קורונה :: הדיון של הקוביד

נשמע שאתה קצת בטנטרום, אתה מגדף ומעליב בן אדם שמעולם לא פגשת ושאין לך מושג מי הוא ומה הוא.
טיעונים - 0
סימוכין - 0
המצאות של מחקרים עלומים - 100
שחרר. אין לי שום עניין לדון איתך כי אתה משעמם.

צחקתי בקול

@Tonali בוא נדבר עניינית. אפשר לשמוע את עמדתך בעניין התו הירוק ומניעת הדבקה?
מה היה פה לדעתך?

  1. החיסון מונע הדבקה והשאר פייק
  2. המחקר הראשוני אמר שהחיסון מונע הדבקה אבל אז התברר שלא במחקרים נוספים שנעשו
  3. החיסון לא מנע הדבקה אבל מתווי המדיניות לא ידעו זאת ולכן המליצו על התו הירוק
  4. החיסון לא מנע הדבקה ומתווי המדיניות ידעו זאת, אבל במצב חירום צריך לזרוע מתח בריא בקרב הציבור
  5. אחר, אשמח אם תפרט
2 לייקים

@Tonali - לא פעם ראשונה בדיון הזה שאתה עושה את השטיק הזה. הודעה אחרי הודעה בלי שום תוכן, טיעון או נימוק. חלאס, יש גבול, זה תת רמה. ואני ״בצד שלך״ בסוגיה הזו, כפי שיעידו עשרות הודעות שכתבתי.

מוזמן לשנות את זה או להפסיק להגיב, אחרת המטאטא יעבוד.

2 לייקים

בוא נעמיד דברים על דיוקם:

  1. אני לא שואל אותך מה לכתוב או לא לכתוב.
  2. אם מה שאני כותב לא מוצא חן בעינייך אתה יכול למחוק/לטאטא/לחסום מה שבא לך.
  3. בגלל הגישה הזו, הפורום שלכם שהיה פעם מקום חביב, משמש קרקע פוריה לשנאת נשים והכחשת מדע בצורה די מזעזעת שממנה התרשמתי גם כקורא וגם כמגיב.
  4. לא הובאו בפניי שום טיעונים ששווים דיון מדעי, אם זו תת רמה בעינייך זה שלך וזכותך. אני פחות מתחבר ל-״הנה כתבה שגורסת אחרת ממה שאתה חושב בוא ותשטח בפניי את כל האני מאמין שלך״. או שיש דיון או שיש מסכת שכנועים.
  5. ביקשתי כמה פעמים מקורות לכתוב כי לשיטתי מדובר בפרי דמיונם של המפרסמים ותו לא. ישנם לא מעט פרמטרים המשפיעים על איכותו של פרסום מאמר מדעי, כגון: המקור המפרסם, המימון למחקר, הסמפל סייז הנבדק, סוג המחקר, אימפקט פקטור ועוד ועוד. מחקרים יש dime a dozen, לא כולם רלוונטיים ולא כולם דורשים דיון מדעי מקיף.
  6. אין לי שום ׳׳צד׳׳ בדיון אע״פ שאתם ממש מתעקשים לתפור לי אחד.
  7. מי שירצה לדון בכל זאת, דיון מדעי מבוסס ראיות ומקורות מוזמן בשמחה. מי שרוצה להעמיד רופאים לדין על פשעי הקורונה שיתקדם.
  8. @mos56 הצליח לך למרות שמחקת :slight_smile:
  1. אתה כן.

לגבי כל היתר - אתה לא מביא שום מקורות משל עצמך ואפילו לא מעמיד שום טיעון, סתם עלבונות ונפנוף הבולבול הרפואי שלך. טענות ומענות על הפורום בכיף, לא בדיון הזה. אם מה שמפריע לך זה שלא מקבלים פה זבל מהסוג שאתה מספק פה כבר במשך 10 הודעות פלוס מינוס, אז יש לך בעיה בבוחן המציאות + אתה מוזמן לחלוק את הגיגייך המבריקים והזחוחים במקום אחר.

תתחיל מלענות לטענות של @whykds או כל אחד מיתר החבר׳ה פה שמכבדים אותך ואת הדיון הרבה יותר משאתה מכבד אותם או את הפורום. עוד הודעה אחת כזו וביי ביי.

4 לייקים

@Tonali קבל:

לא יודע למה אתה חושב שאני מחזיק מחקרים מלפני שנה שנה וחצי בשלוף שאתה צריך להפגין כזה חוסר סבלנות.

