תיקון -
לא בכל תקופה ימצאו שחקן בית ‘פסיכי’ כפי שהיה עם מסי, זה חד פעמי.
לייק 1
אני מאוד אוהב את התקשורת הספרדית בדגש על המארקה וה-AS אבל הקמפיין שלהם לטובת אדן הזאר נראה מגוחך מיום ליום. אני לא חושב שיש אוהד ריאל מדריד שלא כואב לו על המצב הזה. בכל מקרה, הזאר היה לא טוב בקלאסיקו במשחק בו אף אחד לא הבריק, וזה בסדר. נגד קלוב אמריקה הוא כבש בפנדל, ביצע דריבל אחד ועשה אולי עוד מהלכים סבירים (גם בעט מעל השער אחרי כדור רוחב של פדה ואלוורדה). לכתוב כל מיני כותרות כמו ‘הזאר חזר’, ‘יש לו תוכנית’ או ‘הזאר אחר’ - זה די עצוב. זה אפילו מעליב בשביל הזאר עצמו שזוכה למחמאות מופרזות על מהלכי כדורגל פשוטים שדני סבאיוס עושה 5-6-7 פעמים במשחק בפחות דקות. הזאר של צ’לסי היה נעלב מזה. מילא היה מדובר בעונה השנייה שלו במועדון, נניח היינו בקיץ 2020, אחרי שעונה אחת הלכה לפח.
אפילו אני לא תיארתי לעצמי בכמה כתבות מדובר, “אז יצאנו לבדוק” כמו שמנחם הורביץ אוהב להגיד, שימו לב:
ה-29.7, ה- AS עם כותרת: " El gran cambio de Hazard " – השינוי הגדול של הזאר.
ה-28.7, מארקה, שער העיתון: “הזאר אחר ובנזמה נפלא כמו תמיד” – הבלגי נתן תחושות טובות נגד קלוב אמריקה.
ה-27.7, מארקה: " Hay un plan con Hazard" – יש תוכנית עם הזאר| באותו היום, עוד כתבה במארקה: “הזאר חזר לכבוש אחרי 188 ימים” – הלו, זה משחק ידידות…
ה-27.7, ה-AS, על רקע סרטון נכתב: " La acción que confirma que Hazard está de vuelta: toneladas de ilusión con el belga" – הפעולה שמאשרת שהזאר חזר – טונות של אשליה עם הבלגי
ה-18.7, ה-AS, טור דעה של תומאס רונסרו: " Hazard se quita la mochila" – הזאר מוריד את התרמיל שלו. הבלגי משוחרר פיזית ונפשי, עם רצון בלתי מתפשר להסיר את כרזת הכישלון.
ה-18.7, ה-AS: " Deslumbrados por Hazard!" – מסונוורים מהזאר – הוא עבד על עצמו המון בפן הפיזי, עם מאמן אישי וחזר למשקל. הכאב בקרסול נעלם, בוולדבבאס מרוצים ומחכים.
ה-14.7, מארקה: " Hazard cumple su palabra en la vuelta al trabajo: fino y motivado" – הזאר עומד במילה שלו, נראה בסדר גמור ובעל מוטיבצייה".
ה-14.7, ה-AS עם כותרת: " Hazard cumple su promesa" – הזאר מקיים את הבטחתו. “הבלגי לקח את הקיץ ברצינות וחזר לוולד בבאס כמו אתלט. אנצ’לוטי ייתן לו דקות”.
ה-3.7, מארקה: " Un Hazard a estrenar" – הזאר חדש לגמרי. מאז הבטחתו בסיבלס, הוא שולח סימנים מלאי תקווה.
ה-3.7, מארקה, טור דעה: " Hazard va a estar finísimo" – הזאר הולך להיות בסד
2 לייקים
הזאר העונה -
לא יודע, ללכת לחפור בדברים שפיקה אמר ב-2013, נשמע לי בדיוק כמו להתעסק יותר מידיי…
שהתקשורת המדרידאית תעזוב אותם, באמת. הם לא מעניינים. אני מבין שעונת המלפפונים שלנו השנה מאכזבת במיוחד ואפילו יותר משמימה מבדרך-כלל, אבל ללכת לגרד כתבות על דברים שסוגר העסקאות הסעודיות מקטלוניה אמר לפני עשור לא עושה כבוד לאף-אחד.
