיוני ומשהו שאפשר רק בדיעבד, עם הזמן - להעריך ולעכל. יש אימפריות שבמשך כל ההיסטוריה שלהן יחד לא היו אלופות אירופה אלף ימים. במילה אחת: תודה. זכינו! קבוצה שתיזכר לעד. אני כותב שם בפוסט שלי: “המלכים של אירופה” בזמן שהספר שלי עוד היה רק חלום רחוק (וכעבור כמה ימים נחתם החוזה עם ‘ספרי ניב’).

הנה הטקסט המלא שלי:

אלף ימים. 1000 ימים שריאל מדריד אלופת אירופה. ‘המלכים של אירופה’, ‘אלופת אירופה הנצחית’, קבוצה מעידן אחר. מה-28 במאי 2016 ודו-קרב הפנדלים העוצר נשימה נגד אתלטיקו, דרך הגמר החד-צדדי נגד יובה והדאבל ההיסטורי עם זידאן, המספרת המדהימה של בייל נגד ליברפול אשתקד ועד היום. זה מרגיש כל-כך טוב על האולימפוס של הכדורגל, תחושה של עוצמה, תחושה בלתי-נתפסת. ואני יודע שיום יבוא וניפרד מהכתר, זה יקרה העונה - ופשוט לא מוכן לזה.
זו קבוצה שתיכנס להיסטוריה, ויסלחו לנו המבקרים. כי למרות איכות הכדורגל הבינונית לא פעם והכשלונות בליגה - הצלחה כזו לא תחזור. רק בעתיד, בדיעבד - נדע להעריך.
וזה כל-כך כיף לכתוב על זה ולשקוע ביוטיוב ושאר התמונות. זכיות שהיה בהן הכל - דרמות עוצרות נשימה והתקפי לב, משחקים היסטוריים, התעלות של כוכבי על כמו כריסטיאנו ובייל לצד גיבורי המשנה, דמעות של עצב כמו אלו של קרבחאל הפצוע וגם כאלה של שמחה - כמו פפה.
בשנים האחרונות זה היה נוהל - לא משנה מי היריבה, לא חשוב באיזה מגרש, לא קריטי מה קורה במהלך המשחק - ריאל מדריד תנצח. בזכות הווינריות של זידאן, של כריסטיאנו, של ראמוס, בזכות ההיסטוריה, הברנבאו, החואניטו וכל המיתוסים. אנחנו עוד נתגעגע לימים האלה. אלופת אירופה הנצחית. תודה.

אנחנו לא צריכים להוכיח שום דבר לאף אחד אבל זו עוד אנקדוטה משמעותית מדוע המועדון הזה הגדול איי פעם, בכל הזמנים. אוהד אחד כתב ‘תן לי לחוות את זה שוב’ ואמרתי לו: “מה אתה דפוק אחי? תן לי את הגביע הזה עוד פעם אחת”, שאצטרך ‘לעדכן’ את הספר. תנו לי עוד פעם את הגביע עם האזניים הגדולות, אני חיי בשביל הרגעים האלה.

לכל מי שפספס - מוזמנים לרכוש את הספר שלי: המלכים של אירופה: סיפורה של ריאל מדריד

הקינטה דל בויטרה קיבלה את פרס הספורט הבינלאומי לשנת 2021 מקהילת מדריד. זו הייתה אחת הקבוצות הכי חזקות איי פעם בספרד, זו שזכתה בחמש אליפויות ברציפות בין 1986 ל-1990 (שיא שלא נשבר בספרד עד היום, בעוד ריאל עצמה עשתה זאת קודם בשנות ה-60). והייתה מבוססת על שחקני בית צעירים מקסטיליה – אמיליו בוטראגיניו, מרטין ואסקס, מיצ’ל, מנולו סאנצ’יס ומיגל פדרצה. הם קיבלו מנשיאת הקהילה איזבל דיאס איוסו חולצה עם המספר 1983, השנה הראשונה בה שיחקו החמישה יחד. “זה הישג של דור בלתי חוזר של שחקנים ששינו את הכדורגל במדריד”.

הנשיא פרס: “אני רוצה להביע תודה לקהילת מדריד על ההכרה הראויה הזו לקינטה דל בויטרה, זו קבוצה בלתי נשכחת שציינה עידן בכדורגל הספרדי והאירופי. ריאל גאה לחלוק לה את המחווה הזו ולהיות מסוגלת לזכות את שנות ה-80 הנפלאות באצטדיון הסנטיאגו ברנבאו. אני משוכנע שכל תושבי מדריד והאוהדים מברכים על הפרס עבור השחקנים שמנעבר להיותם דור יוצא דופן, כאלה ששיחקו כדורגל מסוג אחר, העבירו ערכים חיוניים על המגרש ומחוצה לו. אף קבוצה לא חזרה על ההישג הזה עד היום. החמישה הם חלק מההיסטוריה של המועדון שלנו, של הכדורגל הספרדי והכדורגל האירופי. וגם היום הם ממשיכים להוות ייחוס לזהות שלנו עבור אוהדים רבים”.

