בעיניי מגיע לפדרי. אם לא פדרי אז לאמין
אבל פדרי כמעט בוודאות לא יקבל כי הוא קשר וזה בא עם פחות ״התלהבות״ ותהילה
בסוף אני חושב שבדומה למה שהיה עם ויני וג׳וד העונה, המציאות של כמה מועמדים ״תפגע״ וזה לא יגיע לשחקן בארסה
מהזוכים החלשים אי פעם, אגב.
מסכים עם הנקודה הכללית, אבל נעדר ממנה משהו די חשוב והוא שבערך בנקודה שבה עצרת - אליפות + צ׳מפיונס הפכו מדבר חריג לנורמה. כמעט בכל העונות שציינת, הזוכה לקח אליפות דומיננטית / מרשימה במיוחד (או מונדיאל, אבל כבר התייחסת). יש פרק זמן מאד קצר בו ליגת האלופות כבר היתה פחות או יותר מה שהיא היום מבחינת יוקרה (עליה דרמטית בסוף שנות 90 תחילת 2000, מה שהעלה את המיתוס של ראול וריאל מדריד דרמטית. זה ממש לא היה המצב בשמונים-תחילת תשעים) וגם היו זוכות צ׳מפיונס שלא זכו באליפות על בסיס שנתי כמעט (בערך עד דיניו).
לגבי רונאלדו וכו׳ מסכים, די מביך. אבל זה האיש וזה מה שהביא אותו לקריירה המטורפת שלו עם הכישורים הגבוהים-אבל-ממש-לא-באותה-רמה שלו.
זה רק מוכיח כמה הזכייה של רודרי היתה לא הוגנת, ורצון לתקוע אצבע בעין לזכייה כלשהי של שחקן ריאל מדריד.
לגבי נדבד, לזכותו ייאמר שלא שיחק בגמר בגלל הכרטיס הצהוב המקולל ההוא.
כן אבל תשמע אני בלי קשר חושב שתיירי הנרי היה שחקן הרבה יותר טוב ממנו ורשם עונה אדירה. אם מדברים על “השחקן הכי טוב” כביכול. מעבר למספרים והמספרים של הנרי היו פסיכיים. נדבד זכה באליפות שזה מעולה, הנרי זכה בגביע שזה פחות מרשים. בליגת האלופות היו לנדבד שערים אייקונים, אחד נגד ברצלונה ובעיקר זה שפרננדו היירו וריאל מדריד רודפים אחריו. בסופו של דבר עבור קשר התקפי שעליו מתבסס המשחק של יובנטוס והוא משחק כמעט את כל הדקות - המספרים שלו לא היו וואו. בליגת האלופות יש לו את שני השערים החשובים שציינתי בדרך, אבל זו הייתה עונה ארוכה עם 17 משחקים כולל שלב בתים שני
אגב ראול שהוזכר פה לדעתי היה שחקן נפלא כמובן, רק ב-2001 הוא באמת היה קרוב לזכייה בכדור הזהב וראה את מייקל אואן שלא זכה באליפות - מקדים אותו.
יש עוד זכיות שהן לא ממש וואו, אני לא אזכיר את ראול, אלא אחרים. תיירי הנרי ב-2004 היה השחקן הטוב באירופה וזו הייתה עונת הבלתי-מנוצחים. אנדריי שבצ’נקו באמת אחלה חלוץ ועשה עונה יפה אבל הוא לא היה טוב כמוהו. רונאלדו-פנומנו ב-2002 זו מתנה לאוהדי הכדורגל שהקאמבק שלו היה ככה, ברור שלמונדיאל האדיר יש משקל. באינטר הוא חזר רק במחזורי הסיום ובריאל מדריד פתח את העונה פצוע..
בהחלט. באופן כללי אפשר לנתח את המבנה הפסיכולוגי של ספורטאי-על, ומן הסתם לא כולם זהים, אבל מה שמשותף לכולם זה תחרותיות ברמה חריגה, וכריסטיאנו הוא ממש לא הדוגמה היחידה של ההשלכות השליליות של התחרותיות הזו.
אני דווקא לא חושב שזאת בעיה, אלא דווקא הגיוני וסביר לגמרי, בייחוד בהתחשב באופי הייחודי של הספורט הזה שכולנו אוהבים, הכדורגל. אחד הסימפטומים של האופי הייחודי הזה, לדוגמה, הוא העובדה הידועה שקשה מאוד למצוא סטטיסטיקות טובות שיוכיחו/יפריכו את מה שכולנו רואים בעיניים, ושחקני על כמו צ’אבי וומודריץ’ קצת “הולכים לאיבוד” כשמסתכלים על סטטיסטיקות נטו. הכדורגל הוא דינאמי, עשיר, ומגוון, וכל אחד מאיתנו שצופה במשחק מגדיר קצת אחרת מה זה “טוב”, ואפילו תחת אותה הגדרה כל אחד מאיתנו רואה את הדברים קצת אחרת. וזה בסדר ולגיטימי.
