לה מאסיה - מה העתיד צופן?

זה מה שיש לערוץ הטלגרם של בארסה מאניה בנושא הלה מאסיה להגיד:

חילופי מאמנים לא עזרו ובארסה אתלטיק רשמה עוד הפסד.
מקום אחרון כרגע . 5 קבוצות אחרונות יורדות לליגה הרביעית.
עדיין יש סיכוי, התחתית די צפופה.
image

פאו פרים, שהיו דיבורים על הקבוצה הראשונה אפילו, ממשיך לשבת ביציע כעונש על אי חידוש החוזה. לא שיחק דקה אחת ב 2025.
בלעדיו, 4 נקודות ב 10 משחקים. איתו 21 נקודות ב 16 משחקים. מן רודרי שכזה.

עם כשירותו מעוררת ההערצה של אולמו בנוסף לפרמין שעדיין לא השתלט על עמדת ה10 - הצצה לאחד הכישרונות הגדולים בלה מאסיה שמצילה אותנו כמו בחג הפסח בכל פעם שאנחנו חוטפים מכות.

נלקח מבארסה מאניה:

העיתונאים ז׳אומה מארסט ודידאק פיירט מ׳ספורט׳ חקרו לעומק את עברו של הכישרון הגדול ביותר בלה מאסיה , אברימה טונקארה. קצת ארוך אבל לגמרי שווה קריאה:

עבדול טונקארה, אביו של אברימה, הגיע לסרדניולה בשנת 2007 מגמביה. הוא היה עוד מהגר שביקש להימלט מהעוני ולמצוא עבודה בספרד. במאמץ רב הוא הצליח למצוא עבודה ולהסדיר את מעמדו החוקי, ובשנת 2017 הצליח להביא חלק ממשפחתו לסרדניולה. אברימה, שהיה אז בן שבע, עבר מחיים של עוני לחיים בעולם המערבי, וחבר של אביו, מנל, עודד אותו להצטרף לקבוצה המקומית של סרדניולה.

בגמביה, אברימה נהג לשחק ברחוב. הוא לא היה שייך לאף מועדון ושיחק יחף, פשוט כדי להעביר את הזמן עם חבריו. כשהצטרף לקבוצת סרדניולה, למאמן אלברט פוץ׳, לשעבר איש מקצוע בברצלונה, נדרשו רק עשר דקות כדי להרים טלפון לאחראים שלו ולהודיע שחייבים להחתים אותו.

“באותו רגע אמרו לנו שהגיע שחקן מצוין לסרדניולה, אבל לא ידעו מתי הוא יוכל להתחיל לשחק”, נזכר פוץ׳. “אנחנו בכלל הלכנו לראות ילד אחר ששמו אונאי. במשחק בין סרדניולה לווילאסאר דה מאר, כשהלכתי לראות את אונאי, במקרה זה היה היום הראשון שבו אברימה יכול היה לשחק. אחרי עשר דקות התקשרתי למארק סרה, רכז כדורגל 7, ולאורלי אלטימירה, רכז כדורגל 11, ואמרתי להם: ‘זה טירוף’. בדרך כלל אני לא מתקשר אחרי עשר דקות, אבל מה שראיתי היה פשוט לא נורמלי מבחינת העליונות שלו”.

ברצלונה פעלה במהירות, ואברימה הצטרף לקבוצת כדורגל 7 של ברצלונה בעונת 2018-19. בתוך כמה חודשים הוא עבר מלהיות ילד מגמביה עם קשיים כלכליים קשים לשחקן באחת מאקדמיות הכדורגל הטובות בעולם. ההסתגלות שלו לא הייתה קלה, כי הוא עדיין לא שלט בשפה, ולמרות שהכישרון הטבעי שלו היה מרהיב, לקח לו זמן להבין את צורת האימון והמשחק של האקדמיה של בארסה.

