אבל הבטחת 
אני מאוד רגוע עם העברה הזו, למרות העצב שבפרידה.
אני חושב שההבדל הגדול בין פלורנטינו פרז ולמרבית האוהדים, הוא שהם מסתכלים על העבר והוא ממוקד בעתיד.
אין ספק שאם היינו מאבדים עכשיו את קסמירו של 2015-2020 זו הייתה מכה אנושה, אבל זה לא המצב. מה שקרה זה שמכרנו את קסמירו של 2022-2025 תמורת 85 מליון יורו.
אני מאוד אוהב את הגישה של המועדון שכל שחקן שלא להוט ב100% על להיות בריאל מדריד צריך לעזוב, ואני חושב שהיא הוכיחה את עצמה מספיק.
אם קסמירו בוחר היום באתגר חדש בליגה האירופית ומשכורת כפולה מאשר להמשיך איתנו, זה תוצר ישיר של שובע, מיאוס, והיעדר מוטיבציה. והאמת היא שזה מסביר באופן ישיר את היכולת החלשה שלו לאורך העונה שעברה. ברגעים הגדולים הוא עדיין התעלה על עצמו והוכיח שהוא יכול להיות הקשר האחורי הטוב בעולם (ויכול להיות שהאתגר החדש ביונייטד יוציא ממנו את זה יותר, מקווה בשבילו), אבל שבוע אחר שבוע הוא עשה עליי רושם של חוסר מוטיבציה ושיעמום מהמשחק, וההחלטה שקיבל עכשיו מוכיחה זאת. לכן אני חושב שזו החלטה נבונה מאוד מצידו, וגם מצידנו.
אני מעדיף טשואמני רעב מאשר קסמירו שבע, כמו שאני מעדיף אלאבה ומיליטאו רעבים מאשר ראמוס ווראן שבעים, קסמירו רעב מאשר אלונסו שבע, מודריץ׳ רעב מאשר אוזיל שבע וכן הלאה.
בעקבות העובדה שהגישה הזו שלנו, מעבר להיותה ג׳נטלמנית ומכבדת, הוכיחה את עצמה מקצועית פעם אחר פעם, אני פשוט לא מצליח להבין את התסכול וחוסר ההבנה בהודעות האחרונות.
אנשים מבקשים שנפסיק להיות ׳פראיירים׳ וללמוד להתנהל כמו דניאל לוי ואל חליפי, בזמן שאותה ההתנהלות של פרז הולידה את הקבוצה ההיגשית ביותר בכדורגל המודרני, לאורך זמן לא מבוטל.
הטענה היחידה שתהיה לי היא אם באמת לא נרכוש אף שחקן במקום, אבל אני מעדיף גם את זה מאשר איזה רכש פאניקה מיותר בגלל שיש לנו כסף ביד. התנהלות מצויינת של פרז בעיניי.
9 לייקים
למה, לא יכול לקרות מצב שאחרי כמה שנים בטופ ישנה נסיגה ביכולת גם בלי קשר לפציעה? אתה לא עושה לו עוול כשאתה מייחס לו את העונה הלא טובה בשל היעדר מוטיבציה? ראיתי שחקן לא מרוכז ולא אחד שהולך על המגרש או לא בא לו לרדת לגליצ’ים נגד חטאפה. תראה כמה הוא היה אמוציונלי בשער האחד והיחיד שלו בעונה שעברה. חילופי המשמרות לא צריכים להיות כה מהירים. וכן, מפריע לי שמאז רונאלדו ב-2017 בערך כל שחקן גדול שמבקש לצאת - מקבל את ברכת הדרך. גם אם 70 מיליון יורו+15 במשתנים (ברור שלא נקבל את כולם) זו עסקה קצת טובה יותר ממה שפורסם תחילה. טוני קרוס למשל זה שמהרהר בגלוי ובאופן סמוי האם זו העונה האחרונה שלו, זה נקרא סופר מוטיבציה ולא קאסמירו.
מילא קאסמירו הלך, למה לא יבוא (נערך) אף אחד במקומו? למה ריאל מדריד לא מצאה שחקן התקפה אחד נורמלי? הרי אנחנו לא מנצ’סטר סיטי, ליברפול או פריז סן ז’רמן. על אף הזכייה בליגת האלופות יש לנו בעיות בהתקפה.
