אספאס יכול לעבוד. אף אחד לא עושה תנועה
חחחח
צדקתם מדובר בנבחרת בעלת אופי פחדני. גם אם ישחקו שם שחקנים התקפיים הם יבחרו לא לעשות כלום ולעלות בזכות שער עצמי.
לא אוהב את איסקו כשחקן התקפה. מקומו בקישור, כמה שהוא איטי ומאט את המשחק.
שבהתקפה ישחקו שחקנים מהירים שתוקפים הרבה, שכל שוברי הצפיפות למיניהם ישחקו בקישור.
אגב, גב*
היירו פשוט לא מאמן טוב,אני אישית הייתי מוציא אס אסנסיו ומשחק עם שני שחקנים ברחבה,זה יקשה מאוד על הרוסים.
לייק 1
היירו לא קוסם. הוא ניסה פחות או יותר כל שינוי אפשרי במשחק הזה, אינייסטה ואספאס על המגרש וזה עדיין נראה כמו קיא של תינוק.
אני עדיין חושב שאספאס צריך לשחק ביחד עם קוסטה.
יכול להיות, אבל אלו דקויות. לפני המשחק היו שרצו את אסנסיו וחשבו שזה יביא מהפך דרמטי, וקיבלו. אותו דבר במחצית עם אינייסטה. לא זז הרבה, ואני חושב שצריך להתחיל לקבל פרופורציות לגבי היכולת של מאמנים בכלל ושל כאלה שרק הגיעו לנבחרת בפרט להשפיע על סגל שרגיל לשחק על אוטומט.
אמנם זו בסך הכל החלפה של שחקן אחד, אבל זה יותר השנוי באופי. עוד שחקן אחד פחות שמניע כדור, ואחד יותר שדוחף את המשחק קדימה.
קוסטה נוטרל לחלוטין, ומה שנוצר זה חמישה קשרים שמניעים את הכדור בלי הפסקה ולא תוקפים. אספאס היה דוחף את הכדור קדימה ולוקח קצת מתשומת הלב שמופנת לקוסטה.
זו החלטה של מאמן השיטת משחק הזו. השיטת משחק של לא לעשות כלום. זה רק מאמן.
השחקנים יודעים לכבוש, אני חושב שאתלטיקו יותר התקפית מהנבחרת ספרד הזו.
איך אפשר להיות כל כך הרבה יותר טובים ושזה לא יתבטא על הדשא?
מגיע לספרד לעוף על האנטי כדורגל שהם משחקים
בא לי להקיא. איזה שעמום.
רק חסר את טוני קרוס וגיא חותך ורידים.
אין לזוועה הזאת קשר למאמן. ככה ספרדים משחקים כדורגל - בקבוצות ובנבחרות, בבוגרים ובילדים. לא במקרה שני השחקנים היחידים בסגל ששונים מהשטאנץ הם ברזילאים.
אפרופו קרוס, ראמוס מראה שהוא יכול להסתדר בתפקיד שלו לא רע:
לייק 1
איניסטה פרש רישמית. פיקה בדרך. מה שאומר שנבחרת ספרד תהיה כמעט ללא שחקני ברצלונה.
את 90 הדק’ ראיתי בבית, את ההארכה והפנדלים כבר על ההליכון במכון. האמנתי שלמרות הכדורגל העלוב אנחנו ננצח. לקראת הדקה האחרונה, אולי עם איזו נגיחה של ראמוס, מקסימום בהארכה, הרי הרוסים רצים ורצים ורצים והם יתעייפו מהנעת הכדור שלנו, ואם לא אז בפנדלים - אוהד יונייטד ראה אותי עם גופייה של ספרד וחולצה של ראול על ההליכון וסיפר לזה שלידו - ‘הוא אוהד כדורגל מטורף’, ואמר לי בקריצה - 'אל תדאג - זמן דה-חאה. אני מבואס כי נגמר לי המונדיאל אבל אולי אני אתחיל ללמוד כמו שצריך למבחנים.
