איך אתם עם לנסות שוב? אבל לא בקטע טוב של ספורט וכדומה אלא בפן הרומנטי? לא מוסיף לאגו ולדימוי, “שיטה” שמעולם לא הוכיחה את עצמם אף פעם אבל לעתים זה ממשיך לחכות לך מעבר לפינה. ‘אולי הפעם’, אולי זה באמת לא היה ‘אישי’ ומכבסת המילים הזו, אולי זה באמת היה הטיימינג (הצד השני לא באמת הראה עניין או רצון כלשהו). אבל כדי שאתה תהיה שלם עם עצמך…
לא.
המילה ‘אזהרה’ היא מוגזמת מדי - פוסט פריקה - והפעם לא בחורות, די, מספיק.
אני מניח שהרוב פה שמעו או קראו על ‘הסיפור’ שלי בתקשורת הספורט והאכזבה שלי משם (עבדתי בספורט1 ממרץ 2019 עד יולי 2021 כשתשו כוחותיי) - כלכלית-התנהלותית-מקצועית.
לאחרונה אוריאל דקסל סיפר שהוא נוטש את תפקידו כעיתונאי בלב כבד אחרי 14 שנה| במקביל נסגר דף הפייסבוק “בכל יום נתון” (אציין שאני לא ‘עף’ על השניים) - הודיעו אתמול, וגם ניסים חליבה, שדר כדורגל איטלקי ב-One שעבד קשה בתחום ומעדכן כל הזמן - שיתף בתחושות שלו: האם כדאי לעצור?
ואיפה אני נכנס לתמונה? גיא קליין הגדול הקים את האתר ב-2004, אני “היורש” או מנסה להיות כזה מאז 2009. הייתה לי תקופה של הפוגה בזמן הצבא, ואז הרעב חזר, מתי? בשמירות במגדל כשאתה בודד וחושב מחשבות, נכנסתי לאתר, קראתי דברים ישנים שהוא ואני כתבנו - וזה חזר ובגדול. ומאז ועד היום.
אני עושה הכל באהבה בלי לרצות דבר, עבור מי שקורא ורוצה לקבל את הטוב ביותר עבור ריאל מדריד ואני לא יודע לעשות חצי כוח, זו הבעיה (אני לא בן אדם שעושה מיליון דברים אבל את המעט שכן - אז ב-200%).
הפרטנר הקבוע שלי למשחקים יודע שבבית חמש דקות לפני אני כותב סיכום במחשב וכבר חושב על נושאים לדיון בפייסבוק, וזה קורה גם כשאנחנו צופים בפאב במשחק המוני. חשוב לי שהכל יהיה מתוקתק.
וזה קצת טילטל אותי כל מה שקורה, אנשים שמתים על כתיבה על כדורגל לפתע נסוגים. ואני לא הגעתי להצלחות שלהם מלבד הספר. ככה כתבתי להם: "קשה מאוד מאוד לתחזק דף ולעדכן ולהישאר בחיים. הרשת לא קלה: גם האוהדים (ביקורות מוגזמות ומטומטות, מחפשים אותך) וגם האלגוריתם או איך שקוראים לזה - פוסטים מדהימים שלא מגיעים למספיק קהל (לא יכול להיות שרק כריסטיאנו רונאלדו או קיליאן אמבפה שעאלק מתקרב - מביאים טראפיק). אני כאחד שמנהל דף (וכמעט כל התוכן עולה גם באתר) והדבר הראשון שעושה שהוא פותח את העיניים בשש בבוקר זה לתת שעה בעדכונים עבור הקהילה של אוהדי ריאל, ואני גם מעדכן בכל מקום ביום (בהליכה, בעבודה, באימון בחדר כושר, הקלישאות של קרלו אנצ’לוטי במסיבת העיתונאים - כשאני בים) - מבין וגם לי עלו מחשבות על זה שאולי צריך להפסיק ולהתרכז בלמכור את הספר שלי או להעלות סרטונים.