השחקנים התרגשו מאוד. אמיליו בוטראגיניו אמר: “לעולם לא אשכח את היום הזה. בפברואר 1981 נסעתי למבחנים בריאל מדריד, מלווה באבי. כשנכנסתי לחדר ההלבשה, מצאתי את מיצ’ל מדברת עם גרוסו. זו התמונה הראשונה שיש לי בזיכרון מוולדבבאס. לא עברתי את המבחן, אבל שמחתי מאוד כי יכולתי לספר לילדים ולנכדיי שיום אחד התאמנתי בסיודד דפורטיבה של ריאל מדריד. אני מרגיש הכרת תודה עמוקה כלפי החיים על כמה שהם היו נדיבים איתי. איזה כבוד זה להשתייך לריאל מדריד. עבורנו זו גאווה גדולה. אני רוצה להודות לחבריי לקבוצה, למאמנים, לאגדות ולמשפחה שלי. ואני גם רוצה להודות לפלורנטינו פרס על כל מה שעשה עבורינו”; מיצ’ל אמר: “אני מרגיש גאה מאוד להיות מדרידיסטה ויליד מדריד - זה זיכרון חי”; ואסקס: “אני מודה לקהילת מדריד ולכל מי שזוכר אותנו לטובה”; פדרצה: “זה סיפור קולקטיבי החורג מחמשתנו, אני רוצה להגיד תודה, זה מהפרס החשוב בחיינו”; סאנצ’יס: “זה אחד הימים שאני הכי גאה בהם בקריירה שלי”.

רק גביע אירופה היה חסר לקבוצה הגדולה הזו, שהודחה שוב ושוב ושוב ולא עברה את חצי הגמר. הקינטה דל בויטרה זכתה גם בגביע המלך ב-88-89 וכן בגביע אופ"א בעונת 85-86. יש לה גם שתי זכיות בסופרקופה הספרדי.

שימו לב עד כמה הקבוצה הזו התעללה בליגה:

אליפות ראשונה- 85-86: מאזן 26-4-4, יחס שערים 33:83| ניצחה את כל משחקי הבית שלה! יחס שערים בבית? 9:47

אליפות שנייה – 86-87: מאזן 27-12-5 (44 משחקים), יחס שערים 37:84| הפסד ביתי אחד.

אליפות שלישית – 87-88: מאזן 28-6-4, יחס שערים 26:95| מאזן הבית? 18 ניצחונות והפסד אחד, כבשה 59 שערים.

אליפות רביעית – 88-89: מאזן 25-12-1, יחס שערים 37:91| מאזן הבית? נקי מהפסדים, 16-3-0.

אליפות חמישית – 89-90: מאזן 26-10-2, יחס שערים 38:107 – שיא שערים בליגה עד ריאל של מוריניו| מאזן הבית? נקי מהפסדים, 17 ניצחונות ושתי תוצאות תיקו

בסה"כ? ב-98 משחקי בית היא רשמה שני הפסדים בלבד.

2 לייקים

סטטיסטיקה של דקות למחליפים בליגה הספרדית.

העובדה שאנחנו במקום הלפני האחרון, למרות שיש לנו את הסגל הכי עמוק בליגה היא פשוט הזויה.
החילופים של קרלו כ"כ מאוחרים ונדיר שהוא משתמש בכל החמישה.
מאמן מקובע שלא חי את המשחק, לא מגיב להתרחשויות בזמן, וגם לא יודע לתת מנוחה לכוכבים כשהמשחק גמור.

לייק 1

הכתובת הייתה על הקיר ורובנו המוחלט ידענו להגיד את הדברים בזמן אמת. מפתיע איך אנשים בכירים במועדון פאר פספסו את העובדה הזאת.
אנחנו כנראה ונקח אליפות בליגה החלשה הזו, אבל לא עשינו רבע התקדמות העונה בכל מה שנוגע להכשרת קבוצת העתיד. אנחנו עדיין תלויים באופן מוחלט בשלישייה המזדקנת בקישור. כנראה ששם למעלה חושבים שאמבפה לבדו יפתור את כל הבעיות. יקח לנו הרבה זמן לחזור לטופ של אירופה ואני עוד אחמיר ואוסיף שברצלונה תחזור לשם מהר מאיתנו כי הם כבר התחילו את מה שהיינו צריכים להתחיל מיד אחרי עזיבת רונאלדו ב2019.

2 לייקים

על העתיד דווקא הייתה מחשבה, על ההווה לא הייתה מספיק.

קבוצת העתיד תבנה על שחקנים שלא נמצאים פה עדיין. מרכזה יהיה אמבפה ואולי האלאנד. חסר לנו קשר אחורי ויש את טשואמני שאנחנו מתעניינים בו. חסר גם מגן ימני שמקווה שנביא סוף סוף.
אבל בהחלט על העתיד הייתה מחשבה. חבל שזה לא בא יחד עם ההווה כי בהחלט היה אפשר לטפל בשניהם בו זמנית