לא, בדיוק כמו שדימיטרי עשה אתה מספר סיפור, העובדה זה ה 85 נקודות, אתה בא לספר את ה 85 כדי להפוך אותה ליותר גדולה.
העובדה שגם צ’אבי השיג 85 נקודות, אני יכול לעשות כמוך ולהתחיל לספר סיפור ולנסות להפוך את ה 85 נקודות של צ’אבי להישג הירואי, לספר שהוא ניצח את זה, וחזר מפיגור מול ההוא, אבל בסופו של יום נשארים עם העובדות, 85 גם לצ’אבי וגם לפליק.
עכשיו עוד עובדה, מה שהפך את ה 85 של צ’אבי לכישלון וה 85 של פליק להישג זאת ריאל, זה קרלו, מול צ’אבי הוא לקח 95 ומול פליק 81, זה עובדות ולא סיפורים ומעשיות.
אני לא בא להגדיל או להקטין את ה 85 של פליק, אני רק אומר זה 85 בדיוק כמו צ’אבי.
שמע טיטי אבל זו בעיה מה שאתה מציג כאן או דרך ההסתכלות שלך על הדברים. המספרים הם לא הכל בכדורגל. מעבר לכך, קבוצות תמיד משנות סגלים, זה בדרך כלל יותר משחקן שולי לפה או לשם. נדיר שבין עונה לעונה קבוצה מסיימת עם אותם המספרים. גם אם אתה בעולם לא הגיוני עושה ניסוי וריאל מדריד וברצלונה בעונה הבאה עם אותו המאמן ועם אותו הסגל - אין מצב שברצלונה תשיג אותו מספר נקודות וגם ריאל מדריד ואותן התוצאות.
אפשר לקחת עוד משתנים שזה על קצה המזלג כמו העונה הזו של ברצלונה ששיחקה שני משחקים נוספים כמו כל קבוצה בשלב הליגה של ליגת האלופות והעפילו לחצי הגמר, הגיעו עד לגביע המלך בניגוד לשנה שעברה…
אגב צ’אבי בהחלט נתן ללאמין ימאל לשחק וכל הכבוד לו על זה, מצד שני אפשר גם לראות שהוא לא הצליח להוציא משהו מראפינייה.
רק לציין כאן שראיתי כאן בפורום איך אותו דבר יכול לשמש כטיעון הן להגדיל והן להקטין מאמן. הרמונטדות של ריאל מדריד בצ’מפיונס לפני שלוש שנים הן ‘זכיה במזל’, אבל ההפיכות של בארסה זה כדורגל טוב והתקפי. העובדה היא שאם ניצחת 4:2 אז עדיין חטפת שני גולים. על פני עונה שלמה, ברור שזו אסטרטגיה ולכן אי אפשר להתייחס רק למבול השערים בלי לדבר על הספיגות.
במבחן העין הכדורגל של פליק אכן יפה יותר, אני בהחלט בעמדה הזו. וגם תומך של הטיעון שבארסה ניצחה העונה הרבה משחקים גדולים. עם זאת, כשמסתכלים על כמות הנקודות - זו כבר שאלה פילוסופית מה מבחן העין שווה. איך הכדורגל של מוריניו באינטר היה במבחן העין לעומת ההישגים של הקבוצה? מישהו יכול לטעון שזו הייתה קבוצה שהיא לא טובה?
יש הבדל גדול מאד בין להשתמש במבחן העין כדי לטעון ששחקן מסויים גרוע או שקבוצה משחקת כדורגל לא מאורגן וכו’, לבין לטעון שהקבוצה פחות טובה על פני עונה למרות שהיא משיגה בערך את אותם ההישגים כי הכדורגל נראה פחות טוב במבחן העין. אם יש לי בקבוצה שחקן שבועט מ 35 מטר ושווה 40 שערים בעונה ושאר הגולים הם סתם גולים מקריים אבל הקבוצה לוקחת אליפות - היא לא פחות טובה. אולי פחות יפה. אבל לא פחות טובה רק כי הדרך לא לטעמי.