על כל פנים, אני סקרן לשמוע איך המחקר הזה בעייתי בעיניך ולמה אתה חושב שלמרות הנתונים שמופיעים בו חסינות טבעית של מחלימים זקוקה להמשך טיפול בהזרקות.

בנוגע ל"פשעי הקורונה", אנשים צעירים מעולם לא היו בסיכון מהמחלה הזו. טוען אחרת? תביא בבקשה נתונים שתומכים את טענתך. מבחינתי האמירה “יעיל ובטוח” הייתה יהירה בכל שלב. אסביר את עצמי.

לומר “יעיל ובטוח” אחרי ניסוי של כמה חודשים ועל אוכלוסיה שמנתה בקושי 20K מוזרקים, זה משהו מאוד שטחי. איך אתה יודע שלא יצוצו תופעות לוואי מטרידות אח"כ? בכל חיסון ותרופה מפלחים את תופעות הלוואי לפי כמות של 1 מתוך n אנשים שקיבלו את התרופה. בד"כ תופעות הלוואי הקלות קורות 1 למאות מטופלים, והקשות ביותר 1 לעשרות או מאות אלפים. אם אתה באמת רופא אתה בוודאי יודע את זה, אבל אני כותב פה גם לטובת האחרים.

20K מוזרקים לא ייתן לך את הסטטיסטיקה הנחוצה לתופעות הלוואי הנדירות. לא יודע אם תסכים עם זה או לא, אבל אם אתה לא מסכים, אז שוב - אני סקרן להבין למה ואיך זה מתנגש עם מה שאנחנו יודעים על רפואה.

נחזור לבעיה שבלהמליץ על חיסון לא מוכר לאנשים מתחת לגיל 30. באיזה צורך ניתן הטיפול הזה לאוכלוסיה שאינה בסיכון? בדגש על כך שזה היה טיפול ניסיוני. למה אתה חושב שזה לגיטימי לכפות טיפול ניסיוני על אוכלוסיה שלא צריכה אותו? אפילו ש CDC, FDA, ומשרד הבריאות שלנו שכנראה מושקע מאוד בחיסון הזה בצורה לא ברורה, כולם מודים שיש עליה לסיכון במיוקרדיטיס, אצא מתוך הנחה שאין תופעות לוואי לחיסון. עדיין זה דבר שלא יכולת לדעת אותו בזמן אמת, בעוד שהיה ברור מהנתוני םשהיו לנו עוד לפני תקופת החיסון שצעירם מתחת לגיל 30, ועל אחת כמה וכמה צעירים מתחת לגיל 20 לא נכללים בשום קבוצת סיכון. לא לאישפוז ולא לתמותה (מוציא את בעלי מחלות הרקע הרלוונטיות לסיכון מההגדרה הזו, אני מקווה שזה ברור למה), איזו סיבה שבעולם היתה להכניס אותם לניסוי הזה ועוד בכפיה?

אהיה מופתע אם תענה, אבל כאמור, אני כותב פה גם לטובת אחרים ולכן כל אחד מכם יכול להשיב אם חושב שהייתה סיבה לחסן או ללחוץ על צעירים להתחסן.

ובעניין אחר ידיד ה"רופא".
אשמח לשמוע את נקודת המבט שלך לפרשת האלטרוקסין.
זו אנקדוטה שלדעתי מאוד מאוד רלונטית לדיון.
בזמן אמת רופאים ביטלו בזלזול טענות של מטופלים שאח"כ התבררו כנכונות ומהותיות. אשכרה נתתם תרופה שהמרכיבים שלה השתנו, מבלי שידעתם איזו השפעה תהיה לזה על המטופלים שלכם, ביטלתם את הטענות שלהם לתופעות לוואי חדשות, גרמתם לאנשים לחשוב שהם קוקו או חולים במחלות חדשות, וכל זה כשבמציאות היה שינוי בהרכב תרופה שהם נטלו ואף אחד לא טרח לידע אותם על זה.

פאשלה שעלתה למערכת הבריאות נדמה לי ב 4.5 מילארד שקל פיצויים, לא?
למה חשבת שאחרי פאשלה כזו (והיא בטוח לא הראשונה) מישהו צריך לסמוך עליכם כשאתם באים עם האמירה הילדותית** “יעיל ובטוח” על תכשיר ניסיוני?

