אחרי שעשתה את העבודה נגד גלדבאך והציגה את משחקה הטוב ביותר העונה, ריאל של זיזו רוצה להשלים שבוע קסום ולהתחיל לצמצם פערים מהמוליכה, אתלטיקו שבאה להתארח באצטדיון די סטפאנו. קהל לא יהיה אבל טירוף בהחלט כן. זיזו ימשיך במסורת המשחקים הגדולים? קרבחאל צפוי לשוב ל-11, פדה ייכלל בסגל
אוי כמה שהכדורגל הפכפך. לטוב ולרע, כרגע בעיקר לטוב. לפני שבוע ריאל הייתה במצוקה אמיתית - עמדה בפני משולש אימתני כשהיא הרחק משיאה: סביליה בפיחואן-גלדבאך בבית ודרבי נגד אתלטיקו מדריד, לוח משחקים צפוף שאיים לחסל לה את העונה בדצמבר. והנה היא ניצחה בשני משחקים ויכולה לתת זינוק אדיר גם בליגה. וזו בדיוק המטרה. המשחק נגד אתלטיקו מתיישב היטב בכנה עם הרגעים בהם ריאל מדריד קמה לתחייה – במשחקים הגדולים, דומה לקאפ נואו-סאן סירו-פיחואן וגלדבאך אם תרצו . בשנה שעברה ריאל השיגה 0:1 קטן-גדול כל צרפתי אחרי בישול של מנדי לבנזמה, תסריט שזידאן, צרפתי בעצמו – חותם עליו שוב. יהיה לא רע ‘לעשות אתלטיקו’ לאתלטיקו.
ריאל מדריד מגיעה למשחק מרוצה מאוד אחרי הניצחון 0:2 על בורוסיה מנשנגלדבאך וההעפלה לשמינית הגמר מהמקום הראשון. בתזמון מצוין היה זה משחקה הטוב ביותר העונה - יציבות ושקט מאחורה, הרבה הזדמנויות בחלק הקדמי, משחק שבקלות היה יכול להסתיים במאניטה. ואם כבר מקום ראשון, הרי בליגה זה ממש לא המצב. ריאל רחוקה שש נקודות מאתלטיקו המוליכה לה משחק חסר והיא יודעת שזה משחק קריטי עבורה. ככה זה עם שלושה הפסדים ב-11 משחקים בלבד צריך לזכור, אתלטיקו לא ניצחה בדרבי כבר ארבע שנים, ככה בשקט בשקט. “אנחנו רוצים להגן על התואר שלנו”, הכריז זידאן מצד אחד, אך גם הודה שאתלטיקו פייבוריטית לזכות בתואר - “הם מוכיחים את זה על כר הדשא”. זידאן נשאל האם המצב יתהפך במידה שריאל תנצח והאם הפסד סוגר את הסיפור - והתחמק, אבל אמר: “זו ההזדמנות להוכיח מה אנחנו כקבוצה. זה עוד גמר. הדבר הכי טוב היה המשחק שלנו נגד גלדבאך”. נזכיר שוב שבשנה שעברה ריאל ניצחה במשחקים הגדולים בליגה, ועוד לפני הקורונה. היו לה ארבע נקודות בקלאסיקוס וגם ארבע בדרבי ודאבל על סביליה.
מאז הדרבי הראשון שלו בליגה, זידאן לא הפסיד. הבעיה שמתוך שבעת המשחקים - ארבעה הסתיימו בתיקו, תוצאה לא מספיק טובה מחר. ריאל זקוקה להברקה נוספת של בנזמה, שמציג מאזן מאכזב נגד הגנת הברזל, על אף שער הניצחון אשתקד. החלוץ כבש חמישה שערים בלבד ב-34 משחקי דרבי. הפרטנר שלו, כנראה, יהיה רודריגו, שצריך לשמוע את ההמנון של ליגת האלופות לפני המספר - במפעל הזה הוא מספק מספרים. אם נסתכל על כל המשחקים, הרי שהמאזן הוא חמישה ניצחונות, ארבע תוצאות תיקו ושני הפסדים. מי שיחזור לשחק הוא קרבחאל, כשלוקאס שהצטיין לאחרונה ימשיך, כך אנו מעריכים - בקישור. כך נקבל אגף ימין יציב הגנתית והרבה מהירות מקדימה. ויניסיוס יסופסל ורודריגו יעבור שמאלה. אדן הזאר כמובן בחוץ וכך גם לוקה יוביץ’ ומריאנו כלל הנראה. הסגל שלנו רק נראה עמוק, הוא קצר מאוד. על מרסלו ואיסקו עליהם נשאל זידאן - תחליטו אתם.