אפילו הבעיה שהעלית בהמשך היא סבירה בעיניי במסגרת “חופש הבחירה”, וזה בסדר גמור ששופט אחד יחליט שעונה סטטיסטית אינדיווידואלית יוצאת דופן שווה יותר מאשר “יכולת” של שחקן, או לתת משקל יתר לתארים קבוצתיים וכו’. בסוף זה סוג של חוכמת המונים, בדיוק כמו שפה בפורום אני בטוח שלא נצליח להסכים על קריטריונים אחידים להגדרת ‘שחקן העונה’. חלקנו מייחסים חשיבות רבה יותר ליכולת של שחקן להביא את עצמו לידי ביטוי במשחקים חשובים, חלקנו מעדיפים את העקביות של שחקן לאורך כל העונה - וכל אלה דעות לגיטימיות, שבעיניי מותר ורצוי שייכנסו לשונות בין ההצבעות. מה גם שיש מקומות שאני לא חושב שאפשר לייצר בהם בכלל קריטריונים אחידים בהגדרה, כמו בניסיון להשוות בין שחקני התקפה והגנה, לדוגמה (מה שגורם לחלק מהאנשים לומר שמראש כל הניסיון הזה להכתיר ‘שחקן עונה’ הוא מיותר ולא רלוונטי - דעה לגיטימית אף היא, כמובן, אבל לא תמנע מאוהדים להמשיך ולחפש דירוגים כאלה).
בנוסף, גם אם פחות מהותי - ניסיון לייצר קריטריונים אחידים (במידה והייתה אפשרות כזאת), יהפוך את התחרות למשעממת וסוג של צפויה מראש.
הבעיה האמיתית בעיניי בתחרות כדור הזהב היא לא שם, אלא בכל הפוליטיקות המסריחות והלא ענייניות שמאחורה. כשמגיע עיתונאי דרום אמריקאי כלשהו ומתהדר שלא הכניס בעונה הקודמת את ויניסיוס לעשירייה הפותחת בכלל, משיקולים של נקמנות/חיסול חשבונות וכו’ - אז באמת שאין לזה ערך. אין שום קריטריון לגיטימי בעולם, סובייקטיבי ככל שיהיה, שיכול להצדיק הצבעה כזאת. ואז באמת שהתחרות מאבדת משמעותית מערכה.
כדי לפתור את זה, אפשר לנסות להגדיר מין מסנן סטטיסטי שכזה, שאם ההצבעה של אחד השופטים חורגת יותר מידיי מההצבעה הממוצעת - ההצבעה שלו לא נספרת. זה אמנם עלול לגרום לפספוס מסויים של דעות אקזוטיות ולא קונבנציונאליות, אבל אני חושב שהרווח ממהלך כזה יגבור על ההפסד.
2 לייקים
אני רק יגיד דבר אחד וקבוע. הבעיה שלי עם הטקס הזה שהוא מסרס לחלוטין את מה שאני אוהב בכדורגל וזה ספורט קבוצתי.
והסיבה שחושבים שלאמין ראוי יותר מפדרי זה בדיוק הבעיה שלי ומראה למה אני לא סובל את הפרס הזה.
לאמין היה מצוין אבל היו משחקים שהוא היה חלש בהם. פדרי היה אלוהי כמעט בכל משחק .
ויטיניה צריך על חשבון דמבלה. אבל אני ממש לא אוביקטיבי לגביו. פאק דמבלה.
אבל יחסי ציבור זה מה שחשוב.
2 לייקים
מבחינת כדורגל נטו, מה השחקנים עשו בעונה החולפת זה חייב להיות סלאח, אבל הסיכויים שלו אפסיים.
אגב, ראפינייה שחקן העונה בספרד, היה יותר חשוב מלאמין גם באלופות אבל לאמין מועמד הרבה יותר בכיר בכדור הזהב, הכל מוזר, ובכלל פדרי היה השחקן הטוב של ברצלונה ולדעתי בפער לא קטן מכל השאר.