- “ספרד של העבר”, זו הייתה הכותרת במארקה. ספרד של לפני עידן ההצלחות, שכל מה שיכול להשתבש - ישתבש. אין תירוצים, אין הסבר. אני קורא חלק מהתגובות ומתפלא. אף אחד לא מודה שהיינו חלשים, לא המאמן ולא השחקנים. כישלון של כ-ו-ל-ם. ותודה להתאחדות שפיטרה את לופטגי. למרות שהיירו שינה מערכים כל הזמן - כמובן שזה כישלון שלו
- 1114 מסירות - ופנדלים. משחק רע מתחילתו ועד סופו, אפס רעיונות התקפיים, רודריגו ואספאס צריכים להציל את המולדת כביכול. העיקר שברו שיא מאז 1966 או משהו כזה. יש תכלית להנעת הכדור הזו, וחבל. משחק שתופס מקום של כבוד בביזיונות של הנבחרת, יחד עם המונדיאל בברזיל על דל-בוסקה. פייר, בראייה הכללית - היורו היה יותר טוב.
- לא נכון לנתב את האשמה על שחקן אחד. לא רוצה לתפוס את פיקה כשעיר לעזאזל על הפנדל - זה מתאים יותר לראמוס לעשות דבר כזה, אסנסיו איכזב בגדול, אבל זה מעבר. מה שכן - דויד סילבה פשוט לא הופיע. וגם דויד דה-חאה. אני חושב שבוסקטס לא נתן אף פס קדימה, אולי מאז הקלאסיקו בברנבאו והמהלך הנפלא ההוא. רק איסקו הגיע למונדיאל באמת.
- לפעמים הכדורגל אכזר. לא מגיע ל**אינייסטה** להיפרד ככה, אפילו לא פתח בהרכב. אבל אין מה לעשות. תודה רבה על הכל, אנדרס. על המשחקים בהם יכולתי ליהנות ממך, בנבחרת ספרד. על כל נגיעות הקסם בכדור, על האצילות. על השער המדהים ההוא בגמר המונדיאל. “הייתי רוצה שאנדרס ייקח עוד זיכרון אחד”(ראמוס).
- העתיד. ‘לא נורא קפטן ראמוס. גביע הצ’מפיונס הבא כבר מחכה לך,’ כתבתי בפייסבוק של האתר, וכמעט גם בפייסבוק הפרטי שלי. וברצינות - כואב לראות את ראמוס בוכה. אבל האמת? זה פיאסקו גדול אבל אחרי כשלונות אחרים הייתי יותר עצוב ומתוסכל. ‘הדחה עם דמעות’, כתבו במארקה, ממש לא. ובמבט לעתיד - ראמוס אמר - “אני מקווה שזה לא הסוף של הדור הזה”. אבל זה לא רק מקצועית, שספרד מצמיחה רק קשרים וקשרים - זו המנהיגות. אינייסטה עוזב, אפילו פיקה, ולכו תדעו מה יהיה עם ראמוס, אני מניח שהוא רוצה להמשיך, וקשה לתאר את הנבחרת בלעדיו. העתיד זה איסקו.
אחרי שלב הבתים כתבתי שלצפות בספרד משחקת זה כמו לצפות בצינור של מזגן מטפטף. עוד מסירה ועוד מסירה שלא מפיקות שום דבר מלבד סטטיסטיקת מסירות מנופחת, אבל כך המערכת פועלת ורק כך היא יודעת לפעול.
120 דקות של סבל. נבחרת חסרת מעוף ותעוזה שלא יודעת לעשות דבר מלבד להתמסר לרוחב ולקוות לנס או לדייגו קוסטה, היחיד על המגרש שמנסה לשחק כדורגל ולא תופסת. האירוניה היא שספרד בונה על טעויות יריב, ומבצעת טעויות משנות משחק בעצמה בצד השני. קיבלה גול במתנה וידעה גם להחזיר.
חבר אמר במהלך המשחק שספרד תוקפת. היא לא. ספרד מגנה בחלק המגרש של היריב. אני סובל מבונקרים של מוריניו כבר שנתיים, אבל בהם לפחות יש קצת מלחמה ותשוקה. ספרד מוציאה את כל הכיף מהמשחק, ליריב ולאוהדים. אני שמח שניצלנו מהעונש שבלראות את הדבר הזה בעוד משחק בטורניר.