ואם כבר מספרים, הקפטן ראמוס ירשום ציון דרך ענק כשיהפוך לשיאן משחקי הדרבי מאז ומעולם עם 43 משחקים – יתנתק מפאקו חנטו לו 42, זמן טוב עבורו כדי לכבוש שוב נגד היריבה הזו (שישה שערים, רק נגד סביליה הבקיע יותר) – יש לו 25 הופעות ליגה בריאל, שישה משחקי צ’מפיונס נגדה ועוד שישה בצ’מפיונס. אפשר לקוות שנראה את הגנת הברזל מהעונה שעברה, זו שספגה הכי מעט בליגה. ריאל, אגב, ספגה שער בודד בארבעת הדרבים האחרונים בליגה. “הדרבי מגיע - ואמוס!”, הטריף הקפטן ברשתות החברתיות כמיטב המסורת.
המיסטר לא יבצע יותר מדי רוטציות. כשנשאל על שחיקה של שחקנים והאם הוא חושש מעומס, כנראה שנכונים הדברים בעיקר למודריץ’, אמר - לכל משחק המאפיינים שלו, ומה שהיה זה היסטוריה - בתרגום חופשי. “אנחנו רוצים לשחק היטב, אני מאמין בשחקנים שלי, נילחם עד הסוף”. זידאן נשאל גם על איסקו ומרסלו שממעטים לשחק ואמר: “לא איבדתי את האמונה בהם, ממש לא, אני יודע למה הם מסוגלים. הדבר היחיד שנכון זה שהם שיחקו מעט לאחרונה אבל אני המאמן ועליי לבחור”. הפתעה גדולה יכולה להגיע מצד ואלוורדה. “הם יהיו איתנו מחר”, אמר המאמן כשנשאל עליו ועל קרבחאל. הקשר האורווגאי, שנבחר לשחקן המצטיין של האוהדים באוקטובר, אגב, נפצע במשחק במאסטייה וכבר רשם שני אימונים ללא קושי. המהירות והטירוף של פדה יכולים לעזור לנו וכיצד הכריע את הסופרקופה עם הפאול על מוראטה אתם בוודאי זוכרים. התקווה היא שכל ריאל תהיה במוד טירוף, איתו או בלעדיו.
ועכשיו לדרבי!
ריאל מדריד – הרכב משוער: טיבו קורטואה| דני קרבחאל (ויניסיוס ג’וניור), סרחיו ראמוס ©, רפאל ואראן, פרלאן מנדי| קאסמירו, טוני קרוס, לוקה מודריץ’| לוקאס ואסקס, רודריגו וקארים בנזמה.
מה המצב אתלטיקו מדריד?