כמובן שיש גם את עניין העוקבים. מדרידיסטה לא טובים, אני לא נכנס אליהם, לא יודע בדיוק מי נגד מי. אבל לא יכול להיות שיש רק 14K לדף המוצלח שלנו ולהם יש מאה אלף. והיו הרבה אוהדים שפירסמו את הדף שלי וגם אני מגיב לפעמים לכתבות בספורט5 וכן הלאה מהיוזר של הדף של הפייסבוק ולא מהחשבון האישי שלי.
5 לייקים
הסיפור עם תקשורת ספורט הוא הזייה. אני לא מבין לאן הולך כל הכסף שנכנס אליו, כי העובדים לרוב מקבלים מינימום. זה מקום בו אתה לא תקבל הערכה מבפנים, אלא אידאלית עדיף להגיע מבחוץ עם שם משלך כבר,ורק אז תזכה להכרה בערוצים כאלו ואחרים.
אומנם דסקל סגר את הדף מסיבות שהן לא בהכרח עייפות החומר, אבל המרדף המתמיד אחרי מה שקורה ברשתות זה גם מוציא כבר את הרוח מהמפרשים. עמודים רציניים לא מתעסקים בתוכן ברמה גבוהה, אלא להיות סוג של מפיצים ומתרגמים של כל המידע שמגיע מרשתות. מה שמחזיק עמודים כמו מדרידיסטה ומאניה זה שהם עומדים בקצב של העדכונים לא משנה מה הם.
יש מי שהצליח. שי פל התחיל בספורטאנטר, ומצא איך לנצל את ההזדמנות ברשתות החברתיות מספיק מוקדם ועם מספיק אנשים שיעזרו לו בחינם, כי מאניה נהיה מותג, מה שמאפשר לו להמשיך לעבוד בגוגל בשקט. הסיפור המעניין מבחינתי הוא של שאולוף ממדרידיסטה. אני לא אוהב אותו ברמה האישית בכלל, אבל שאולוף פשוט החליט שהוא פותח דף והופך אותו לעקבי. לא צריך מעבר. מפה לשם, הוא עובד גם באופן רשמי עם הלה ליגה.
רומנו, אני מה זה מבין אותך. עשיתי את הקורס של הורסקי בשביל הכיף בתקופה שהרבה דברים ביאסו אותי בחיים, כי חשבתי שאולי אלמד משהו חדש, ויהיה לי כיף לדבר עם אנשים על ספורט. לא ממש למדתי משהו מהקורס בסופו של יום, היה כיף לדבר עם אנשים, אבל הצעות העבודה היו מביכות כשזה נוגע לתנאים ושכר, שלא לדבר על אופי העבודה של עורך תוכן לדוגמא. מנקודה זו הבנתי שכנראה אצטרך לשמור על זה כתחביב בעיקר, אם כי היה לי המזל למצוא פלטפורמות שנותנת לי להביע את עצמי בין אם זה פה, בפוד של וואן ובכתיבה על פציעות בעמוד של הקליניקה.
אני חושש שאין כבר הרבה מקום להעברת מסרים כמו שאנחנו עושים בפורום, או לפחות לא מספיק מקום. אני חושב שיש עוד פוטנציאל לא מנוצל בכתבות וידאו איכותיות סטייל ספורט חמש ודוידוביץ’, אבל זה המון התעסקות והתחייבות לתוכן עקבי ברמה היומית או השבועית במקסימום.
7 לייקים
דור, אם אתה מחפש להגדיל טראפיק אז שתדע שקהילות בפייסבוק הם יהלומים לא מלוטשים. מאסות של אנשים שלא מתביישים להגיב (כי רוב הקהילות פרטיות) עם אפשרות מודרזציה על חברי ותוכן הקבוצה (ככה שניתן להמנע גם מילדודס).
מחיפוש זריז בפייסבוק לא נראה שיש קבוצת אוהדי ריאל מדריד פעילה ממש.