**ילדותית כי זה ברמה של “אבא שלי יותר גדול וחזק מאבא שלך” לא מסתמך על כלום אלא רק על משאלת ליבו של האומר.

2 לייקים

מה זה אלקטרוקסין?

אולי הוא מתכון לאיברמקטין שגו רוגן לקח ושעזר לו להבריא מהקורונה…

כתבתי אלקטרוקסין בגוגל, ואחרי שזה לא מצא כלום אז כתבתי אלקטרוקסין 4.5 וזה מצא מלא כתבות. קצת תושייה חברה, תפסיקו להיות פדלאות כמו צ’אבי :joy:

לייק 1

טוב אז אותו סיפור כמו איברמקטין. …

בזמנו הם טענו שגו רוגן הוא מסוכן כי “הוא לקח תרופות שמיועדות לסוסים (שקר )” היום כולם ידועים שהוא לקח תרופה לגטימית שעזרה לו להחלים… (קיבל עליה מרשם מרופא מוסמך)

“אני צריך לתבוע את CNN?”, רוגן שאל בפודקאסט. “הם ממציאים דברים! הם ממשיכים לומר שאני לוקח תרופה לתילוע סוסים. ליטרלי קיבלתי אותה מרופא. זו חברה אמריקאית. הם זכו בפרס נובל ב-2015 על שימוש של התרופה בבני אדם ו-CNN אומרים שאני לוקח תרופה לתילוע סוסים. הם בטוח יודעים שזה שקר”, המשיך המגיש. “כמה רופאים אמרו לי לקחת את התרופה. מה שלא מדגישים בתקשורת זה שהחלמתי! הם גורמים לזה להיראות כאילו אני עושה דברים משוגעים ולחלוטין לא אפקטיביים”.

לייק 1

תודה טל, כבר שכחתי איך למצוא את הכתבות המתאימות :sweat_smile:

מתוך הכתבה עולה אחד הדברים הרלוונטיים לדיון פה שאותו אני רוצה להדגיש:

במשך חודשים, רכשו וצרכו החולים את התרופה מבלי לדעת כי נעשה בה שינוי שגרם לרבים מהם לתופעות לוואי בדרגות חומרה שונות, שנגרמו כתוצאה מהפרת האיזון ההורמונלי. בין תופעות הלוואי שחוו התובעים, על פי כתב התביעה: עייפות קשה, הזעה מרובה, הפרעות בשינה, ירידה בכושר הריכוז, אי שקט, דכאון, סחרחורת, בלבול, כאבי שרירים ועלייה במשקל.

באשר לקופות החולים כללית ומכבי, בתביעה נטען כי קופות החולים היו מודעות לשינוי בפורמולציה ולמרות שחלה עליהן חובה ליידע את המבוטחים שלהן הן “לא מצאו לנכון ליידע את מבוטחיהן בדרך כלשהי בעניין השינוי, על השלכותיו, ולו לזו הנוגעת לשינוי משטר המינון. פעולת היידוע של הצרכנים נעשתה באיחור רב, לאחר כ-8 עד 9 חודשים ולאחר ניתן לפרשה פומבי באמצעי התקשורת”. בנוסף נטען כלפי הקופות כי לא העבירו את המידע לרופאים ולרוקחים שלהן, ונמנעו מלערוך בירור ממצה בעניין ההשלכות הנוגעות לשינוי התרופה. “במצב דברים זה, הקופות גרמו לרופאיהן להנפיק מרשמים בחתימתם שאינם תואמים את התרופה בהרכב הכימי הנכון מאחר והרופאים לא היו מיודעים בעניין האמור”, נכתב בתביעה.

הבעיה העיקרית היא שמטופלים באו עם תלונות על תופעות לוואי וקיבלו מהרופאים שלהם כתף קרה.

בהרבה מקרים רופאים מבטלים תלונות על תופעות לוואי כי הן לא כתובות למשל בעלון לרופא, ויש פה מן מעגל קסמים בעייתי: התופעות לא כתובות בעלון לרופא אז הרופאים טוענים שהן לא קשורות לתרופה, מכיוון שהרופאים לא מסכימים לקשר את התופעות לתרופה יוצא שהתופעות לא מדווחות בחזרה ועל כן גם לא מתעדכנות בעלון לרופא, וחוזר חלילה.