בקבוצה עדיין ראו אותו כ”גולמי” והעדיפו ללכת לאט. בתחילה המשיך להתאמן עם סרדניולה, אך בימי שלישי התאמן עם קבוצת הפרה-בנחמין של ברצלונה. המטרה הייתה להכין אותו לעונה הבאה, אך מה שראו המאמנים באימונים הראשונים עורר דיון פנימי.

“בפעם הראשונה שהגיע לאימון של קבוצת הפרה-בנחמין, כשכבר הייתה הסכמה שיצטרף אלינו והיה ברור שאנחנו מתחייבים אליו, הוא נראה מאוד אבוד. לא סתם מנותק, אלא יותר מכך. היה קר מאוד, וראינו שהוא סובל מאד כי הגיע ממקומות עם אקלים חם”, סיפר אחד המאמנים דאז.

“כמה אנשים שאלו: ‘את מי החתמנו פה בכלל?’ אבל עם הזמן הם הבינו שהרושם הראשוני הזה לא עושה עמו צדק”.

זה היה תהליך טבעי, וכעבור כמה שבועות אברימה השתלב נהדר בחדר ההלבשה ובמגרש. הוא בלט בזכות כוח פיזי אדיר ורגל שמאל מלאת כישרון. עבודתם של מאמנים כמו אלברט פוץ׳, דוד סנצ’ס וג’ורדי פרס הייתה לגרום לאברימה להבין את המשחק של ברצלונה ולפתח את כישוריו הטבעיים לטובת הקבוצה.

אברימה בולט במיוחד בשילוב של כוח פיזי מרשים ויכולת טכנית שהופכים אותו לשחקן דומיננטי. ב-15 במרץ האחרון הוא חגג 15, וצופים שהוא עוד ימשיך לצמוח ולהתפתח.

ההערכות לגביו מתגברות אפילו יותר כשמסתכלים על בני משפחתו: “אביו קרוב לשני מטרים, נראה כמו שחקן NBA,” אומרים חלק מהצופים הקבועים במשחקי האקדמיה בעיר הספורט של ברצלונה.

אלברט פוץ׳, שאימן אותו בכמה קבוצות גיל, נותן כמה מפתחות להבנת ההשפעה של אברימה באקדמיה של ברצלונה. “יש לו דריבל שעוקף שחקנים במהירות רבה, ויכולת לשמור על הכדור עם הגוף ולהסתובב מהר. בנוסף הוא כובש שערים רבים בזכות יכולת ההגעה שלו לרחבה ובעיטה חזקה”.

אברימה משחק בקאדטים א’, שם הוא מהשחקנים הבולטים ביותר, לאחר שהתגבר על בעיות פיזיות בעונה שעברה.

במהלך התקופה באקדמיה הוא שיחק גם כשחקן קיצוני, אך פוץ׳ תמיד ידע בבירור שמקומו הוא בעמדת הקשר ההתקפי.

“הוא לא 11, הוא 10. עם השנים זה הוכח, ובעמדה הזו הוא יצליח בקריירה שלו, כקשר התקפי. כי הוא שחקן שיכול להיכנס לרחבה, שעושה תנועה לעומק, שמכסה שטחים גדולים ושברמה הטכנית, עם הגמישות והזריזות שלו, הוא מכריע”.

“עם ארבעה צעדים ארוכים הוא כבר מול השער”, אמר אלברט פוץ׳, מאמן לשעבר בברצלונה.

עבור המאמן, האתגר של אברימה הוא להמשיך להראות יתרון כשהפער הפיזי יצטמצם ולשפר את דיוק הבעיטה שלו.

“לאמין היה גאון, אבל אברימה משפר את כל השאר”
פוץ׳ מבין מדוע יש כאלה הרואים באברימה את הכישרון הכי גדול מאז לאמין יאמאל, אך מדגיש הבדל מסוים: “לאמין היה מנצח משחקים לבד, הוא היה עושה הכול בעצמו. היה לו ניצוץ של גאונות”.