בנוגע למדרידיסטה ולמניה אני בספק שמישהו יוכל לקחת להם את הכתר. אנחנו בתקופה אחרת של האינטרנט ופייסבוק הוא כבר לא המלך, כדי לתפעל אופרציה בסדר גודל כזה צריך לתחזק מספר רשתות ולהתאים את התוכן לכל רשת.
בנוגע לזה ספציפית - אני אוהב להציץ בתגובות וממה שראיתי בדף שלך יש עלייה עצומה בטראפיק ובכמות העוקבים בשנה האחרונה. אמנם למדרידיסטה יש 100K לייקים אבל סביר להניח שרובם לא פעילים בפייסבוק ויש גם כל מני כפילויות של אנשים שפתחו כמה פרופילים, פיקטיביים ולך תדע- אולי הם גם קנו כמה לייקים כדי להתקרב למספרים של בארסה מניה. 14K זה מכובד מאוד מאוד ולמעשה אני די בטוח שזה שם אותך בטופ 10-20 עמודי כדורגל בישראל.
לייק 1
-
הקורס: אני בחרתי בזה של בני פייסביק ועשיתי טעות אבל אני לא יודע אם אצל נדב יעקובי זה אחרת. בסוף הקרוס הגיע יאיר קטן מ-‘ידיעות אחרונות’ ואתה יכול להעביר לו קורות חיים או איזה משהו שכתבת אבל זהו-זה, אין באמת ‘משפך’ ואתה לא מתחיל את הדרך שלך בתקשורת. ובואו זה גם לא תנאי לכלום לדעתי וגם לא תואר בתקשורת. הגיעו להסביר לנו על שיפוט, היה נדב יעקובי, דיברו על כתבות צבע וביום האחרון עשינו כמו חצי שעה של חדשות הספורט, אני כבר לא זוכר באיזה תפקיד לקחתי חלק, אולי כתבתי את הטקסט. בקיצור זה כיף להשוויץ בתקופה אחרי הצבא אבל זהו.
-
העבודה בספורט1: הגעתי לשם די בפוקס, חבר מהפורום הישן, אברם בן עמי - משכו אותו לספורט5, התפנה תקן להביא אותי. אני רק אגיד שבשנה השנייה נכנסתי לבוס עם דפים והוא היה בהלם - אמרתי לו תראה כמה כתבות צבע עשיתי בשנה הראשונה וכמה בשנה הזו, אני מותש. ביקשתי ממנו שמשמרת בשבוע תוקדש לא לעדכוני הסרק של מכבי נתניה או ידיעת כדורסל סתמית אלא לכתבות צבע ושלא אצטרך להכין בבית. אמנם קיבלתי במה כל הזמן והגוגל שלי עשיר ופעם זה היה זולג לעיתון מעריב ואפילו כתבה שלי ‘כריסטיאנו רונאלדו הוא שחקן העשור של ספורט1’ הייתה בשער וזה מגניב אבל זה לא באמת. רציתי לראיין את אוראל דגני באינסטגרם שזה עלוב ולא הצלחתי. התנאי שלי שם היה שאני חובר לכתב של אחת הקבוצות ומתחיל גם לראיין קצת שטח פה ושם - וזה לא קרה.
-
שכר: אני לא רוצה לרשום את המספרים המדויקים. בואו נגיד שהגעתי לשכר של רעב ללחם אחרי שעשיתי דברים קצת פחות קלאסיים, וגם בהקרבה של כמעט כל השבתות. אני חושב שעבדתי 49 או 50 שבתות בשנה. פעם אחת טסתי לקלאסיקו במדריד אז בגלל חו"ל לא הייתי ופעם אחת הבוס ויתר לי ונתן לי חופש שישי-שבת בסופ"ש של היומהולדת. בשבת השכר הוא 150% לשעה.
