מרסלו נפרד מריאל מדריד: “אני לא מרגיש שאני עוזב. זה יום שמח”| היום העצוב והמרגש הגיע ואי אפשר היה לעצור את הדמעות. השחקן המעוטר בתולדות המועדון זכה לאירוע פרידה גדול עם כל הגביעים שהוצבו בוולדבבאס ובנוכחות הנשיא פלורנטינו, המאמן אנצ’לוטי והקפטן הראשון שלו - ראול, לו הוקיר תודה וגרם לו להזיל דמעה. כל הציטוטים המרגשים, המחוות, המספרים, הרגעים הגדולים והיום האחרון של מרסלו בלבן - בכתבה הזו.
ידענו שיהיה מרגש ועצוב, וכך היה. ידענו שיהיו דמעות, כמו שהיו כבר בחגיגות הזכייה בגביע ה-14 בסנטיאגו ברנבאו, שלו ושלנו - וכך היה. כל גביעי אירופה והתארים הרבים בהם זכה עיטרו את הזירה בוולדבבאס (למה לא ברנבאו? בשל עבודות השיפוץ). מרסלו נפרד לעיני בני משפחתו שהתרגשו ולא רק הנשיא פלורנטינו פרס היה אלא גם המאמן קרלו אנצ’לוטי שאף בכה, הקפטן לשעבר ראול, שהיה הקפטן הראשון שלו והשפיע עליו רבות, וכך גם דני קרבחאל ומרקו אסנסיו ששיחקו במדי נבחרת ספרד (מה לעשות שלא מעט שחקנים שלנו מפוזרים ברחבי העולם עם הנבחרות כמו קארים בנזמה ולוקה מודריץ’, למשל).
האירוע התחיל עם הקרנת ווידאו מרגש עם הרגעים הגדולים של מרסלו, בינתיים מהזכיות בליגת האלופות - הגול בדסימה, הפנדל בזכייה בסאן סירו, הבישולים ב-2017 וב-2018, קצת מחגיגות הזכייה בברנבאו ועוד כל מיני מהלכים נפלאים מרסלו יושב בשורה הראשונה כמובן, משוחח עם בת זוגו ולידם הבן אנזו. המגן הברזילאי היה נרגש מאוד בהתחלה ולאחר מכן חייך. הוא דפק חיוך גדול במיוחד אחרי הבישול לכריסטיאנו נגד באיירן ב-2017 והתרגש מאוד עם מבט על התארים. הסרטון נגמר עם הכיתוב הענק Gracias Marcelo.
פלורנטיני פרס הוא הראשון לדבר: “זה הולך להיות יום מלא ברגשות יום מרגש לכל המדרידיסטאס. היום, כאן, אנחנו עורכים אירוע פרידה לקפטן שלנו, אחד השחקנים הגדולים ביותר שלנו איי פעם. השחקן עם הכי הרבה תארים בהיסטוריה של ריאל מדריד, ורוצים יותר מכל לומר לו תודה”, אמר וביקש למחוא כפיים. “מרסלו היקר, הגשמת את כל החלומות שלך כאן אחרי שהגעת לכאן כילד. אתה הזר עם הכי הרבה הופעות במועדון הזה. השגת כאן הכל”, הוא חזר על כל התארים של מרסלו במועדון וגם התארים האינדיבידואליים. “אתה לא רק אחד המגנים הגדולים בהיסטוריה של ריאל מדריד אלא של הכדורגל בכלל. עשית הכל עם הכדור”.
"אתה שחקן שלא ניתן לחזור עליו. הפנטזיה והאושר שלך היו המפתח לכיבוש התארים. אמרת לנו ביום החגיגה שזה יום שמח. אתה צריך להרגיש גאה בכל מה שיקיריך הצליחו ליהנות. אני רוצה לומר כמה מילות תודה לכל המשפחה שלך. גם לסבא היקר שלך פדרו, שלקח אותך לאימון.
“שידרת את הערכים של ריאל מדריד ותמשיך לעשות זאת. להיות השחקן עם הכי הרבה תארים בהיסטוריה של מדריד זה רק עבור הנבחרים. אתה לנצח תהיה אסמכתא נהדרת לכל אלה שאוהבים הספורט הזה ולנערים ונערות שמעריצים אותך ורואים בך דוגמה מצוינת. התמזל מזלי לחלוק איתך רגעים רבים ואני בטוח שאתה תהיה אחד הנציגים הגדולים של ריאל מדריד. זה תמיד יהיה הבית שלך. מדריד היא המקום בו הגשמת את החלומות שלך תודה רבה על כל מה שנתת לנו וכל מה שגרמת לנו ליהנות עם הכדור. לאוהדים שלנו זה יהיה בלב ואתה מקור לגאווה עבור כולם”.
