מחצית במשחק בין דורטמונד לדראמשטאט החלשה, 2-0 לדורטמונד. למרות שהם מובילים ב2 שערים הם רחוקים מלהרשים. שני השערים הגיעו מבעיטות מחוץ לרחבה ושטף המשחק שלהם נמוך. למרות שיתכן כי אם הראש שלהם היה במשחק הם היו משחקים יותר טוב.
אנחנו נצטרך למצוא פתרונות לאדיימי וסאנצ’ו, אם נדע להעלים אותם יהיה קשה להם למכור משהו מולנו. ההגנה פגיעה, והקישור שלהם לא דינמי כמו של באיירן וסיטי. יש לנו יתרון כמעט בכל בלטה במגרש. אם להתעלם מהמשחק הזה שבו הם נראים פחות טוב מהרגיל, אז היתרון שלהם הוא במאצ’אפ של אדיימי מול קרבחאל, ובכך שהם קבוצה מאורגנת יותר ושרגילה לשחק מול כדורגל אינטנסיבי יותר מאיתנו, למרות שלאחרונה התמודדנו 4 פעמים מול באיירן וסיטי ולכן אני לא יודע עד כמה זה רלוונטי.
זה המשחק האחרון של דורטמונד לפני הגמר, לפי מה שאני רואה בינתיים אני אופטימי.
שמע זו עוד דוגמא קלאסית כמו באיירן מינכן של “קבוצה X בליגה” לעומת “קבוצה X” בליגת האלופות. ההילייט העיקרי מהמשחק הזה הוא הפרידה המרגשת של האוהדים מהאגדה מרקו רויס. ג’יידון סאנצ’ו לא בכל המשחקים היה טוב כמובן כמו שהיה גדול נגד פריז סן ז’רמן. כנ"ל האמת מאטס הומלס. צריך לקחת בחשבון שהם הבטיחו את המקום החמישי ואין להם יותר מדי על מה לשחק. קבוצה חביבה, בעיקר הקיר הצהוב-שחור המרגש, זו לא דורטמונד של 2012/13 שחנקה אותנו באמצע…
גאון הבנאדם. מנטרל לעצמו יריבות אחת אחרי השנייה - אחרי שדחף לברצלונה את טורס ואת גארסיה (ואולי גם את צ’אבי), עכשיו הוא דואג גם לפנק את באיירן.
מצד אחד תמיד היה בי משהו שטיפה התבאס על זה שפפ לא יוכל לאמן אותנו, מצד שני עם היחס הזה לאקסיות - אולי עדיף ככה.
אגב, אם כבר מאמנים - בטח שמתם לב לזה שטוני קרוס היווה השראה גם ל…אנצ’לוטי, שאמר שהוא מתכוון לפרוש ב"מדי" ריאל, בסוף הקדנציה הנוכחית.
עם כל ההערכה על מה שסייע להביא לנו, לנו רק נותר לאחל לו פרישה שקטה ומוקדמת.
ז’ואן לאפורטה נשיא ברצלונה שוכח שריאל מדריד קיימת: “אנחנו המועדון הגדול ביותר בעולם. יש לנו 48 גביעי אירופה (ספירה מעניינת שכוללת את כל הענפים)”. כמו כן הוא מבטיח שהמצב הכלכלי משתפר מאוד ובעיקר: “ההצלחות הספורטיביות יחזרו” (זה דווקא בסדר גמור ומובן שיגיד). לא מזמן פורסם אגב שהיועץ שלו אמר לו, כך סיפר היועץ: “אמרתי ללאפורטה שהשנה יש לנו יותר גביעי אירופה מאשר לפלורנטינו פרס (הכדוריד והכדורגל נשים)”.