2 לייקים
זה לא ממש “עונה” על מה שכתבת אבל השחקנים לא סתם מקריאים סיסמאות מהדף - ברור שהקבוצה והחוזק שלה עוזרת לכל שחקן להגיע “למעמד” הזה מה שנקרא. יש תארים קבוצתיים וברצלונה זכתה בצדק גמור בטרבל המקומי וגם הייתה חביבת הקהל. ופרסים אישיים זה גם בסדר. פדרי עזר ללאמין ימאל ולאמין עזר לפדרי. אם יוצאים מנקודת הנחה שאפשר במקרה “הגרוע” להגיד “נו טוב” ובמקרה הטוב שמחים כי זה שחקן מהקבוצה שלך אז אין מה להפסיד.
אני גם חושב שאי אפשר לנתח בצורה קרה בלבד את לאמין מצטער. מה שהוא עשה ועוד בגיל 17 ובעונת בכורה בקבוצה כשחקן הרכב קבוע לכל דבר ועניין…
ככה נ.ב - לא יהיה עוד מצב כמו ריאל מדריד ו-ויניסיוס ג’וניור בעונה שעברה. לא ברמה הזו של נשדדנו כן או לא - אלא שהתואר האישי הזה הביא לקריסה מוחלטת של שחקן וחוסר פרופורציות מצד הקבוצה ששכחה את מהות הכדורגל ואת סדר העדיפויות.
שואל כי אני לא זוכר: מה היה הדירוג לפני שהאריכו את ההצבעה ב-2013?
מסי היה ראשון, ריברי שני רונאלדו שלישי.
ההצבעה נפתחה אחרי השלושער שלו נגד שבדיה, למשך שבוע. הפעם היחידה בהיסטוריה, אגב.
דמבלה בכלל לא צריך להיות אופציה.
אולי טופ 10 בשביל הנחמדות.
סלאח, ראפיניה, פדרי או ימאל נתנו את השילוב הכי גבוה של איכות אישית והצלחה קבוצתית.
הייתי נותן לסלאח כדי שהמורשת שלו תיזכר יותר. הוא באמת עשה קריירה מופלאה בליברפול שלא מקבלת מספיק קרדיט.
מאיפה המידע מה היה הדירוג?
הצביעות מתה. כל הצ’מפיונס שלכם לא פגשתם אותנו פעם אחת, בזמן שבליגה ריסקנו אתכם. העיקר הזוכה צריך להגיע מאלופת אירופה.
זה ההבדל בנינו לבינכם. אתם נכנסתם לויקיפדיה בגיל 7, וככה בחרתם את הקבוצה שלכם. אתם חוגגים תארים שהגיעו אחרי יכולת מזעזעת בטענה שזו “הרוח של המועדון” או איזו שטות כזו או אחרת. אז כן, הטענה שלך מאוד הגיונית שמה שמעניין אותך זה המספרים.
אצלנו זה עובד אחרת - אצלנו איכות הכדורגל היא שחשובה. בבחירה בין מלכת האירופה השמנה לבת האיכר הסקסית אנחנו נבחר בפשטות כל יום מחדש. זה לא אומר חלילה שאני מסכים עם שביט שצריך למכור את ראפיניה. אני ממש מקווה שהברזילאי ימשיך לתת מספרים (אם כי ברור שלא כאלה) גם בשנה הבאה כי המחויבות שלו היא מסוג הדברים שחייב בקבוצה מצליחה. אבל להריץ אותו לשחקן השנה בעולם? לא תודה. קיבל את שחקן העונה בליגה וביי.
@EJB הבעיה היא שזה יוצא חוסר אחידות מאוד מתסכל בזכיות, וגורם לכך שברוב השנים אין קונצנזוס על הזוכה. ואז מישהו כמו רונאלדו יכול לומר את דברי הבלע שלו.
@Ariel הבן אדם כבש ובישל 3 שערים ב-3 חודשים אחרונים. לא חושב שיש לו יותר מדי מקום על הפודיום. כעונה? כן, היא טובה. אבל חוסר האיזון בולט מדי.
@Dovi הדלפות, כפי שיש בכל שנה.
לייק 1
מה זה פרס על “התנהגות טובה?”
נתתי 4 מועמדים ובחרתי את מי שאני הייתי מעדיף.
לא אמרתי שיתנו את זה לסתם שחקן.
אני אוהד ריאל מדריד בזכות ראול, אתה מרשה לי? ככה זה קורה גם כן. התחלתי באמצע עונת 1999/00. שומע על שחקן מחבר בבית ספר ומתאהב. לא הייתה ויקיפדיה בכיתה ב’, אני יליד 1992.