מרסלו עלה לבמה וקיבל תשואות וקצת נחנק מדמעות, לא ממש הצליח לדבר והדגיש שכולם במועדון, מהמאמנים, השחקנים ועד העובדים - היו חשובים מאוד להצלחה שלו ושהוא הגשים כאן את כל החלומות שלו. “אני רוצה להודות למועדון, לחבריי לקבוצה שהתמזל מזלי לשחק איתם, כל השנים האלה, למאמנים, לצוות שהם כמו משפחה, לאנשים שעובדים במעון, לאנשי הביטחון, לאלה שעובדים והם לא בפרונט. … אנחנו מתמסרים רק לשחק כדורגל, אבל יש אנשים מאחורינו ולמדתי את זה בריאל מדריד. אני רוצה להודות למדריד על כל זה. אלה היו הימים הכי שמחים בחיים שלי להיות במועדון הטוב בעולם. הילדים שלי ראו שהצלחתי לשחק במועדון הטוב בעולם”.
“אני רוצה להודות לאשתי, שנתנה לי את ילדיי שהם נפלאים. הקמנו משפחה ביחד. אם אני מה שאני היום, זה בגללך. אני מודה לכל מי שהוא חלק מזה. כאשר עזבתי את ברזיל התכוונתי לשחק בקבוצה גדולה ולשחק בליגת האלופות. כשחתמתי במדריד, בראש חשבתי שאוכל להגיע לפסגה, והנה אני השחקן עם הכי הרבה תארים בתולדותיה”. בהמשך הברזילאי הפתיע וסיפר ‘משהו שלעולם לא סיפרתי’ - “אני רוצה אזכור מיוחד לראול. כשבני נולד, אתה כקפטן לימדת אותי הרבה. נתת לנו סל עם הרבה דברים ולא שכחתי את זה. מכאן ואילך התחלתי לראות אותך כדוגמה ורציתי ללכת בעקבותיויך. היום אני יוצא מכאן מתוך אפשרות לומר שהיית הדוגמה שלי”, הוא ממשיך. ראול הזיל דמעה.
“אני יוצא מכאן בראש מורם. המשפחה שלי מאוד גאה בי. יש לי מזל, כל מה שהיה לי בחיים הגיע עם העבודה, אבל היה לי מזל באנשים שהיו לי לצידי. תודה רבה לכולם. זה לא להתראות, אני לא מרגיש שאני עוזב את מדריד. אם לא תתנו לי כרטיס, תהיה לכם בעיה. כשאמרתי שהעתיד של מדריד ורוד, אני אומר שמדריד מאוד מבטיחה, כמו תמיד. אני כולל את הבן שלי שנמצא במחצבה. הגעתי בתור ילד ואני עוזב בתור גבר”, הוא מסכם. לאחר מכן הגיעה כמובן התמונה הצפויה והרשת תתמלא כאלה בשעות הקרובות - הקפטן מרסלו, הנשיא פלורנטינו וכל 25 התארים בהם זכה מרסלו, אין מקום כבר מה שנקרא:
מרסלו מסיים את תקופתו בריאל מדריד לא רק כשיאן התארים שזה הישג מטורף בפני עצמו וכשהוא קרוב-קרוב לטופ10 שיאני ההופעות (מדורג במקום ה-12 עם 545 משחקים). מעבר לכך הוא השחקן עם כמות הבישולים הרביעית הכי גדולה במועדון, הישג מטורף לכל הדעות. קצת מעל אלילו רוברטו קרלוס. מרסלו עם 103 בישולים, לאלילו יש מאה. רק ראול עם 114, כריסטיאנו רונאלדו עם 131 וקארים בנזמה עם 159 נמצאים לפניו.