צריך לחץ ציבורי עצום בשביל להוציא את הרופאים מהשאננות והיהירות שלהם כשהם מאמינים שהם יודעים משהו יותר טוב מהחולים שלהם. בהרבה מקרים מטופל אינדיבידואלי לא יקבל מענה נכון ומתאים כי הרופא שלו בא עם אג’נדה מהבית ואם מה שהמטופל מציג לא תואם לאג’נדה אז המטופל “אשם”.

אם נדמה לכם שהשיט הזה התחיל בקורונה זה רק כי אתם לא מכירים את המערכת מספיק טוב עוד מלפני כן…

2 לייקים

לא הבנתי - יש תרופה בשם “איבר מקטין”, ואתם רוצים לקחת אותה?

7 לייקים

איברמקטין מותווית לשימוש אנטי-פרזיטי, וכל שימוש אחר הוא אוף-לייבל עם כל מה שמשתמע מכך. למרות רצון מאוד גדול שהתרופה תעבוד נגד קורונה, מחקרים קליניים לא הצליחו להראות יעילות משמעותית נגד פלסיבו (למשל בהפחתת אשפוזים) וגם כשכן ראו השפעה היה מדובר במינונים גדולים עם עליה משמעותית בתופעות לוואי מהטיפול. לדוגמה:
https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/nejmoa2115869

4 לייקים

רק לוודא שהבנתי - אין קשר בין איברמקטין ואלקטרוקסין נכון?

נכון.
הזכרתי את האלטרוקסין בשביל להעביר נקודה.

בכלל לא קשור לקורונה בצורה ישירה.

הכשל העיקרי של עולם המדע בפועל (בניגוד לתיאוריה) היא שהוא לא יודע להגיד “אני לא יודע”. כשעולה שאלה שאין עליה תשובה (עדיין) עולם המדע מרגיש מחויב למלא את החסר. הוא ממלא את החסר בהשערה שטרם הוכחה.

מסיכות מונעות הדבקה, סגרים בולמים את הנגיף, חיסון עדיף על חסינות טבעית, יש לחסן את הצעירים, יש לתת בוסטרים, יש לשמור על ריחוק חברתי… כל אלה השערות שלא ראיתי להן הוכחה.

גם בתחום שלי אני רואה זה מלא. השערות שהופכות לאמיתות מבלי שיהיו להן הוכחות: אוטיסטים מנפנפים בידיים כי זה מווסת אותם, אוטיסטים לא יוצרים קשר עין כי זה כואב להם, טיפול אקלקטי הוא הכי טוב, אי אפשר ‘להירפא’ מאוטיזם ועוד ועוד…

3 לייקים

ליאור סתם שאלה, אתה עדיין חושב שכל מה שעברנו בתקופת הקורונה זה רק תקלה ועניין של אגו של רופאים?

בקשר לזה, ראיתם את ה Lockdown Files?

זה נראה מעניין, מקווה שיחקרו את זה טוב טוב.

כמישהו שכבר 3 שנים מטפל בחולי קוביד (עם הפסקת התרעננות של 15 חודשים) אין לי ספק שבקוביד אסור לזלזל אבל ההיסטריה הייתה מוגזמת והיה שמה ניצול ציני של הפנדמיה לצרכים פוליטיים.

זה הסרטן הממאיר של המקצוע האצילי הזה, שמזמן שכח מה זה אצילות. יותר מדי רופאים היום מאוהבים במעמד ה"אלוהי" שלהם ומסרבים להיראות כמו מישהו שלא יודע הכל.
כמה מהם מאוהבים ב"סמכות" שלהם מה שמרחיק אותם מהפציינטים ולא עוזר להם לעשות את העבודה כפי שצריך.

ייקח לנו המון זמן לתקן את משבר האמון עם המטופלים שלנו אחרי מה שקרה מאז 2020.

תגובה מופתית @Josepe אבל זה החלק שהכי פגע במטרה.
יש יותר מדי דברים שגורמים לזה לטעמי ואני רואה את זה קורה כל הזמן. לפעמים צריך לחשוב out of the box. אם זה לא כתוב זה לא אומר שזה בלתי אפשרי. במיוחד בתרופות חדשות.

לא טעו עם העישון כשאפילו רופאים המליצו עליו? כמה זמן לקח להם לגלות מה גרם התלידומיד לנשים בהיריון?? כמה תרופות הורדי מהמדפים אחרי שגילו שהן גורמות לסרטן??