7 לייקים
אני כל כך שמח כשנבחרת שעושה בונקר ולא מנסה ליזום מפסידה.
מגיע לספרד.
חשבתי תחילה שמדובר בבחירת השחקנים אבל זה לא זה. מדובר בגישה. מדובר במאמן ומדובר בדרך
האמת שזה מזכיר לי את הניסוי בביולוגיה שבו נותנים לחיידקים להתפתח על פני צלחת פטרי.
(במקרה של ספרד הנתונים הם עבור 69 דקות בלבד. אחרי 120 זה כנראה היה הופך לעיגול אחד גדול)
3 לייקים
אתמול איסקו כידרר לרוחב וראמוס ניהל את המשחק מאחור.
היו אומנם ספקות לגבי אספאס ורודריגו, אבל את רוסיה הם היו אמורים לפרק, כמובן בתנאי שיהיו ביחד או אחד מהם ודייגו קוסטה.
סאול שיחק יותר מכל שחקן אחר בעונה הסדירה בספרד. 0 דקות במונדיאל.
לייק 1
אני עצוב עבור שחקנים בודדים כמו ראמוס ואינייסטה וגם גיבורים אחרים שלא באור הזרקורים כמו נאצ’ו לדוגמא, וכמה שאני אוהד את הנבחרת, אבל זה לא כאב כמו שיברון הלב ב-2002, ולגיבורים מ-2014 אחרי אינסוף הצלחות - סלחתי ממזמן. הנבחרת הזו הגעילה עוד מהרגע הראשון, כבר ‘בין כותלי ההנהלה וההתאחדות’ ובטח שעל כר הדשא חוץ מ-20 דק’ נגד פורטוגל.
לא מצפה מהיירו להתפטר אם כי כמובן שהוא אחראי לפיאסקו חלקית(דווקא עשה הרבה שינויים, אולי יותר מדי) אז שבהתאחדות יעשו זאת, בעצם…לא. אבל אפילו סלאדס אם היה עומד על הקווים זה היה יותר אתי.
זה מפתיע בכל-זאת כמה השחקנים היו גם חסרי רעיונות וגם חסרי ביטחון. שחקנים כמו דויד סילבה שזכה באליפות בדקה האחרונה בסיטי ב-2012 עם נס אגווארו| כמו אינייסטה שבעצמו אחראי על ‘נס סטמפורד-ברידג’ והגול בגמר המונדיאל| שחקנים כמו דייגו קוסטה שכל משחק באתלטיקו זה קרב חפירות ו-0:0 מורט עצבים עד לרגע האחרון| את ההגנה קשה לי להאשים, ואיסקו לא היה גדול אבל ניסה.
בדרך-כלל אני מתרגם את כותרות העיתונים וכו’, גם אחרי הפסדים, אבל הפעם התחושה היא שאין מה לומר ואין מה לחדש. ממה שראיתי - כל מיני כתבות כמו ‘עשר סיבות להדחה’, דה-חאה על שולחן הגיליוטינה(המספרים הכי גרועים של שוער מ-1966), וגם ‘הפסידו לפני שהתחילו לשחק’| מה שכן, קראתי את הפוסטים של השחקנים עצמם וזה כן היה מרגש[וגם חידד לי את הספרדית יחד עם משפטי מוטיבצייה]. הנה הדברים של איסקו, על רקע התמונה שלו שוכב על הדשא(טורניר גדול ראשון שלו והוא ‘נגד שאר העולם’), הקפטן ראמוס(אישתו העלתה פוסט עוד לפניו) ונאצ’ו שחברים פירגנו לו. ארבלואה הגיב לכולם אגב.
איסקו:“זה היה היום גרוע בקריירה שלי אבל אין מה לעשות. זה הכדורגל והחיים ממשיכים. נצטרך לקום כמו שעשינו לא פעם. גאווה להגן על סמל המדינה ולשחק בנבחרת”.