מעבר לכך, זה זמן טוב להסתכל על הפרטנרים וחבריו לקבוצה. לא במפתיע, השחקן איתו שיחק הכי הרבה הוא הקפטן הקודם סרחיו ראמוס, ככה זה כשהם היו יחד 15 שנה בקבוצה. השניים שיחקו יחד 4-5 משחקים – 31,904 דקות. עם כריסטיאנו רונאלדו חברו הטוב יש לו 333 משחקים ו-26,115 דקות, הם בישלו זה לזה 33 שערים (מרסלו בישל את שערו האחרון של רונאלדו במועדון – נגד ויאריאל במחזור הסיום ב-2018), אגב, אבל במקום השני נמצא קארים בנזמה עם 388 משחקים משותפים ו-24,251 דקות – שימו לב. במקום הרביעי איקר קסיאס עם 262 משחקים ואת החמישייה סוגר לוקה מודריץ’ עם 252 משחקים יחד. משלימים את העשירייה: טוני קרוס (235 משחקים משותפים), איסקו (229), פפה (224), רפאל ואראן (214) ודני קרבחאל (309). במקום ה-11 נמצא קאסמירו איתו גם שיחק מעט במדי נבחרת ברזיל כמובן.
מרסלו עונה לשאלות העיתונאים:
אמיליו בוטראגיניו שיבח אותו: "“זה היה כבוד ליהנות מכישרון והקרבה שלך, שיפרת את הקבוצה הזו, ריאל מדריד היא המועדון של חייך בשבילנו אתה אחד המיתוסים הגדולים. אתה מקבל את האהבה וההערצה של הכל. זה תמיד יהיה הבית שלך”.
הדבר הכי קשה בפרידה: “אני לא חושב הרבה על העתיד. אני חי את הרגע, תמיד. קשה לעזוב את מועדון חייך אחרי 16 שנים, הרבה שמחה, סבל, כאב, אימונים… נתתי הכל בשביל המועדון. הייתי עושה את אותו הדבר שוב. ללבוש את החולצה הזו זה דבר מאוד נחמד. העתיד לא מפחיד אותי, מה שהייתי צריך לעשות - היסטוריה, כבר כתוב. ללבוש את החולצה של ריאל מדריד זה יפה ומרגש. עשיתי מה שהייתי צריך ואני מאוד שמח. המשפחה שלי גאה בי”.
הוא כמובן הזכיר את סבו ז"ל. “כל מה שהשגתי היה בחלקו בזכותו. הוא לקח אותי להתאמן, הוא הימר עליי, הוא השאיר אותי חופשי לבחור מה אני רוצה. זה גרם לי לגדול ולהתבגר. הגעתי למדריד כשהייתי בן 18, וחשבתי שאני בוגר, ועכשיו אני יודע שלא היה לי מושג בכלום”.
“ריאל מדריד היא המועדון של חיי. אני בר מזל שעשיתי קריירה כזו, שיחקתי תחת טובי המאמנים כמו זידאן, כמו אנצ’לוטי, כמו מוריניו, ועם שחקנים נהדרים”. הוא הזכיר גם את בניטס ואת סולארי וצחק.
“גם אם שיחקתי פחות העונה הרגשתי מאוד חשוב עבור הקבוצה. העונה הבנתי שזה לא כל כך חשוב לשחק, גם אם רציתי לשחק יותר. כעסתי על אנצ’לוטי כשלא שיחקתי ואז התחבקנו והכל נשכח. בכל מקרה הרגשתי חשוב [על הספסל]”.
הוא אומר כי “אני לא אפרוש, אני חושב שאני עדיין יכול לשחק. מול ריאל מדריד? זו לא תהיה בעיה. אני מדרידיסטה אבל אני גם מקצוען גדול”.
“החיים שלי תמיד היו שמחה אחת גדולה. לא רק מאז שהגעתי לכאן, למרות כל הכיף שהיה – אלא מאז שנולדתי, כל החיים שלי. לימדו אותי לחייך מהחיים. אם לא, יש לך בעיה - כי כשתגיע בעיה אמיתית – לא תוכל להתמודד. עליי לחייך עכשיו. כאן בריאל מדריד מה חסר לנו? אנחנו משחקים, מתאמנים, הברנבאו, התדרוך הטקטי, ההמנון של ליגת האלופות. אני רואה את עצמי כדוגמא למיליונים ואני חייב להיות כזה. לכולנו יש בעיות אבל צריך לחייך”.
“אני מרגיש כמו שחקן נוער, אחרי כל כך הרבה זמן במדריד. אני יודע איך מטפלים פה בילדים, איך הכל עובד. ואיך הקבוצה הראשונה עובדת. זה לא שהעתיד הולך להיות מבטיח. העתיד הוא בעצם ההווה והכל מצוין. והבן שלי במחצבה, כמובן (צוחק). בגלל זה - זה המועדון הטוב בעולם”.