אבל הגיע - טשואמני.
חוץ מזה שהוא הלך אתמול ודי במפתיע, אתה באמת רוצה רכישת לחץ?
לייק 1
למה זו צריכה להיות רכישת לחץ? אנחנו יודעים כבר יותר מחודשיים שאמבפה לא מגיע, היו עשרות שחקנים רלוונטיים ועדיין קיימים כאלה.
הקישור האחורי יהיה בסדר, טשואמני יכנס לעניינים וגם קרוס ואלאבה בטח יחלטרו שם.
אבל איך יכול להיות ששוב יש חלון העברות שאנחנו לא מתחזקים בו משמעותית, שלא לומר נחלשים?
אחלה גבר מירו
אגדת מועדון
הזדמנות מצויינת למכור בזמן
יונייטד ימשיכו להיות פח
מאכזב שלא משחילים להם גם את קרוס
13 לייקים
יכולה להיות דעיכה זמנית ביכולת, גם מודריץ’ דעך לפני כמה עונות ולאחר מכן חזר לעצמו.
ההבדל הוא שהשבוע קסמירו, בעל חופש בחירה מוחלט, בחר לעזוב קבוצה מנצחת לטובת קבוצת מפסידה. ההחלטה הזו מעידה על מיצוי, שמסביר את הדעיכה העקבית ביכולת שלו.
לכן להתיחס למכירה הזו כאילו איבדנו את קסמירו של 2015 זה שגוי. אנחנו מכרנו שחקן שמיצה את עצמו במועדון.
6 לייקים
עוד לא הספקת לנגב את הדמעות מעזיבתו של אוליאנוב ועכשיו זה
לייק 1
כרגיל אני אהיה המגזים:
דור רומנו נפרד מקאסמירו: תודה שהשארת את הלב על המגרש בכל גליץ’| הלוואי והיה אפשר לזרוק את אלף המילים האלה לפח. בכל מקרה, דור מנסה לעכל את העזיבה של הברומטר במרכז השדה,הצלע החזקה במשולש ה-CMK ההיסטורי ומדרידיסטה ענק שיגרום לנו להתגעגע. דיסנילנד, הרגעים הגדולים והכעס על המועדון
קאסמירו עוזב את ריאל מדריד. איזה הזיה, הא? ביום שלישי עוד קראתי את הדיווח הראשוני במארקה וצחקתי, התלבטתי אם זה שווה פוסט בדף שלנו בפייסבוק בכלל. התחלתי לכתוב את פוסט הפרידה בחמישי ואמרתי הלוואי ואזרוק את כל האלף מילה האלה לפח. מתי תחזור התקופה שקבוצות ירצו לקחת את שחקני המפתח שלנו ונוכל להתייחס לכך לזלזול?
מה שהתחיל כשמועה שהצחיקה אותנו – הסתיים עם בוקס לפנים של האוהדים. קיץ בו פנטזנו על התקפה פסיכית שכוללת גם את קיליאן אמבפה וארלינג הולאנד – הפך לקודר ומייאש, מהקייצים ההזויים כמו 2003. וכל זה קורה אפילו פחות משנה אחרי התמונה החגיגית כשקאסמירו הצטלם עם פלורנטינו פרס והאריך את חוזהו עד 2025 – הבעת אמון גדולה ומוצדקת באיש שנתן את הלב בכל גליץ’ וגליץ’. “זה הבית שלי, מקום בו כל החלומות מתגשמים”, האללה מדריד! אמר אז. ריאל מדריד הפכה ממועדון טורף שמוציא כל כוכב שהוא רוצה מכל קבוצה, בעיקר בזכות החזון של פלורנטינו פרס ומקבץ את הגלאקטיקוס כאילו זה משחק מחשב – למועדון שמוכר. לדעתי בהתחשב בסיפור, בפז"ם, בהצלחות, גם אם לא בהכרח בסט היכולות - הוא הקשר האחורי הגדול בתולדות המועדון.