-
דפי הפייסבוק - בארסה מאניה אני מניח שהם צוות נרחב. שי פל הגדול מבין במחשבים, נקרא לזה ככה - יותר ממני. אין להם מתחרים, הם גם יודעים דברים מתוך המועדון ויכולים לארגן טיסה לקאמפ נואו. אז אני אתייחס למדרידיסטה. הם עשו עבודה יפה בעבר. כבר שנה שמתלוננים אוהדים שהם מעלים פוסט הרכב, את שער המארקה ופוסט לינקים. אפס עבודה, אפס תוכן איכותי. ו"יחסי הכוחות" שיש להם פי עשרה לייקים זה הזוי, וזה ככה גם בתגובות. גם פירסמו את הדף שלי אצלהם כמה פעמים.
אני חושב שהדף שלי הוא היחיד שיש מיד 7-8 פוסטים אחרי משחק וגם למחרת בבוקר, כמעט הכל עולה בכל שעה. אני גם האוהד היחיד בארץ שמצלם את עצמו עושה פרשנות לפני משחק והחדר כמו אולפן.
הדף מנה בעבר 30 אלף לייקים. בבוקר אחד קר באפריל 2017 פייסבוק סגר אותו כנראה בשל עבירה על זכויות יוצרים איכשהו, מנהל אחר שם איזה וידאו של כריסטיאנו ממשחק אימון של פורטוגל ואכלנו אותה. עירבתי את גיא קליין וזה לא עזר. -
הספר: אני ציפיתי שכאן כמה חברים מהקהילה בדגש על ריאל מדריד ירכשו אותו גם מצד העניין וגם מבחינת להחכים אולי עוד קצת וגם לפרגן לחבר, זה לא קרה. לגיא שעזר לי - שלחתי בהפתעה בחינם בדואר. אבל שיהיה.
4 לייקים
סתם ככה בלי קשר כל כך-
חבל שאנחנו כל כך מורגלים לא לדבר על כספים ומשכורות כאילו זה איזה משהו להתבייש בו.
אנחנו רק סובלים מזה ונותנים עוד כח למשלמי המשכורות.
4 לייקים
שאלת תם - האם יש הבדל בין תקשורת הספורט לבין התקשורת הרגילה? הרי גם עליה אנחנו מקטרים ללא הפסקה, וגם אליה קשה להיכנס, וגם בה התנאים לא מדהימים (תכלס בכל מקום שהוא לא הייטק התנאים לא מדהימים).
עם מספיק מזל ומספיק כישרון ומספיק התמדה אפשר כנראה להצליח ואולי אפילו להרוויח סביר, אבל זה לא בר השוואה למשל לתכנות, שם כל מפתח בינוני עושה משכורת 20+ באהלן אהלן. מבאס לכל מי שלא אוהב לכתוב קוד, אבל נכון להיום זו המציאות בישראל (כמובן באשמת ההסתדרות).
לא בטוח אם זה מחזק את מה שאתה אומר (נראה לי שכן), אבל נדמה לי ששמעתי באיזה פודקאסט עם הדר יעקבי לא מזמן שהיא הגיעה לתקשורת הספורט אחרי כמה שנים בתקשורת הרגילה (בתפקיד מאחורי הקלעים כלשהו)
קחו סתם אנקדוטה, הייתי בספורט5 פעם בריאיון במסגרת סטאז’, ביקרתי שם עוד כמה פעמים. נכנסתי לספורט1 והייתי בהלם. ספורט1 זה בעצם מעריב, הם עובדים סמוך למוסכים. אתה עולה לקומה השלישית\רביעית, לא זוכר, אתה נכנס ורואה מחשבים כמובן אבל חוץ מאיזה צעיף ישן של יורו 2016 - שום זכר לזה שמתעסקים כאן בספורט, הזייה. אולי תמונה של זלאטן איברהימוביץ’ שהבוס הביא ואני הבאתי צעיף של ריאל מדריד.