שאר ההודעה שלך היא בלבולי ביצים אבל אני יודע שבפורום ימשיכו להשתחוות שלך. אין ספק שאליפות 2023 היא מקור לגאווה. לקחתם שתי אליפויות בדרים טים במחזור האחרון רק כי הקבוצה הנוראית שלי הפסידה בטנריפה, רק אומר.
כל הדחה של ברצלונה באירופה הייתה בצבע ובהפרש גבוה - לא הייתי כלכך משוכנע שהייתם עוברים אותנו. גם ב-2022 שהייתה פוקס וגם ב-2018 פגשנו יריבות אחושרמוטה חזקות.
הגביע תואר חמוד ותו לא ולא משפיע על כדור הזהב. אני לא חוגג את התואר הזה אלא אם כן ברצלונה היריבה בגמר.
אתה לפעמים קורא גם הודעות של אחרים? כי רובנו ביקשנו את הראש של צ’אבי על האליפות המסריחה הזאת.
למה לעצור בשנות ה-90? ב-1958/89 לקחנו אליפות למרות שדי סטפנו ופושקאש היו מלכי השערים של הליגה, בעיקר בגלל 4-0 ענק על הראש שלכם.
תגיד לי, אתה לא מתבייש? במשך 5 שנים ניצחתם משחק אחד מסכן, וגם הוא לפרוטוקול כי שהאליפות הייתה כבר בכיס שלנו.
לייק 1
אתה שקרן אבל אותי קשה להפיל בכל הקשור לריאל מדריד. קודם כל, דילגת גם על ה-1:3 של ריאל מדריד בסנטיאגו ברנבאו ב-2014-15, עשינו רמונטדה ושיחקנו סבבה, לקחת כאילו פרק זמן של כמה עונות כדי שיהיה לך נוח.
המשחק שניצחנו כביכול היה לפרוטוקול, בפועל לא, הפער היה גדול אבל יצאנו לרצף ניצחונות ובסוף ברצלונה זכתה באליפות (בצדק) עם פור של נקודה. במחזור הסיום אפילו היינו בראש הטבלה כמה דקות. וזה עזר לנו לזכות בליגת האלופות - זה הכניס בקבוצה את האמונה. ליגת האלופות, משהו ששכחת איך זה נראה.
אם היה קשר בין הליגה לליגת האלופות המצב של המועדון שלי היה שונה לגמרי. לך תעשה שיעורי בית על הפריימרליג וארסנל וצ’לסי ב-2004 ותחזור אליי.
דיברת על ליגת האלופות שזה כאילו נוקאאוט - אז בסופרקופה, כן, באמצע של שנתיים שלא הצלחנו לנצח בליגה - 1:3 גדול בקאמפ נואו בקיץ 2017 על הפרצוף שלכם עם השופט דה בורגוס המגעיל שהרחיק את כריסטיאנו רונאלדו על פארש וכמובן פנדל שלא הגיע ללואיס סוארס. ניצחון 0:2 בגומלין ואז המשפט המיתולוגי של ג’רארד פיקה, 0:2 שהרגיש כמו מאניטה. בעונת 2018-19 היינו פחי זבל.
אתה יכול להגיד שאתה משוכנע שברצלונה הייתה עוברת את ריאל מדריד בנוקאאוט בליגת האלופות, זה לא אומר שזה נכון. ואחרי השמינייה מבאיירן מינכן, שלישייה מרומא, מיובנטוס, אתה בטח זוכר כל הדחה בצבע יותר ממני - לא הייתי מדבר ככה בשחצנות כזו.
סתם אנקדוטה מעניינת לגבי כדור הזהב - חשיבותו בכל מדינה וכדומה. סיפור הזוי מצד מייקל אואן שזכה ב-2001 אחרי שגבר על ראול, אוליבר קאן ואחרים. “המאמן ז’ראר הוויה התקשר אליי ואמר לי ‘זכית בכדור הזהב’. אמרתי לו ‘מה זה, בוס?’. לא ידעתי בכלל מה זה אומר. באותה התקופה הוא מעולם לא הופיע בעיתונות שלנו, בתקשורת האנגלית”. רק שלושה בריטים זכו בפרס לפניו. “בריאל מדריד זה היה שונה. בכל פעם שהזכירו את השם שלי בתקשורת או במגרש - אמרו שאני זוכה כדור הזהב. זה היה מאוד חשוב כנראה מחוץ לאנגליה, שם התחילו לתת לזה משקל רק בחמש או עשר השנים האחרונות. בספרד הבנתי מיד כמה זה חשוב”