אתלטיקו מדריד הבטיחה את העפלתה לשמינית הגמר גם היא אחרי 0:2 בזלצבורג באמצע השבוע, במחזור האחרון, משערים של הבלם מריו הרמוסו (שער בכורה בידיוק בזמן) ויאניק קראסקו שבישל לו. אכן, זה נראה שהעונה כל מטאטא יורה, בעיקר בליגה. אתלטיקו במקום הראשון (בפעם הראשונה כשהמחזור כולו שוחק, על אף שלריאל סוסיאדד יש משחק עודף על פניה). היא מגיעה בפער גדול לדרבי, עדיין ללא הפסד בעשרת משחקיה – מה שלא קרה אפילו בעונת האליפות, ואפרופו עונת האליפות – היא נראית הכי בשלה כדי לזכור בכתר, והמספרים שלה די דומים – 27 נקודות אז - תשעה ניצחונות והפסד בודד ב-2013/14, ו-26 נקודות היום - שמונה ניצחונות ושתי תוצאות תיקו. על אף הפגזות פה ושם כמו ה-1:6 על גרנאדה וגם רביעייה נגד קאדיס, זו פחות או יותר אותה הקבוצה שאנחנו מכירים - רצה, מתישה, מתואמת, נחושה.
יציבות היא שם המשחק, יגיד לכם צ’ולו, פארטידו אה פארטידו. ואכן, אתלטיקו עם שבעה ניצחונות רצופים בהם ספגה רק שער אחד, ובכל העונה ספגה רק פעמיים בליגה והשוותה את השיא ההיסטורי של דפורטיבו לה קורוניה מעונת 1993/94. ביום שבת היא השיגה 0:2 קשה על ויאדוליד מהתחתית בזכות מחצית שנייה משופרת עם שערים של תומא למאר ומרקוס יורנטה הנפלא, שנמצא בעונת חייו. הוא בהחלט הדוגמא לכך שצ’ולו מוציא את המירב מכל שחקן. הספרדי אמר בראיון: “ידעתי שאני חייב לעזוב את ריאל מדריד, וכשהגיעה ההצעה מאתלטיקו לא היה לי ספק”. מאז הצמד באנפילד משהו השתחרר אצלו. הוא כבר השווה את הסטטיסטיקה מהעונה שעברה ונהנה מאוד בעמדה הקדמית. הרי הוא תמיד היה שחקן שרץ הרבה ואגרסיבי וכעת הוא גם מפלצת שרירים ושחקן קר רוח בהתקפה. “אם היו שואלים אותי לפניכן אם אני מאמין שהכל יתחבר בצורה כזו ואשחק בעמדה כה קדמית - הייתי אומר שאתם משוגעים”. הקשר אפילו סחט מחמאות מזידאן במסיבת העיתונאים, אולי הטעות הגדולה שלו כמאמן - “הוא שחקן נפלא ואני שמח בשבילו, הוא מציג באתלטיקו פן אחר שכנראה לא היה לו כאן”. מבין קבוצות הצמרת, יש לה כבר ניצחון על ברצלונה משער של קראסקו, תיקו ביתי מול ויאריאל ו-0:1 קשה במאסטייה משער עצמי.
ז’ואאו פליקס פורח העונה ובגדול, מרגיש בנוח אחרי עונת התאקלמות קשה. מציג את הקסם שלו לעתים קרובות יותר וגם המספרים סבבה – שמונה שערים ושלושה בישולים, ואנחנו רק לקראת אמצע דבר, לעומת תשעה שערים ושלושה בישולים בכל העונה שעברה. אשתקד החמיץ את הדרבי בברנבאו בשל פציעה ובסיבוב הראשון לא בא לידי ביטוי - הדרבי שהוא הכי מצפה לו", נכתב במארקה. . “מחפשים עוד גריזמן”, נכתב במארקה שכן הצרפתי היה אדריכל הניצחון האחרון בדרבי. הפרטנר שלו בהתקפה, אתם יודעים, אחת ההעברות המפתיעות של השנה - דייגו קוסטה אמנם ממשיך להיפצע וצמד “אחד מרביץ ואחד נושך” עם לואיס סוארס לא ממש הסתדר להם לראות, אבל ההתקפה עובדת. סוארס נראה מתוסכל ביום רביעי כשהוחלף אחרי משחק רע אבל הוא יודע את העבודה נגד ריאל. סוארס כבש 11 שערים נגד ריאל ב-16 משחקים (15 מהם בברצלונה) – אותה הכמות שהבקיעו רונאלדו ומסי יחד בקלאסיקוס מאז שהצטרף, רק נגד ולנסיה ונוריץ’ הוא הבקיע יותר. “גן ההבקעה נמצא אצלו בדם. אני סומך עליו. הוא יחזור לעצמו. הוא חלה בקורונה, היו טיסות ארוכות עם הנבחרת”, אמר המאמן.