“אברימה שונה, אבל הנוכחות שלו על המגרש מקלה על כל האחרים. הוא מבטיח לשפר הכול ומופיע תמיד ברגעים החשובים. הוא מכפיל את היכולת של השאר. ללאמין היה רגעים של קסם. כמאמן, עם אברימה היית רגוע. אתן לך נתון: איתו, ב-30 משחקי ליגה בבנחמין ו-30 משחקים באינפנטיל לא הפסדנו אף משחק”.

איך אברימה כאדם?

אופי של “חתיכת לוחם”.
למרות ההצלחה, אברימה לא שכח את השורשים שלו ונשאר צנוע מאוד. משפחתו עדיין בגמביה, ואביו דאג לחנך אותו לערכי צניעות ועבודה קשה. אברימה מוסלמי, ומשפחתו מנחילה לו תמיד לזכור מאיפה הגיע ומה המשפחה עברה.

בניגוד לרוב חבריו שיש להם כבר סוכנים, אביו סבור שאין הכרח עד גיל 16.

אברימה מתגורר ב”לה מאסיה” החל מקיץ 2021. מתארים אותו כחביב, צנוע, מנומס ושקט. הוא אוהב במיוחד פינג פונג וכדורגל שולחן.

הוא אוהב צדק ולעולם אינו משקר. מעדיף שיחה עם חברים על פני הטלפון, וכשהוא יוצא מהתפריט הרגיל, הוא מאוד אוהב שוקולד ומתוקים. הוא אחד השחקנים שמהווים מודל להתנהגות, חבר טוב של סיריקי, הוגו גרסס ואלחנדרו אוביידו.

בפברואר 2022 סיפר בראיון לטלוויזיית בארסה ש”הדבר הכי מדהים בלה מאסיה הוא לאכול ארוחת בוקר עם גאבי כל יום”.

3 לייקים

הנה הלינק אגב:

וקטע קטן שאהבתי שמתחבר לי לעניין של ימאל:

בעניין הירידה הצפויה של בארסה אתלטיק לליגה הרביעית

קודם כל, הסבר קצר על הליגות. בפעם האחרונה שהמילואים ירדו לליגה הרביעית מבנה הליגות היה שונה לגמרי, ואז הליגה הרביעית היתה מחולקת ל-18 בתים, בית לכל חבל ארץ. אז עם פפ בארסה ב’ טיילה בליגה של קטלוניה.

מאז, הליגה הזאת היא החמישית, צריכה לקרות קטסטרופה כדי שבארסה ב’ תגיע לשם.

הליגה השלישית שהיתה פעם מחולקת ל-4 בתים היא היום הליגה הרביעית, והיא מחולקת ל-5 בתים. שם בארסה ב’ תשחק כנראה בעונה הבאה. הליגה השלישית ממנה היא יורדת נפתחה ב-2021 בעקבות הקורונה, בעצם כליגה חדשה למבנה הליגות.

הרמה בליגה הרביעית מן הסתם פחות גבוהה, אבל היא עדיין לא הליגה האזורית. יש שם קבוצות מילואים כמו אספניול ב’, ולנסיה ב’, ריאל סוסיאדד ג’ וריאל מדריד ג’, מועדונים שמספקים גם כיום כשרונות.

לגבי איכויות השחקנים, פה חשוב להבחין בין כמה סוגים. הכשרונות מבית שמגיעים מקבוצת הנוער, והמטרה של המועדון לגביהם היא להמשיך להריץ אותם בתוך המועדון. הם ככל הנראה ימשיכו גם בליגה הרביעית, בעיקר מהסיבה שעדיין הם שומרים על סיכוי גבוה להתקרב לקבוצה הראשונה.

שחקני בית שכבר משחקים במילואים ועדיין מסומנים בקרב הקבוצה הראשונה, כנראה ימשיכו במילואים.

