יאללה, בואו נחיה:
סמואל אטו או דויד וייה? שוט.
וואי אחד הקשים. אחלה שאלה.
אחכה לדעות אחרות כדי לגבש אחת משלי.
ברמה האישית אהבתי את וייה הרבה יותר. הוא היה נהדר בולנסיה, ומאוד שמחתי שהוא הגיע אלינו בסופו של דבר. עם זאת, אחרי עונה וחצי הוא נפצע קשות, ודי סיים אצלנו. מצד שני, הוא עוד הצליח להביא לאתלטיקו אליפות לאחר מכן. הוא גם היה חלק מאוד חשוב בהתקפה של ספרד הגדולה, והם לא באמת הצליחו למלא את המקום שלו מאז.
ולמרות כל זה, נראה לי שאטו היה גדול יותר. הוא היה שותף לשתי אליפויות אירופה של ברצלונה, ואחרי הטרבל איתנו הוא עוד לקח טרבל עם אינטר. אף אחת משלוש הקבוצות לא הייתה עושה את זה בלעדיו.
אני הולך עם דויד ויאה לא מטעמים אובייקטיבים כמובן, היה תקוע יותר מדי זמן וגם כשעבר נניח לקבוצה גדולה זו הייתה “רק” ולנסיה. חבל שלא הגיע לטופ שנים קודם לכן. רק בגיל 22 שיחק בליגה הבכירה לראשונה למשל. היה לו הכל לדעתי: חוכמת משחק, מהירות, דריבל, פיניש בשתי רגליים. ויאה מבחינתי היה המצטיין בספרד יחד עם איקר קסיאס בזמן שרוב הקרדיט הולך למרכז השדה ועזר לנו לשרוף את נאחס רבע הגמר. היה עושה את התחבולה הרגילה וגם כובש שערים ממחצית המגרש, מסמל את הליגה הספרדית היפה.
אטו של לפני הפציעה ב-2006/07 היה הסיוט הגדול של רוברטו קרלוס ושחקן שחששתי ממנו לא פחות מרונאלדיניו. ויש כאן איזה סיפור סביבו עם שני הטרבלים ברציפות, ההקרבה, איך הוא “הוזז” הצידה מברצלונה בכוח וזכה בטרבל עם אינטר. זה אולי מסמל את הקריירה שלו [מבלי לשלוח ‘חץ’ לברצלונה שקיבלה החלטה מעניינת].
-במונדיאל 2010 פרננדו טורס היה כבר כמו גופה, ממש חלש, מזל שהיה את ויאה שיכבוש את ה-0:1ים החשובים האלה עד לחצי הגמר.
-אני גם מודה שתמיד “קינאתי” בוויאה כאחד שאוהד את ראול בלב ובנפש, לקח את מספר 7 ובצדק והצליח היכן שראוליטו שלי נכשל
השוואה קשה מאוד.
זה להפריד שיערות.
על קצה הלשון, ויאה היה טכני יותר מאטו. הרבה יותר טוב עם הכדור ועם סיומת יותר נקייה.
אטו היה בעל גנים אתלטים יותר טובים שהפכו אותו למפלצת הגנתית ושחקן שהיה יכול לתפוס את ההגנה בהפתעה. בנוסף, היה לו אופי סטייל ג’ורדן שרצה כל הזמן לטרוף, לנצח ולכבוש במשחקים הכי חשובים.
אני מוצא את עצמי מתקשה להחליט, וזה כנראה ילך לאטו בזכות העובדה שהוא שיחק הרבה יותר שנים בטופ בעוד ויאה יצא מולנסיה יחסית מאוחר ואז נפצע מהר וירד דרסטית ביכולת.
מעניין איך הקריירה שלו הייתה נראית אילו היה מגיע לבארסה/ריאל/צ’לסי/יונייטד הרבה יותר מוקדם בקריירה.
מבחינתי אטו בלי שאלה.