גם קוקה וגם יאן אובלק החומה התראיינו לשני העיתונים הגדולים במדריד. הם כבר מנוסים במשחקים האלה, יהיו משחקני המפתח שוב, כמובן, ולא מסתנוורים מהטבלה המחמיאה. קוקה אמר שמאז הגעתו של סימאונה - אתלטיקו מסתכלת לריאל בלבן של העיניים ומאמינה שתוכל לנצח בכל משחק, אך החמיא: “תמיד אומרים על ריאל מדריד שהיא בתקופה רעה, ואז…”; השוער הסלובני אמר: “אומרים על ריאל שהיא במשבר ואז היא עושה את הסוויץ’ הנדרש ומנצחת הרבה ברציפות”. עוד הוסיף שהוא מוכן לכל אתגר ואסור לפסול את הקבוצה מהמאבקים בצ’מפיונס - יש לנו הכל… מה שלא בטוח שיגידו השחקנים הנוכחיים בסגל, יגידו הוותיקים. מספר שחקני עבר גדולים של הקבוצה, כמו לואיס מיה ופאנטיץ’, התקבצו לראיון במארקה ואמרו חד וחלק: אתלטיקו פייבוריטית לזכות. ברמה המקצועית השאלה היא האם צ’ולו ימשיך עם מערך שלושת הבלמים שרץ פה ושם לאחרונה. קראסקו נמצא אולי בכושר הטוב ביותר שלו בקבוצה, כולל בקדנצייה הראשונה, ועשוי להשתלב בהרכב. צ’ולו כמובן לא הסכים שאתלטיקו פייבוריטית אבל בירך את שחקניו על הכושר הנפלא בו הם נמצאים, אמר שהעונה שעברה הייתה עונת מעבר והוסיף: “זה משחק יפה מאוד עם שחקנים פנטסטיים בשני הצדדים, לריאל יש שחקנים שנשארים זמן רב על אף גילם, אני מעריץ אותה, היא יריבה היסטורית שלנו”. על זידאן: “הוא משדר ביטחון, הוא היה שחקן ענק ומנצח והוא מאמן מנצח”. כשנשאל על כך שריאל מנצחת משחקים גדולים, אמר: “אנחנו מתכוננים ורוצים לנצח נגד כל יריבה”.
אתלטיקו מדריד – הרכב משוער: יאן אובלק| קיירין טריפייר, סטפן סאביץ’, פיליפה, מריו הרמוסו, רנאן לודי| קוקה, סאול, מרקוס יורנטה| ז’ואאו פליקס ולואיס סוארס
היסטוריה ומפגשי עבר:
כאמור, בשנה שעברה זה נגמר ב-0:1 לריאל, ושנה קודם לכן ב-0:0 עקר עם לופטגי על הקווים עדיין, אבל היו ימים בהם הכדורגל היה מעט התקפי יותר. היו ימים אחרים בהם אתלטיקו הייתה מפסידה כבר במנהרה. קצת יותר מ-17 שנה עברו מאז רונאלדו כבש אחרי 16 שניות וראול הוסיף בנגיחה אחרי בישול של בקהאם. מעונת 1999-00 ועד עונת הדסימה, כשדייגו קוסטה הבקיע – אתלטיקו לא ניצחה בברנבאו. לריאל היו ארבעה ניצחונות רצופים – 2:3 על פלגריני במשחק בו צ’אבי אלונסו רשם בישול ענק לארבלואה, 0:2 קל עם מוריניו על הקווים – קרבאליו ואוזיל תוך 20 דקות, 1:0 קליל בעונת האליפות (צמד לרונאלדו) ו-0:2 בעונת 12-13, עם כדור חופשי של הפורטוגלי ושער של אוזיל. בעונת שנים המאזן היה שבעה ניצחונות לריאל וארבע תוצאות תיקו. עוד משחק ששווה אזכור – הדרבי בעונת 2007-08, מחזור הפתיחה – ראול השווה אחרי שאגווארו כבש בחלוף פחות מדקה, וסניידר כבש את שער הניצחון.