שחקנים שהליגה הרביעית קטנה עליהם אבל אין להם עדיין מקום בקבוצה הראשונה, ויש להם חוזה לעוד שנה, כנראה יצאו בהשאלה לליגה השנייה או השלישית.

כשרונות מבחוץ, כמו דרוויש, לא ישחק בליגה הרביעית. אם לא ירשים בקדם העונה מספיק בשביל להישאר בקבוצה הבוגרת, ייצא להשאלה בליגה השנייה או אפילו הראשונה, עם אופציה אפילו למכירה.

הסגל של בארסה ב’ יעבור מהפכה. יהיו הרבה עוזבים שיתפזרו ברחבי הליגות. אולי כאלה שנראה בקבוצות שונות בליגה הספרדית. דני רודריגס למשל האריך חוזה בקיץ, למרות כבר החזיק בהצעה מריאל סוסיאדד. יהיה שווה לעקוב אחריו, מאמין שיזומן לקדם העונה.

ז’אן וירז’ילי, ז’ופרה טורנץ, דוגמאות לשחקנים שכן הרשימו ויש מצב שנראה אותם בקבוצה הבוגרת בקרוב.

7 לייקים

הייתה תקופה שבארסה אתלטיק הייתה גם מועמדת לעלייה לראשונה ודובר הרבה על כך שתהיה מנועה מכך בגלל שאי אפשר ששתי קבוצות מאותו מועדון יהיו ביחד. אני מבין שמנסים לרכך את הירידה באיכות בבארסה אתלטיק, אבל היא כן שם.

אור, אתה יודע להגיד עוד על המאמן?

העזיבה של רפא מארקס לא טופלה כראוי, הביאו את אלברט סאנצ’ס שלא באמת התאים, והעבירו אותו עכשיו לתפקיד אחר. עכשיו זה סרג’י מילה, עוד אחד מבפנים, שגם כן לא עושה שינוי.

אז אין הרבה מה להגיד על המאמנים האלה, חוץ מזה שלא עבד הניסיון לקדם מלמטה מאמנים כמו שזה עבד עם פימי למשל.

רפא מארקס הגיע מבחוץ, לא אימן בתור המועדון. דווקא מינוי של חבר של לאפורטה הצליח.

שמע, מצד אחד אני מבין שמנסים ככלל בספרד אבל בבארסה בפרט לנסות לגדל מאמנים מבפנים, אבל אני חושב שהמועדון צריך רוח חדשה בניהול המקצועי גם ברמת הקבוצות הצעירות בדמות מאמנים מבחוץ.

גם ההסתכלות על dna ברסאי בתור משהו שהוא באמת תורשתי או ביולוגי היא מוטעית. היא פילוסופיה שהנחיל מאמן הולנדי בכלל והמהות שלו צריכה להישאר פילוסופית.

לייק 1

משהו בבארסה ב’ לא עובד בכלל בשנים האחרונות. הרבה מהשחקנים שכן עלו לבוגרים בכלל לא עברו שם, בולט לרעת הקבוצה פרמין, שהגיע בכלל אחרי השאלה בלינארס בליגה השלישית.

מדברים על בלטי בתור המאמן הבא. הוא מצליח עם הנוער.

טוב אחרי אתמול, קצת כדורגל לשם שינוי:
קבוצת הנוער של בארסה העפילה אתמול לגמר ליגת האלופות אחרי ניצחון על אלקמאר ההולנדית, 1-0(חואן הרננדז).

אני לא יודע כמה משמעות יש לטורניר הזה מבחינת איכות השחקנים שיוצאת ממנו(בפעם הקודמת שבארסה זכתה שיחקו מינגסה, פוץ’ ואבל רויז), אבל בכל זאת הסתקרנתי וצפיתי במחצית הראשונה.
הדבר הראשון הבולט היה בעיקר הכדורגל שחבר’ה הצעירים האלה משחקים כקבוצה. שומעים הרבה על הסגנון שקיים בכל לה מאסיה ככלל, אבל תמיד מדהים לראות איך שחקנים לא בוגרים באמת מממשים את הדבר הזה, ונראים כאילו הם מבינים את הרעיון משחק כאילו הם כבר בבוגרים.