רוברטו קרלוס: “קשה להגיע למועדון כל כך גדול, תמיד יש שחקנים כמוהו בכל עמדה. אמרת לי (העיתונות): “המחליף של רוברטו קרלוס הגיע” אבל אף פעם לא רציתי את זה, רציתי לעשות את הסיפור שלי, את הסיפור מרסלו. לכל אחד יש את הסגנון שלו. בשבילי, לא היה עוד אחד כמוהו. הוא שחקן הכנף הטוב בהיסטוריה. אני מרסלו, הסיפור שלי ממשיך”.
“קשה להגיע למועדון כל כך גדול, תמיד יש שחקנים טובים בכל עמדה. אחת העיתונאיות פנתה אליי כשהגעתי - ‘הנה המחליף של רוברטו קרלוס הגיע’. אבל אף פעם לא רציתי או חיפשתי את זה. רציתי לעשות את הסיפור שלי, את הסיפור של מרסלו. לכל אחד יש את הסגנון שלו. מבחינתי, לא רק כשחקן, והוא היה עצום, לא היה מגן שמאלי כמוהו בהיסטוריה, גם כאדם - רוברטו קרלוס מעל כולם. והסיפור שלי, של מרסלו - ממשיך”.
“כשריאל מדריד התדפקה על הדלת שלי - לא היו לי ספקות. כאן, אתה חי רגעים מיוחדים. אני תמיד אומר את זה לצעירים - ליהנות כי אין דבר יותר טוב מריאל מדריד”.
מה מרסלו משאיר במדריד?: “צניעות, כשאני יודע איפה אני ומה עליי לעשות. דיברתי הרבה עם המשפחה שלי ואני אומר להם שזכיתי בחמש ליגות אלופות, ושיחקתי ארבעה גמרים. לא שיחקתי באחרון, וזה היה הכי חשוב שהרגשתי. דיברתי חמש דקות עם רודריגו על הספסל, והוא היה לחוץ, ועם מיליטאו, עם ואלוורדה… לא עשיתי את זה בארבעה האחרים. זה נחמד להבקיע, לבשל, להופיע בסרטונים. אבל מדברים עם הילדים, מחבקים אחד את השני, כשנותרו שתי דקות. זה מה שאני רוצה להשאיר מאחור. משהו פנימי, שצעירים מבינים שהכל אפשרי. זה הרבה יותר טוב מאשר מה שאתה חושב”.
הוא נשאל על ידי אחת הכתבות מה הרגע הכי מרגש שלו מתוך כל מה שחווה בריאל מדריד ובחר דווקא בפרידה של ריאל מדריד ממנו היום. “אני עשיתי את שלי, עשיתי היסטוריה. לראות את הצעירים שלנו משחקים לא יסולא בפז. פדה, קמאבינגה, רודריגו, ויניסיוס ואחרים. אני רוצה שהם יזכרו אותי בתור האדם שאני, לא בגלל שזכיתי בליגת האלופות או בשל משחק טוב כזה או אחר”.
חזרה למדריד בעתיד: “אין מילים להסביר את הכרת התודה שלי, העבודה של כל מי שעומד מאחוריה, כולם. ניסיתי במשך כל השנים, התייחסתי לכולם בצורה שווה. כשאני עוזב, אני רוצה שייזכרו אותי כאדם טוב לכולם. לא תהיה בעיה לחזור למועדון. אני לא מרגיש שאני עוזב, אז זו לא תהיה בעיה. אני לא אפסיק להיות בקשר עם השחקנים ועם אנשי המועדון. אני לא אפסיק להגיע לברנבאו ולוולדבבאס. אני לא באמת עוזב את המועדון”.
מרסלו עצמו נפרד גם בפוסט מרגש באינסטגרם, עם התמונה הראשית כתמונה משפחתית, אחר כך הוא עם ארון הגביעים, עם פלורנטינו פרס, תמונה אחת מיום הצגתו לתקשורת כשהצטרף ב-2006(!) וגם תמונה שלו מניף את הגביע בסיבלס. “תודה לכולכם על ההודעות שלכם. זה היה יום מרגש מאוד עם המשפחה שלי, החברים שלי, וכל מועדון ריאל מדריד. היום היה היום הכי שמח שלי במועדון הטוב בעולם, הייתי כאן בראש מורם וגאה בכל החלומות שהגשמנו יחד. האללה מדריד! הדבר החשוב ביותר הוא לדעת איפה אנחנו נמצאים בכל עת. שוב תודה לכולם על התמיכה!”
