וואוו זה היה הזוי,איך אפשר לחגוג יום אחרי הפסד בגמר אלופות?
הפרצוף של מאנה אומר הכל.
שמע , לנצח את אריות היבשת- אינטר, בנפיקה ו-ויאריאל בדרך לגמר זה באמת משהו מיוחד.
לבנדובסקי בדרך לבארסה, מאנה בדרך לבאיירן.
אם ברצלונה במצבה הכלכלי מצליחה להחתים את לבנדובסקי כשבאיירן לא רוצה למכור זה מרשים מאוד.
הפולני לא מתבסס על מהירות אלא על מיקום וסיומת קטלנית. יש לו עוד כמה שנים בטופ. אין לי ספק שהוא יסיים מלך השערים בליגה הספרדית.
במידה ובארסה מחתימה אותו, וטר שטגן חוזר לעצמו יהיה מאבק ראש בראש על האליפות. אם פאטי לא יהיה פצוע אז בכלל. מי שהתגעגע לתחרות צמודה עם בארסה יקבל את זה בעונה הבאה.
ולחשוב שהיינו רחוקים החתמה אחת של אמבפה משליטה אבסולוטית בליגה.
לא כל כך מסכים.
כאילו באמת הייתה להם דרך קלה, אבל אי אפשר להאשים אותם בזה.
בבתים אתלטיקו ומילאן זה לא בית קל, זה לא לקבל את פריז ולייפציג, אבל זה בהחלט הבית השני הכי קשה.
בשמינית מבין 6 יריבות אפשריות (אתלטיקו וצ׳לסי לא אפשריות) הייתה אחת חזקה (פריז). זה לא כל כך הזוי שהם לא קיבלו אותם, לרוב קל יותר לאנגליות בהגרלת השמינית, ככה זה תמיד.
ברבע בהחלט היה מזל בהגרלה. אבל זהו.
בחצי הם היו צפויים לקבל את באיירן. זה לא שריאל היו אשמים אם אתלטיקו או ספורטינג היו מנצחות את סיטי.
חוץ מזה שכאוהדי ריאל שחגגו את הזכיה של 2016 אין לנו זכות להאשים יריבה על דרך קלה. זה קורה ולא מעיב בשום צורה שהיא על לגיטימיות התואר.
בעולם מקביל ההגרלה של שמינית הגמר לא מתפקששת ובנפיקה מדיחה אותנו
מצחיק שאתם מתנשאים על החגיגות של ליברפול, אבל חגגתם גביע מלך ככה.
ועוד הוצאתם קלטת “הדרך לזכייה” מי ישמע הדרך של פרודו באגינס למורדור. ראמוס מרוב ההתלהבות שבר את הגביע.
עכשיו בוא נראה מי הזריז שיזהה הזדמנות ללייקים קלים.
לא הזדמנות ללייקים, אני ממש מסכים איתך באיזשהו מקום.
ההבדל הוא שריאל חגגה ככה תואר אחרי שנים שחורות בהן לא השגנו כלום ובטח שלא התחרינו על כלום. שנים בהן היינו שק החבטות שלכם אפשר לומר.
זו הייתה השנה בה ניצחנו לראשונה אולי את הקבוצה הגדולה ביותר ששיחקה את המשחק והרגשנו שסוף סוף אנחנו יכולים להתמודד איתכם ולהסתכל לכם בעיניים.
אותו תואר סתמי היה סמל למהפך שעשינו ועד היום זהו אחד התארים היותר משמחים מבחינתי. כמה שהוא היה משמעותי עבורינו אי אפשר להסביר.
במילים אחרות, עבור אותה ריאל זו הייתה עונה מוצלחת. עבור ליברפול זהו כישלון.
העונה לא היינו חוגגים ככה גביע מלך.
ובכל זאת, שיחגגו. זיימו עונה, השיגו תואר ונתנו את הנשמה. במלוא הרצינות מגיע להם לחגוג
התזמון-לחגוג אחרי הפסד גמר כל כך חשוב זה לא כמו לחגוג גביע יום אחרי ניצחון על היריבה הכי גדולה שלך בגמר,אם הם היו חוגגים יום אחרי הגמר מול צלסי לא הייתי אומר כלום(כמובן שזה לא הסתדר להם מבחינת לוז והכל).
לא חושב שהיה תאריך טוב יותר.
נגמרה העונה וזה הזמן לסכם. בסיכום הם זכו בתואר שלא הספיקו לחגוג (בניגוד אלינו עם האליפות) ומגיע להם לחגוג אותו.
לחכות שבוע לא היה משנה כלום, רק מוריד את התשוקה של החגיגות.
יש פה גם איזושהי אמירת תודה לאוהדים שהיו שם, להזכר בזה עוד שבוע זה מרגיש לי מיותר.