סרחיו ראמוס:“זה כואב. תיהיו בטוחים שזה כואב לנו , וגם עבורכם. אין ספק שאנחנו נחזוא וננסה שוב. חלק יעזבו ואחרים יבואו לנבחרת אבל מה שבטוח הוא שתמיד נגן על החולצה הזו עם המון תשוקה. גם בהפסדים - גאה להיות ספרדי”.
נאצ’ו:“החלום שלנו היה להשיג עוד כוכב עבור ארצינו, ולזכות במונדיאל. כדורגל לא מכין אותך לעולם לרגע הזה של האכזבות והעצב. אבל נבחרת ספרד תילחם כמו שהיא תמיד עושה. זו גאווה אדירה להיות חלק מהנבחרת הזו ואפילו מעבר לכך. החיים נמשכים, ושם נהיה כולם יחד, השחקנים והאוהדים - נילחם שוב על הכל. תמיד ספרדי גאה”.
2 לייקים
שחקני הנבחרת כבר נחתו במדריד אתמול בלילה, נחיתה עצובה, ובמבט קדימה - יו"ר ההתאחדות שוב אומר שהוא לא מתחרט על הצעד שעשה - פיטורי לופטגי, ובקרוב מאוד יצטרך לבחור מאמן חדש שכן היירו לא יישאר. לואיס אנריקה הוא המועמד הבכיר ועוד שמות שעלו הם קיקה סאנצ’ז פלורס ומיצ’ל, בעוד שמו של סלאדס מאמן הנבחרת הצעירה - לא הוזכר.
הקפטן ראמוס המשיך את סיכומי העונה בפוסט ארוך באינסטגרם של שני חלקים, לגבי ריאל מדריד וספרד על רקע תמונות יפות, וכתב ‘חוסר יציבות הוא מעולם לא היה דבר טוב’, בהתייחסות כמובן לעניין המאמן. הוא הוסיף שהשחקנים גם לוקחים אחריות ותמיד רוצים את הטוב ביותר - שלא יהיה לכם ספק - אך זה לא תמיד מצליח| גם השוער דויד דה-חאה שספג השמצות מכלי התקשורת ועוד - העלה פוסט סיכום והודה לאלה שתמכו בו ואפילו למבקרים, מעין ביקורת עצמית| רודריגו שהגיע למונדיאל אחרי עונת שיא בולנסיה בלט עם פוסט ארוך ומרגש לאחר המשחק כשהוא לא מתבייש להעלות תמונה שלו ממרר בבכי אחרי הפנדלים.
בספרד עדיין ממשיכים לעסוק בדו-קרב הפנדלים נגד רוסיה, שימו לב לזה: דייגו קוסטה ניסה לשכנע את פרננדו היירו שקוקה לא יהיה בין הבועטים, ואחרי ההחמצה פלט, כך לפי הטלוויזיה - ‘אמרתי לך’. החלוץ, חברו של הקשר לאתלטיקו, שכבר הוחלף עוד במהלך 90 הדק’ - חשש מחוסר היכולת שלו לעמוד בלחץ או משום שהשלים 120 דקות והתעייף. קוקה שוחח עם היירו שאמר לו - ‘קוקה מרגיש בטוח’. דייגו קוסטה עבר למטרה הבאה ודיבר על כך עם ראמוס. ‘אתה רוצה לבעוט?’, שאל הקפטן את הקשר שהשיב - ‘כן, אני בועט’.
מעבר לכך, בתוכניות טלויזיה בספרד הציגו לנו את השתלשלות האירועים המלאה: שריקת הסיום לתום ההארכה, צריך להחליט על הבועטים. יאגו אספאס הראשון שמתערב ומהנהן בראשו - אני אהיה הבועט החמישי. אינייסטה ביקש לבעוט גם כן והיה השני לסמן משהו, והקפטן ראמוס רצה להתחיל. בהמשך פיקה ואיסקו רצו לקחת אחריות. הוחלט שפיקה יבעט. איסקו רצה לשכנע את היירו שייקח גם אותו בחשבון, אולי חמישי - וזה לא קרה.