אני לא יודע לגבי תקשורת רגילה, לא שוחחתי עם מספיק אנשים. חבר עשה את התואר בתקשורת בספיר שזה מרגיש לי קצת יותר רציני מהמכללה למנהל, הוא ניסה כמה ימים ו-ויתר, אמרתי לו בזמנו שלדעתי הרים ידיים מהר מדי. אני עובד כיום בין השאר כמאמן בחוג כדורגל בבית ספר, התכתבתי עם אחת האימהות שהיא כתבת באתר גדול, גם היא לא מרוויחה ‘וואו’. אבל היא לא עורכת שיושבת במקום, היא עיתונאית שגם יוצאת לשטח ועושה תחקירים. יש גם את רותם ישראל שטוענת שהייתה פעם נערת מים או משהו כזה. בספורט אם אתה לא שרון דוידוביץ’, נדב יעקובי או אורי קופר אז מאוד קשה לך. מת לדעת מה קרה עם ניסים חליבה אבל הוא לא ענה לי להודעות האחרונות.
לגבי השכר: בשנה הראשונה קיבלתי קצת יותר ממינימום, אחרי שנה היו לי ביצים להיכנס לבוס ולהגיד שאני כוכב עולה ומגיע לי שדרוג, קפץ לי ב-20% בערך. ביורו 2020 הייתי מגיע חצי שעה לפני ביום שבת ונשאר שעה נוספת ביוזמתי במקרה של הארכה, להכין פולו למחר בבוקר, מספרים ועוד. זאתאומרת שסיימתי חודש עם מעל 200 שעות עבודה.
בספורט1 הייתי עובד לפעמים במשמרת פתיחה בשש בבוקר (אתה לא מקבל את המשמרת ‘הכדאית’ בהתחלה, אתה צריך לצבור פ"זם) והכי קשה היה לי עם ה-NBA. בכל מקרה, הייתי מגיע ב-05:20 כבר ומעביר כרטיס ומתחיל ‘לירות’ לכל הכיוונים כדי שדף הבית שלנו יהיה הכי מעודכן. פולו ריאל מיד, כבר בבית הייתי חושב מה עושים, כמה ידיעות במייל, אחת בטח על טיוטה וכן הלאה. אתה עובד ועובד ועובד ואין לך שנייה לעצמך. זה לא כמו בביטוח, סתם אני זורק, העובדת היפהפיה באה ב-08:00, אומרת שלום לחבר’ה במשרד ושותה את הקפה שלה ברבע שעה.
בכוונה בפוסט נפרד.
למה אני חושב שהדף שלנו על ריאל מדריד מיוחד? היום זה יום די חלש תקשורתית:
-פוסט ראשון בבוקר על קיליאן אמבפה בשער המארקה.
-פוסט יום הולדת על דויד אלאבה, ניתוח יכולותיו ושאלות גולשים
-תמונה מעניינת של ויניסיוס ג’וניור עם אגדות ברזיל אתמול.
-שער ה-AS וההרכב המסתמן של ריאל לעונה הבאה – ניתוח ושאלות גולשים.
-ריאיון קצרצר עם ראול לקראת המשחק המכריע של קסטיליה| פוסט נוסף עם מה שאמרו סרחיו אריבאס ודוטור.
-כמה משפטים מהריאיון של הסוכן של אשרף חכימי שקורץ לריאל.
-על הסנטיאגו ברנבאו החדש.
-“מה איתם היום?” גיבורי קסטיליה מ-2012 שעלו לליגה השנייה.