והדבר השני זה בעיקר שני שחקנים: קים חוניינט שהיה חלק מהקדם עונה בקיץ שעבר, ואיברהים דיארה שחקן הרכש האפריקאי שהמועדון עוקב אחרי כבר שנתיים והצטרף רק לא מזמן.

דיארה הגיע כקיצוני ימני, אבל במשחק הזה תיפקד כקשר אמצע ימין, והיה נראה פיזית וטכנית ברמה גבוהה ביחס לתחרות.
חוניינט, ששיחק מצד שמאל שלו, כבר היה משהו אחר. פיזית בלט בחיסרון שלו, אבל מפצה על זה בטכניקה ומגע קסם בכדור.
לא בהכרח שחקנים שיגיעו לבוגרת, אבל מסקרן לראות לאן הם יגיעו.
הנה וידאו של חוניינט למי שמסוקרן:

https://x.com/XDcomps/status/1915830982160101661

2 לייקים

אני הבנתי שדיארה נפצע וקרע את הרצועה.

לייק 1

שידור ישיר של הגמר:

קטע, את המשחק הראשון של שלב הליגה קבוצת הנוער הפסידה למונאקו. בהמשך הם ניצחו 3-1 את באיירן בבית ו-3-2 את דורטמונד בחוץ.

לקחו את גביע אירופה עם 4-1 בגמר. לא מפזרים שם אבקה מיוחדת, זאת פשוט הדרך שעובדת.

3 לייקים

או שאולי כן? :joy::joy:

3 לייקים

אם חשבתם שהזכיה בליגת האלופות לנוער מבשרת לנו גל כשרונות חדש, תחשבו שוב.
קודם כל אלה שחקנים בני 18-19, וקצת בני 17. הם עדיין לא הגיעו לבארסה ב’ אפילו.

בארסה כבר זכתה בליגת האלופות פעמיים, ב 2014 וב2018. MD בדק מה יצא מהשחקנים שכיכבו אז.
קודם כל, רק שחקן אחד עשה קריירה בקבוצות טופ - אנדרה אוננה. וגם זה בסימן שאלה גדול.
שחקנים שזכו ב 2014 - אדאמה טראורה, מוניר, אוננה
שחקנים שזכו ב 2018 - פניה, מינגסה, קרלס פרז, חואן מירנדה, אלכס קויאדו, אבל רואיז, ריקי פוץ’, מוריי (עכשיו במאירקה) .

לא סביר שמהזכיה הנוכחית ייצאו שחקני הרכב לקבוצה הראשונה. אבל אולי כמה מחליפים וקצת כסף מהמכירות.

הנקודה שלך נכונה אבל האמת שיש שניים שכן מדוברים בהקשר של הקבוצה הראשונה - דיארה וקים.

שוב, מכל שנתון צריך לצאת 2-3 שחקנים לקבוצה הבוגרת. זאת המטרה. כמה מהם יהיו מספיק להרבה עונות? 1 מתוך 5ז זאת המטרה. יש לך את אוננה שלא ניצלת מספיק, מינגסה שמיהרת לוותר עליו, ולדעתי ריקי פוץ׳ יכל להשתלב אצלנו.

אבל מדובר בשחקנים שמשתלבים בליגות הבכירות בעולם. אם תמשיך ככה, אתה תגדל פה בסוף סגל של שחקני בית עצום. וגם אם לא, תוכל לבנות פה מערכת שמייצאת שחקנים עם רווח-כמו למשל איאקס שמגדלת ומוכרת.

לא מעט שחקנים שלנו נמכרו בהרבה כסף אחרי שעזבו אותנו. אבל זה משהו שאנחנו צריכים ללמוד לעשות-למכור ביקר שחקני נוער שלנו.

לייק 1