מצד אחד כל הכבוד שהמועדון מהווה אכסניה לקבוצות רבות שעושות חייל ומן הסתם לוקחות חלק בתקציב, כי זו פעילות מבורכת. מצד שני ברור שאוהד טיפוסי של בארסה לא יתנחם השנה מההפסד ברבע לפריז בכך שקבוצת הכדוריד וקבוצת הנשים כן זכו בצ’מפיונס
באמת בטווח הקצר הפערים יותר קטנים ממה שראינו בעונה שעברה או ממה שחושבים, והרבה מזה גם תלוי בשיטת משחק של ריאל לדעתי - עם גישה הרבה יותר התקפית יש לנו הרבה יותר מה להציע ולהיות באמת אימת אירופה ולא רק בגלל השם, ולהוציא יותר מהסגל הנוכחי
אבל לטווח הארוך בארסה בבעיה רצינית - אמנם יש להם הרבה צעירים מוכשרים, אבל שאר השלד לא כזה אמין ואין להם אופק מזהיר ככ, גונדוגאן ולבנדובסקי מבוגרים ולא הופכים לצעירים מדי שנה, ויושבים על משכורות גבוהות.
קאנסלו ופליקס סיימו השאלות ככה ששוב יש להם חורים בעמדות על המגרש ובעומק.
אם תחשוב על איך בארסה תיראה עוד שנתיים אתה תהיה מבולבל מאוד ואם תחשוב על איך ריאל תיראה אתה תתחיל לפחד בשביל הקבוצות האחרות
אם דברים לא ישתנו אז נראה שלבארסה במקסימום מחכה פיק של עונה בשנים הקרובות, וריאל בדרך לעוד שנים מוצלחות מאוד, במיוחד לאור היכולת בכדורגל האירופי
יש לו יורו טוב, אבל אם לא היה בן 17 ושחקן ברצלונה(שכרגע כל מה שיש להם בחיים זה ילד בן 17 לבנות עליו את כל העתיד של המועדון) ויש תמונות שמסי מקלח אותו כשהוא תינוק לא היה מקבל הייפ כזה, היורו שלו לא יותר טוב מזה של גולר למשל, וגולר אצלנו שחקן זניח.
וגם אם יצא ממנו אמבפה(וזה עדיין רחוק מזה, אבל אפשרי), לנו יש 3 אמבפה מוכחים, שלא לדבר על שאר הסגל ועדיין לא הזכרנו את מצב חשבון הבנק אצל 2 המועדונים.
בתחילת העונה החולפת כתבתי שזאת תהיה בושה ברמה היסטורית אם קרלו לא לוקח אליפות עם סגל עודף כזה, ואת זה כתבתי כשאין אמבפה בסגל ומהצד השני לבנדובסקי עדיין נחשב שחקן פעיל, העונה עם אמבפה בסגל אני אדרוש אליפות עד המחזור ה 30
אני ממש לא מסכים איתך, הלחץ שהיה על ארדה גולר הוא נמוך משמעותית, מדבר על הקבוצות. הוא בגיל 16 וחצי כתובת ראשונה בברצלונה לכל כדור בהתקפה. גולר לעתים נראה לא בשל לרמות האלה פיזית אז מה נגיד על לאמין שהוא נער בתיכון. אין כאן הייפ מוגזם. יציאה מפרופורציות זה אנסו פאטי בזמנו כי הוא היה גולר ולא בונה, יציאה מפרופורציות זה להשוות את פדרי לאנדרס אינייסטה, או גאבי. יש הבדל אם אתה מבקיע גול לחיבורים בחצי גמר היורו נגד מעצמה כמו צרפת מאשר לעשות את זה בשלב הבתים במשחק הראשון נגד גיאורגיה. עוד נקודה היא שלשחקנים גם לוקח זמן לבוא לידי ביטוי בנבחרת.
אתה מדבר כאילו הוא שלוש שנים במועדון, זו עונת בכורה שלו בקבוצה הבוגרת. ויניסיוס ג’וניור בגיל 21 שינה את הסיומת שלו, ובוא, זה לא שלאמין ימאל מחמיצן. אגב הוא גם בישל עשרה שערים ואם מדברים על כל המסגרות זה שבעה שערים וזה יותר מדני קרבחאל.
כדורגל הוא לא מתמטיקה, אנחנו עלולים להיות שבעים ועייפים והם יעלו עם מוטיבציה פי אלף מאשר אנחנו, בדרך כלל אחרי זכייה בצ’מפיונס יש אווירת סוף קורס. כמובן גם שהמאבק הזה בין ריאל מדריד וברצלונה לא יוכרע לפי מצב הרוח של קיליאן אמבפה או לאמין ימאל בלבד…
הוא כתובת ראשונה כי אין שחקנים טובים אחרים בקבוצה, במצב רגיל ימאל לא רואה דשא בקבוצה ברמה של ברצלונה גם עוד שנתיים, התמזל מזלו שהוא נפל בתקופה הזאת שהתחרות על ההרכב הוא מול פראן טורס.