-אתמול למשל פוסט יום הולדת מושקע מאוד לזינדין זידאן (הרבה יותר מזה של בארסה מאניה על ליאו מסי היום), כמה פוסטים על דני סבאיוס לכבוד הארכת חוזהו, ריאיון עם אביו של נאצ’ו, סרטון וידאו ופירוש של ברהים דיאס מציג את כל מספרי ה-10 של ריאל שהוא זוכר, ריאיון עם חוסלו, ריאיון ארוך עם טוני קרוס על הארכת חוזהו-כזה ששמתי בפורום גם, כתבה על אריבאס והשוואה לשחקני קסטיליה הגדולים, פוסט על 20 שנה לאליפות של ריאל בליגה ב-2003, פוסט על ההשוואה של המארקה בין מרכז השדה של ריאל לזה של ברצלונה, מעללי בילינגהאם בברמינגהאם ועוד ועוד…
אני בעד פוסטים איכותיים אבל יש גם את אלה שהם די קצרים, מתעסקים באינסטגרם או ברשתות החברתיות השונות וסרטוני וידאו…לא הכל ‘כבד’ או מקצועי.
זה פוסט שביום נורמלי של הפייסבוק מגיע לתפוצה כפולה. אני מניח שמדרידיסטה למשל כתבו משהו הרבה יותר לקוני, לקחו תמונה ושמו עליה את הסמל שלהם: “הקפטן ממשיך” וזכו לפי עשרה לייקים.
זה מתחילת פברואר, ה-2.2.23, ריאל מנצחת 0:2 את ולנסיה בסנטיאגו ברנבאו. והם צודקים. שריקת הסיום, פוסט סיכום משחק והרבה סטטיסטיקות, דעות, תגובות, הדעה האישית שלי לרוב עולה למחרת, לעתים זה קורה כבר אחרי המשחק. ולמרות שאוהדים שיבחו את הדף שלי שם בטוקבקים במדרידיסטה שלא העלו כלום חוץ מתמונה עם התוצאה, אולי איזה אלף במצטבר “עברו” - זה לא מספיק. אחרי שהם עשו וולקאם לקיליאן אמבפה כדי לצבור טראפיק היה צריך להגיד להם אסטה לה ויסטה או איך שקוראים לזה.
לפני כמה שנים התחלתי לעקוב אחריהם. עם הזמן, הם הפכו ליותר ויותר בלתי נסבלים בעיניי, עד שאקטיבית סילקתי אותם מהפיד שלי.
אין פה עניין של כמות, תדירות או אפקטים ויזואליים.
התוכן שלהם הוא פשוט חרא מקושט (כמאמר חורחה ואלדנו על אנפילד). כתיבה דביקה ומלוקקת, ידיעות בלי מקור מנוסחות כאילו אלוהים לחש להם באוזן מה עובר במוחו של פלונטינו, והכל עטוף בתמונות ממותגות ועריכת פוטושופ משובחת שמצליחה למסך במעט את הכלום ושום דבר שיש מתחת.
העמוד שלך לעומת זאת כן מביא ערך - מרגישים שמישהו עשה עבודת סינון ותרגום רצינית ממקורות אמינים. אני יכול לסמוך על ידיעה שקראתי אצלך, ואני יודע שאחרי משחק אמצא שם תגובות מעניינות.
אותי אישית לא מעניינת התספורת של ויני, אבל גם זה בסדר.
לא יודע אם יש לי נקודה. אולי לומר שזו לא הכמות ואין צורך שתשתגע עם אלף פוסטים ביום. לא צריך להוסיף סלטות באוויר, כל בנאדם סביר אמור להרגיש בפערי האיכות. ובאמת, 14 אלף זה המון. אגב, מה תעשה אם יהיו 100 אלף? יהיה אפשר להתפרנס מעמוד כזה?
5 לייקים
דור, אח יקר,
אני אתחיל בזה שאני מבין את התסכול שלך. הפער בין ההשקעה שלך לבין מה שאתה מקבל בפועל באמת יכול לחרפן. אז קודם כל - שאפו ענק ימלך.
אני מסכים עם הרוב פה ש14K זו כמות מאוד מכובדת. תחשוב שאתה לבד מתחזק דף של 14K ומדרידטיסה, כנראה עם צוות דיי גדול, מתחזקים 100K. ==> יכול להיות שאם היה לך את הצוות של מדרידטיסה הדף של ריאל מדריד היה 100K גם כן ולא 14K.