זה נכנס גם לקטגוריה של מזל ואופי שזה חלק מקבוצה חזקה עם חוסן. חייבים לרדת לרזולוציות קצת יותר נרחבות. רמונטדה נגד מנצ’סטר סיטי 2022 שהיא קבוצה הרבה יותר חזקה מאיתנו - זה היסטורי. כשזה קורה בפיחואן נגד סביליה במשחק ליגה כשפיגרנו 2:0 איכשהו עם הרכב עקום, כמה שזה מרגש - זה פחות מעיד על החוזק שלנו.
יש כאן עוד אלמנט, למה רק נקודות? בשנה שעברה ברצלונה הובילה בשני הקלאסיקוס והפסידה. הובילה נגד פריז סן ז’רמן והפסידה אז בגלל הכרטיס האדום. פיגרה בסופרקופה הספרדי בגמר בשלב די מהר והיה ברור שאין לה סיכוי להפוך את זה. אפשר לראות גם את ההבדל בין מספר השערים שכבשה הקבוצה לא רק בליגה שם הפער הוא 20, ויש עוד מחזור כדי להגיע למאה שערים. ואפילו כמה מחזורים היא בילתה במקום הראשון בטבלה. ברצלונה 31 מחזורים הייתה ראשונה העונה. כמה הקבוצה של צ’אבי? מחזור אחד! ולעתים הייתה רביעית. ברצלונה העונה ספגה 39 שערים וזה שהיא מתקיפה בחמת זעם ועם כל השחקנים ולוקחת סיכונים. ברצלונה של העונה שעברה ספגה 44 שערים בליגה. הנתון מבחינת מספר הנקודות “דומה” אבל השאר לא.
אגב אין לי איך ‘להוכיח’ את זה אבל אני חושב שתמיד קיים קשר מסוים ולו בסיסי ביותר בין הקבוצות. ההצלחה של ברצלונה שפתחה חזקה וניצחה וניצחה וניצחה וניצחה - זה גם חירפן את הקבוצה שלנו. לא רק את האוהדים.
יכול להסכים ש"מבחן העין" גורם לנו לזכור ברצלונה קצת אחרת ומוסיף לה הרבה ואולי הרבה מאוד נקודות שהן לא בטבלה.
אבל למה, עניתי לך. ברצלונה ספגה חמישה שערים יותר אבל כבשה 20 יותר, למה אתה מעניק יותר משקל? אם ראפינייה בעונת שיא ופדרי בעונת שיא (את לאמין ימאל אני לא יכול להחשיב כמובן הוא רק התחיל את השיא שלו) ושחקנים גם מהחלק האחורי בעונת שיא וכדומה. יש כאן משהו. גם היו להם משחקים עם הגנה יותר טובה, ב-0:4 בסנטיאגו ברנבאו הגענו למעט מצבים כשהיה על מה לשחק, גם אם זה על הסנטימטר, 1:4 על באיירן מינכן, הם שמרו על שער נקי נגד בורוסיה דורטמונד במשחק הראשון וסללו את הדרך לשלב הבא..
אני חושב שאחנו בגדול מסכימים. יש כאן משהו, אבל לדעתי זה לא דרמטי כמו שעושים מזה. יתכן מאד שבעונה הבאה זה גם יתבטא בנקודות. אנשים מתפעלים מבארסה של העונה כאילו זו בארסה של פפ. אז לא.
הנקודה שלי הייתה שזה קצת עניין של לסמן את המטרה סביב החץ. גם ראפיניה בעונת שיא ופדרי בעונה שיא - טיעון קידום השחקנים - אפשר לזקוף לזכות ריאל מדריד של השנים האחרונות אבל לא זוקפים כשלא רוצים.
מי שחושב שזו ברצלונה של פפ גווארדיולה גם אומר שלאמין ימאל יהיה ליאו מסי. אני חושב שההגדרות האלה הן אולי “בתקשורת” הישראלית פה וגם “בשיא הרחוב” ובפייסבוק, לא כאן שאנחנו מדברים כדורגל עם אוהדי ברצלונה. גם האוהד הכי מתלהב שלהם - נזהר.