2 לייקים
כשצריך לבקר את התקשורת במדריד אני עושה זאת. עיין ערך הזאר והפסטיבל ההזוי סביבו על כלום. ואני חולה על המארקה וה-AS. ומהצד שלהם התקשורת מגוחכת אפילו יותר. אני מעדיף תקשורת שמתעסקת בקקה מאשר שהמועדון שלי היה כל הזמן מדבר על ברצלונה. אפילו ראפינייה ומה שאמר לפני המשחק. ופיקה מקשקש המון וזה לא חדש. בגלל שזה פיקה. היחיד מאצלנו שהתעסק כל הזמן בברצלונה היה מוריניו.
מה שראפיניה אמר לפני הקלאסיקו היה עיוות והוא בעצמו העלה לסטורי שלו את הציטוט המקורי.
גם בקרב אוהדי ברצלונה מדברים הרבה על פיקה בלי הפסקה. לעסוק בפיקה לא אומר לעסוק בברצלונה.
3 לייקים
תרגיל נחמד מאוד
https://twitter.com/alexpercz/status/1553701042151428096?t=UlS55_tAZlTh8i3k3uGbpw&s=08
"חלוצי הקאנטרה האבודים"| מחלקת הנוער של ריאל מדריד תמיד סבלה ‘ממוקש’ – לחלוצים תוצרת בית היה קשה לשמור על מקומם במועדון וכמה מהם כבר הצליחו באמת חוץ מאלברו מוראטה? לאור עזיבתו של בורחה מאיורל לחטאפה, והפעם ‘לתמיד’ – ב-AS קיבצו תשעה שמות:
בורחה מאיורל – הגיע לריאל בגיל עשר, כבש 15 שערים בליגת האלופות לנוער. נדד ממקום למקום מאז גיל 20 – וולפסבורג, לבאנטה, רומא (17 שערים) וחטאפה – בסדר הזה. נאלץ לוותר על החלום כעת כדי לקבל יותר דקות משחק. כן שיחק בקבוצה ב-2017/18 וסיפק יכולת לא רעה בכלל.
ראול דה תומאס – לא מעט אוהדים היו רוצים לראות אותו מגיע עכשיו למשבצת החלוץ שעולה מהספסל ומבקיע - הוא מסוגל. כבש 14 שערים בקסטיליה אחרי שמונה במדי ריאל מדריד ג’. הושאל לקורדבה, ויאדוליד וראיו וייקאנו. נכשל בבנפיקה, וכרגע הוא באספניול. בכל מקרה יש לו כבר 35 שערים בליגה השנייה ו-74 בליגה הבכירה. חלוץ שמתאים לקבוצות דרג ב’.
וויליאם חוסה – הוא היה חודשיים בלבד חלק מהסגל של הקבוצה הבוגרת. את מרבית הקריירה העביר בריאל סוסיאדד, היה קרוב למעבר לפרמיירליג וכרגע הוא בבטיס, בלי הצלחה מי יודע מה.
רודריגו מורנו – בילה את 2009-10 בקסטיליה, לא ערך הופעת בכורה בקבוצה הבוגרת. עבר בבנפיקה, התקדם בוולנסיה ועבר בפרמיירליג כשלידס רכשה אותו בסכום די פרוע. מנגד הוא זכה לקרדיט יפה בנבחרת ספרד.
חוסלו – בדומה לרודריגו מורנו – הגיע לקסטיליה מסלטה ועזר לה לעלות ליגה יחד עם קרבחאל, נאצ’ו, מוראטה וחסה. רשם משחק רשמי אחד עם המועדון (ב-1:8 נגד אלמריה, וכבש). יש לו 41 שערים בספרד, 22 בבונדסליגה. אם אינו מסוגל להבקיע במדי ריאל אז לפחות יעשה זאת נגדה כמו כל אקס ששומר על קשר.