אותו ניצחון בדסימה נתן דחיפה גדולה לאתלטיקו שמאוד הקשתה עלינו, בטח בברנבאו. היא השיגה 1:2 במקדש ב-2014-15 והנחילה לאנצ’לוטי הפסד שני רצוף בזכות שער של ארדה טוראן (רונאלדו השווה זמנית בפנדל), וכעבור שנה גריזמן ניצח את זידאן (אותו ערב בו רונאלדו אמר את המשפט המפורסם, ומאז, אגב, ריאל ניצחה בכל משחקיה עד לסיום העונה). בעונת הדאבל, פפה, במשחקו האחרון במועדון, כבש בנגיחה מכל הלב אחרי כדור חופשי, אלא שגריזמן השווה כמה דקות לסיום. בעונת 2017-18 ריאל עלתה ליתרון מוולה של רונאלדו אחרי בישול של בייל ושוב לא שמרה על היתרון – גריזמן השווה כעבור ארבע דקות והפורטוגלי הוחלף. למעשה זה היה הרצף השלילי שלה בברנבאו. המאזן ב-83 הפעמים בהן ריאל אירחה את אתלטיקו בברנבאו – 53 ניצחונות (64%), 15 תוצאות תיקו (18%) ו-15 הפסדים (18%), יחס שערים 94:158 לטובת ריאל כמובן. שיאן השערים במשחקי הדרבי הוא כריסטיאנו רונאלדו עם 22 הפגזות. שני שלושערים בקאלדרון ואחד בברנבאו בחצי גמר הצ’מפיונס
הניצחון הכי גבוה של ריאל על אתלטיקו, מאניטה, קרה פעמיים – ב-1958-59 עם חוסיטו, ריימונד קופה עם מנד, חנטו וסנטיאנה, וגם בעונת 1983-84 כשהקינטה דל בויטרה קרמה עור וגידים. במחזור התשיעי היא כבשה מאניטה (0:2 בהפסקה) משערים של ג’ון מטגוד, חואניטו, סנטיאנה, אולי שטילקה ואנחל. כמה שנים קודם לכן, ב-1979-80, הגיע רביעייה. בתחילת שנות ה-90 היה לו רצף של שישה ניצחונות ביתיים על אתלטיקו בפעם השנייה, כמו בשנות ה-50– שיא מועדון: פעמיים 0:1, לאחר מכן 2:4 בעונת האליפות עם חורחה ואלדאנו, 0:1 ב-1995-96 (גם בעונה החשוכה של ריאל בה אתלטיקו זכתה באליפות – הדרבים היו שלנו) -1:3 בעונת 1996-97 עם שער ענק של ראול שכנראה לא הוזכר מספיק בטקסט (11 שערים נגד אתלטיקו ב-27 משחקים). הוא כבש שער ענק והעלה ליתרון והיירו הכפיל עוד לפני המחצית. פדג’ה כבש את השלישי וחואן אסנידייר צימק. נסיים במידה אובייקטיבית קלה עם ה-2:2 המטורף בעונת 2002-03 כשריאל הגלאקטית איבדה נקודות בתוספת הזמן מול העולה החדשה אחרי גולאסו של דמיטריו אלברטיני בכדור חופשי. לזכותה ייאמר ששיחקה בעשרה שחקנים בשלב מוקדם בשל הרחקתו של הלגרה. פיגו כבש צמד, אחד בפנדל, אך גם החמיץ מהנקודה. המאזן בכל משחקי הליגה: 88:39 לריאל בניצחונות ועוד 39 תוצאות תיקו, יחס שערים 216:290 לזכות ריאל.