אגב, גם רוברטו קרלוס העלה פוסט, עם התמונה שהמועדון עיצב עם כל התארים והגביעים של מרסלו. “מרסלו, אחי, עברו הרבה שנים. תודה לך על כל מה שעשית עם החולצה של המועדון שלנו. עכשיו מגיע שלב חדש בחייך. שנים רבות של כדורגל לפנינו עדיין, ילד שלי, בוא נמשיך למחוא לך כפיים כי אתה שחקן מיוחד. אני מאחל לך שאלוהים יברך אותך, אנחנו תמיד נעקוב אחריך. נשיקות למשפחה”.
שחקנים רבים בירכו את מרסלו גם כן ותוכלו למצוא הכל בפייסבוק שלנו. טוני קרוס כתב: “עכשיו אני יכול לומר בגאווה ששיחקתי עם המגן השמאלי הטוב ביותר איי פעם”; קאסמירו העלה סרטון קצר וחביב, וגם הברזילאים הצעירים כמו ויניסיוס ורודריגו - בירכו; איסקו העלה תמונה שלהם יחד עולים מהספסל בגמר הדסימה והשאר היסטוריה (“מעטים השחקנים עם הקלאסה והקסם שלך”). סרחיו ראמוס שהוריש לו את סרט הקפטן ולקח אותו ב-2018 לטפס על פסל סיבלס יחד איתו - נפרד בפוסט מרגש עם אותה התמונה. “אח יקר. זמן הפרידה הגיע. אבל האגדה שלך נצחית. אתה גדול. ברכות על שהשגת את הבלתי אפשרי. בהצלחה בכל!”. גם גם סאן איקר, שהתמונה שלו ממרר בבכי יחד עם המגן השמאלי בגמר הדסימה עוד לפני שריקת הסיום נכנסה לנו ללב לנצח - נפרד ממרסלו בצורה סופר-מרגשת ולא צריך להרחיב במילים: "הגעת לכאן כילד ממש. כמה פעמים צעקתי לך ובעיקר עלייך: “מרסלוווו!!! רד!!! (להגנה!!). תודה על כל כך הרבה שנתת, אגדה. חיבוק חזק חבר ואני מאחל לך את הכי טוב לעתיד”.
ספק אם חשבנו שהמפגש בינו לבין מרסלו היום יהיה כל כך אמוציונלי. ואפשר לומר שעם אותה אנקדוטה הם בעצם סיפרו את הסיפור של ריאל מדריד. מועדון פאר עם כוכבי ענק שהם קודם כל בני אדם, ספורטאים, קפטנים למופת. מרסלו היה קפטן רק שנה אחת. ראול היה במשך שבע שנים, והוא שימש לו מראה טובה מאוד. גם ראול פירסם פוסט מרגש לכבוד מרסלו על רקע תמונה שלהם חוגגים במשחק נגד ספורטינג גיחון ב-2009 - ראול הפך למבקיע הגדול בריאל מדריד איי פעם על חשבון אלפרדו די סטפאנו, בעוד מרסלו כבש שער בכורה בלבן. “תודה רבה על הכל, מרסלו, אתה אגדה של ריאל מדריד. הרבה נחת, בריאות והצלחה לך ולמשפחתך בעתיד”. מרסלו הגיב מיד: “קפטן יקר! איזה כיף היה לראות אותך, אליל שלי”.
סרטון הפרידה המרגש ממרסלו| מצמרר, עצוב ועוצמתי. שלוש דקות שבקלות יכלו להיות גם שלוש שעות, מתבקש. הזרקור הוא כמובן על ליגת האלופות כמובן - הדסימה - השער שכבש, החגיגות אחר כך, הדמעות, הפנדל המדויק בסאן סירו והאמוציות, הבישולים בגמר 2017 וגם ב-2018, ההנפה העונה. שימו לב: שחקן הגנה כביכול. ובסרטון - אין זכר להגנה - לא גליץ’, לא חטיפת כדור, לא נגיחה. ככה אנחנו אוהבים אותך. תבלו
https://twitter.com/realmadrid/status/1536327289037807618
עוד אחת מהמחוות של המועדון, אגב: חולצה מיוחדת לאגדה מרסלו עם פסיפס תמונות נהדרות מכל תקופתו במועדון וכמובן הספרה 12. למי שזוכר, מחווה דומה עשתה ריאל מדריד לראול במשחק גביע הברנבאו ב-2013 כשהגיע עם קבוצתו דאז אל סאאד הקטארית. ניתן לרכוש אותה באתר הרשמי כשהמחירים נעים בין 90 יורו לגבר עד אפילו 165 יורו
https://twitter.com/realmadrid/status/1536400505936568320