בנוגע לפוסטים עצמם ולטראפיק. אני חושב שמה שגורם למדרידטיסה להיראות טוב כמו שכבר נרשם פה זה לא בהכרח תוכן איכותי, אלא תוכן מעוצב ומושך לעין. בעולם של סושיאל מדיה ומרקטינג, לפעמים הניראות הרבה יותר חשובה מהתוכן עצמו - וכמובן שזה מסוכן כי FAKE NEWS חיים על זה.
בנוסף, צריך להבין את קהל היעד. אנשים שנכנסים לפייסבוק או לאינסטגרם מחפשים דברים פשוטים בין גלילה לגלילה. זה עידן מהיר של ‘הכל כאן ועכשיו ב0 מאמץ’. במילים אחרות, יש סיכוי טוב שאף על פי שהשקעת ב9 פוסטים ביום אחד לאנשים פשוט לא יהיה את הזמן/כוח לקרוא אותם, עם כל הצער שבדבר.
מנגד, יש בלוגים, כמו של אישתון, שהם ארוכים מאוד אבל מיועדים לקהל יעד ספציפי, כזה שכן אוהב ורוצה לקרוא. אולי כדאי לך לפתוח בלוג ריאל מדריד? מי שיירצה לקרוא בלוג ותוכן איכותי יוכל למצוא אותך שם. כל מה שתצטרך לעשות מבחינת הפייסבוק זה לתמצת את אותו בלוג ולהנגיש אותו בצורה טובה וכיפית שתגרום לקוראים לעבור לבלוג לקריאה יותר מלאה. תחשוב על זה כמו פאנל (FUNNEL).
אני מוכן להתחייב שזה ^ יעבוד.
לסיכום: פייסבוק/אינסטגרם נטו להנגשה ולמשוך את העין … (תחנת ביניים)
—> בלוג = יעד סופי (קריאה מלאה של התוכן האיכותי, בפלטפורמה יותר מתאימה מאשר פייסבוק).
אל תוותר. 
5 לייקים
דור יקר, אני מכיר אותך (דיגיטלית) כבר בערך 17-18 שנה (איך הזמן רץ), אני רואה את התסכול שלך וחשוב לי כן לתת לך קצת ביקורת בונה שלדעתי נוגעת בנקודות שמאוד מאוד משפיעות על הגורמים שמתסכלים אותך:
- תשתדל לעבוד על הכתיבה שלך. השימוש שלך בחלוקה לפיסקאות, סימני ניקוד, מילות קישור וכו’ הוא שגוי בהרבה מקרים וזה גורם לכל התוכן להיראות הרבה פחות רציני. זה נכון גם כאן בפורום וגם בעמוד בפייסבוק שם אנשים לא מכירים אותך ומי שנתקל בכתיבה הזו, זה יכול להשפיע על מה שהוא חושב על העמוד.
- תזכור שכמות =/= איכות. עדיף לכתוב פחות אבל יותר. זה קריטי. אתה כותב המון מגילות, אתה אפילו מודע לזה, ונדמה לי שאתה מבין גם שכמעט אף אחד לא קורא את כל זה. אז למה להמשיך? זה גורם לאנשים לדלג על תוכן גם אם בפנים יכול להיות שיש דברים מעניינים. תתמקד בערך המוסף של ההודעה/פוסט ותזניח את שיעורי ההיסטוריה המא(ע)לפים בצד, הפורום והפייסבוק זה לא הפלטפורמה לפרסם אותם.
- תזכור תמיד שאתה לא במרכז העניינים ובדר"כ דור רומנו עצמו לא מעניין אף אחד מהקוראים שלך.
מאמין שאם תשכיל ליישם את 3 הנקודות הללו, ובמקביל תמשיך לעבוד קשה כמו שאתה עובד, אתה תצליח הרבה יותר ותראה ברכה להשקעה שלך.