יכול להיות שגם משהו שעזר להם זה הציפיות. כשליאו מסי בקבוצה וצ’אבי בקבוצה ואנדרס אינייסטה בקבוצה אתה מצפה לקונצרט ו-0:5 זה מובן מאליו, תארים, קלאסיקוס. הקבוצה הזו באה כאנדרדוג ואולי נשארה כזו קצת עד לשלבי הסיום של העונה או נניח עד לסופרקופה בינואר שהתכתב עם משבר ליגה עצום. אני מבין אוהדים שמדברים על הקבוצה הזו כקבוצה המרגשת מזה זמן רב, כשיש בעיות כלכליות והסגל “מקבל השלמה” משחקנים צעירים.
מי לא רוצה לזקוף את קידום השחקנים בריאל מדריד וכדומה? אחלה קרלו אנצ’לוטי שהפך את ויניסיוס ג’וניור למה שהוא ואיך שהוא שילב את ג’וד בלינגהאם. פשוט הכדורגל שלנו היה יכול להיות קצת יותר טוב, גם בעונה שעברה ובלי קשר בכלל לברצלונה.
אבל יש כאן גם משהו די מוזר, כאילו מה ברצלונה והאנסי פליק אשמים שריאל מדריד חלשה? הם היו צריכים להתאים את הרמה שלהם אלינו? שואל ברצינות
המספרים, כלומר הנקודות זה כן הכל, כי לפיהן אתה לוקח אליפות.
אני חוזר לטענה המקורית שלי, פליק נותן את אותה העונה בדיוק, דורס את ריאל במפגשים ראש בראש, אבל אנצ’לוטי מצליח לנצח את ולנסיה, אספניול ואוסאסונה, זה לא משהו מאוד לא סביר אלא משהו מאוד הגיוני, ריאל מסיימת 3 נקודות מעל ברצלונה, האם העונה של פליק עדיין מדהימה ? האם ברצלונה היא הקבוצה הטובה בעולם כפי שמישהו כאן טען ?
האם שואל אותי ?
לא, ריאל הייתה גועל נפש, אני רק טענתי כתגובה שברצלונה בעונה אדירה יחסית לצ’אבי שלמרות הגועל נפש שריאל נתנה העונה ההפרש בסוף זה רק המפגשים הישירים, אם אנצ’לוטי היה מצליח להשיג 2 תיקו אז ריאל אלופה, כדי להראות שהעונה של ברצלונה לא כזאת מדהימה אלא היא טובה רק כי היא יחסית לזאת של ריאל.
בדיוק, מה שאוהדי ברצלונה לא רוצים להבין שאף אחד לא טוען ההפך, אני מדבר על מבחן הנקודות על העונה, ושם אין מבחן עין, זה 38 מחזורים, אי אפשר לטעון שמבחן העין עדיף כל 38 משחקים על פני 9 חודשים שלמים.
אם הסגל הזה של ברצלונה שווה 85 נקודות גם בשיטה של צ’אבי וגם בשיטה של פליק אז כמובן שהשיטה של פליק עדיפה.
טיטי הבעיה שאתה לוקח משחקים בהם איבדנו נקודות הזויות ו…מה עם ברצלונה? אתה האמנת שהיא תפסיד ללגאנס? או ללאס פלמאס? כל זה במשחקי בית? מה שקרה להם הוא יותר לא סביר ממה שקרה לנו. המשבר הכי ארוך שלנו כביכול היה שלושה משחקי ליגה בהם הפער נמחק. ברצלונה איזה חודשיים השיגה ניצחון אחד.
הקבוצה שלנו פשוט לא הגיבה העונה בשום שלב וברור שהם הרבה יותר טובים. מגיע להם יותר מנקודות הליגה שהם השיגו.
אגב, ריאל מדריד לא הצליחה לנצח גם את אתלטיקו מדריד העונה. חטפנו בדקה ה-90 בדרבי הראשון כשכדור עומק לאנחל קוראה מהאמצע “שובר” את כולם ו-1:1 בסנטיאגו ברנבאו גם אם היו לנו מצבים - זה לא מספיק. זה הרבה מעבר למפגשים הפנימיים. ו…לברצלונה לא הגיע להפסיד ב-2:1 ההוא לאתלטיקו במשחק הבית.