אלברו נגרדו – הגיע לקסטיליה בגיל 20. הושאל לאלמריה ורשם עונה מצוינת עם לא פחות מ-19 שערי ליגה! ואז נמכר ב-2009 לסביליה בקיץ בו ריאל מדריד השקיעה רבע מיליארד יורו ברכש. עבר בקבוצות רבות. בשורות האנדלוסים יש לו 85 שערים למשל. יש לו 126 שערי ליגה בספרד, שיחק גם במנצ’סטר סיטי במשך עונה אחת. בוודאי שהיה לו מקום כמחליף.
רוברטו סולדאדו – היה חלק מהקבוצה הבוגרת ב-2006 וכבש שער ניצחון על אולימפיאקוס בליגת האלופות. יש לו 129 שערי ליגה בקריירה במדי קבוצות רבות. וגם 16 בצ’מפיונס. מחלוצי הליגה הבולטים בעשור האחרון בקבוצות הדרג ב’. בטוטנהאם האנגלית זה פחות הצליח מן הסתם.
חאבייר פורטיו – היום הוא כבר בן 40. זוכרים שפעם כינו אותו ‘כיורש של ראול’? ויסנטה דל בוסקה שילב אותו בתבונה, הצטיין בעונת 2002-03 כסופר-סאב. שבר את שיא השערים בקבוצות הצעירות – כבש יותר מראול ובוטראגיניו, והבקיע שער בלתי נשכח נגד דורטמונד. יש לו 16 שערים בריאל, עזב סופית ב-2004. לא ממש הצליח במקומות אחרים. הפציע לרגע בחימנאסיק שעלתה לליגה הבכירה.
אלבארו מוראטה – הגיע לריאל מדריד בגיל 16. שיחק כבר בעונת 2012-13 בקבוצה הבוגרת והפך למחליף בעונת הדסימה. אחרי שנתיים מעולות ביובנטוס היה סופר-חשוב כמחליף בעונת הדאבל. הוא כבש 20 שערים כמחליף. חזר ליובנטוס אחרי שהות באתלטיקו מדריד ובעיקר נכשל בצ’לסי. ממשיך להיות החלוץ הפותח של נבחרת ספרד אבל כשהוא אוטוטו בן 30 נראה היה שיכל להגיע רחוק יותר בקריירה שלו.
אז ברור שעל הרמה של כל אחד אפשר להתווכח אבל מעבר לכך שמדובר בסתם רשימה חביבה בימים בהם מאוד משעמם בתקשורת - הנקודה שלי היא שאם החלוץ המחליף הוא בינוני והפער המקצועי אפסי עד לא קיים אז אני מעדיף אותו ‘תוצרת בית’. הנה מתוך התשעה לפחות מחצית שווים משהו, זה לא כזה רע. בקיץ 2007 למשל הגיע סאביולה כחלוץ רביעי ושוסטר לא באמת רצה בו וזה היה יותר גימיק אז חבל, סולדאדו כבש שערים. נגרדו הוא ‘גוש בשר’ אבל חלוץ טוב, היה לפחות. ופורטיו פתח מדהים. בחלק מעונת 2002/03 הועדף על פני פרננדו מוריינטס כמחליף של ראול ורונאלדו, והיחסים של מורו עם ויסנטה דל בוסקה עלו על שרטון מה שנקרא
לייק 1
אחלה סיכום. אני חושב שהבעיה תמיד הייתה (לפחות בעידן פלורנטינו) ההילה ורמת הכוכבות שמן הסתם עוד לא הייתה קיימת אצל השחקנים האלה. לפחות מתחילת עידן ה2000, ריאל מדריד התבססה אך ורק על “מותגים” בהתקפה: מרונאלדו פנומנו עד אואן, מקסאנו עד RVN, מראול עד בנזמה וכ’'ו - וזה מבלי להזכיר שחקני התקפה אחרים.