גם יש פה באיזשהו מקום ניחום על ההפסד, להדגיש את מה שהם כן השיגו ולא את מה שלא
אני לא מבין מה מצחיק כ"כ. בשבילנו לקחת גביע המלך זה הרבה יותר קשה מלקחת צ’מפיונס
ליברפול זכו בשני תארים ונתנו פייט אדיר גם בליגה וגם בליגת האלופות. יש להם מה לחגוג, וגם אם האוהדים שלהם מאוכזבים שהם פספסו את שני התארים החשובים, הם עדיין יכולים להיות גאים בקבוצה שלהם.
ויש לנו זוכה
בברצלונה כבר מדברים על מכירת תשתיות כדי לממן את העסקאות הללו. לבא ישחק על המשבצת של אובמיאנג שהיה בול פגיעה. לא הכל ורוד שם ולמרות שאיבדנו את אמבפה הדשא של השכן ממש לא ירוק יותר.
הם לא במצב טוב יותר, רק מעריך שהם יחזרו להתחרות על האליפות במידה ויחתימו את לבנדובסקי וטר שטגן יחזור לעצמו.
התקפה של פאטי, פראן טורס ולבנדובסקי נראית טוב על הנייר. גם בקישור יש להם לא מעט כשרונות צעירים.
יהיה מעניין.
פאטי הוא ההגדרה המילונית של שחקן שנראה טוב על הנייר. הבעיה של בארסה היא איך לדאוג לזה שלא יקבל paper-cut שישבית אותו לחצי שנה.
הם יתחרו על האליפות גם בלעדיו, עד כמה נצטרך לחשוש את זה נדע אחרי הקיץ. בינתיים הפתעה אחת הייתה לנו, והיא לא הייתה נעימה, לא מן הנמנע שיהיו עוד הפתעות לטוב ולרע, אצל שתי הקבוצות.
משהו שצריך וחשוב לזכור (ומאד קשה עם כל האופוריה)- בעשור האחרון אנחנו לא מצליחים לתת 2 עונות רצופות טובות, אחרי שיאים אנחנו נכנסים לשאננות/חוסר רעב או מה שזה לא יהיה.
אחרי האליפות של מוריניו ב2012 הלכנו לים כבר בנובמבר בעונה שאחרי, אחרי הדסימה אמנם הייתה לנו חצי עונה מצויינת אבל אחר כך קרסנו.
אחרי קארדיף,האליפות של 2017 וצמד הסופרקאפ כולם היו בטוחים שאנחנו הולכים לפרק את הליגה וגם שם סיימנו את העונה מוקדם ואחרי האליפות של זידאן בעונת הקורונה לא הצלחנו לשחזר את זה גם כן בעונה שאחר כך.
ברצלונה התחזקה מאד מהרגע שצ’אבי הגיע וממשיכה להתחזק כמו שזה נראה, אסור לנו לנוח ולחשוב שהליגה בכיס.
הליגה הרבה פחות תובענית כרגע. אנחנו גם נתחזק ויהיה לנו סגל חזק יותר עם פחות משקל עודף. אמנם הנקודה שלך נכונה אבל אין סיבה שנתחיל לזלזל. מהרגע שזכינו ועד עכשיו כולם מדברים על כמה שלא ציפו מהם ושהם הוכיחו שעדיין יש להם את זה. נראה שלותיקים עדיין לא אבד החשק לנצח ויש לנו גם לא מעט צעירים שמרפדים את הקבוצה.
אני לא חושב שננוח בגזרת הרכש. רודיגר, טשואמני, ניסינו להחתים את אמבפה. הם לא רדומים שם, בטח לא אחרי שאיבדנו את אמבפה…
אני חושב שאסור לנו לנוח בעיקר בגלל גזרת אירופה. למרות הזכיה בגביע יש פערי יכולת שאנחנו צריכים לסגור.
ברצלונה איבדה צורה מרגע שפדרי נפצע. והבחור פציע. חודשיים שלושה שלו מחוץ לקווים או סתם יכולת לא טובה שלו, וכל העונה שלהם יכולה ללכת לעזאזל.
אפשר להיות גאה, לעשות תהלוכה כאילו זכית בסופרבול זה ממש אבל ממש מביך.
אבל זה פסדר, רק לוזרים יכולים לחגוג עונות מעולות שנגמרו בכלום (בואו, גביעי השוקו האלו נחמדים כשהם משלימים טריפלט לא כשהם היחידים לארון…), חגיגות זה על ניצחונות לא על היותך טוב, את מי מעניין שבארסה ב 2012 פתחה לצ’לסי את הצורה בצמד מפגשים הרבה יותר ממה שליברפול עשתה לריאל שלשום, ועדיין המנצחת הייתה צ’לסי. בארסה נשארה עם המחמאות או אפילו זה לא… עד כדי כך פשוט.
כאמור, אפשר לסלוח אצל לוזרים. אפילו לרחם
זה מצחיק כשאוהדי קבוצה עם 5 צ’מפיונס קוראים לקבוצה עם 7 צ’מפיונס לוזרים, זה עוד סביר כשזה מגיע מאוהד ריאל מדריד עם 14 צ’מפיונס שמשחק בה שחקן שזכה באותו מספר צ’מפיונס כמו ברצלונה כולה בכל ההיסטוריה שלה.