8 לייקים
דור אני מקווה שתראה את זה כביקורת בונה, אחרי הכל כולנו כאן מכירים המון זמן. כמו דוד אני יכול להציע לך לכתוב פחות מילים ולהגיע לנקודה בצורה ברורה יותר, כי לרוב אין לאנשים זמן או רצון לקרוא הרבה מילים בלי רעיון מרכזי. מרגיש לי מיושן מאוד לכתוב כתבה של x מילים כדי למלא דף בעיתון, בימינו צריך לדעת להעביר את המסר בצורה הברורה ביותר בכמה שפחות מילים.
בנוסף לזה לא אחת מרגיש לי שאתה מנסה להוכיח את הידע שלך או שאתה אוהד אדוק בצורה מוגזמת ואמוצינלית מדיי, ולפעמים זה אף תופס את המקום המרכזי בטקסט שלך. זה משהו שלדעתי אתה חייב לשפר.
לייק 1
אני אמוציונאלי בחיים ובכדורגל. מנסה להילחם בזה. אבל זה אני. זה הסגנון שלי, אתה לא חייב להתחבר או לקרוא וזה בסדר גמור. אבל להגיד שזו הצגה, שאני משחק אותה או מגזים או שיש לי מטרה נסתרת זה קצת…אתה לא חושב? לאחרים מותר ולי אסור? אני מעדיף את זה על פני שש תגובות כל משחק על שני מהלכים וחצי. או לכתוב לפני כל משחק שנפסיד ונקבל בראש ואין לנו סיכוי.
בנוסף אני לא חושב שלהגיד שכריסטיאנו אוברייטד, וראמוס אוברייטד וראול בעצם לא כזה גדול וגם איקר לא כזה גדול…
אני באמת מנסה לתת את נקודת המבט שלי כאחד שקורא את מה שאתה כותב, ואם כבר פתחת את הנושא ושאלת איך יכול להיות שתוכן איכותי כשלך זוכה להצלחה יחסית מועטה, אז כתבתי איך אני רואה את הדברים. שוב אני אגיד שאני מקווה שאתה רואה במה שכתבתי ביקורת בונה, אין לי שום כוונה לרדת עליך ככותב.
רובינו כאן בפורום לא הכותבים הכי טובים, לי אישית יש קושי עצום בהבעה, ואני לרוב צריך לערוך את ההודעות שלי שלוש או ארבע פעמים כדי שהן יהיו קריאות איכשהו, אבל אני כמו רוב הכותבים כאן עושה את זה בשביל ההנאה. לרובינו אין ציפיות שהפוסטים שלנו יצליחו ויגיעו לאלפי אנשים.
2 לייקים
כריסטיאנו לא אוברייטד.
הבעיה בימינו שקורס הכי מקצועי בעיתונות לא שווה כלום בעולם האמיתי, חצי שעה קורס אצל נטע אלחמיסטר שווה הרבה יותר.
תעשה הפרדה בין הפורום לבין דף הפייסבוק, אם אתה נכנס לשם וקורא. אם לא אז אתה לא ממש יכול “לנתח” וזה לא אותו הדבר. האורך, הסגנון וכן הלאה. אגב זה לא “שהמתחרים” או “האלטרנטיבה” שווים משהו - מדרידיסטה. לא בכמות ובטח לא באיכות. מאז שגיא קליין עזב לא זוכר שקראתי משהו בפורום שלנו שהפיל אותי מהכיסא.
אגב השימוש ב"דור רומנו" בפייסבוק נועד להעשרת הגוגל שלי וזה לגיטימי מאוד.
ביקורת בונה זה אחלה ואני בטח לא “הכי טוב” בשום דבר. אתה ודוד זה לא ביקורת בונה.
מתנצל אם נפגעת, הכוונה הייתה טובה.
דור - אתה בוחר להיפגע במקום לקחת לתשומת ליבך ביקורת עניינית מאנשים שאכפת להם ושמכירים את הכתיבה שלך טוב מאד. זאת בחירה שלך, ובחירה שלא תוביל אותך למקום טוב.
4 לייקים