בסיטואציה כזאת פשוט לא היה סיכוי לשחקן נוער להשתלב בצורה טובה ואפילו בריאה בקבוצה הראשונה. אני חושב שהטרייד אופ היה כזה: כל עוד החלוץ מסוגל להבקיע, בין אם שחקן בית/נוער ובין אם כוכב ונניח ששניהם באותה רמה = נילך עם הכוכב כי הוא חיוני למותג של המועדון.
אני יכול לעבור כמעט על כל שחקן ברשימה שראיתי ולתת את דעתי עליו. כולם זכורים לי לטובה חוץ מRDT (הוא לא היה וואו לעומת האחרים) ורודריגו. דווקא חוסלו ממש זכור לי לטובה; אני זוכר את ההופעות המאוד מעטות שלו אצלינו כולל טרום עונה וגם את השער שלו. לדעתי היה לו אחלה אפקט של חלוץ רחבה ובכיף יכל להשאר באותה עונה בתור מחליף. אם אני זוכר נכון פשוט היינו עמוסים בהתקפה עם היגואיין ובנזמה גם ככה.
בכל אופן, הנקודה היא שכמעט כל הכישרונות הצעירים והמעולים של הקאנטרה יכלו להשתלב יופי בקבוצה. זה החלק שאני פחות אוהב בסמליות של ריאל מדריד (הכוכביות והזוהר) כשזה מגיע לשחקני בית.
חבל שלא הזכירו את החלוץ הטוב ביותר שנזרק מהקאנטרה שלכם והצליח בקבוצה אחרת סתמית לחלוטין - סמואל אטו.
לייק 1
כל שחקני ההתקפה שהוזכרו במקרה הטוב בינוניים להחריד, לא היה להם מקום בריאל ולכן כמעט ולא שיחקו בריאל.
לייק 1
זה שהקבוצה שלנו נמצאת במשבר מאוד לא אופייני במצבת שחקני ההתקפה, לא אומר שצריך להתרפק על כל מיני נגרדואים. אם על פני עשרים שנה אלה 10 השמות הכי מוצלחים שהצליחו לגרד (או במילה אחרת - אלה השמות הטובים ביותר שנגרדו (סליחה)) - סימן שאנחנו פועלים מעולה שאנחנו משחררים אותם מוקדם. למעט הדור ההוא בקבוצה ההיא, אני יכול לספור על יד אחת את שחקני ההתקפה המוצלחים באמת שצמחו בקבוצות נוער של קבוצות גדולות (וגם הם בסוף נאלצו להיזקק לכל מיני אטו, וייה, הנרי ואחרים).
עולם כמנהגו נוהג - קבוצות קטנות מייצרות שחקני התקפה בהמוניהם, וקבוצות גדולות קונות את הטובים שבהם. אין שום סיבה לשנות את זה.
לייק 1
נתת פה נקודה טובה: הקטנות מייצרות והגדולות קונות. מפה פחות או יותר אני לוקח לנקודה הבאה: מבחינת כישרון ויכולת נטו, לא הגיוני שרק הקטנות יכולות לייצר שחקנים או מתעלות על הגדולות מבחינת כישרון.
אז, אם בקבוצות הנוער השחקנים הכביכול יותר טובים משחקים בריאל מדריד (מאשר באותן קבוצות מייצרות) ובריאל מדריד יש תנאים פי מליון יותר טובים, אז איך זה שאנחנו לא מייצרים שחקנים מעולים שיכולים להתברג לקבוצה הראשונה?
התשובה לזה שהיא שלשחקן כדורגל, טוב ככל שיהיה (חוץ ממסי כזה), נדרשות כמה עונות טובות לפני שהוא יכול להפוך לשחקן בוגרים לגיטימי. וזו הבעיה — בריאל לא נותנים או לא יכולים לתת את הזמן הזה.