ובכל מקרה, גולר בניגוד למשחקים הראשונים בריאל אחרי החזרה מהפציעה ביורו נראה מוכן פיזית.
אין, אתה סתם מספר סיפור עכשיו, קבל סיפור שונה, גולר בנבחרת חסרת ביטחון שלא מצליחה לעשות כלום במעמדים הגדולים כבר עידנים לוקח על עצמו את הנבחרת מבקיע שער ענק במשחק הראשון מה שנותן לנבחרת שלו את הביטחון ומוביל אותה לרבע הגמר.
גם אם נהיה שבעים ועייפים, נתן רק 50% ונזרוק זיין כל משחק עם הסגל הנוכחי יש לנו יתרון איכותי כזה עצום שאצפה לאליפות לפני המחזור ה 30
רצינות ועבודה קשה זה טוב כדי לספר סיפורים, יתרון איכותי זה יותר חשוב, ויני, ג’וד והצב, מספיקה להם 3 התקפות טובות במשחק כדי לנצח בקלות, ואם צריך אפילו בלי התקפה טובה אחת, אחד מהשלישייה הנ’'ל יכול לסדר לבד שער בכל רגע נתון.
בגדול, אפשר לטעון שהמצב שלנו בלה ליגה יותר טוב בעונה הבאה מהמצב של פסז’ בליגה הצרפתית.
הפוטנציאל של ימאל גדול משל גולר. לטורקי טכניקה ברמה הגבוהה ביותר אך אין לו המהירות והצעד הראשון של ימאל.
כבר היום למגנים קשה מאוד מול ימאל. השילוב בין הטכניקה למהירות שלו הופכת אותו לשחקן שקשה מאוד לעצור.
גולר יכול להיות תואם ברנרדו סילבה. ימאל זה סיפור אחר.
ימאל בעיניי בעל פוטנציאל להיות שחקן היסטורי. כבר היום הוא בין הטובים בעולם בעמדתו ולא רחוק משמעותית מהשורה הראשונה בעולם. מבחינת המספרים (גם שערים וגם “סופט סטאטס”) הוא לא מרשים כל כך אם לא מתחשבים בגילו, אבל מה לעשות והוא נתן את השנה הזאת באחד המועדונים הכי לחוצים בעולם, שמתנהל כרגע כמו קרקס, והוא בן 16 בלבד. לא היה כדבר הזה.
אני חושב שלכל כוכב כדורגל יש כמה שלבים לעבור. יש את השלב הראשוני שבו אומרים וואו הילד הזה מדהים, ואז בהדרגה נוסף עליו לחץ מנטלי והציפיות גוברות,מתחילים לשים לב גם לפעולות הלא טובות, ביקורות בתקשורת שהוא לא מתפקד טוב, תשומת לב מהיריבות עד כדי התכוננות ספציפית אליו, והכוכבים הגדולים באמת גם מקבלים מכות וצריכים להתחנן לשופטים בבקשה להגנה. ימאל עדיין בשלב שעל הכל סולחים לו כל עוד הוא נותן את ההברקה המדהימה שלו, ואותן הוא יודע לתת. עם זאת, לי אין ספק שהוא יצליח לעשות את הקפיצות האלה, הקהל בברצלונה יודע לחבק את הצעירים שלו והוא נראה אחד כזה עם ביצים מטיטאניום.
עכשיו האם הוא יצליח לאזן את מאזן הכוחות מול ריאל מדריד? אם הייתי יודע את העתיד הייתי ממלא לוטו עכשיו במקום לכתוב פה הודעה, אבל לא נראה לי שזה יקרה גם אם הוא יתפתח להיות מסי. גם אם מחר ברצלונה איכשהו סוגרת את כל החובות שלה וממציאה כסף משום מקום, קבוצה מנצחת לוקח שנים ארוכות לבנות, וצריך אנשים שקמים בבוקר עם יותר תוכניות ופחות חשקים ממה שיש להם כרגע.