תביט רגע על המשחקים שלנו העונה, אתה זוכר 0:3 מת כזה בקושי על ויאדוליד במשחק הבית הראשון העונה? פדה היה צריך לבעוט ושייפגע במישהו, ואז ברהים דיאס ואנדריק כאילו מעבים את התוצאה בדקות האחרונות? אתה זוכר כמה משחקים סיימנו בקושי עם איום למסגרת במחצית?
כי זה מעיד על פוטנציאל של קבוצה. אתה תיהיה צודק ‘מתמטית’, אבל אני חסיד של קבוצות שמנצחות במשחקים גדולים. שנים שאני טוען שלנצח במאני טיים בצ’מפיונס ליג ועוד באופן עקבי כמו אצלנו מעיד ועוד איך על רמה של קבוצה ועל תכונות של שחקניה.
מצד שני פליק פתח את המשחקים מול ריאל כשהוא מתחנן שנאנוס אותו, רק שקרלו לא יודע כבר, מאמן אחר כן היה אונס אותם בקלות, כל מסירת עומק פשוטה שלנו עם אמבפה זה מצב לגול, זה מוזר לטעון זאת אחרי התבוסות אבל אני ישבתי בבית נדהם איך אנחנו לא מביסים אותם בקלות.
המשחק הגדול היחיד של ברצלונה העונה שלא כולל את אנצ’לוטי היה מול אינטר.
אם אתה מנטרל את ה-4:4 נגד אתלטיקו מדריד מסיבות מובנות - אז עדיין הניצחון שלהם 2:4 בחוץ על אתלטיקו אחרי פיגור, היה גם 1:4 די טוב על באיירן מינכן גם אם התוצאה לא משקפת אותם. 0:4 על בורוסיה דורטמונד זה יפה מאוד במעמד נוקאאוט, ריאל הייתה מנצחת איזה 1:3 כשטיבו קורטואה הודף מלא, למשל כמו בגמר (שנגמר 0:2). ושמע גם ניצחונות בתוצאות גבוהות על קבוצות ליגה סבירות זה לא עניין של מה בכך. היו להם העונה איזה עשר חמישיות ומעלה, אפילו יותר, איבדתי את הספירה. סתם בשלוף: 1:5 על ויאריאל בחוץ כשאנחנו לא כבשנו אף חמישייה העונה בליגה..
אני חושב שהתשובה היא איפשהו באמצע.
מצד אחד- זה די ברור שברצלונה הנוכחית טובה (בהפרש) מברצלונה ההיא של צ’אבי, מספיק רק להסתכל על איך שהקבוצה משחקת.
מהצד השני- אנחנו בעונה בינונית מאד של הכדורגל האירופי, לא 2004 אבל לא מאד רחוק משם, ריאל מדריד הייתה מהגרועות ביותר בעשור האחרון, סיטי קרסה לחלוטין, ליברפול עפה מוקדם ובאיירן גם היא רחוקה מהרמה הרגילה שלה.
בפעם הראשונה שברצלונה פגשה יריבה רצינית באירופה היא הודחה (וגם אינטר הזו שנלחמת ברגעים אלה על אליפות עם נאפולי איך נאמר לא בשיאה אפילו ביחס לעצמה).
ההדחה מול אינטר לא הייתה מקרית, ברצלונה תקפה ויזמה יותר אבל בסופו של דבר ספגה 7 שערים שיכלו להיות גם 8 אם לא נבדל של בוהן, אני מניח שאם היה משחק שלישי היינו רואים עוד משחק רב שערים שהיה מסתיים על חודו של גול לצד כלשהו, הקבוצות היו די שוות.
בכל מקרה, אני חושב שבארסה של השנה רק התחילה את התהליך שלה והסיבה המרכזית להדחה היא כנראה חוסר הניסיון והבוסר גם ההתקפי אבל בעיקר ההגנתי.
מהצד השני אמנם ימאל, קוברסי והשאר רק התחילו אבל קשה לי לראות את לבאנדובסקי ובעיקר ראפיניה משחזרים את היכולת שלהם עם עוד עונה כזו או את פדרי כשיר לכל אורך העונה שוב.
בראייה היסטורית אני חושב שברצלונה הייתה יכולה וצריכה לקחת את הצ’מפיונס (והטריפל) השנה, בשנה הבאה עם התחזקות היריבות יהיה להם הרבה יותר קשה.