נסכם בזה שחבל שאי אפשר להשאיל את הכישרונות הבאמת טובים לקבוצות דרג ב׳ ג׳ שיכולות לתת דקות משחק. אני אגיד את זה בצחוק אבל אולי כדאי לריאל לקנות איזה קבוצת בד נוסח דורטמונד ולשלוח את כל הצעירים המוכשרים לשם.
הבעיה היא שמשאילים לקבוצת חארטה כמו ג׳ירונה ואלאבס כאלה.
היו שנים שבשקט נגרדו וסולדאדו למינהם היו יכולים לשבת על הספסל ולהמתין להזדמנויות. זה בטח עדיף על מה שהיה עם יוביץ’. אבל סולדאדו לדוגמה, כבר היה שחקן ספסל בקבוצה הבוגרת למי שלא זוכר. שחקנים כאלה רוצים לשחק אז הם עוזבים.
אם הם היו יכולים להישאר כחלוצי ספסל? כן. אבל לא תמיד מובטחות דקות משחק וזה יכול לתסכל.
אגב, נגרדו כן נקנה בחזרה בסעיף רכישה אחרי שתי עונות פנטסטיות באלמריה, אבל רק כדי להימכר לסביליה ביחסית הרבה כסף (15 מיליון).
שוב, תפקיד החלוץ המחליף זה תפקיד שתוקע את הקריירה, בטח כשיש לך היום מפלצת כמו בנזמה לגבות. ובכל זאת, אפשר בכיף לשתף שחקנים צעירים אם סומכים עליהם. אבל זו הבעיה, לא סומכים עליהם.
לייק 1
מדובר כמובן בעניין הסתברותי. מחלקת הנוער של ריאל מדריד לעומת כל מחלקות הנוער של אירופה ודרום אמריקה.
2 לייקים
התשובה לזה היא שזו אשליה סטטיסטית. ריאל מדריד יש אחת, קבוצות קטנות יש בהמוניהן. הסיכוי של ריאל מדריד כקבוצה אחת נתונה להוציא שחקן התקפה גדול מהקאנטרה שלה הוא מן הסתם אכן טוב יותר מאשר של כל קבוצה אחת נתונה אחרת. מה שאתה עושה הוא השוואה לא הוגנת: אתה משווה ריאל מדריד אחת מול כל הקבוצות הקטנות יחד…
העובדה היא אגב שריאל מדריד אכן מככבת במדד הרלונטי בנושא, והוא כמות שחקני הבוגרים שמשחקים בליגות הגדולות וגדלו בקבוצה.
8 לייקים
שחקן צעיר צריך יותר מהכל דקות משחק, לשחק כמה שיותר וסבלנות כמה שיותר, משהו שריאל מדריד (או כל קבוצה גדולה אחרת) לא יכולה לתת וטוב שכך.
מבחינת סגל לאורך השנים אמנם לא היה אף עילוי באמת משמעותי אבל היו המון שחקנים שיכלו להיות שחקני סגל טובים ולא רק חלוצים- דני פארחו היה יכול להיות שחקן סגל לגיטימי מאד לדעתי בעשור הקודם, פביאנו ומרכוס אלונסו שעברו אצלנו, רגילון שבכיף יכל להיות מחליף למנדי וגם מקרים טרגיים כמו חסה או רובן דה לה רד כמובן, ריאל מדריד תמיד מככבת ברשימת הקבוצות שמוציאות הכי הרבה שחקנים לאחת מ5 הליגות הבכירות באירופה.
קשה לתקוע יתד בקבוצה הראשונה ישר מהקסטיליה אלא אם מתבלטים ממש, גם היום שחקנים כמו אריבאס או פיטר פדריקו יכולים כבר היום בשקט לשחק בקבוצת לה ליגה לגיטימית ויש המון שטוענים שברונו אגלסיאס הוא הקשר הכי מוכשר שיצא בשנים האחרונות מהנוער, אבל לך תקבל דקות במקום שבו פדה, סבאיוס וקמאבינגה נלחמים גם הם על הדקות שלהם ולא שחקני הרכב.