לא מעט מהאוהדים ראו בדמיונם את קאסמירו כקפטן הבא שלנו ביום מן הימים. אנחנו לא זוכרים רק גולים או בישולים, או במקרה שלו מהלך הגנתי מושלם (חסר לכם? צפו בגמר האחרון נגד ליברפול בו קאסמירו נתן היטב את התשובה כשהיה פנומנלי). אנחנו זוכרים גם רגעים. מספיק לראות את קאסמירו קופץ בטירוף ומתגלגל פנימה לכר הדשא אחרי השער של רודריגו נגד מנצ’סטר סיטי. מספיק לראות אותו כורע ברך וכמעט ממרר בבכי אחרי השער של ויניסיוס ג’וניור בגמר. או אפילו כל האוויר שהשתחרר ממנו אחרי ה-0:2 על ברצלונה בסנטיאגו ברנבאו ב-2020 - ככה זה נראה. עוד אנקדוטה? הקיץ של אותה העונה. ריאל מדריד מושפלת 7:3 על ידי אתלטיקו מדריד במשחק הכנה. טוני קרוס היה שם וגם לוקה מודריץ’ אבל הטנק הברזילאי לא. הוא נח.
התחנה הבאה הייתה אמורה להיות חופשה בדיסנילנד ולשחקני על כאלה כמה אפשרויות כבר יש ליהנות בחיק המשפחה? אבל המשפחה שלך קאסמירו, המשפחה השנייה – היא ריאל מדריד. החרפה לא עברה לידו. “אני לא יכול לנסוע לדיסנילנד בזמן שהקבוצה שלי סופגת הפסד כזה. הודעתי לילדה שלי בצער: ‘לאבא יש בעיות בעבודה’ ואמרתי שאני מבטיח שניסע בפעם אחרת”.
המשך הטור - בלינק, וגם עשרת הרגעים הגדולים שלו במועדון
2 לייקים
בוא נעשה סדר.
ההודעה שלי היא תגובה לגבי מחליף לקאסמירו. על העזיבה של קאסמירו לא ידענו לפני חודשיים ולכן טענות כמו איך לא הגיע לו מחליף הם שגויות בעיני מ2 סיבות:
- כי מחליף כבר הדיע, פשוט לא על תקן מחליף.
- כי אם היינו צריכים לתת מענה לעזיבה אז מדובר במענה תוך יום וזוהי בדיוק רכישת לחץ.
לגבי רכש להתקפה אני איתך לגמרי…
אני אמשיך לאתגר אתכם.
-“מעט מאוד שחקנים חיים את הכדורגל עד כדי כך” - הנה קאסמירו מכה על כר הדשא וממש אמוציונלי אחרי ה-0:2 בקלאסיקו על ברצלונה ב-2019/20 כשריאל שברה בצורת איומה וניצחה במשחק היוקרתי לראשונה מאז 2016 (ואם נתייחס למשחק בית אז לראשונה מאז שנה קודם לכן). תמונה מרגשת.
-במארקה הציגו את ‘מדיניות המועדון’: “קאסמירו לא יהיה האחרון” וכתבו ‘למה ריאל מדריד פותחת את הדלת’. אז למה ריאל מסכימה למכור שחקנים שהיה נראה שהם בלתי ניתנים להעברה?
נקודת המוצא היא הרצון של השחקן להמשיך במועדון. אם יש ספקות - הדלת נפתחת. בתנאי שהקבוצה תספק הצעה טובה כלכלית. במקרה של רפאל ואראן העזיבה התבשלה במשך מספר חודשים כשהיה בשנה אחרונה לחוזה. אצל קאסמירו זה קרה מהר מאוד, תוך ימים ספורים, ועדיין בזכות מחיר ששכנע את המועדון - זה יצא לפועל. לגבי הצרפתי שהשתתף ב-22 משחקי ליגה בלבד - אין ספק שריאל ‘ניצחה’. במועדון חשו את הירידה בפיזיות ובביצועים שלו.
כריסטיאנו וראמוס, מהמיתוסים הגדולים ביותר - דחקו את המועדון לפינה. ריאל לא יכלה לתת לכריסטיאנו חוזה עתק בדומה למה שהרוויח מסי בברצלונה וגם עם הקפטן לשעבר היו חילוקי דעות.