מאז ומתמיד לרופאים הייתה הגאווה הזו שהם יודעים הכל ומי שמעז לשאול שאלות הוא סתם בור שיש להשפיל אותו אבל זה החריף המון מאז תחילת הקורונה.
הרופאים המרקדים והמביכים האמינו שהם גיבורים עוד יותר מורמים מהעם (ומצאו זמן לרקוד בזמן שיש פנדמיה רצחנית לפי התקשורת), מה שגרם להם להקשיב לפציינטים עוד פחות. ואם לא קיבלת את מה שהם אמרו כאילו הייתה התורה מסיני, היית נחשב למשהו גרוע יותר מאישה מכשפה בימי הביניים.
הבעיה היא שהמדע הפך ליותר דת מהדת במקום להישאר צנוע ולשאול שאלות.

באופן אישי ראיתי רופאים ממש נעלבים מזה שהפציינט מגיע עם דעה משלו ורעיונות משלו למה שקורה בתוך הגוף שלו וקוראים לו בזלזול “רופא גוגל”. הבעיה היא שאין באמת אפשרות לטפל בחולה אם אין תחילה אמון הדדי ואמפטיה אמתית.

כשאני מכיר פציינט חדש עשר הדקות הראשונות הן כמעט חסרות שום ערך מבחינת הדיאגנוזה. לרוב הפציינט מפחד מהחלוק הלבן, מרגיש מוזר שבן אדם שהוא לא מכיר נוגע בו ושואל שאלות פרטיות ולרוב הוא לא מספר לי שום דבר בעל ערך טיפולי.
אני מנצל את הזמן הזה כדי להרגיע את הפציינט, מספר כמה בדיחות ששוברות את הקרח (גיליתי שסרקזם והומור שחור ישראלי מצחיק באיטלקית) ושואל המון המון שאלות פתוחות. נותן לפציינט לקחת את השיחה לאיפה שהוא רוצה.
זה נותן לו להרגיש בנוח ואני מנסה למצוא רמזים שיכולים להסביר את הסימפטומים שאני רואה (את זה לימד אותי רופא גאון ומאז אני דבק לדרך הזו: תמיד לנסות להסביר את הכל ולשמור על ראש פתוח. ואם אני לא מצליח אז מיד לדבר עם רופאים אחרים ולנסות להבין את הכל), ואז אני חוקר קצת יותר את הרמזים האלה.

עם הזמן גיליתי שאת הרמזים החשובים ביותר הפציינט אומר רק כשהוא נינוח אחרי לפחות 15 דקות של שיחה רגועה וגם המשפחה נותנת input קריטי כשזה לא קל להסביר כל סימפטום.

השיטה הזו לוקחת המון המון זמן ולצערי לא ריאלסטית באיך שהמערכת עובדת. אולי רק בפרטי. אבל אני לא יודע אם באמת יש תחליף לשיחה ארוכה ובניית אמון עם האנשים שבהם אנחנו מטפלים.

אנחנו חייבים לעשות חשבון נפש עמוק על מה שקרה, לעשות ריסיט לכל המערכת, לשפר את היחסים בין הרופאים למטופלים, להוסיף יותר זמן לכל פציינט, ללמוד לדבר ולתקשר איתם טוב יותר.

רוב הרופאים יודעים את החומר פחות או יותר, מה שבאמת משנה זה יחסי האנוש.

כל מילה ליאור. זה בדיוק מה שיש לשנות אם אנחנו רוצים לשפר את המערכת השבורה. לא יקרה.

6 לייקים

אם ב’תקלה’ אתה מתכוון לטמטום אנושי אז כן. האם חברות התרופות התנהלו מול זה בצורה צינית? ברור כמו תמיד אבל מה ששלט זה הטמטום האנושי. לחשוב שיד מכוונת עשתה את זה זה לתת יותר מידיי קרדיט לבני האנוש.

אגב, הציפיה שלנו מרופאים שיהיה להם את הזמן והיכולת להתעמק ולקרוא מאמרים רפואיים ועל סמך זה לקבוע טיפול היא חסרת היגיון. רופאים פועלים לפי פרוטוקולים. זו הדרך היחידה (לפחות ברפואה המערבית).

2 לייקים

רביע, מאוד אהבתי את מה שכתבת.

ברור ומובן שבמערכת הרפואית הנוכחית לתת 15-30 דקות למטופל זה לא מציאותי בכל פגישה, אבל יש הגיון בלהקציב פרק זמן כזה לפגישה ראשונה.