לייק 1
דוד ויוני, אני באופן כללי מסכים עם ההודעות שלכם. רק אציין שהשוויתי בין כל הגדולות לקטנות ולא רק בין ריאל מדריד עצמה לכל הקטנות. אז באמת שסטטיסטית זה לא הוגן.
אגב, גם מבין הגדולות, לפחות עד לפני כמה שנים, ריאל לא ממש משתפת שחקנים צעירים. ולכן לקחתי את זה לנקודה שblancosasi ציין: פשוט אין לנו את הפריבילגיה לשתף צעירים, זה פחות עניין של יכולת נטו.
ההגיון שלי הולך ככה: אם כביכול הקסטיליה מככבת מול קבוצות מילואים אחרות אז סביר להניח שהשחקנים של קסטיליה יותר טובים. עכשיו קודם כל זה משהו שלא נוכל לדעת כי ריאל קסטיליה לא משחקת בליגת צעירים. אבל, גם אם כן היה ניתן למדוד את זה, הבוטום ליין יהיה זמן. פשוט אין לנו את הזמן לתת לשחקנים האלה דקות כמו קבוצות דרג ב׳.
בתור אוהד הייתי שמח לראות קצת יותר שחקני בית שמשתתפים בקבוצה או מושאלים לקבוצות נורמאליות.
לייק 1
הכדורגל הצרפתי עשה היסטוריה בריאל מדריד: זה לא משנה שזה נבע בגלל נסיבות מסוימות (ושזה לא היה היום של אף אחד מהם ושלושה הוחלפו) - לראשונה בתולדות המועדון, ארבעה שחקנים מצרפת פתחו בהרכב של ריאל - פרלאן מנדי, אורליאן טשואמני, אדוארדו קמאבינגה וקארים בנזמה.
בעונת 2019/20 גם כן היו לריאל ארבעה צרפתים בסגל - השוער אלפונס אראולה היה מושאל וכמובן רפאל ואראן היה ישנו יחד עם מנדי שהצטרף ובנזמה שכאן מאז 2009 אך באף משחק הם לא פתחו יחד, בין היתר כי אראולה היה השוער המחליף ורשם רק תשע הופעות. מצאנו שבמשחק חסר חשיבות נגד ברוז’ בליגת האלופות ב-2019-20, שלושה צרפתים פתחו בהרכב – אראולה-מנדי-ואראן ובנזמה עלה מהספסל בדקה ה-77 אז כן היו דקות ששיחקו ארבעה ביחד.
בכל מקרה הצרפתים נתנו לנו הרבה עונג במהלך ההיסטוריה. מריימונד קופה, דרך זינדין זידאן הגדול, קארים בימים אלה ממש וגם קלוד מקאללה הגרזן. טשואמני שהוא כבר שחקן נבחרת צרפת הבוגרת, קמאבינגה שבדרך לשם - שואפים להיות היורשים של מרכז השדה. מנדי לעומת זאת זכה להכי מעט קרדיט בנבחרת
https://twitter.com/ChronozRMF/status/1559125914482622464
וידאו נהדר שמראה את הספסל ומספר את הסיפור. קרלו אנצ’לוטי מאיץ בדויד אלאבה להיכנס מהר למגרש ולבצע את הכדור החופשי. ואחר כך אפשר לראות את ההתלהבות שלו והטירוף של הבן דיוויד שבדרך כלל לא מגיבים ככה אחרי שערים במשחקי ליגה. גם מיליטאו מבסוט שם על הספסל ומוחא כפיים.
חברים, יש לנו אמנם לא מעט ביקורת על הקבוצה שלנו הקיץ, אבל רק רציתי לעדכן (ורומנו בטח יכעס עליי על זה) שחשבתי היום על כל תארי ליגת האלופות שיש לנו, ולקח לי רגע להיזכר האם יש לנו 13 או 14 כאלה.
זהו, אין פאנץ’. רק שרשמית הגענו לכמות ולקצב צבירת צ’מפיונס שהם ברי בלבול.
10 לייקים