“כולם עזבו וריאל מדריד ממשיכה תמיד - לצמוח, כפי שהוכיחה העונה שעברה”, נכתב, אם כי נהיה כנים ונאמר שהיה שם גם מזל. צויינה שם רשימת שחקנים שלא חזרה לאותה הרמה כמו מסוט אוזיל, אנחל די מאריה שהבריק שנים רבות אבל בצרפת, חאמס רודריגס וכן הלאה. “למזלה של ריאל מדריד (לפחות בינתיים, והעובדות נכונות) החלטות לא מתקבלות על ידי אוהדים או עיתונאים”.
אפילו קראתי טור שפורסם בספורט הקטלוני עוד ב-18 באוגוסט קרי לפני שההעברה הושלמה אך הייתה בשלב מתקדם והמסר הוא שברצלונה צריכה ללמוד מריאל מדריד שלא חוששת מתגובת האוהדים או התקשורת וכשיש עסקה טובה כלכלית היא מבצעת אותה בתנאי שהפגיעה המקצועית לא גדולה. הדוגמאות שעלו שם הם בעיקר פרנקי דה יונג בעונה הזו ורונאלדיניו שעזב למילאן שהוא כבר חצי גמור. “מקרה קאסמירו הוא בלתי אפשרי בברצלונה”.
אני מאוד לא אוהב את ההצבה של וואלורדה בכנף ימין (ושל סבאיוס בשמאל, כמו שראינו בהכנה)
איך אפשר להגיד שהסגל שלם אם אתה משתמש בקשרים שלך כדי למלא חורים בהתקפה, לא ברור לי.
שלישיית קישור שמכילה את צ’ואמני וקאמבינגה כבר מספיק הגנתית וחזקה בשביל לאפשר שלושה שחקני התקפה טבעיים.
בנינו במשך שנים על שחקן בסדר גודל של אמבפה שישלים את ההתקפה שלנו, ועכשיו אנחנו פשוט ממשיכים כרגיל עם החור העצום הזה, תוקעים שם קשרי אמצע. אני יודע שהשוק לא היה משהו אבל השורה התחתונה למועדון בסדר הגודל שלנו הזויה.
לייק 1
פן מבאס נוסף שחשבתי עליו בהקשר של העזיבה של קאסמירו, ובעיקר הצורה שבה זה נעשה - אם זה היה נעשה כמו שצריך, בצורה מסודרת בתחילת הקיץ, היה מתפנה לנו מקום בסגל לזר נוסף ולא היינו צריכים לוותר על מיני שחקני התקפה מוכשרים שהחליפו קבוצה במהלך הקיץ.
ואני אומר את זה בייחוד בערב (נוסף) שז’סוס מראה כמה כדורגל יש לו ברגליים.
עריכה: תודה על התיקון.
אפילו להתבאס על העזיבה הזאת כמו בן-אדם אי אפשר בבית הזה…
קאסמירו לא על תקן זר.
בספרד יש שלושה תקנים פר קבוצה, כרגע מאיישים אותם מיליטאו, ויני, רודריגו. שלושתם צפויים לקבל דרכון ספרדי בקרוב(ליוצאי דרום אמריקה זה משהו כמו 3 שנים, לא ממש בטוח).
4 לייקים
אז ראיתי את סיטי ניוקאסל.
אני רוצה את ברנרדו סילבה אצלנו.
אני רוצה את הלאנד אצלנו.
אה, וגם לא הייתי מתנגד לדה בריינה אצלנו.
אז… ככה בעצם הם הרגישו כלפינו לאורך כל השנים האלה?
2 לייקים
קאסמירו בדמעות ואחרי כמה דקות בלי לדבר, כשכבר בסרטון הפרידה הוא דמע: “התואר הכי גדול שלי היה להגיע לכאן כל בוקר להתאמן במתחם של ריאל מדריד”.
אפילו פלורנטינו פרס במשפט מאוד לא אופייני: “מעולם לא האמנתי שהיום הזה יכול להגיע”.
הנה דבריו של קאסמירו: אני אנסה לדבר מהלב. אני זוכר כשהגעתי לקסטיליה מברזיל. ידעתי כמה אשתפר ואלמד על העוצמות של המועדון הזה. אני זוכר כמה הייתי נרגש. זכיתי בהרבה תארים אבל הדבר הגדול ביותר היה כשאני יוצא כל יום לבוא להתאמן. ברוך השם זכיתי בתארים, אבל בעזרת העזרה של המשפחה שלי, אשתי שנתנה לי שני ילדים יפים. תודה לך, הנשיא. תודה רבה לכולכם. תודה לחבריי לקבוצה, בלעדיהם זה לא היה אפשרי. אבל אני לא יכול להפסיק לדבר על שניים: מודריץ’ וקרוס. נהניתי לשחק איתכם כדורגל. יום אחד אני בטוח שאחזור להמשיך לעזור למועדון הזה שהוא הבית שלי. לא חושב שאוכל להחזיר על כל האהבה שקיבלתי. אני מתרגש להגיע למועדון ענק כמו מנצ’סטר יונייטד".
