הזאר, בניגוד לגריזמן, עדיין לא קיבל את הצאנס להראות שהוא מסריח את הדשא. התחיל אצלנו בחוסר מקצועיות שהובילה לפציעה, אבל ההמשך עם הקרסול והקורונה הוא ביש מזל גדול שצריך להיגמר מתישהו. גם חבל למכור אחרי ש"ספגנו" שנה וחצי של פציעות.
הפעם זה גם ממש לא נורא כי בזכות הקורונה הוא ידלג על פגרת הנבחרות המעצבנת.
לדעתי כן ובטוח שהרבה יותר אטרקטיבי ממה שיהיה בקיץ 2022, אם ימשיך ככה.
לא התכוונתי לקורונה אלא באופן כללי. וגם הפציעה היא ביש מזל, לחזור ממנה עם כרס לא. כושר הכוונה לשחק כמה משחקים רצופים, לעבור את המגנים בקלות ולהיות קליל ולא לדפוק המבורגרים עם איסקו.
הבעיות עם בייל היו לגבי בייל, לא לגבי הסוכן או הדרישות. לפחות לפי מה שידוע לי.
בייל לא ביקש כל שניה יותר כסף וכל ההתנהלות הכלכלית מולו הייתה שקטה. הבעיה שלנו הייתה עם בייל הספורטאי, ועם טוטנהאם, לא עם הסוכן.
לא הכרתי.
בכל אופן לא חושב שבייל הוא מקרה מייצג. לרוב שחקנים אוהבים ונאהבים במועדון בו הם משחקים. בייל היה פצוע תמידי ותפס את מרבית האש שלנו לצד בנזמה, לא עניין של מה בכך.
בהנחה שקאמבינגה לא יהיה פצוע תמידי, ולא ישחק ממש גרוע, וכל זה אחרי שהוא מגיע בשיא העברות, אז מקרה בייל לא יחזור על עצמו.
בנוסף, קאמבינגה צרפתי, זה כבר תמיכה אוטומטית מצד זידאן
היו אתמול דיווחים מצד לאונרדו לגבי התקדמות מסוימת בהארכת החוזה של אמבפה.
לא יודע כמה זה נכון, אבל פתאום חשבתי שהאפשרות שהעניינים עם הצרפתי יסתבכו גם השנה מעמידה אותנו קצת במבוכה. האווירה כבר כמה שנים היא שרק אמבפה יושיע אותנו. אין עוד מלבדו.
פלורנטינו יעשה הכל כדי להנחית אותו. אם זה אפשרי זה יקרה.
השאלה מה קורה אם זה לא אפשרי. אם זה נתקע. האם יש אלטרנטיבות? האם ישנה אפשרות שריאל יכולה להיות קבוצה חזקה גם בלי שוברי שוויון כאלה?
ישנה תחושה שהאובססיה סביב אמבפה יכולה לעוור אותנו ביחס לאפשרויות נוספות.