כרגע אני לא מרגיש שהוא מאיים עלינו. הוא אחלה והכל אבל הפערים גדולים מדיי. הקבוצה שלנו על סף המושלמת ובדרך להיות שם. בעונה הבאה ייתכן ואף נקבל את אחד מהמאמנים המבטיחים ביותר בעולם. כדי שהוא יקח לנו אליפות אנחנו צריכים לפשל בצורה כזאת שזה לא יהיה הוא שניצח, זו תהיה ריאל מדריד שהפסידה.
ורק כדי להזכיר לכם איפה שתי הקבוצות נמצאות, לני יורו בימים אלו דוחה הצעות מפסז, באיירן (האמת היא נטשה את המירוץ מזמן) והאנגליות ורוצה להגיע לשחק רק בריאל מדריד. ברצלונה פספסה שחקנים בתחרות מול טוטנהאם ואייאקס. החלום שלהם כרגע הוא לחזור לחזור לקנות שחקנים באותו הסכום שבו הם הצליחו למכור שחקנים, שגם עם זה יש בעיה כי אף אחד לא רוצה לעזוב מבין אלה שהם היו רוצים שיעזבו. אראוחו ודה יונג לא מוכנים לחתום על חוזה חדש שבעוד שתי עונות נגמר ולפי לא מעט פרסומים מחכים שהחוזה יגמר. בקיצור, אין מה לקנא בהם.
שמע בגדול אני הייתי מעדיף להיות עם טון זחוח כמוך וזה אולי נכון יותר כאוהד ריאל מדריד אבל לעתים אתה נסחף ומדבר כאילו אתה לא היית שם בקיץ 2008 אחרי הפאסיו, בקיץ 2012 אחרי אליפות מאה נקודות ו-121 שערי זכות כאשר גם פפ גווארדיולה עזב את ברצלונה, או בקיץ 2017 שהיה השיא - ריאל הדאבליסטית המפלצת מול ברצלונה שמאבדת את ניימאר ונכנעת לכוח הרשע פריז סן ז’רמן.
אני מאוד מקווה לתסריט כמו שהצגת. הכדורגל הוכיח שזה לא נכון. היו מספיק אליפויות שסימנו עליהן V מראש וזה לא הסתדר. לרוב אנחנו גם פותחים עונות בצורה לא מזהירה. אני כן חושש מההשתלבות של קיליאן אמבפה.
אתה מתעלם בצורה נחרצת מהכישרון של לאמין ימאל. ברור שהמצב הרגיל בברצלונה עוזר לו אבל זה הכי קרוב לליאו מסי. הוא קיבל את הקרדיט בהתחלה מכורח הנסיבות, וגם בספרד אין שחקן מדהים על העמדה שלו אבל הוכיח שהוא שווה כל צ’אנס. גולר נפלא אבל הבקיע בשורת משחקים בליגה שלא היה קורה כלום אם היינו מפסידים. לא שזה אחד מול אחד וזה גם לא לאמין VS אמבפה אבל לי אין ספק שלאמין>גולר.
אני לא מתעלם, אני רק לא חוטא בהערכת יתר פסיכית, שחקן בן 17 כישרוני מול 3 מ 5 השחקנים הטובים בעולם היום, וזה לפני שדיברנו על היתרונות האחרים שלנו.
הכל מתחיל ונגמר במסי, בגלל שגדל להם מסי פעם אתה וחלק מהאחרים מאמינים שמסי חדש זה אפשרי, את אוהדי ברצלונה אני פוטר בטענה שהם משלים את עצמם כי אין להם משהו אחר, אבל את אוהדי ריאל אני לא מבין.
אם לאמין היה גדל בטוטנהאם היית מעז בכלל לכתוב ‘‘הכי קרוב למסי’’ ?
אני אתחיל למדוד/להעריך אותו השנה שכל קבוצה בליגה תעשה לו מה שעשו לויני בשנתיים האחרונות. השנה הוא נהנה משנת פריצה, יוצאת דופן ללא ספק אבל היו הרבה שהתחילו חזק ואז… אבל אין ספק שכיף לראות ילדים כאלה.