בטיפולים ברפואה משלימה בד״כ עלות הטיפול הראשון היא גבוהה יותר, פרק זמן ניכר ממנו מוקדש לתשאול והכרה של המטופל וצרכיו, ובמקרים רבים בטיפול הראשון יהיה ארוך יותר בשביל לתת מענה ראשוני גם מעבר לזמן התשאול המקיף.

לא יודע איך ואם היה אפשר לאפשר ״טיפול ראשון״ עם רופא המשפחה במערכת הרפואה הציבורית, אבל זה יכול לתת מענה לדברים הנכונים והמעולים שהצגת.

שאלה אחרת שמסקרנת אותי ואולי אתה כרופא תהה מסוגל לספק איזושהי תשובה לגביה:

כמתבונן מהצד נראה שהרפואה המודרנית מזניחה את הפלצבו בתור רעיון וגישה טיפולית.
עכשיו, אני לא מתכוון שניתן לאנשים כדורי דמה ונגיד להם שזו תרופה ונראה אם זה עבד להם או לא. אני מתכוון שיש בוודאי אלפי מחקרים שתוצאת הלוואי שלהם היא הוכחה חד משמעית שלחלק נרחב באוכלוסיה יש יכולת ריפוי עצמית שמשופעלת כאשר למטופל יש אמונה שהוא מקבל טיפול. אני מדבר כמובן על מחקרי סמיות כפולה כאשר צריך לאשר תרופה חדשה.

אם כבר הראינו שוב ושוב את היכולת של מנגנוני הריפוי העצמי לעשות עבודה מובהקת (כזו שניתן לראות אותה גם במדדים אמפיריים ולא רק במדדים סובייקטיביים כמו הרגשה), אז למה הרפואה המודרנית לא הולכת עוד צעד ורותמת את המנגנונים האלה לריפוי?

ברור לי שלחברות התרופות זה לא משתלם לפתח את ענף הריפוי העצמי, הן לא ירוויחו מזה כלום. אבל, גם אם 30-50 אחוזים מהאוכלוסיה יתמודדו עם מחלות באמצעים של מנגנונים טבעיים של הגוף עדיין יהיו הרבה מאוד צרכני תרופות שהמנגנונים בגוף שלהם כבר לא מסוגלים לתמוך בריפוי באופן עצמאי.

והרפואה כבר עובדת על מניעה של מחלות באמצעות הסברה לפיתוח אורח חיים בריא באוכלוסיה. יש היום הרבה יותר מודעות לפעילות גופנית, הורדת מתחים, תזונה ואיבחון מוקדם כדרך טובה למניעת מחלות. כלומר, מחפשים ״להוזיל״ את העלויות למערכת הרפואית ולא להסתמך רק על טיפול יקרים.

אפקט הפלצבו יכול לשמש גם כטיפול מונע וגם כטיפול למחלות.

ברור לי שזה כיוון שצריך לפתח אותו כדי שיוכל לעבוד. ברור לי שאם אנחנו רוצים להפעיל את האפקט הזה אנחנו צריכים שהמטופלים שלנו יאמינו שיש להם אפשרות לרפא את עצמם במקרים רבים. הרופאים גם יצטרכו לספק משהו (פלצבו משמעו בלטינית: אני ארצה, כלומר, ריצוי הצורך של המטופל גורם לו להחלמה). יהיה צריך לעשות עבודת עומק של מהו אותו דבר שכרופאים תצטרכו לתת למטופלים שלכם במקום לתת להם תרופות ואיך תצליחו לגרום להם לרפא את עצמם.

לדור שגידל אותנו לדעתי זה לא אפשרי (אני כבר קרוב ל 50, אז אולי זה לא הדור שגידל אתכם…). אפילו לדור שלי יהיה קשה לשנות דיסק וליצור ריפוי באמצעות המנגנונים הטבעיים של הגוף. הרגילו אותנו וחינכו אותנו להסתמך על תרופות באופן מוחלט. לא יודע אם נצליח להאמין בגוף שלנו ככה פתאום אחרי עשורים של דיכוי הרעיון שאפשר להרפא ללא תרופות.

אבל מה עם הדורות הבאים? ילדים ונוער של היום? חינוך, אני מאמין, היה יכול לשנות את המשוואה של טיפול רפואי וריפוי עצמי.

מה אתה אומר?
איפה זה עומד היום?

2 לייקים