לסיום קאסמירו הודה שוב לפלורנטינו: “תודה על הכל, כבוד הנשיא. איתך, העתיד של המועדון הענק הזה תמיד יהיה לבן. האללה מדריד!”.
מסיבת העיתונאים החלה. שימו לב למה שאומר קאסמירו על ההחלטה לעזוב: “האמת, בסוף גמר ליגת האלופות האחרון הייתה לי הרגשה שהמחזור שלי כאן נגמר. אני כנה. אחרי הפגרה, בראש צלול, התחושה הייתה זהה. דיברתי עם המועדון כבר אחרי הגמר. לא היה פשוט לגשת לנשיא ולעשות את הצעד הזה. אשתי תמכה בי. אני מחפש אתגר חדש, מדינה חדשה, תרבות אחרת”.
הסיפור שלו: “ההרגשה שלי היא של חובה שבוצעה, של אושר גדול על מה שחוויתי כאן. כשעזבתי את סאו פאולו בינואר 2013 אמרתי לעצמי שאני אתן הכל. זה מה שעשיתי, במשחקים ובאימונים, בלילה תמיד ישנתי בשקט כי השארתי הכל על המגרש את כל-כולי”.
אמיליו בוטראגיניו פנה אליו: “אתה עוזב בתור אגדה של ריאל מדריד, באהבה של כולם. זה תמיד יהיה הבית שלך”.
"המדרידיסמו כולו היה כמו פלורנטינו ואנצ’לוטי שהאזינו לקאסמירו: תגובה אייקונית של השניים", הגדרה מושלמת של ה-AS לאירוע הפרידה. הנשיא שבדרך כלל הוא פוקר פייס (לא הציג פנים נפולות כאלה בפרידות של ראמוס ומרסלו) - הביט בעצב בקאסמירו נושא דברים והמאמן קרלו אפילו הזיל דמעה. הפרידה של קאסמירו מרגשת".
אחרי ששמעתי את “החדשות” האחרונות שקאסמירו הירהר בכך אחרי הגמר כבר - הוקל לי. כולם שבעים מהצ’מפיונס חוץ מדור רומנו. עדיין המועדון מתנהל רע עם ההתקפה וזה שלא יגיע עוד שחקן. לדעתי היה ממש מרגש
2 לייקים
קאסמירו מספר שאחרי הזכייה בצ’מפיונס הבין שזה סופה של תקופה וכבר דיבר עם הסוכן שלו. המועדון כנראה ידע מזה ואולי זו הסיבה שהביאו את צ’ומני בהרבה כסף
לייק 1
נראה כאילו האינטנסיביות של לשחק באלופות, במיוחד אחרי העונה המטורפת, השפיעה על החלטתו.
כנראה זה מה שמתאים לו עכשיו, לשחק בקבוצת תחתית בלי שאיפות ממשיות ובשכר כפול.
מזמן מזמן, בתחילת דרכו אצלנו, עוד בפורום הקודם - זכור לי שכתבתי שיש לו פוטנציאל להיות אחד הברזילאים הגדולים וקשר היסטורי אצלנו. הצליח לו.
זה בהחלט היה אמוציונלי ואני לחלוטין מבין את הבחירה שלו. רק לא ברור למה זה מאוחר. יכול להיות שעוד חשב על זה, יכול להיות שניסו לשכנע אותו, לא יודע. בכל אופן אני גאה במועדון שלנו שיודע גם להפרד בסטייל - זה מאוד חשוב לתדמית בעיניי.
ואני מאמין שרק @Raulito-7 יוכל לענות על זה: אתה יודע להגיד מה זה המתנה שפרז נתן לקסאמירו? אני לא זוכר אף שחקן שקיבל משהו כזה.
לייק 1