הקנה מידה שלי הוא ממי יותר סבלתי כשהיה בהרכב בקלאסיקו מולנו.
אטו בוודאי.
מת על וייה ולא סובל את הקמרוני הבכיין, אבל אטו לפחות רמה אחת מעל.
דויד ויאה היה פצוע שנה שלמה כמעט אז כמה קלאסיקוס הוא כבר שיחק נגדנו? לא הרבה. ב-0:5 השחור שחטפנו בקלאסיקו הראשון עם ז’וזה מוריניו הוא כבש צמד מהעמדה בכנף שמאל שהיא לא בדיוק המשבצת שלו. קנה מידה פחות טוב הייתי אומר. אני חושב שקריירת הנבחרות של דויד ויאה היא ציון 10. ספרד היא לא גרמניה שרגילה גם אחרי שקוטלים אותה פתאום לעשות גמר מונדיאל ב-2002 וכן הלאה. ספרד הייתה נחנקת במאני-טיים, רבע הגמר היה בלתי עביר. יש שחקנים שמנפחים את הסטט’ שלהם בנבחרת אבל ויאה כבש ביורו ובמונדיאלים. [לא אומר את זה בשביל ‘לבטל’ את אלה שבוחרים בסמואל אטו, רק מציין].
כביכול לגבי ה-“מי תקע אותנו יותר” אפשר להשוות ניימאר וריבאלדו או לואיס סוארס וסמואל אטו אבל שוב למשל האורוגוואי שיחק פרק זמן ארוך יותר נגדנו.
טוב אני מנסה את מזלי ואני לא אובייקטיבי כמובן, ראול או אלסנדרו דל פיירו? שתי אגדות והמילה הנרדפת של הקבוצות שלהם למרות שאני לא שמעתי פיגורה ביובה אומר את המשפט האל-מותי הזה על אלכס, מה שאמר אמיליו בוטראגיניו על ראול וריאל. קריירה כמעט שלמה בקבוצה של חייהם, עלו לגדולות מוקדם, גיל 17. זה היה “הריב” הקבוע שלי עם חבר הילדות דן לוסקי שבזכותו אני אוהב כדורגל. אהה כן לדעתי ראול אגב בזכות ליגת האלופות.
אטו היה גדול יותר
ההשפעה שלו על בארסה ועל אינטר בכל תקופת הזמן שלו הייתה גדולה.
אטו גם מבחינה סטטיסטית, גם כפרסונה וגם בתפקוד שלו כחלוץ מרכזי. באגף וכמגן ימני 
היו גדולים.
מי יותר טוב או מי יותר אוברייטד ? 
טיטי, יש דיון שנקרא דעה לא פופלארית ולא נכונה בעליל, אתה לא במקום הנכון. עוד מילה לא במקום על דל פיירו ואני יתחיל להחיות את הדיון “האם בנזמה הוא אוברייטד” 
הדיון היה האם בנזמה יותר גדול מראול, וזה כבר הוכרע.
אפשר להיות שחקן מצויין וגם אוברייטד, גם ראול וגם דל פיירו שחקני וורלד קלאס וגם אוברייטדים לא קטנים.
בכל מקרה, ראול גם שחקן יותר טוב וגם אוברייטד יותר גדול.
מבחינתי דל פיירו קל
המלך של יובה, ירד איתה ליגה ונשאר
מונדיאל וגמר יורו
ומעל הכל, כל כך הרבה קלאס.
מבחינתי ראול קל. אבל אני אובייקטיבי כמו עיתונאי בריטי שמסקר את המלחמה…
ובנושא אחר, איזו קבוצה הייתם בוחרים אז?
אינטר עם הצמד החלומי הזה בהתקפה… אדריאנו עם 99 בבעיטה… המשחק הכי טוב בכל הזמנים.
אתה תצחק, אבל הייתי משוגע עם ולנסיה. וייה, מוריינטס, ויסנטה, מיגל ועוד. הייתי מפרק את כל הבסיס איתם.
קול פאלמר או ווירץ?